רבי יחיאל מיכל פיינשטיין
 | |
| לידה |
16 ביוני 1907 ד' בתמוז תרס"ז אוזדה, ליטא |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 2003 (בגיל 95) ט"ז באייר ה'תשס"ג |
| רבותיו | רבי איסר זלמן מלצר, רבי אליעזר יהודה פינקל |
| צאצאים | הרב חיים פיינשטיין, הרב דוד פיינשטיין |
| חותן | רבי יצחק זאב סולובייצ'יק |
| חתנים | הרב צבי קפלן |
הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ז, 16 ביוני 1907 – ט"ז באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.
ביוגרפיה
ילדות ונערות
נולד בעיירה אוזדה, על יד מינסק, שהייתה אז חלק מן האימפריה הרוסית. אביו, הרב אברהם יצחק פיינשטיין, נפטר בהיותו בן שבע. לאחר שהתייתם לקח אותו תחת חסותו דודו, הרב משה פיינשטיין, ששימש באותה עת כרבה של הקהילה החסידית באוזדה. לאחר זמן מה עבר לגור עם סבו הרב דוד פיינשטיין בסטרבין, שבה כיהן כרב המקומי. הוא למד בתקופה זו עם סבו, ועם דודו הרב מרדכי פיינשטיין, לימים רבה של שקלוב. בשל תקופה זו דבק בו מאוחר יותר הכינוי "מיכל סטרבינר".
לאחר בר המצווה שלו עברה אמו לגור בבית הוריה בסלוצק והוא החל ללמוד בישיבת סלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. הרב מלצר חיבב אותו לאחר שענה על שאלה שהציב לו כמבחן, באותה תשובה שענה תלמידו המפורסם, הרב נפתלי טרופ. בזמן המהפכה הבולשביקית עברה הישיבה לקלצק (אז בפולין), שבה שהה חתנו של הרב מלצר, רבי אהרן קוטלר, בראש סניף של הישיבה. הרב מלצר קיבל את אישור האלמנה פיינשטיין ולקח עמו את בנה. בקלצק שמע גם את שיעוריו של הרב קוטלר. אחרי שלוש שנים בסלוצק-קלצק, ולאחר עליית הרב מלצר לארץ ישראל, עבר לישיבת מיר, שם למד אצל ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל והמשגיח רבי ירוחם ליבוביץ. למרות גילו הצעיר תיאם לו המשגיח, חברותא עם רבי יחיאל מיכל שלזינגר. חברו לחדר בבית שבו התאכסן, היה רבי דוד פוברסקי. "חברותות" נוספים שלו במיר התפרסמו בעולם התורני: רבי אריה לייב מאלין, רבי יונה קרפילוב, ושלושה עילויים צעירים נוספים שנספו בשואה: אייזל וילנר,[1] שלמה חומסקר ונפתלי וסרמן.[2]
בעת לימודיו בישיבת מיר הגיעה אליו הידיעה על פטירת אמו. לעילוי נשמתה החל ללמוד, מלבד חומר הלימודים הישיבתי, גם את סדר טהרות. ברבות הימים נעשה מומחה לסדר זה, ולאחר פטירתו נדפסו כמה כרכים מחידושיו בו. הוא נסמך לרבנות בידי רבה של מיר, רבי אברהם צבי קמאי.
בחודש חשון ה'תר"ץ בא הרב איסר זלמן מלצר מירושלים לחנוכת היכלה החדש של ישיבת קלצק. במעמד זה התייעץ עמו הרב פיינשטיין לגבי המשך דרכו, ולפי עצתו נסע לבריסק ללמוד מפי רבה של העיר, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.[3] בעקבות נסיעתו עם אחרים לבריסק נוצר בישיבת מיר נוהל קבוע שלפיו נסעו תלמידים מובחרים לתקופות השתלמות בבריסק, ללמוד את שיטת לימוד זו. בשנתיים שבהן למד בבריסק רכש בקיאות בסדר קדשים. לאחר שנתיים חזר לישיבת מיר למשך עשר שנים שבהן שב עוד פעמיים לבריסק לתקופות קצרות יחסית. כדי להיפטר משירות צבאי נסע להיבדק אצל רופא בסמוך להורדנה שנודע כמי שמנפיק אישורים על רקע בריאותי בקלות. בדרכו לשם נסע לראדין כדי לקבל את ברכתו של החפץ חיים. בדרכו חזרה מן הרופא התעכב כחצי שנה ללימוד בישיבת שער התורה מפי רבי שמעון שקופ.
