קבלן כוח אדם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עובדי קבלן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קבלן כוח אדם הוא גוף שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל מעסיק אחר. עובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם קרוי עובד קבלן (מבחינה משפטית, כינוי זה אינו כולל עובדים של קבלני שירות. ראו לעניין זה את ההבדל בין הגדרת "קבלן כוח אדם" לבין הגדרת "קבלן שירות" בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, וראו את הכללים השונים לגבי עובדי הקבלנים השונים, בהוראות נוספות של חוק זה).

מאפייני העסקה באמצעות קבלן כוח אדם

בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם יש להבדיל בין שני מעסיקים:

  • המעסיק הפורמלי, שהוא קבלן כוח אדם, ואתו מקיים העובד יחסי עובד-מעביד.
  • המעסיק בפועל, שאצלו ולמענו נעשית העבודה, ולפיכך הוא הקובע את סדר יומו של העובד ואת המשימות שעליו לבצע.

קבלני כוח אדם החלו לפעול לשם אספקת עובדים למשימות זמניות, כגון מילוי מקום של עובד שיצא לחופשה ארוכה או התמודדות של מעסיק עם משימה קצרת טווח הדורשת גידול במצבת העובדים שלו. בישראל פועלים קבלני כוח אדם גם למטרה זו, אך מטרה נוספת, המשפיעה על רבים מהמועסקים בצורת העסקה זו, היא הרצון של המעסיק בפועל להעסיק עובדים בתנאים נחותים מאלה שהוא מעניק לעובדיו הקבועים. כאשר זו מטרת ההעסקה של עובד קבלן, העובד מועסק לעיתים במסגרת זו במשך שנים רבות[1]. בצורה זו נוצרים במקום העבודה שני מעמדות של עובדים:

  • עובדיו של המעסיק בפועל, הנהנים מתנאי עבודה משופרים, שאותם מבטיחים להם הסכמים קיבוציים החלים על המעסיק, או נורמות אחרות החלות על עובדיו הקבועים של המעסיק.
  • עובדי קבלן, שתנאי עבודתם נקבעים על ידי מעסיקם הפורמלי, והם בדרך כלל נחותים משמעותית מאלה שניתנים לעובדיו של המעסיק בפועל, כמו חוסר קביעות ושכר נמוך יותר.

יש להבחין בין העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם ובין העברת משימות למיקור חוץ. ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד. בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד. ב-7 בנובמבר 2011 פתחה ההסתדרות בשביתה במשק שמטרתה לצמצם את היקף העסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי (בעיקר עובדי השמירה והניקיון, המועסקים באמצעות חברות קבלן). בהוראת בית הדין לעבודה נפסקה השביתה לאחר מספר שעות[2]. ב-8 בפברואר 2012 פתחה שוב ההסתדרות בשביתה לאור אי התקדמות במשא ומתן עם משרד האוצר על שיפור תנאי עובדי הקבלן[3]. בדצמבר 2012, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני ושר האוצר יובל שטייניץ לפיו שכר עובדי הקבלן יוצמד לשאר עובדי מגזר הציבורי[4].

ביולי 2015, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין שר האוצר משה כחלון, במסגרתו 15 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי עברו למתכונת של העסקה ישירה, וישופרו תנאי העסקתם של כ–30 אלף עובדי קבלן אחרים[5].

בשנת 2017, הועסקו מעל ל-23 אלף מורים במדינת ישראל בתנאים של עובדי קבלן[6]. שכרם משולם לפי שעה, כלומר רק על שעות בהם לימודו בפועל, הם לא מקבלים תשלום עבור תקופות של חופשות, ולעיתים מודיעים להם זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים שהם מפוטרים והוותק שלהם מתאפס[7]. בשבוע הראשון של ספטמבר 2019, כ-2,000 מורים המועסקים כעובדי קבלן הודיעו כי ישביתו את הלימודים לזמן מוגבל, במחאה על תנאי העסקתם ובדרישה לקבל משכורת לאורך כל השנה, ולא רק במהלך הלימודים[8].

חוקים להסדרת העסקתם של עובדים על ידי קבלני כוח אדם

להסדרת עבודתם של עובדי קבלן חוקקה הכנסת את חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. החוק קובע כי עיסוק כקבלן כוח אדם מצריך רישיון משר התמ"ת, ומפרט את התנאים למתן רישיון. למתן שירותים בין-ארציים של כוח אדם, כלומר לפעילותו של קבלן כוח אדם המביא לישראל עובדים זרים, נדרש היתר מיוחד.

פרק נוסף בחוק מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הקבלן. החוק מחייב עריכת חוזה עבודה בכתב בין הקבלן לכל אחד מעובדיו, אלא אם קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל קבלן כוח האדם. תנאי זה, ותנאים נוספים המקנים יתרון להעסקת עובד קבלן באמצעות הסכם קיבוצי, הביא לחתימתו של הסכם קיבוצי כללי בענף זה. על קבלן כוח אדם נאסר לקבל או לדרוש מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו. איסור דומה חל על המעסיק בפועל של עובד קבלן.

