קווין מקארתי (פוליטיקאי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קווין מקארתי
Kevin McCarthy
מקארתי, 2023
מקארתי, 2023
מקארתי, 2023
לידה 26 בינואר 1965 (גיל: 59)
בייקרספילד, קליפורניה, ארצות הברית
שם מלא קווין אוון מקארתי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת המדינה של קליפורניה בבייקרספילד
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בת זוג ג'ודי מקארתי (מאז 1992)
יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה־55
7 בינואר 2023 – 3 באוקטובר 2023
(38 שבועות ו־4 ימים)
מנהיג המיעוט בבית הנבחרים
3 בינואר 2019 – 3 בינואר 2023
(4 שנים)
מנהיג הרוב בבית הנבחרים
1 באוגוסט 2014 – 3 בינואר 2019
(4 שנים ו־22 שבועות)
תחת יושבי ראש בית הנבחרים ג'ון ביינר
פול ראיין
מצליף הרוב בבית הנבחרים
3 בינואר 2011 – 1 באוגוסט 2014
(3 שנים ו־30 שבועות)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת קליפורניה
3 בינואר 2007 – 31 בדצמבר 2023
(17 שנים)
→ ביל תומאס
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-22 (2013-2007)
מחוז הקונגרס ה-23 (2023-2013)
מחוז הקונגרס ה-20 (ינואר-דצמבר 2023)

קווין אוון מקארתי (באנגלית: Kevin Owen McCarthy; נולד ב-26 בינואר 1965) הוא פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית מינואר 2023 עד להדחתו מהתפקיד באוקטובר אותה שנה. בשנים 2023-2007 היה חבר בית הנבחרים מטעם מדינת קליפורניה, וייצג שלושה מחוזות קונגרס שונים: המחוז ה-22 (2013-2007), המחוז ה-23 (2023-2013), והמחוז ה-20 בשנה האחרונה לכהונתו. מקארתי כיהן כמנהיג הרוב בבית הנבחרים בשנים 2014–2019 וכמנהיג המיעוט בשנים 2019–2023. לאחר בחירות האמצע בשנת 2022, בהן השיגה המפלגה הרפובליקנית רוב בבית הנבחרים, נבחר ליושב ראש בית הנבחרים. הוא הודח מתפקיד זה ב-3 באוקטובר 2023 – הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הנבחרים שבה מודח יושב הראש בהצבעה.

ביוגרפיה

מקארתי נולד בבייקרספילד שבקליפורניה. בגיל 21 פתח מעדנייה קטנה בשם "Kevin O’s Deli", באמצעות 5,000 דולר בהם זכה בהגרלת לוטו. הוא מכר את המעדנייה ומימן את לימודיו האקדמאיים. ב-1989 סיים תואר ראשון באוניברסיטת המדינה של קליפורניה בבייקרספילד וב-1994 סיים תואר שני במנהל עסקים. הוא כיהן כיו"ר הרפובליקנים הצעירים בקליפורניה וכיו"ר הפדרציה הלאומית של הרפובליקנים הצעירים. במהלך לימודי התואר הראשון התמחה אצל ויליאם תומאס, חבר הקונגרס מקליפורניה ולאחר מכן עבד במטהו עד שנת 2002. ב-2002 נבחר לאספת המחוקקים של קליפורניה ומונה ליו"ר המפלגה הרפובליקנית באספה.

מינואר 2007 הוא מכהן כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית. ב-2009 מונה לסגן מצליף המפלגה הרפובליקנית, אריק קנטור. לקראת הבחירות לקונגרס ב-2010 כתב יחד עם פול ראיין ואריק קנטור, את הספר "Young Guns: A New Generation of Conservative Leaders", ובו מפורטות הכנות המפלגה הרפובליקנית לקראת ניצחון בבחירות. בעקבות השגת הרוב למפלגתו בבית הנבחרים בבחירות שנערכו בנובמבר 2010, מונה בינואר 2011 למצליף הסיעה. לאחר הפסדו המפתיע של קנטור בפריימריז ביוני 2014, נבחר למחליפו כמנהיג סיעת הרוב הרפובליקנית בבית הנבחרים באוגוסט באותה שנה (התפקיד השני בחשיבותו בהנהגת סיעה כשהיא מחזיקה בתפקיד יושב ראש הבית).

