הכנסת העשרים וחמש

הכנסת העשרים וחמש

מדינה
גוף פרלמנטרי	הכנסת
ממשלות	ממשלת ישראל השלושים ושבע
תקופת כהונה	15 בנובמבר 2022 – מכהנת (שנתיים)
מערכת בחירות	1 בנובמבר 2022
הנהגה
יושב ראש הכנסת	יריב לוין (13 עד 29 בדצמבר 2022) אמיר אוחנה (החל מ-29 בדצמבר 2022)
ראש הממשלה	בנימין נתניהו
יו"ר הקואליציה	אופיר כץ
ראש האופוזיציה	יאיר לפיד
מרכז האופוזיציה	מירב בן ארי
הרכב
סיעות הקואליציה	מספר חברי הקואליציה - 68   הליכוד (32)   ש"ס (11)   יהדות התורה (7)   הציונות הדתית (7)   עוצמה יהודית (6)   הימין הממלכתי (4)   נעם (1)
מספר חברי הקואליציה	68 / 120
סיעות האופוזיציה	מספר חברי האופוזיציה - 52   יש עתיד (24)   המחנה הממלכתי (8)   ישראל ביתנו (6)   רע"מ (5)   חד"ש-תע"ל (5)   העבודה (4)
מספר חברי האופוזיציה	52 / 120
מפלגת השלטון	הליכוד
אתר אינטרנט
https://main.knesset.gov.il
→ הכנסת העשרים וארבע הכנסת העשרים ושש ←

הכנסת העשרים וחמש היא הכנסת המכהנת, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022 (ז' בחשוון ה'תשפ"ג), והושבעה ב-15 בנובמבר (כ"א בחשוון). כנסת זו צפויה לכהן עד לכינוס הכנסת העשרים ושש שתיבחר בבחירות העתידות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז.

יושב ראש הכנסת הוא חבר הכנסת אמיר אוחנה מסיעת הליכוד.

חלוקת המושבים

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וחמש

סיעות הכנסת לאחר פיצולים ומיזוגים

גושים פוליטיים

• גוש הימין: הליכוד, הציונות הדתית, ישראל ביתנו, עוצמה יהודית, הימין הממלכתי, נעם – 56 מושבים
• גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה - 18 מושבים
• גוש המרכז: יש עתיד, המחנה הממלכתי - 32 המנדטים
• גוש השמאל: העבודה - 4 מנדטים
• גוש הערבים: חד"ש-תע"ל, רע"ם - 10 מנדטים

חברי הכנסת

חברי הכנסת המכהנים מודגשים:

הליכוד 32 חברים		בנימין נתניהו, יריב לוין, אלי כהן, יואב גלנט, דוד אמסלם, אמיר אוחנה, יואב קיש, ניר ברקת, מירי רגב, מיקי זוהר, אבי דיכטר, ישראל כ"ץ, שלמה קרעי, עמיחי שיקלי, דני דנון, עידית סילמן, דוד ביטן, יולי אדלשטיין, אליהו רביבו, גלית דיסטל-אטבריאן, ניסים ואטורי, שלום דנינו, חיים כץ, אופיר אקוניס, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אליהו דלל, גילה גמליאל, אופיר כץ, מאי גולן, דן אילוז, אריאל קלנר, אתי עטייה, עמית הלוי, צגה מלקו, אושר שקלים, קטי שטרית, משה פסל, ששון גואטה, אביחי בוארון
יש עתיד 24 חברים		יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ, בועז טופורובסקי, מיכל שיר, עידן רול, יוראי להב-הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבורה ביטון, משה טור-פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי מירון, ירון לוי
ש"ס 11 חברים		אריה דרעי, יעקב מרגי, יואב בן-צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסי טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי
המחנה הממלכתי 8 חברים		בני גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש-הכהן, אלון שוסטר
הציונות הדתית 7 חברים		בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר, אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
יהדות התורה 7 חברים		יצחק גולדקנופף, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, משה רוט, אליהו ברוכי
עוצמה יהודית 6 חברים		איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, עמיחי אליהו, צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר
ישראל ביתנו 6 חברים		אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר
רע"מ 5 חברים		מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת
חד"ש תע"ל 5 חברים		איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה
הימין הממלכתי 4 חברים		גדעון סער, יפעת שאשא-ביטון, זאב אלקין, שרן השכל, מישל בוסקילה
העבודה 4 חברים		מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן
נעם חבר אחד		אבי מעוז