סעיף 12א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שהועסק ברציפות במשך תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע שר התמ"ת) על ידי אותו מעסיק בפועל, יהפוך לעובד של המעסיק בפועל. סעיף זה אינו חל על עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב. סעיף 12א נחקק בשנת 2000, אך כניסתו לתוקף נדחתה שוב ושוב באמצעות חוק ההסדרים ביוזמת הממשלה, שהיא מעסיק גדול של עובדי קבלן. ב-1 בינואר 2008 נכנס הסעיף לתוקף. בשנת תשס"ב, ב-1 במרץ 2002 נקבע שסעיפים 12א ו13 לחוק זה לא יחולו על תפקידי המחשוב - תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב.

תניה בחוזה האוסרת על המעסיק בפועל להעסיק ישירות את עובד הקבלן, או האוסרת על העובד להיות עובדו של המעסיק בפועל - אין לה תוקף.

קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.

הגנה נוספת לעובדי קבלן ניתנת בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. סעיף 6א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שלא שולם לו שכר מינימום רשאי לתבוע גם את המעסיק בפועל. בתנאים מסוימים ניתן להטיל עונש מאסר על מעסיק בפועל של עובד קבלן שהקבלן לא שילם לו שכר מינימום.

בחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 נקבע כי הוראותיו של חוק זה חלות, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל.

הסעיף בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, המגביל את פיטוריה של עובדת בהיריון, הורחב כדי להגן גם על עובדת קבלן, ונקבע בו "לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה".

חוק להסדרת העסקתם של עובדי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון במגזר הציבורי

באוגוסט 2013 חוקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים[9], שבא לשפר את תנאי העסקתם של עובדי קבלן בתחומי שמירה וניקיון במגזר הציבורי.

קדם לחוק זה, תיקון מספר 6 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244, תיקון עקיף במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית[10]), אשר החיל חלק מהוראות החוק, הנוגעות לקבלני כוח אדם, גם על קבלני שירות בענפים המפורטים בתוספת לחוק.

ההבחנה בין קבלני כוח אדם וקבלני שירות נדונה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה[11].

במקביל לחוק שעבר בשנת 2013, יזמו מספר חברי כנסת את "הצעת חוק מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי", ההצעה ביקשה לאסור באופן גורף על רשות ציבורית לחתום על התקשרות עם חברות קבלן, כל עוד עובדי הקבלן מועסקים על ידי הרשות באופן קבוע. הצעה שתביא בעיקרון להפסקת ההעסקה של עובדי קבלן בגופים הנמצאים באחריות ישירה של המדינה, למעט במקרים שבהם נדרשים "ידע ומומחיות מיוחדים"[12]. ב-15 ביוני 2014 הצביעה ועדת השרים לענייני חקיקה נגד הצעת חוק זו[13].

ביקורת שיפוטית

באחת מפסיקותיו, באמרת אגב ארוכה, מתח שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נועם סולברג, ביקורת חריפה על העסקת עובדי קבלן לצורך שמירה וניקיון בשירות הציבורי. סולברג הראה כיצד המנגנון שמחזיקה המדינה כדי לתחזק את המערך הזה, כביכול כדי לשמור על זכויותיהם של העובדים, לרבות המכרזים, הפיקוח על החברות, הזמנת דו"חות מרואי חשבון פרטיים וכו' - הוא מנגנון יקר ושמן, העולה למדינה הון רב, בעוד שעובדי הקבלן עצמם מקבלים שכר זעום ותנאיהם נפגעים[14].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אריה כספי, איך מחסלים את חברות כוח האדם, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2001
  2. ^ חיים ביאור, לקראת שביתה: הסתיימה ללא תוצאות הפגישה בין נציגי האוצר וההסתדרות, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2011
  3. ^ מוטי בסוקו חיים ביאור, נתניהו: "שביתה לא תפתור את בעיית עובדי הקבלן", באתר הארץ, 7 בפברואר 2012
  4. ^ חיים ביאור, שטייניץ ועיני חתמו: "שכר עובדי הקבלן יוצמד למגזר הציבורי", באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2012
  5. ^ אתר למנויים בלבד חיים ביאור, האפליה של עובדי הקבלן תימשך - רק 15 אלף מהם יועברו להעסקה ישירה, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2015
  6. ^ דוד טברסקי, ‏שיעור בניצול, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בינואר 2017
  7. ^ אתר למנויים בלבד ז'נאן בסול, החצר האחורית של משרד החינוך: תנאי ההעסקה המשפילים של מורי הקבלן, באתר TheMarker‏, 16 בפברואר 2017
  8. ^ אתר למנויים בלבד שירה קדרי-עובדיה, כ-2,000 מורים המועסקים כעובדי קבלן הודיעו כי ישביתו את פתיחת שנת הלימודים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2019
  9. ^ חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013
  10. ^ ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244.
  11. ^ ראו לדוגמה את פסק הדין שניתן בעב' 11/07, אל אור אילת תפעול ואחזקות בע"מ - מדינת ישראל ואח'; ביום 11.8.08.
  12. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, העקביות היחידה בממשלות ישראל:
ההתנגדות לצמצום העסקת עובדי הקבלן, באתר הארץ, 24 בפברואר 2015
  13. ^ רענן שמש-פורשנר, הממשלה הצביעה נגד העסקה ישירה, באתר "שיחה מקומית", 16 ביוני 2014
  14. ^ עת"ם (י-ם) 210/10 מוקד יסעור נ' מדינת ישראל, ניתן ב-9 ביוני 2010, באתר "נבו"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32998510קבלן כוח אדם

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קבלן_כוח_אדם&oldid=1970349"