מקארתי היווה את מקור השראתו של קווין ספייסי, המגלם בסדרה בית הקלפים את דמותו פרנק אנדרווד, חבר קונגרס ומצליף סיעה. לצורך ההכנות לתפקיד התלווה ספייסי למקארתי בשעה שהוא ממלא את תפקידו בבית הנבחרים.[2] באחד מפרקי הסדרה אף שולבו בדבריו של אנדרווד ביטויים שאמר מקארתי.[3]

בספטמבר 2015, עם התפטרותו של יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ג'ון ביינר, הכריז על התמודדותו למשרה על מנת להחליפו, אך פרש לאחר זמן קצר מן המירוץ.[4]

בנובמבר 2018, אחרי שהמפלגה הרפובליקנית הפסידה את הרוב שלה בבית הנבחרים, והיושב ראש היוצא פול ראיין פרש מהקונגרס, נבחר מקארתי להנהיג את הסיעה כיושב ראש המיעוט בבית הנבחרים, כשהביס בבחירות בקרב הסיעה את ג'ים ג'ורדן.[5]

אחרי הבחירות לנשיאות ב-2020, סירב להכיר בניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות, והפיץ טענות כוזבות לגביהן.[6][7] בזמן ההסתערות על הקפיטול, בעת ספירת קולות האלקטורים ב-6 בינואר, התקשר לנשיא טראמפ לבקש שייקרא להמונים לסגת, וסיפר לו שהם פורצים למשרדו מהחלון, אך טראמפ רק השיב ש"נראה לי שהאנשים האלה כועסים יותר ממך לגבי הבחירות", דבר שהוביל לקרב צעקות ביניהם.[8] כשהתחדש תהליך אשרור התוצאות הצביע (כמו כ-70% מהרפבוליקנים בבית הנבחרים) נגד האישור בשתי המדינות בהן עלתה ההתנגדות להצבעה.[9] רק יומיים אחר כך פרסם הודעה בה הוא מכיר בכך שביידן הוא הנשיא הנבחר.[10] בימים שאחרי האירועים מתח ביקורת על טראמפ, ואמר שיש לו אחריות מסוימת על התרחשותם, ושהוא היה צריך לפעול יותר מהר בשביל לעצור את האירועים. אך התנגד להליכים להדחתו, ובהמשך מיתן את ביקורתו טען שלא הייתה לטראמפ כוונה לעודד את ההסתערות, וש"לכל אחד ברחבי המדינה יש איזושהי אחריות לאירועים". ב-28 בינואר, פגש את הנשיא לשעבר טראמפ בביתו במאר-א-לאגו, ובכך העביר מסר שהמפלגה הרפובליקנית היא עדיין "המפלגה של טראמפ".[11][12]

בשנת 2022 נכלל ברשימת טיים 100.

לאחר בחירות נובמבר 2022, זכתה מפלגתו לרוב בבית הנבחרים, והוא זכה במועמדות מטעם מפלגתו לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים בקונגרס ה-118.[13] בישיבה הראשונה של בית הנבחרים, חלק מחברי מפלגתו המשתייכים לאגף הניצי של המפלגה לא הצביעו עבורו, והוא לא זכה ברוב הדרוש על מנת להיבחר לתפקיד. בעקבות זאת, התקיימו סבבי הצבעה נוספים, לראשונה מאז 1923. ב-7 בינואר נבחר מקארתי לתפקיד בסבב ההצבעה ה-15 – מספר ההצבעות הרב ביותר לבחירת יושב הראש מאז 1859.[14]