חילופים

תאריך	סיעה		חבר הכנסת היוצא	סיבת סיום הכהונה	חבר הכנסת הנכנס
1 בינואר 2023		עוצמה יהודית	עמיחי אליהו	הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי	יצחק קרויזר
3 בינואר 2023		ש"ס	יואב בן צור		יונתן מישרקי
6 בינואר 2023		הליכוד	מיקי זוהר		דן אילוז
			חיים כץ		אריאל קלנר
		יהדות התורה	יצחק גולדקנופף		יצחק פינדרוס
7 בינואר 2023		הליכוד	עידית סילמן		אתי עטייה
17 בינואר 2023			עמיחי שיקלי		עמית הלוי
25 בינואר 2023		יהדות התורה	מאיר פרוש		משה רוט
			אורי מקלב		אליהו ברוכי
1 בפברואר 2023		יש עתיד	יואל רזבוזוב	פרישה מהחיים הפוליטיים	שלי מירון
2 בפברואר 2023		ש"ס	יעקב מרגי	הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי	ארז מלול
			חיים ביטון		סימון מושיאשוילי
7 בפברואר 2023		הציונות הדתית	בצלאל סמוטריץ'		צבי סוכות
10 בפברואר 2023		הליכוד	אופיר אקוניס		צגה מלקו
15 בפברואר 2023			אלי כהן		אושר שקלים
			מירי רגב		קטי שטרית
12 במרץ 2023			גלית דיסטל-אטבריאן		משה פסל
26 במרץ 2023			יואב קיש		ששון גואטה
31 במרץ 2023			דודי אמסלם		אביחי בוארון
1 באוגוסט 2023		יש עתיד	אורנה ברביבאי	התפטרה עקב ריצה בבחירות לעיריית תל אביב-יפו	ירון לוי
15 באוקטובר 2023		הליכוד	אביחי בוארון	חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי	גלית דיסטל-אטבריאן
30 ביוני 2024			דני דנון	מינוי לשגריר ישראל באומות המאוחדות	אביחי בוארון
2 ביולי 2024		הימין הממלכתי	יפעת שאשא-ביטון	פרישה מהחיים הפוליטיים	מישל בוסקילה

מאפייני חברי הכנסת

הבחירות לכנסת ה-25
     מפלגות הימין: 52 מושבים
     מפלגות החרדים: 18 מושבים
     מפלגות המרכז: 36 מושבים
     מפלגות השמאל: 4 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים

חברי כנסת חדשים

לכנסת זו נבחרו 37 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:

• הליכוד (13): אליהו רביבו, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אליהו דלל, דן אילוז, צגה מלקו, אושר שקלים, משה פסל, ששון גואטה, אביחי בוארון
• עוצמה יהודית (6): יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, (עמיחי אליהו), צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר
• יש עתיד (5): מטי צרפתי הרכבי, דבורה ביטון, נאור שירי, שלי מירון, ירון לוי
• ש"ס (4): אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי
• הציונות הדתית (3): אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
• יהדות התורה (2): (יצחק גולדקנופף), משה רוט
• רע"מ (2): וליד אל-הואשלה, יאסר חוג'יראת
• המחנה הממלכתי (1): גדי איזנקוט
• ישראל ביתנו (1): שרון ניר

בנוסף, מכהנים בכנסת העשרים וחמש 5 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא בכנסת העשרים וארבע:

• הליכוד (4): (דני דנון), ניסים ואטורי, אריאל קלנר, עמית הלוי
• חד"ש-תע"ל (1): יוסף עטאונה

נשים

בכנסת זו מכהנות 30 נשים:

• יש עתיד (9): קארין אלהרר, מירב כהן, מירב בן ארי, מיכל שיר, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבורה ביטון, שלי מירון
• הליכוד (7): גלית דיסטל-אטבריאן, טלי גוטליב, גילה גמליאל, מאי גולן, אתי עטייה, צגה מלקו, קטי שטרית
• העבודה (3): מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן
• המחנה הממלכתי (2): פנינה תמנו, אורית פרקש-הכהן
• הציונות הדתית (2): אורית סטרוק, מיכל וולדיגר
• ישראל ביתנו (2): יוליה מלינובסקי, שרון ניר
• הימין הממלכתי (1): שרן השכל
• עוצמה יהודית (1): לימור סון הר-מלך
• רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
• חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן

לא-יהודים

בכנסת זו מכהנים 10 חברי כנסת ערבים ודרוזים:

• רע"מ (5): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת
• חד"ש-תע"ל (4): איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה
• ישראל ביתנו (1): חמד עמאר

מבחינת השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:

• ערבים מוסלמים (7): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה (בדואי), אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת (בדואי), אחמד טיבי, יוסף עטאונה (בדואי)
• ערבים חילונים (2): איימן עודה (חילוני ממשפחה מוסלמית-ערבית), עאידה תומא סלימאן (אתאיסטית ממשפחה נוצרית-ערבית)
• דרוזים (1): חמד עמאר

זרמים דתיים בקרב חברי הכנסת היהודים

אורתודוקסים (44):

