מס הכנסה שלילי

מס הכנסה שלילי (המכונה גם "מענק עבודה") הוא מענק שהמדינה נותנת לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, לשם עידוד השתתפות בשוק העבודה. הצורך במתן מענק נובע מכך שברמות ההכנסה הנמוכות, פטור ממס אינו משמעותי מאחר שהן לא מגיעות לסף המס. מס הכנסה שלילי מצטרף לכלים אחרים שבאו להבטיח הכנסה מינימלית, ובהם שכר מינימום והשלמת הכנסה. מס הכנסה שלילי נחשב על ידי תומכיו כרעיון חלופי לקצבאות שאינן מותנות בעבודה.

הרעיון של מס הכנסה שלילי פותח בשנות ה-40 של המאה ה-20 על ידי הפוליטיקאית הבריטית ג'ולייט ריס-ויליאמס, ובשנת 1962 המשיך בכך הכלכלן מילטון פרידמן, בספרו "קפיטליזם וחירות".

מס הכנסה שלילי בישראל

בישראל העלה לראשונה מנכ"ל משרד האוצר יעקב ארנון את רעיון מס הכנסה שלילי בשנת 1972^[1]. בשנת 1974 הוקמה ועדת בן שחר, ועדה ציבורית לבחינת רפורמה במערכת המיסים בישראל, והיא המליצה על הנהגת מס הכנסה שלילי^[2]. בעקבות יישום הרפורמה בשנת 1975, הונהג מס הכנסה שלילי באופן עקיף, לאחר שהוחלט שקצבאות ביטוח לאומי לא יזקפו כהכנסה, כך ששיעור מס ההכנסה למעוטי הכנסה ירד^[3].

מס הכנסה שלילי שולם לראשונה בישראל בשנת 2008, על פי נתוני שנת 2007^[4]. בישראל משולם המענק באמצעות רשות המיסים על פי נתוני שנת המס הקודמת למועד התשלום. מס הכנסה שלילי משולם מכוח החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2008.

מטרת המענק

מטרת המענק מוצגת בדברי ההסבר להצעת החוק^[5]:

כיום, אין באפשרותה של הממשלה להיטיב עם עובדים בעלי שכר נמוך הנמצאים מתחת לסף ההכנסה המחייבת בתשלום מס הכנסה. במדינות שונות בעולם הונהג בשנים האחרונות מס הכנסה שלילי, בשיטות שונות, כחלק ממכלול הצעדים לעידוד המעבר מהסתמכות על גמלאות, ליציאה לעבודה (welfare to work). מס ההכנסה השלילי מאפשר מתן הטבה באופן ממוקד לאוכלוסייה בעלת פוטנציאל גבוה לעוני (משפחות עם ילדים), העובדת לפרנסתה, מבלי שתיאלץ להסתמך על גמלאות. המס השלילי מהווה, להלכה ולמעשה, תשלום כספי דרך מנגנון המס, כפונקציה של שכרו של העובד.

לטענתם של תומכיו מעבר להיותו תמריץ ליציאה לעבודה, מהווה המס השלילי כלי לצמצום הפערים החברתיים ולהקטנת תחולת העוני בישראל. לכן, ראוי כי ההטבות שיינתנו במסגרת המס השלילי, יכוונו לאוכלוסיות בעלות פוטנציאל עוני גבוה, שהן לרוב משפחות עם ילדים. בהתאם לתפיסה זו, מוצע לקבוע שתי רמות של מס הכנסה שלילי, למשפחה עם ילד אחד או שני ילדים, ולמשפחה עם שלושה ילדים או יותר. מס הכנסה שלילי הוא שינוי אידאולוגי לעומת המדיניות של "קצבאות אוניברסליות" שאינן תלויות בעבודה.

כללי קבלת המענק

תנאים לקבלת המענק:

המענק ניתן לעובד תושב ישראל בן 23 שנים ומעלה, שלו לפחות ילד אחד שטרם מלאו לו 19 שנה. לעובד בן 55 שנים ומעלה ניתן המענק גם אם אין לו ילד כנדרש.
במועד כלשהו בשנת המס לא היה בבעלותו או בבעלות בן זוגו או ילדו הסמוך על שולחנו זכות במקרקעין, ביחד או לחוד, העולה על 50%, למעט דירת מגורים יחידה בישראל.
תנאי לקבלת מס הכנסה שלילי הוא קיומה של הכנסה מעבודה - המענק ניתן לשכיר שהייתה לו בשנה הרלוונטית הכנסת עבודה ולעצמאי שהייתה לו הכנסה מעסק או ממשלח יד. בהכנסה לא תובא בחשבון קצבה המשולמת בשל נכות או אובדן כושר עבודה וגמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי (למעט דמי פגיעה בעבודה ודמי תאונה - אלה יובאו בחשבון).
המענק ניתן למי שהכנסתו הממוצעת לחודש, בחודשי העבודה שבהם עבד בשנת המס, הייתה גבוהה מ-1,810 ש"ח ונמוכה מ-5,366 ש"ח (למי שלו שני ילדים או פחות) או נמוכה מ-5,894 ש"ח (למי שלו שלושה ילדים ומעלה). סכומים אלה נכונים לשנת 2007, והם מתעדכנים מדי שנה.