בספטמבר 2023, בעקבות התנגדות חלק מהנציגים הרפובליקניים להצעות חוק שיאשרו את המשך מימון הוצאות הממשל הפדרלי, ניהל מקארתי משא ומתן עם הדמוקרטים, במטרה להגיע לפשרה שתמנע את השבתת הפעילות של הממשל. פחות מ-24 שעות לפני הפסקת המימון, הציע מקארתי חוק למימון לתקופה של 45 ימים. בהצעתו של מקארתי נאסרה הקצאת מימון נוסף לכוחות האוקראינים במלחמת אוקראינה–רוסיה. החוק עבר בבית הנבחרים בתמיכה של 209 דמוקרטים (רק מייק קוויגלי התנגד) ו-126 רפובליקנים.[15] 90 רפובליקנים, ביניהם 21 שהתנגדו בקביעות למקארתי, הצביעו נגד.[16] לאחר שאושר החוק בסנאט ונחתם על ידי הנשיא, הגיש מאט גייטס, מהמתנגדים הבולטים למקארתי במפלגה הרפובליקנית, הצעת החלטה להדיחו מתפקיד יושב ראש בית הנבחרים.[17][18] מקארתי ניסה לסכל את המהלך באמצעות הצבעה פרוצדורלית על דחיית הצעת ההדחה, מה שדרש גם הוא רוב רגיל, אבל נכשל אחרי ש-11 רפובליקנים הצביעו נגדו, וכך גם כל הדמוקרטים.[19][20] ההצבעה הסופית הסתכמה ב-216 תומכים בהדחתו מול 210 מתנגדים. שמונה מחברי מפלגתו הצביעו בעד הדחתו יחד עם כל חברי הבית הדמוקרטים[21]. תחילה ציפו כי יגיש את מועמדותו פעם נוספת לתפקיד, כבר בהמשך היום הודיע כי אין בכוונתו להתמודד שוב לתפקיד או לפרוש והוא ימשיך לשרת בבית הנבחרים. למרות זאת, בשל ההשפלה הפוליטית שספג, הודיע על התפטרותו מבית הנבחרים ופרישתו מן החיים הפוליטיים, וב-31 בדצמבר 2023 תמה כהונתו בקונגרס.

עמדותיו

הפלות

בתחילת הקריירה הפוליטית שלו בקליפורניה תואר מקארתי בעיתונות כמתון יחסית בנוגע להפלות, והוא העדיף לעסוק בנושאים הקשורים לכלכלה. רפובליקנים שמרנים התייחסו לגישתו בנושא בחשדנות, ובכתבת פרופיל משנת 2003 בלוס אנג'לס טיימס נכתב "מקארתי נוטה למרכז. הוא תומך ברוב הזכויות להפלה, אבל מתנגד להוצאת כספים של משלמי מיסים על הפלות".

לאחר שנבחר לקונגרס של ארצות הברית, מקארתי החל להתנגד בעקביות להפלות, מלבד במקרים מסוימים, כגון לצורך שמירה על חיי האם. בשנת 2019 הוא אמר "אני הגנתי על עמדתי נגד הפלות לאורך כל הקריירה הפוליטית שלי. אבל בכל הקריירה הפוליטית שלי, האמנתי גם שיש מקרים חריגים."[22] לאחר פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון, שבו ביטל בית המשפט העליון את הלכת רו נגד וייד, שיבח מקארתי את ההחלטה ואמר שזו ההחלטה "בעד-חיים" (pro-life) החשובה ביותר בהיסטוריה.[23]

אנרגיה, סביבה ומדיניות בנושא שינויי האקלים

מחוז הבחירה של מקארתי כולל את העיר בייקרספילד והאזורים במחוז קרן שהענף הכלכלי העיקרי בהם הוא הפקת נפט, גז טבעי ומחצבים. עידוד תעשיית האנרגיה הייתה בראש סדר העדיפויות שלו כמחוקק, והוא פעל לחקיקה שתומכת בה. בזמן כהונתו של ברק אובמה, מקארתי התנגד למדיניות של הממשל שתכליתה צמצום פליטת גזי חממה ולקח תפקיד פעיל בניסיונות חקיקה שמטרתם הגבלת הכוח הרגולטרורי של הסוכנות להגנת הסביבה. הוא התנגד לשימוש בכספי מיסים כדי לתמוך בהפקת חשמל באמצעות אנרגיית רוח.[24]