• דתיים-לאומיים (27):
  • הליכוד (10): שלמה קרעי, יולי אדלשטיין, אליהו רביבו, משה סעדה, ניסים ואטורי, דן אילוז, אריאל קלנר, עמית הלוי, קטי שטרית, אביחי בוארון
  • הציונות הדתית (7): אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר, אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
  • עוצמה יהודית (3): איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, לימור סון הר-מלך
  • המחנה הממלכתי (2): חילי טרופר, מתן כהנא
  • יש עתיד (2): אלעזר שטרן, משה טור-פז
  • הימין הממלכתי (2): זאב אלקין, מישל בוסקילה
  • נעם (1): אבי מעוז
• חרדים (18):
  • ש"ס (11): אריה דרעי, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסי טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימיון מושיאשוילי
  • יהדות התורה (7): משה גפני, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, משה רוט, אליהו ברוכי

רפורמים (1):

• העבודה (1): גלעד קריב

בני ברוך (1):

• הליכוד (1): חנוך מילביצקי

יוצאי מערכת הביטחון

בכנסת זו מכהנים 8 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:

• המחנה הממלכתי (3): בני גנץ (רב-אלוף), גדי איזנקוט (רב-אלוף), מתן כהנא (אלוף-משנה)
• הליכוד (2): יואב גלנט (אלוף), מירי רגב (תת-אלוף)
• יש עתיד (1): אלעזר שטרן (אלוף)
• עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (תת-אלוף)
• ישראל ביתנו (1): שרון ניר (תת-אלוף)

בכנסת זו מכהנים 4 חברי כנסת שמילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:

• יש עתיד (3): רם בן ברק (סגן ראש "המוסד"); מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
• הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)

ראשי רשויות מקומיות לשעבר

בכנסת זו מכהנים 10 חברים שכיהנו בעבר כראשי עיריות, מועצות או ועדות קרואות:

• יש עתיד (2): מאיר כהן (דימונה), מטי צרפתי הרכבי (יואב)
• המחנה הממלכתי (2): מיכאל ביטון (ירוחם), אלון שוסטר (שער הנגב)
• יהדות התורה (2): יעקב אשר (בני ברק), יצחק פינדרוס (ביתר עילית)
• הליכוד (1): ניר ברקת (ירושלים)
• ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
• עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (טובא-זנגרייה)
• רע"מ (1): יאסר חוג'יראת (ביר אל-מכסור)

דוקטורים

בכנסת זו מכהנים 6 בעלי תואר דוקטור:

• רע"ם (2): מנסור עבאס (רפואת שיניים), יאסר חוג'יראת (גנטיקה)
• חד"ש-תע"ל (2): אחמד טיבי (רפואה), עופר כסיף (פילוסופיה פוליטית)
• הליכוד (1): שלמה קרעי (הנדסת תעשייה וניהול)
• יש עתיד (1): מטי צרפתי הרכבי (גנטיקה של צמחים)

תושבי יהודה ושומרון

בכנסת זו מכהנים 11 תושבי יהודה ושומרון:

• הציונות הדתית (4): שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אוהד טל, צבי סוכות
• עוצמה יהודית (2): איתמר בן גביר, לימור סון הר-מלך
• הליכוד (2): גלית דיסטל-אטבריאן, אביחי בוארון
• יש עתיד (1): משה טור-פז
• ישראל ביתנו (1): אביגדור ליברמן
• הימין הממלכתי (1): זאב אלקין

עורכי דין

בכנסת זו מכהנים 25 עורכי דין:

• הליכוד (6): יריב לוין, אמיר אוחנה, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, משה סעדה, דן אילוז, אביחי בוארון
• יש עתיד (4): קארין אלהרר, עידן רול, רון כץ, דבורה ביטון
• ש"ס (3): משה ארבל, סימיון מושיאשוילי, ארז מלול
• המחנה הממלכתי (2): פנינה תמנו, אורית פרקש-הכהן
• הציונות הדתית (2): שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר
• העבודה (2): גלעד קריב, אפרת רייטן
• הימין הממלכתי (1): גדעון סער
• יהדות התורה (1): משה רוט
• עוצמה יהודית (1): איתמר בן גביר
• ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי
• חד"ש-תע"ל (1): איימן עודה

עיתונאים ואנשי תקשורת

בכנסת זו מכהנים 11 אנשים ששימשו כעיתונאים ואנשי תקשורת:

• הליכוד (2): בועז ביסמוט, צגה מלקו
• יהדות התורה (2): משה גפני, ישראל אייכלר
• המחנה הממלכתי (1): פנינה תמנו
• יש עתיד (1): יאיר לפיד
• ישראל ביתנו (1): יבגני סובה
• חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
• העבודה (1): מרב מיכאלי
• הציונות הדתית (1): צבי סוכות
• הימין הממלכתי (1): גדעון סער

עולים

בכנסת זו מכהנים 20 חברי כנסת שנולדו בחו"ל ועלו לישראל:

• הליכוד (5): דוד ביטן (מרוקו), יולי אדלשטיין (אוקראינה), דן אילוז (קנדה), צגה מלקו (אתיופיה), קטי שטרית (מרוקו).
• יש עתיד (5): מאיר כהן (מרוקו), ולדימיר בליאק (רוסיה), טטיאנה מזרסקי (ברית המועצות), משה טור-פז (ארצות הברית), סימון דוידסון (ליטא).
• ישראל ביתנו (3): אביגדור ליברמן (מולדובה), יבגני סובה (אוקראינה), יוליה מלינובסקי (אוקראינה)
• הימין הממלכתי (2): זאב אלקין (אוקראינה), שרן השכל (קנדה).
• ש"ס (2): אריה דרעי (מרוקו), יוסי טייב (צרפת).
• הציונות הדתית (1): משה סולומון (אתיופיה).
• יהדות התורה (1): משה רוט (ארצות הברית).
• המחנה הממלכתי (1): פנינה תמנו (אתיופיה)

פילוגים ומיזוגים בסיעות הכנסת

• ב-20 בנובמבר 2022 התפלגו סיעות עוצמה יהודית ונעם מסיעת הציונות הדתית.
• ב-13 במרץ 2024 התפלגה סיעת הימין הממלכתי מסיעת המחנה הממלכתי.
• ב-30 ביוני 2024 התמזגו מפלגות העבודה ומרצ (שאינה מיוצגת בכנסת זו) למפלגת הדמוקרטים.

כהונת הכנסת

הבחירות לכנסת העשרים וחמש נערכו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, לאחר שהוקדמו בחוק לפיזור הכנסת שקיבלה הכנסת העשרים וארבע. עובדות אלה יצרו שתי פרשנויות אפשריות לגבי משך כהונת הכנסת העשרים וחמש ומועד הבחירות לכנסת העשרים ושש, אם בחירות אלה לא יוקדמו.

חוק יסוד: הכנסת, שחוקק לראשונה ב-1958, ותוקן מספר פעמים ברבות השנים, מכיל מספר סעיפים הנוגעים למשך כהונתה של כל כנסת ולמועד הבחירות לכנסת שלאחריה. סעיף 8 קובע כי משך כהונתה של הכנסת הוא ארבע שנים מיום היבחרה. סעיף 9 קובע את מועד הבחירות המדויק: יום ג' השלישי לחודש חשוון שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, וכאשר השנה העברית הקודמת לשנה זו הייתה מעוברת, המועד הוא יום ג' הראשון לחודש חשוון. סעיף 36 קובע כי,

החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.

הבחירות לכנסת העשרים וחמש הן הבחירות הראשונות לכנסת מאז חקיקתו של חוק יסוד: הכנסת (ומאז קום המדינה), שהוקדמו ממועדן המקורי ואף על פי כן מתקיימות בחודש חשוון. יתרה מזאת, מועד הבחירות, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, יכול גם היה להיות מועדן המקורי של הבחירות, לו בשנה זו היו מסתיימות ארבע שנים לכהונת הכנסת הקודמת, שכן זהו בדיוק יום ג' הראשון בחודש חשוון שלאחר שנה מעוברת. אירוע תקדימי זה יצר עמימות חוקתית בנוגע למועד הבחירות המקורי החוקי לכנסת העשרים ושש. מחד, "גמר ארבע שנים מיום הבחירות" הוא ביום ז' בחשוון ה'תשפ"ז, אך מאידך, פרשנותו של הביטוי "חודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים" הייתה נתונה למחלוקת משפטית.

פרשנות אחת טענה כי מדובר באותו חודש חשוון שבו מסתיימות ארבע שנים מלאות לכהונת הכנסת, והמילה "הקרוב" כוללת אף את החודש עצמו. על-פי פרשנות זו מועד הבחירות המקורי לכנסת העשרים ושש הוא ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז, (יום ג' השלישי לחודש חשוון לאחר שנה שאינה מעוברת), ומשך כהונתה של הכנסת העשרים וחמש, אם לא יוקדמו הבחירות, יהיה כארבע שנים. אולם פרשנות אחרת גרסה כי המילה "הקרוב" לא מתייחסת לאותו חודש חשוון שבה מסתיימת כהונת הכנסת, ולכן על מועד הבחירות הבאות להיקבע בחודש חשוון שלאחריו, כלומר 9 בנובמבר 2027, ט' בחשוון ה'תשפ"ח (יום ג' הראשון לחודש חשוון לאחר שנה מעוברת); על-פי אפשרות זו, משכה המקורי של כהונת הכנסת יהיה כחמש שנים.

ב-20 באפריל 2023 פרסם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, את החלטתו, וקבע כי התאריך החוקי הוא 27 באוקטובר 2026, בחלוף כארבע שנים ממועד הבחירות הקודמות.

הכנסת העשרים וחמש הושבעה ב-15 בנובמבר 2022.

כנס הקיץ של הכנסת העשרים וחמש נקבע לתשעה שבועות בלבד ויהיה הקצר בתולדות המשכן.

