טובא-זנגרייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טובא-זנגרייה
מבט מהאוויר, ספטמבר 2013
שם בערבית طوبا الزنغرية
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה ויסאם עומר
גובה ממוצע[1] ‎294 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,147 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 210
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,926 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 125
תחום שיפוט[2] 3,710 דונם
    - דירוג ארצי 213
32°57′55″N 35°35′29″E / 32.9652458488601°N 35.5914311969355°E / 32.9652458488601; 35.5914311969355
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 208
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3166
    - דירוג ארצי 254
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.3%
גילאי 5 - 9 10.2%
גילאי 10 - 14 8.5%
גילאי 15 - 19 9.3%
גילאי 20 - 29 17.9%
גילאי 30 - 44 20.6%
גילאי 45 - 59 15.2%
גילאי 60 - 64 3.2%
גילאי 65 ומעלה 4.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,271
 –  יסודי 724
 –  על-יסודי 547
מספר כיתות 58
ממוצע תלמידים לכיתה 24.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
[[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]640_0962.pdf פרופיל טובא-זנגרייה] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

טוּבָּא-זַנְגָרִיָּהערבית: طوبا الزنغرية, תעתיק מדויק: טובא אלזנע'ריה) הוא יישוב בדואי במחוז הצפון בישראל, השוכן ברמת כורזים שבמזרח הגליל, ממזרח לראש פינה. היישוב מנוהל בידי מועצה מקומית מאז שנת 1988. כלל אוכלוסייתה הבדואית של טובא-זנגרייה הם ערבים-מוסלמים.

היסטוריה

הכפר טובא הוקם בשנת 1908 על ידי בדואים משבט ערב אל-הייב המונה כמה עשרות אלפי בדואים בכפרים בישראל, בסוריה, בלבנון ובעיראק. הכפר הוקם בסמוך למעיין עין טובא. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בכפר 590 תושבים ושטחו היה 15,992 דונמים (מתוכם 2,307 דונם בבעלות יהודית)[4]. סיפורי הכפר ושבט ערב אל הייב נאספו בשנות 1930–1932 על ידי טוביה אשכנזי בספרו "סיפורי הבדואים" שם הוא מספר כיצד הסתתרו בני השבט מפני רשמי הטאבו הטורקיים ואילו שייח' מוחמד עלי הגיע מג'יש, איים ברובהו על הרשם ודרש ממנו להסביר מהו המעשה. הרשם שכנע אותו שמדובר ביתרון לבדואים. השייח' החליט בו במקום לרשום את אדמות טובא על שמו.

במלחמת העצמאות הגיע יגאל אלון אל הכפר ושכנע את ראש השבט השייח' אבו יוסף להתגייס לפלמ"ח, מאחר שזאת הייתה הערובה שלא יאונה לכפר כל רע ושצה"ל יגן על הכפר. המנהיג הסכים ו-45 מבני הכפר יצאו לשרת בכוחות הפלמ"ח, ביחידה שנודעה כ"פלהיב" טובא-זנגריה בפיקודו של יצחק חנקין. הם שרתו ולחמו במערכה על חיפה.

לאחר קום המדינה, צורפו אל טובא אנשי הכפר זנגריה שישב עד אז סמוך למקום בו נמצא כיום מושב אליפלט.

בשנת 1988 שונה מעמד היישוב למועצה מקומית.

במהלך העשורים האחרונים גילו מנהיגי היישוב עמדה פטריוטית ביחס למדינה ולממסד. מי שנתן לכך טון בולט היה חוסיין אל-הייב, נכדו של מנהיג היישוב משנות הקוממיות שהיה ממייסדי יחידת הגששים[5]. חוסיין אל-הייב היה מנהל בית ספר, וכן פעיל במפלגת העבודה, ואחר כך התמנה לראש המועצה המקומית וליו"ר הפורום של יישובי הבדואים בצפון. הוא אירח בביתו את כל מנהיגי המדינה והמערכות הביטחוניות בעשור האחרון.

בשנת 1998 עמד היישוב במרכזה של סערה פוליטית פנימית, כאשר ראשי היישוב – בעיקר חוסיין אל-הייב – החליטו לקיים את קבלת הפנים לראשי המדינה בעיד אל-אדחא, למרות שבעטיין של הפרות סדר קשות באום אל-סחאלי, ליד שפרעם (בעקבות הריסת שלושה מבנים בלתי חוקיים על ידי משרד הפנים ותגרות קשות שפרצו אחר כך בין כוחות המשטרה בהנהגת אליק רון ואבי טילר לבין פעילים של היישוב מגובים בפעילים של בל"ד ועמותות ערביות) הכריזה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל על ביטול כל קבלות הפנים לשרים ולראשי המדינה ביישובים הערבים. בטובא, כאמור, קיימו קבלת הפנים חגיגית ולבבית לראש הממשלה נתניהו ולשרים, עד כדי כך שבעיתונות הערבית כינו את ראש המועצה בכינויי גנאי כגון "הרצל" ו"ציוני". בהתנהגותו זאת זכה אל-הייב להערכה מראשי המדינה.[דרוש מקור]

בעקבות פיזור המועצה הנבחרת, מינה משרד הפנים בדצמבר 2007 ועדה קרואה לניהול היישוב, בראשות צבי פוגל[6]. הוא תיאר את היישוב כ"מחסן נשק אחד גדול" ויצא כנגד אוזלת ידה של המשטרה[7]. בערב יום הכיפורים ה'תש"ע, אלמונים שרפו את מכוניתו וירו אל משרדו שבעירייה, אך לא פגעו בו.