ב-2014, בתגובה לשאלה האם הוא חושב ששריפת דלק על ידי בני אדם היא גורם להתחממות הגלובלית מקארתי הביע עמדה ספקנית, בניגוד לקונצנזוס המדעי. הוא אמר "אני חושב שיש שינויים בסביבה. יש הרבה פריטים שיכולים לגרום להם".[24][25] שנה לאחר מכן, התנגד מקארתי לניסיונות של אובמה לקדם הסכם במהלך ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים. במאמר לרויטרס בזמן הוועידה הוא טען שקידום ההפקה של אנרגיה מגז טבעי מביא להפחתה בפליטת גזי חממה ושהניסיונות של אובמה להגיע להסכם שיקדם רגולציה של שוק האנרגיה מתעלם מכך.[26][27]

החל משנת 2019 הביע מקארתי דאגה שעמדת המפלגה הרפובליקנית נגד מדיניות לצמצום שינויי האקלים תביא להפחתת כוחה האלקטורלי בקרב מצביעים צעירים. בעקבות זאת, הוא טען שבכוונתו להציג חקיקה שמקדמת צעדי מדיניות בנושא.[28] עם זאת, החקיקה שקידם מקארתי הייתה שאפתנית פחות מזו שהוצעה על ידי מחוקקים דמוקרטים, והוא המשיך בהתנגדותו לצעדים דרמטיים בנושא.[29]

נשיאות דונלד טראמפ והבחירות בשנת 2020

מקארתי היה אחד מחברי הקונגרס הרפובליקנים הראשונים שתמכו בטראמפ כמועמד לבחירות לנשיאות בשנת 2016.[30] לאחר שטראמפ היה לנשיא מקארתי הפך לאחד מבני בריתו הקרובים. לפי כתבת פרופיל בניו יורקר משנת 2022, "אף אחד בהנהגה הרפובליקנית לא קשר את עצמו לדונלד טראמפ יותר ממקארתי".[31] מקארתי הגן גם על שיחת הטלפון של טראמפ עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שהובילה להליך ההדחה הראשון נגד טראמפ.[32] הוא הצביע נגד הדחת טראמפ בשני הליכי ההדחה.

לאחר הבחירות לנשיאות בשנת 2020, מקארתי תמך בתאוריית הקשר לפיה הבחירות נגנבו מטראמפ. בראיון לפוקס ניוז, מקארתי אמר "הנשיא טראמפ זכה בנשיאות... אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות לנגד עיננו".[31] במהלך ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021 דווח שמקארתי ביקר את טראמפ, האשים אותו ב"אחריות מסוימת" לאירועים[33] והתבטא בעד הדחתו,[34] אך באותו היום הוא היה אחד מ-147 חברי הקונגרס הרפובליקנים שהצביעו בעד שינוי תוצאות הבחירות.[35] מעט פחות משנה לאחר מכן הוא אמר "אני לא חושב שאף אחד מערער על הלגיטימיות של הבחירות לנשיאות".[36]


מקארתי וישראל

בשנת 2019 ביקר מקארתי בישראל, ואמר כי תוכנית ההתנתקות רק הגבירה את הסכנה בשטח וכי "פתרון שתי המדינות כבר מזמן אינו רלוונטי". מקארתי אף הצהיר כי "תפקידנו אינו לספק פתרון לסכסוך, אלא להבטיח את שלומה וביטחונה של ישראל כידידיה".[37]

מקראתי בביקורו בישראל, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו

בשנת 2022 עמד מקארתי בראש משלחת של 30 חברי קונגרס שבקרו בישראל ביוזמת איפא"ק, נפגש עם נפתלי בנט ועם בנימין נתניהו, ובראיון לעיתון ישראלי הביע התנגדות חריפה להסכם הגרעין עם איראן, המסכן לתפיסתו את ישראל, את ארצות הברית ואת העולם כולו.[38]