פעולות עיקריות

• 13 בדצמבר 2022 – בחירתו של חבר הכנסת יריב לוין כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 64 ח"כים בעדו, אל מול 45 ח"כים שהצביעו בעד ח"כ מירב בן-ארי.
• 29 בדצמבר 2022 – בחירתו של חבר הכנסת אמיר אוחנה כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 5 ח"כים נגד.
• 29 בדצמבר 2022 – הבעת אמון בממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 54 ח"כים נגד.

חקיקה בולטת

חוקי יסוד

• חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) – נחקק לקראת הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושבע. התיקון קובע כי אדם שנגזר עליו עונש מאסר על-תנאי יוכל להתמנות לשר מבלי שתהיה חובה שיו"ר ועדת הבחירות יקבע שלא מוטל עליו קלון. החוק זכה לכינוי "חוק דרעי" בשל העובדה שחקיקתו נועדה לאפשר לח"כ אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס לעמוד בתנאי הכשירות לכהונת שר. במסגרת החוק נוספה גם האפשרות למנות שר נוסף במשרד.
• חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) – הרחבת "החוק הנורווגי": מתן אפשרות לעד שליש סיעה בסיעות בעלות 18 ח"כים ומעלה להתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי".
• חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) – ידוע בשם "חוק הנבצרות". התיקון קובע שהסמכות להכרזה על נבצרות ראש הממשלה תהיה רק של הממשלה באישור הכנסת, זאת אם ראש הממשלה לא מכריז עליה בעצמו. נקבע כי הנבצרות תוכרז אך ורק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית למלא את התפקיד. לאחר עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, נפסק כי התיקון יעמוד בתוקף החל מהכנסת העשרים ושש.
• חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) – קובע שבתי המשפט מנועים מלהשתמש בעילת הסבירות לשם ביקורת שיפוטית על החלטות של ממשלת ישראל ושריה. החוק הוא חלק מהרפורמה המשפטית בישראל. לאחר עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, נפסל התיקון לחוק.

חקיקה בתחום המשטר

• חוק הכנסת (תיקון מס' 51) – ביטול האפשרות של 4 ח"כים להתפלג מסיעתם מבלי להיחשב פורשים.

צבא וביטחון

• חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) – ביטול איסור השהייה בשטחים בצפון השומרון, שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות. בנוסף, התיקון משנה את שם החוק ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה".
• חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) – איסור על צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. העונש של מי שעובר עבירה זו הוא שנת מאסר. החוק נחקק כהוראת שעה של שנתיים
• חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 10) – מתן אפשרות לשר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר גם על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק מרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור ומאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור.
• חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) – הסמכת צה"ל והשב"כ לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמת אבטחה, לשם סיכול או מניעה של גישה למידע החזותי המופק ממנה, אם נמצא לנכון שהוא מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה. החוק נקבע כהוראת שעה עד יוני 2024. בהמשך תוקף החוק הוארך עד לסוף שנת 2024.

• חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) – מתן אפשרות לנפגעי טרור או לקרובי משפחה של נפגעי טרור לתבוע פיצויים מגופים שהוגדרו כ"מתגמלי טרור" ומהרשות הפלסטינית.
• חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) – מתן זכאות לכבאים וסוהרים שנפטרו בעת מילוי תפקידם להיקבר בבית קברות צבאי.

חקיקה כלכלית-פיסקלית

• חוקי התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024
• חוק התכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) – חוקי ההסדרים לשנים 2023 ו-2024.
• חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 – מכיל תוספת של 25.9 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל.
• חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24) – הגדלת תקרת הגירעון מ-2.75% ל-3.75% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2023.
• חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 – מכיל תוספת של 70 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל.
• חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25) – הגדלת תקרת הגירעון מ-2.5% ל-6.6% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2024.

בנקאות, מיסים ותשלומים

• חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון) – הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים על כל ילד בן 6–12 בהוראת שעה עד סוף שנת 2023, בהמשך התיקון הפך להוראת קבע.
• חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה – השוואת סכום מענק העבודה שגבר מקבל לסכום שאישה מקבלת. בנוסף, החוק מוסיף נקודת זיכוי במס הכנסה להורים בעד כל ילד בגיל 13–18.
• הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – מתן אפשרות להעברות כספים בין כלל אפליקציות התשלומים השונות.
• חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9) – הוספת מנגנון "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" עבור חובות של חייבים. עוד נקבע כי דמי הפיגורים ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם והם לא ייצברו עוד כריבית דריבית.
• חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37) – מטיל חובה על תאגידים בנקאיים ליידע את לקוחותיהם באופן אפקטיבי על סיום הטבות בנקאיות הניתנות להם או על שינויים בתקופת ההטבה אם שינויים אלה הוסכמו מראש עם הלקוח. החוק קובע כי על הודעה זו להישלח לפחות 21 יום לפני מועד סיום ההטבה.
• חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל) – לקיחת תשלום נוסף של עד 2.5 מיליארד ש"ח בשנתיים הקרובות מהבנקים הגדולים במשק.
• חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה) – הוספת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים לילדים עד גיל 3.