תקופת מלחמת העולם השנייה
כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה בין הדומיננטים בישיבת מיר שפעלו להעברת הישיבה לוילנה יחד עם כל שאר הישיבות שהגיעו באותה עת לווילנה. בווילנה התקרב לרב חיים עוזר גרודזינסקי. גם הרב מבריסק הגיע באותם ימים לווילנה, והרב פיינשטיין נרתם לעזרתו, הכין עבורו מצות לפסח, וארגן מחדש את ה"קיבוץ", קבוצת הבחורים ששמעה שיעורים מפיו.
עם רוב תלמידי ישיבת מיר נמלט ברכבת הטרנס-סיבירית לאורכה של ברית המועצות, לולדיווסטוק וממנה לקובה שביפן, באמצעות אשרות הכניסה שהנפיק הקונסול היפני בקובנה, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה. דודו רבי משה פיינשטיין ששהה כבר אז בארצות הברית סידר עבורו אשרת כניסה ובמהלך שנת ה'תש"א הגיע לארצות הברית, באונייה היפנית האחרונה שיצאה לחופי ארצות הברית בטרם פרוץ מצב המלחמה בין שתי המדינות.
לאחר המלחמה
בארצות הברית מינה אותו הרב יוסף דב סולובייצ'יק לעמוד במקומו בראשות ישיבת "היכל רבינו חיים הלוי" בבוסטון[דרוש מקור], כאשר עבר לכהן כראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן. כעבור שנה הזמינו דודו, הרב משה פיינשטיין, לעבוד לצדו כראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק. הוא צורף לאגודת הרבנים, היה פעיל בזירה הציבורית ונמנה עם ראשי ועד ההצלה. במסגרת פעילותו זו נסע לאחר תום המלחמה לצרפת כדי לסייע לפליטים היהודים. בחנוכה ה'תש"ו השתתף בכנסייה המכינה של אגודת ישראל בלונדון.
בהמשך השנה הגיע הרב פיינשטיין לארץ ישראל, הוא נקרא לשוחח בלימוד עם רבו לשעבר, הרב מבריסק, ובהמשך התארס ונישא לבתו ליפשא. החתונה התקיימה בירושלים בי"ז באב ה'תש"ו, והרב איסר זלמן מלצר היה מסדר הקידושין. שנתיים אחרי חתונתו (1948) חזר הזוג לארצות הברית שבה המשיך הרב פיינשטיין לכהן כראש ישיבה בישיבת תפארת ירושלים.
בישראל
בשנת ה'תשי"ב, 1952, עלה לישראל על מנת להשתקע בה בקביעות. הוא התיישב בתל אביב והקים בה כולל אברכים שנקרא "ישיבת בית יהודה". בתקופה זו נהג להתייעץ עם החזון איש שגר בבני ברק הסמוכה. בכולל זה למד והעביר שיעורים במשך חמישים שנה עד פטירתו. הוא היה מעביר 16 שיעורים בשבוע. השיעור בסוגיה הנלמדת בשעות הבוקר נמשך בשנים הראשונות כ-4 שעות מדי יום. בתקופות מאוחרות יותר הצטמצם זמן השיעור לכדי שעתיים.
בשנת תשל"ז נפטרה אחת מבנותיו ולאחר פטירתה עבר לגור בבני ברק. בשנת תשמ"ד חנך בניין חדש לכולל, ובו העביר כעשרים שיעורים מדי שבוע.
הרב פיינשטיין המשיך את השקפת בריסק. הוא התנגד לחוק טל, לנח"ל החרדי ולכל צורה של לימודים אקדמיים לחרדים. זמן קצר לפני פטירתו כתב: "לאחרונה פרצו הנציגים החרדים פרצות חמורות בחומת היהדות והישיבות בהקמת הנחל החרדי ומכונים להכשרת מקצועית, והעבירו חוק טל להחדרת חרב מסלולי הגיוס והתבוללות בהיכלי התורה, והם מחטיאי הרבים במעל שאין גרוע ממנו ובכוונתם להמשיך בדרך זה".[דרוש מקור].