מקארתי הבטיח לפעול נגד האנטישמיות. בנובמבר 2022, עם בחירתו לתפקיד יו"ר בית הנבחרים, התחייב שבמסגרת תפקידו יפעל לסלק את אילהן עומאר מוועדת החוץ של בית הנבחרים, בשל ההתבטאויותיה האנטישמיות לדבריו[39], ואכן בפברואר 2023 הוביל את הדחתה בפועל[40].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ לאחר הדחתו של מקארתי מתפקיד יושב הראש ב-3 באוקטובר 2023, מילא פטריק מקהנרי את תפקיד יו"ר בית הנבחרים בפועל עד להיבחרו של מייק ג'ונסון ב-25 באוקטובר אותה שנה.
  2. ^ Kevin Spacey on Washington: 'Our Story Lines Are Not That Crazy', באתר ABC,‏ 16 בפברואר 2014
  3. ^ 5 Things You Need to Know About Kevin McCarthy, באתר טיים מגזין, 13 ביוני 2014
  4. ^ McCarthy withdraws from speaker race, vote postponed,‏ באתר פוקס ניוז, 8 באוקטובר 2015
  5. ^ ארה"ב: נבחר מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2018
    Kevin McCarthy Elected House Minority Leader Over Jim Jordan, ‏14 בנובמבר 2018
  6. ^ סוכנויות הידיעות‏, הרפובליקנים מתחילים ללחוץ על טראמפ: שתף את ביידן בתדרוכי המודיעין, באתר וואלה!‏, 12 בנובמבר 2020
  7. ^ After objecting to the election results, Kevin McCarthy says all Americans bear responsibility for the deadly Capitol riot, באתר הוושינגטון פוסט, 25 בינואר 2021
  8. ^ אתר למנויים בלבד הארץ וגרדיאן, כשההמון מחוץ למשרדו, הרפובליקאי הבכיר ביקש מטראמפ לקרוא לו לסגת. הוא סירב, באתר הארץ, 13 בפברואר 2021
  9. ^ ההצבעה על ההתנגדות לאישור תוצאות הבחירות באריזונה, ולאישור תוצאו תהבחירות בפנסילבניה, באתר בית הנבחרים
  10. ^ ציוץ של מנהיג הסיעה הרפובליקנית ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בינואר 2021
  11. ^ Maggie Haberman, McCarthy to Meet Trump at Mar-a-Lago, באתר הניו יורק טיימס, ‏27 בינואר 2021
  12. ^ McCarthy and Trump discuss Republicans' plans to win House majority at Florida meeting Thursday, באתר ה-CNN,‏ 29 בינואר 2021
  13. ^ Deirde Walsh and Lexie Schapitle, "McCarthy nominated speaker in internal GOP vote but he faces conservative resistance" NPR, November 15, 2022
  14. ^ Mike Dorning, "House Gridlock Over Speaker Is Now Longest Since Before Civil War", Bloomberg, January 5 2023
  15. ^ Sahil Kapur, Julie Tsirkin, Rebecca Kaplan, Frank Thorp V, Scott Wong and Kyle Stewart,How Congress avoided a government shutdown at the 11th hour, NBC News, September 30,2023
  16. ^ Karen Yourish and Lazaro Gamio, How the Shutdown Holdouts Have Antagonized McCarthy Before, The New York Times, October 3, 2023
  17. ^ ynet והסוכנויות, כאוס בקונגרס: האיש של טראמפ פועל להדחת היו"ר הרפובליקני, הדמוקרטים יצילו אותו?, באתר ynet, 3 באוקטובר 2023
  18. ^ Scott Wong and Sahil Kapur, Rep. Matt Gaetz triggers vote to oust Kevin McCarthy from speaker's office, NBC News, October 2, 2023
  19. ^ והסוכנויות, ynet (2023-10-03). "הדמוקרטים לא יצילו: יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני בסכנת הדחה היסטורית". Ynet. נבדק ב-2023-10-03.
  20. ^ McCarthy fails to stop push to boot him from speakership, POLITICO (באנגלית)
  21. ^ ynet והסוכנויות, הדמוקרטים לא הצילו: יו"ר בית הנבחרים הודח במרד רפובליקני חסר תקדים, באתר ynet, 4 באוקטובר 2023
  22. ^ Glenn Kessler, "Kevin McCarthy’s ‘pro-life position:’ an evolution or a straight line?, The Washington Post, May 24 2019
  23. ^ House Minority Leader Kevin McCarthy: Roe v. Wade decision is most important pro-life ruling in history, CNBC, June 24 2022