חקיקה חברתית

• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) – העלאת שיעור התגמול המזערי בעד יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח במקום 215.17 ש"ח. בנוסף, התשלום המינימלי לחודש מילואים מלא עלה מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח. החוק נקבע כהוראת שעה לגבי מי ששירת במילואים בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד יום 31.12.2023. הוראת השעה הוארכה בהמשך עד לסוף שנת 2024.
• חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה – קובע שבני משפחה של חטופים ונעדרים יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל. בנוסף, קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להאריכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים ונעדרים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח. החוק מעגן גם הגנה מפני עיקולים על התגמולים, קובע פטור ממס הכנסה עליהם וכן קובע הגבלה על שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעה לקבלת תשלומים אלה.
• חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) – מתווה הפיצויים למשק לשם התמודדות עם הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המתווה כולל פיצויים לעסקים ביישובי הספר אשר ספגו נזק עקיף בעקבות מהמלחמה. החוק קובע גם הקלות בזכאות לדמי אבטלה בגין חל"ת.
• חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) – העלאת המימון של לימודים במוסד להשכלה גבוהה לחיילים ששירתו כלוחמים, ולאוכלוסיות זכאיות נוספות. על-פי החוק המימון יינתן כך שעל שנת הלימודים הראשונה והשנייה יקבל הסטודנט מימון של 85% ועל שנת הלימודים השלישית יינתן מימון של 130%. בנוסף, משך זמן הזכאות למימון לאחר השחרור מצה"ל יעלה.
• חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4) – סכום מענק ההסתגלות, שמשולם לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות בעת יציאתה מהמקלט, יעלה מ-8,000 ל-11,000 ש"ח. בנוסף, האישה תוספת סיוע למענק בגובה 1,000 ש"ח, עבור כל אחד מילדיה הנמצא עימה.

חקיקה פלילית

• חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה) – הוספת עבירה של גביית דמי חסות לחוק העונשין וקביעת עונש מרבי של 9 שנות מאסר לעובר עליה. בהוראת שעה ל-5 שנים נקבע עונש מינימום של 3 שנות מאסר לאדם שמאיים על אדם אחר לתת לו תמורה כלשהי והאדם המאוים נעתר לכך. בנוסף, נקבע כי ניתן יהיה לחלט כספים מעבריינים שהושגו באמצעות סחיטה ודמי חסות גם ללא הרשעה פלילית, אלא רק באמצעות הליך אזרחי.

חקיקה אזרחית

• חוק הירושה (תיקון מס' 19) – הקלות רגולטוריות בנושא חלוקת ירושה בין בני משפחה. מטרת החוק היא מתן מענה למצבים מורכבים שנוצרו לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 דוגמת מוות של מספר בני משפחה גרעינית באותו הזמן, דבר אשר גורם לקשיים ועיוותים בחלוקת ירושה.

חקיקה משפטית

• חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) – קובע כי בית המשפט יוכל להורות על איזוק אלקטרוני, זאת לאחר הערכת מסוכנות של בן המשפחה ואם ישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או לחלופין כתב אישום או הפרת צו הגנה קודם. כמו כן, קובע החוק חריג שעל פיו, במקרים קיצוניים, שופט מוסמך לאפשר את האיזוק האלקטרוני במידי ולהורות על הערכת מסוכנות בתוך עשרה ימים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך 3 שנים.

משטרה וסדר ציבורי

• חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37) – קובע שהשר לביטחון לאומי הוא שיתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. בנוסף, המשטרה תחויב לפרסם את פקודותיה באתר האינטרנט שלה.
• חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) – מסדיר את כללי הילולת רבי שמעון בר יוחאי ומכין למעשה את התשתית החקיקתית ליישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון.
• חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה) – מאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. בנוסף החוק מאפשר למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך שנה.

אוכלוסין והגירה

• חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה) – תיקונים לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל, המאפשרים שלילת אזרחות ישראלית ורישיון לישיבת קבע ממחבלים מורשעים שקיבלו תגמול מהרשות הפלסטינית על מעשה הטרור, ולגרש מחבלים אלה לשטחי הרשות הפלסטינית עם תום ריצוי מאסרם.
• חוק הדרכונים (תיקון מס' 10) – מאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל.
• חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל – שר הפנים, בהמלצת שר הביטחון, יוכל להעניק אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחלל מערכות ישראל שבמועד פטירתו לא היה אזרח ישראלי.