בשבת ט"ו באייר ה'תשס"ג פונה לבית החולים תל השומר ועם צאת השבת נפטר.[4] נקבר למחרת בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
- בנו הרב חיים, ראש ישיבת עטרת שלמה בראשון לציון וראש כולל "בית יהודה".
- בנו הרב דוד, ראש כולל "בית יהודה".
- חתנו הרב צבי קפלן, ראש ישיבה בדרך בריסק בירושלים.
- בתו הינדה הייתה נשואה במשך כעשור לרב אריה מלכיאל קוטלר. לבני הזוג לא נולדו ילדים. לאחר פטירת אביו, רבי שניאור קוטלר, בשנת 1982, נקרא הבן למלא את מקומו בראשות ישיבת לייקווד בניו ג'רזי. הינדה סרבה להגר עמו לארצות הברית או להתגרש ממנו, ובסופו של דבר קיבל הרב קוטלר היתר מאה רבנים לשאת אישה נוספת. הפרשה משכה תשומת לב רבה.
ספריו
בשנת תש"ו הדפיס את הספר מעלות התורה לאחי הגר"א, יחד עם הרב ניסן וקסמן. חידושיו למסכת כריתות נדפסו בסוף חידושי חותנו הרב מבריסק לאותה מסכת.
כתביו יוצאים לאור על ידי הרב צבי אריה קראוס תחת השם "שיעורי רבנו יחיאל מיכל". נכון לה'תשפ"ב יצאו לאור על מסכתות שבת, יומא, חגיגה, גיטין, סוטה, בבא קמא, סנהדרין, שבועות, זבחים, מנחות, בכורות, ערכין, כריתות, כלים, מקוואות, פרה ונגעים.
כמו כן יצאו לאור על ידי אחרים מבני משפחתו תחת השם חידושי הגרי"מ שני כרכים על מסכת זבחים, וכן שני כרכים על חמשה חומשי תורה.
מאמרים תורניים שפרסם בקבצים תורניים יצאו לאור תחת השם "חידושי מרן הגרי"מ".
לקריאה נוספת
- שר התורה, ירושלים תשס"ד.
- רבי משה מרדכי שולזינגר, מי יתנך כאח לי, בני ברק תשס"ג.
ספריו
כללי:
- חידושי מרן הגרי"מ, באתר אוצר החכמה
על התורה:
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - שבת א, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - יומא א, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - יומא ב, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - חגיגה, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - בבא קמא ב, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - סנהדרין, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - שבועות, באתר אוצר החכמה
- חידושי רבינו הגרי"מ - זבחים א, באתר אוצר החכמה
- חידושי רבינו הגרי"מ - זבחים ב, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - זבחים א, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - זבחים ב, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ג, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ג ב, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ד, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ה, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ו, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - בכורות, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - ערכין, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כריתות א, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כריתות ב, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - טהרות, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כלים א, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כלים ב, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כלים ג, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מקואות, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - נגעים א, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - נגעים ב, באתר אוצר החכמה
- שיעורי רבנו יחיאל מיכל - פרה, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יחיאל מיכל פיינשטיין שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 98, באתר HebrewBooks
- קונטרס נתיבות ים: לזכרו של מרן הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל, בתוך: ישורון, כרך י"ד, ניסן תשס"ד, עמ' רכג-תשנ (בתחילת הקונטרס, פתח דבר מאת הרב משה רייס הכולל ביוגרפיה מקוצרת שלו), באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ לימים נישא לבתו של הרב יחיאל מרדכי גורדון.
- ^ בנו של רבי אלחנן וסרמן, נהרג עם אביו בפורט השביעי בקובנה.
- ^ ממחברותיו נדפסו לאחר המלחמה, חלק מחידושי הרב מבריסק בסטנסיל.
- ^ דיון על תאריך הפטירה בפורום אוצר החכמה.
32827794יחיאל מיכל פיינשטיין