גובה המענק, למי שמתקיימים בו כל התנאים האמורים לעיל, הוא פונקציה של ההכנסה החודשית הממוצעת. פונקציה זו עולה בשלב ראשון, קבועה בשלב שני, ויורדת בשלב שלישי, בתחומי ההכנסה האמורים לעיל. המענק המרבי יינתן למי שהכנסתו הממוצעת לחודש היא בין 3,140 ש"ח ל-4,190 ש"ח. לעובד שלו שלושה ילדים לפחות, המענק המרבי הוא בסך 420 ש"ח לחודש, ולעובד שלו שני ילדים או פחות, המענק המרבי הוא בסך 290 ש"ח לחודש.

בגין עבודה בשנת 2012 ואילך יוגדל מענק מס הכנסה שלילי ל-150% מגובהו הרגיל, לעובדת שהיא אם לילד אחד או יותר ולעובד שהוא אב במשפחה חד-הורית לילד אחד או יותר.

בחוק נקבעו כללים להפחתת המענק כאשר לעובד הייתה הכנסה נוספת וכאשר לבן זוגו הייתה הכנסה מעבודה או הכנסה נוספת.

הפעלת מס הכנסה שלילי נעשתה בהדרגה:

בשנת המס 2008 ניתן המענק רק לשכיר שהוא תושב אזור שילוב^[6].
בשנת המס 2009 ניתן המענק לשכיר ולעצמאי, שהוא תושב אזור שילוב^[7].
בשנות המס 2010–2011 ניתן המענק לשכיר ולעצמאי, שהוא תושב אזור שילוב, וכן לאישה (ולגבר שהוא ראש משפחה חד-הורית) שלה ילד שטרם מלאו לו שנתיים בשנה שבגינה ניתן המענק^[8].
בשנת המס 2012 ואילך יינתן המענק לשכיר ולעצמאי, ללא תלות במקום מגוריו^[9].

אזור שילוב כולל את היישובים הבאים: ירושלים, אשקלון, שדרות, נצרת, נצרת עילית, עין מאהל, באקה-ג'ת, משמרות, עין עירון, ערערה, כפר פינס, כפר קרע, אור עקיבא, חדרה, פרדס חנה-כרכור, בסמ"ה (מועאוויה, ברטעה ועין א-סהלה) ונתניה. באזור זה מופעלת גם תוכנית מהל"ב שאף היא באה לעודד יציאה לעבודה.

לשם קבלת המענק על התושב להגיש תביעה פשוטה בסניף הדואר, ובה עליו לציין פרטים אישיים אחדים, מספר המעבידים שלו ושל בן זוגו בשנת המס ופרטי חשבון הבנק שאליו יש להעביר את המענק. בנוסף, על מבקש המענק לחתום על הצהרה שבה נאמר: "סך כל הכנסתי מעבודה והכנסתי הנוספת נמצא בטווח ההכנסות המזכה במענק לעובד שכיר כנדרש בחוק". אדם שהגיש תביעה באחת משתי שנות התביעה האחרונות רשאי להגיש תביעה מקוונת באתר של רשות המיסים במקום בדואר^[10].

את נתוני ההכנסה לפיהם נקבעת הזכאות מקבלת רשות המיסים מהמעבידים בסוף כל שנת מס (ללא קשר למס הכנסה שלילי), וזו הסיבה שהמענק משולם בפיגור, רק לאחר שנאספים הנתונים. מעבידיהם של עובדים במשק בית אינם מדווחים על כך, בדרך כלל, לרשות המיסים, אך הם מדווחים על כך למוסד לביטוח לאומי, ולכן נקבע שהמוסד לביטוח לאומי יעביר מידע זה לרשות המיסים, לצורך מס הכנסה שלילי בלבד.

ענישה

עובד שהגיש תביעה למס הכנסה שלילי, ומסר בה ידיעה כוזבת המשפיעה על זכאותו למענק, דינו – מאסר שנה. בנוסף, עובד כזה לא יהא זכאי למענק בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשנת המס העוקבת ובשנת המס שלאחריה.

הרקע להפעלת מס הכנסה שלילי בישראל

בתחילת המאה ה-21 עם הגידול בשיעורי העוני, הירידה המתמשכת בשיעורי התעסוקה בישראל (בקרב גברים) והגידול המתמשך בפער בין שיעורים אלו לשיעורים במדינות המפותחות האחרות, גברה ההכרה שיש צורך בנקיטת צעדים לעידוד תעסוקה ולהעלאת התמורה לעבודה בקרב עניים עובדים. אחד הכלים ששימשו במדינות אחדות לסיוע לעניים עובדים ולעידוד תעסוקה היה מס הכנסה שלילי. בעקבות ההצלחה של כלי זה במקומות שונים ובפרט בארצות הברית, הציעו אנשי בנק ישראל (ניצה (קלינר) קסיר, דניאל גוטליב וקרנית פלוג), במסגרת הצוות המשותף של בנק ישראל ומשרד האוצר לטיפול בעוני, להפעיל מס הכנסה שלילי גם בישראל^[11], אך ההצעה לא התקבלה.

הנושא עלה לדיונים בעקבות מחקר אסטרטגיה לצמצום העוני בישראל שהוכן בבנק ישראל על ידי דניאל גוטליב וניצה (קלינר) קסיר, בתקופתו של נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין^[12]. מחקר זה הוביל באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 להקמת צוות בין משרדי שכלל בנוסף לנציגי בנק ישראל (פלוג, קסיר, גוטליב וסטרבצינסקי) גם נציגי משרדים אחרים, כמשרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי, שעיצב את המתכונת שבה ייושם מס ההכנסה השלילי, תחילה כפיילוט באזורי השילוב ובשלב מאוחר יותר בכלל המדינה.