פנים ושלטון מקומי

• רשויות מקומיות - פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף בעד כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור.
• חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (מס' 53) המכונה חוק בועז יוסף או חוק טבריה – קובע כי יושב ראש ועדה קרואה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש רשות מקומית בבחירות שיערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. התיקון יחול גם במועצות האזוריות. עוד נקבע כי תחול על ראש הוועדה הממונה תקופת צינון של שלושה חודשים. בהמשך, בית המשפט הגבוה לצדק פסק כי החוק יחול החל מהבחירות לרשויות המקומיות (2028).
• חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) – קובע כי גם ליישובים באזור עדיפות לאומית שמסווגים באשכול 1–5 במדד פריפריאליות וליישובים קהילתיים בנגב ובגליל בהם יש עד 700 יחידות דיור, תינתן אפשרות להקים ועדות קבלה.
• חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 157) – סמכות שר הפנים לחלוקת כספי ארנונה מאזורי תעשייה ומסחר בין רשויות מקומיות סמוכות, תורחב גם למקרים בהם אותן רשויות נמצאות באזור יהודה ושומרון.

תכנון ובנייה

• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146) – העברת הזכויות במקרקעין שהתבצעה אגב הליך פירוד בין בני זוג לא תחויב בהיטל השבחה. בנוסף, נקבע פטור מהיטל השבחה על השבחה שנוצרה בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון במידה ולא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה.
• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה) – קביעת הליך רישוי מקוצר על הקמת מרחב מוגן במבנה קיים.
• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל) – הקלות בתהליך לאישור הקמת מגורים זמניים למפוני עוטף עזה במלחמת חרבות ברזל, זאת על ידי מתן אפשרות לשר הפנים לאשר את הקמתם, בלא צורך בהיתר בנייה.

דיור

• חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 103) – קובע כי רכישת דירה עבור ילד שהתייתם מאחד מהוריו לא תחויב במס שבח ובמס רכישה.
• חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד) – הארכת הזכאות למגורים בדיור ציבורי לקרובי משפחה של חטופים, נעדרים או נרצחים, שהתגוררו בדירה עם הזכאי ערב פטירתו או ערב מעבר הזכאי למוסד סיעודי, להמשיך להתגורר בה לתקופה שלא תעלה על שש שנים.

עבודה

• חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) – הגנה מפני פיטורים לעובד שנעדר מעבודתו או לא ביצע אותה עקב נסיבות שנגרמו ממלחמת חרבות ברזל.
• חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים – הפחתת דמי הבראה לכלל העובדים במשק לטובת תשלום מענקים לחיילי מילואים.
• חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה) – הגנה מפיטורים לבני זוג של משרתי המילואים. כמו כן, נקבע כי לא ניתן יהיה לפגוע בהיקף משרתם ובמשכורתם של משרתי מילואים, לאחר 30 יום מסיום שירות המילואים שלהם. בנוסף, נקבע מענק הסתגלות לבנות ובני זוג של משרתי מילואים עם ילד, בגובה 70% מהכנסתו של בת או בן הזוג, המענק יינתן לתקופה של עד חודש.
• חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22) – בתקופה של חופשת לימודים, מעסיק יוכל להעסיק בני נוער עד השעה 01:00 במקום 23:00.

מערכת הבריאות

• חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13) – ידוע בשם "חוק החמץ". החוק קובע שמנהל בית חולים רשאי לקבוע הוראות בדבר הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים בפסח.

תעשייה, מסחר וחקלאות

• חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) – קובע כי על בעלי עסקים לסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה.
• חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6) – מתן הקלות בהליך הכנסת מוצרים מיובאים לארץ. על פי החוק מוצרים ברמות סיכון 2-4 לא יחויבו לעבור במכון התקנים לפני כניסתם לישראל. במקום זאת, יוכלו היבואנים להכניס סחורה על בסיס הצהרה בלבד.
• חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) – החרגת יינות מהאיסור למכור משקאות משכרים בשעות הלילה, בימי חמישי ובימים שלפני חג.

חינוך, תרבות וספורט

• חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע – קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות חינוך, טיפול או השגחה במשך 10 או 18 שנים (בהתאם לחומרת העבירה), על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. ועדת מומחים תוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. החוק כולל גם הסדר המאפשר לדרוש מאותם מועסקים הצגת אישור משטרה להעסקתם.

המגזר הציבורי

• חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) – חיוב מי שמונה לשגריר או קונסול בחוץ לארץ, להצהיר כי הוא מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמלא באמונה את תפקידו.

חקיקה בעקבות מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, הצריכה שלל פעולות חקיקה, בהן דחיית מועדן של פעולות שונות (כגון הבחירות לרשויות המקומיות בישראל) והגנות שונות למי שנפגע מהמלחמה. ראו פירוט בערך העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל#חקיקה ורגולציה.