ב-3 באוקטובר 2011 הוצת מסגד ביישוב והושארו על קירותיו כתובות "תג מחיר". ההצתה גונתה על ידי גורמים מכל הקשת הפוליטית[8] וביישוב פרצו הפגנות אלימות שכללו יידוי אבנים, שריפת מבני ציבור ואף ירי באש חיה[9], החשד נפל על פעולת תג מחיר[10]; צבי פוגל טען שמדובר בפעולה של תושבי היישוב, והתפטר מתפקידו בעקבות המהומות מחשש לחייו[11]. אש נורתה גם על ביתו של תושב היישוב שחזר על הטענה[12].

ב-23 במאי 2014 תקפו והציתו תושבים מהיישוב את רכבם של שלושה יהודים שביקרו במרפאת שיניים מקומית, לאחר שחשדו בהם שבאו לבצע תג מחיר[13].

חקלאים מהסביבה סובלים מפשיעה חקלאית שמקורה ביישוב. בשנת 2017 חשפה המשטרה כי עשרות מתושבי הכפר עסקו בפעילות עבריינית במסגרת כנופיה, וסחטו במשך שנים מיליוני שקלים ממאות מתושבי הצפון, בעיקר חקלאים, כדמי פרוטקשן[14][15].

לאחר הבחירות המוניציפליות ב-2018 בהן נבחר ויסאם עומר, עלו באש משרדי המועצה המקומית שלוש פעמים בתוך כחודש[16]. לאחר מספר אירועי אלימות, התקיימה סולחה בין עומר לאל הייב, בליווי ראש ועדת המעקב מנסור עבאס.[17]

במאי 2023, עקב התגברות הפשיעה בצפון הארץ המתבצעת על ידי תושבי הכפר, הושם הכפר בסגר על ידי המשטרה והצבא.[18]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בטובא-זנגרייה 7,147 תושבים (מקום 210 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 69.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,414 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[19]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טובא-זנגרייה בוויקישיתוף
  • [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]640_0962.pdf פרופיל טובא-זנגרייה] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  5. ^ הגשש שהוביל את גנץ הלך לעולמו: "צה"ל זרם בדמו", באתר וואלה!‏, 25 במאי 2013
  6. ^ אבנר לוטן, האיש שבא לעשות סדר בבלאגן, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 18 בדצמבר 2008
  7. ^ אבנר לוטן, "טובא-זנגריה היא מחסן נשק אחד גדול", באתר mynet‏ עפולה ועמק, 3 בינואר 2010
  8. ^ הנשיא פרס במסגד שהוצת: "אני מלא בושה וחרפה", באתר וואלה!‏, 3 באוקטובר 2011
  9. ^ אלי אשכנזי, היום שאחרי בטובא זנגרייה: "המהומות פוגעות רק בנו", באתר הארץ, 4 באוקטובר 2011
  10. ^ קובי דוד וניר יהב‏, חשד לתג מחיר בגליל: מסגד הוצת ורוסס בכתובות, באתר וואלה!‏, 3 באוקטובר 2011
  11. ^ אלי אשכנזי ויאיר אטינגר, ראש מועצת טובא זנגרייה התפטר: "התירו את דמי", באתר הארץ, 6 באוקטובר 2011
  12. ^ אלי אשכנזי, ירי על ביתו של תושב טובא שטען כי אנשי הכפר הציתו המסגד, באתר הארץ, 16 בינואר 2012
  13. ^ כתבנו בצפון, ‏נעצרו שלושה חשודים בתקיפה בטובא זנגריה, באתר ישראל היום, 23 במאי 2014
  14. ^ חסן שעלאן, "דמי שמירה" תמורת מדבקה: נעצרו 27 חשודים בסחיטה, באתר ynet, 16 בינואר 2017
  15. ^ יאיר קראוס, כנופיית הפרוטקשן בצפון: מספר הנסחטים עלה ל-117, באתר nrg‏, 25 בינואר 2017
  16. ^ אתר למנויים בלבד רימון על הבית של ראש הרשות? הצתה בבניין המועצה? בטובא-זנגריה זו שגרה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2018
  17. ^ طوبا: عقد لقاء صلح بحضور الرئيس السابق حسين الهيب والرئيس المنتخب وسام عمر
  18. ^ פצצות מרגמה בבתי ספר וכלי נשק בבתי נערים: סגר על הכפר טובא זנגריה בגליל, ישראל היום, 2 במאי 2023
  19. ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]640_0962.pdf פרופיל טובא-זנגרייה] באתר הלמ"ס


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38796519טובא-זנגרייה