  24. ^ 24.0 24.1 Amy Harder, "5 Things to Know About Rep. Kevin McCarthy's Energy Policies, The Wall Street Journal, June 13 2014
  25. ^ Tom McCarthy, "Meet the Republicans in Congress who don't believe climate change is real, The Guardian, November 17 2014
  26. ^ Kevin McCarthy, "The American energy story Obama won’t tell the world, Reuters, November 30 2015
  27. ^ Devin Henry, "GOP rebuffs Obama’s climate plans as UN conference starts, The Hill, November 30 2015
  28. ^ David M. Drucker, "House Republican leader Kevin McCarthy predicts GOP takeover, Washington Examiner, October 25 2019
  29. ^ Melanie Zanona, Anthony Adragna and Eric Wolff, "Kevin McCarthy faces uneasy right flank over climate push", Politico, February 13 2020
  30. ^ David A. Graham, "Kevin McCarthy’s Loyalty to Trump Got Him Nothing, The Atlantic, January 3 2023
  31. ^ 31.0 31.1 Jonathan Blitzer, "What Kevin McCarthy Will Do to Gain Power, The New Yorker, December 19 2022
  32. ^ House GOP Leader says “there’s nothing that the president did wrong” on phone call with Ukrainian leader, CNN, October 16 2019
  33. ^ Julie Grace Brufke, "GOP lawmakers voice frustrations with McCarthy, The Hill, January 28 2021
  34. ^ Alexander Burns and Jonathan Martin, ‘I’ve Had It With This Guy’: G.O.P. Leaders Privately Blasted Trump After Jan. 6, The New York Times, April 21 2022
  35. ^ Karen Yourish, Larry Buchanan and Denise Lu, The 147 Republicans Who Voted to Overturn Election Results, The New York Times, January 7 2021
  36. ^ Morgan Chaflant, McCarthy claims no one ‘questioning the legitimacy’ of the 2020 election, The Hill, December 5 2021
  37. ^ ניצן קידר, "ארה"ב אינה צריכה לבחור פתרון לסכסוך, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2019
  38. ^ אריאל כהנא, ‏בכיר במפלגה הרפובליקנית: "הסכם הגרעין מסוכן לעולם", באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2022
  39. ^ מנהיג הרפובליקנים מאשים: "האנטישמיות צומחת גם בקונגרס", באתר אייס, 20 בנובמבר 2022
  40. ^ [1]
יושבי ראש בית הנבחרים של ארצות הברית נס יושב ראש בית הנבחרים
פרדריק מולנברג • ג'ונתן טראמבל הבן • פרדריק מולנברג • ג'ונתן דייטון • תיאודור סדג'וויק • נתניאל מייקון • ג'וזף בראדלי ורנום • הנרי קליי • לנגדון צ'יביס • הנרי קליי • ג'ון וו. טיילור • פיליפ ברבור • הנרי קליי • ג'ון וו. טיילור • אנדרו סטיבנסון • ג'ון בל • ג'יימס פולק • רוברט מ. ט. האנטר • ג'ון וייט • ג'ון וינסטון ג'ונס • ג'ון וסלי דייוויס • רוברט צ'ארלס וינת'רופ • הוואל קוב • לין בויד • נתניאל בנקס • ג'יימס לורנס אור • ויליאם פנינגטון • ג'ושוע גרואו • סקיילר קולפקס • תיאודור פומרוי • ג'יימס בליין • מייקל קר • סמואל רנדל • ג'. וורן קיפר • ג'ון גריפין קרליסל • תומאס ברקט ריד • צ'ארלס פרדריק קריספ • תומאס ברקט ריד • דייוויד ב. הנדרסון • ג'וזף גורני קאנון • צ'אמפ קלארק • פרדריק גילט • ניקולאס לונגוורת' • ג'ון גארנר • הנרי תומאס רייני • ג'ו בירנס • ויליאם בנקהאד • סם רייברן • ג'וזף ו. מרטין • סם רייברן • ג'וזף ו. מרטין • סם רייברן • ג'ון מקורמק • קארל אלברט • טיפ אוניל • ג'ים רייט • טום פולי • ניוט גינגריץ' • דניס הסטרט • ננסי פלוסי • ג'ון ביינר • פול ראיין • ננסי פלוסי • קווין מקארתי • מייק ג'ונסון חותם יושב ראש בית הנבחרים האמריקאי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קווין מקארתי (פוליטיקאי)37843625Q766866

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קווין_מקארתי_(פוליטיקאי)&oldid=2535107"