ישיבות הכנסת

נאומים של מנהיגים זרים בישיבות הכנסת

• 1 במאי 2023 – קווין מקרתי, יושב-ראש בית הנבחרים של ארצות-הברית

בעלי תפקידים

בעלי התפקידים המכהנים מודגשים:

התפקיד	שם	סיעה		הערות
נשיאות הכנסת
יושב-ראש הכנסת	אמיר אוחנה		הליכוד	מכהן החל מ-29 בדצמבר 2022
	יריב לוין			כיהן בין 13 ל-29 בדצמבר 2022
סגני יושב ראש הכנסת	ניסים ואטורי		הליכוד
	חנוך מילביצקי			מ-23 באוקטובר 2023
	משה טור-פז		יש עתיד
	מאיר כהן			מ-23 באוקטובר 2023
	יפעת שאשא-ביטון		המחנה הממלכתי	עד ל-12 באוקטובר 2023
	אורית פרקש הכהן			מ-23 באוקטובר 2023
	אוריאל בוסו		ש"ס	עד ל-12 באוקטובר 2023
	ארז מלול			מ-23 באוקטובר 2023
	משה סולומון		הציונות הדתית	מ-23 באוקטובר 2023
	ישראל אייכלר		יהדות התורה	עד ל-23 באוקטובר 2023
	משה רוט			מ-23 באוקטובר 2023
	יבגני סובה		ישראל ביתנו	מ-23 באוקטובר 2023
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת	אופיר כץ		הליכוד
ועדת הכספים	משה גפני		יהדות התורה
ועדת הכלכלה	דוד ביטן		הליכוד
ועדת החוץ והביטחון	יולי אדלשטיין		הליכוד
ועדת הפנים והגנת הסביבה	יעקב אשר		יהדות התורה
ועדת החוקה, חוק ומשפט	שמחה רוטמן		הציונות הדתית
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות	עודד פורר		ישראל ביתנו
ועדת החינוך, התרבות והספורט	יוסי טייב		ש"ס
ועדת העבודה והרווחה	ישראל אייכלר		יהדות התורה
ועדת הבריאות	אוריאל בוסו		ש"ס	עד ל-12 באוקטובר 2023
	יונתן מישרקי			מ-12 באוקטובר 2023
הוועדה לביטחון לאומי	צביקה פוגל		עוצמה יהודית
הוועדה למיזמים ציבוריים	אוהד טל		הציונות הדתית
הוועדה לענייני ביקורת המדינה	מיקי לוי		יש עתיד
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי	פנינה תמנו		המחנה הממלכתי
ועדת המדע והטכנולוגיה	איימן עודה		חד"ש-תע"ל
ועדת האתיקה	ינון אזולאי		ש"ס	עד ל-1 ביולי 2024
	משה רוט		יהדות התורה	מ-1 ביולי 2024
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל	לימור סון הר-מלך		עוצמה יהודית
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד	אליהו דלל		הליכוד
הועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול	בועז ביסמוט		הליכוד
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור	יצחק פינדרוס		יהדות התורה
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים	אליהו רביבו		הליכוד
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים	נעמה לזימי		העבודה
הוועדה המיוחדת לחיזוק ולפיתוח הנגב והגליל	מיכאל ביטון		המחנה הממלכתי
הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי	זאב אלקין		הימין הממלכתי
הועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה	אברהם בצלאל		ש"ס
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה	מירב כהן		יש עתיד
הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה	אופיר כץ		הליכוד
הוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה
הוועדה המיוחדת לתיקון חוק יסוד: הממשלה (מס' 11)	שלמה קרעי			הוועדה פורקה עם חקיקת החוק האמור
יושבי ראש הסיעות
סיעת הליכוד	אופיר כץ		הליכוד
סיעת יש עתיד	בועז טופורובסקי		יש עתיד
	מירב בן ארי
סיעת ש"ס	ינון אזולאי		ש"ס
סיעת המחנה הממלכתי	זאב אלקין		המחנה הממלכתי
	פנינה תמנו
סיעת יהדות התורה	יצחק פינדרוס		יהדות התורה
סיעת הציונות הדתית	שמחה רוטמן		הציונות הדתית
סיעת עוצמה יהודית	יצחק קרויזר		עוצמה יהודית
סיעת ישראל ביתנו	עודד פורר		ישראל ביתנו
סיעת רע"מ	וליד טאהא		רע"מ
סיעת חד"ש-תע"ל	אחמד טיבי		חד"ש-תע"ל
סיעת הימין הממלכתי	זאב אלקין		הימין הממלכתי
סיעת העבודה	אפרת רייטן		העבודה
סיעת נעם	אבי מעוז		נעם
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה	אופיר כץ		הליכוד
ראש האופוזיציה	יאיר לפיד		יש עתיד
מרכז האופוזיציה	בועז טופורובסקי		יש עתיד
	מירב בן ארי
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת	משה אדרי
מזכיר הכנסת	דן מרזוק
היועצת המשפטית לכנסת	שגית אפיק
קצין הכנסת	יובל חן
רב הכנסת	אביעד גוטמן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים וחמש בוויקישיתוף

• אתר הכנסת
• יובל קרני, "קיץ מוצלח": כך נעלמה המהפכה המשפטית מסיכומי הקואליציה, באתר ynet, 31 ביולי 2023

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39732027הכנסת העשרים וחמש