חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
 | |
| תאריך לועזי | 23 ביולי 1971 |
|---|---|
| תאריך עברי | א' באב תשל"א |
| כנסת | הכנסת השביעית |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 629, עמ' 134 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד הרווחה |
| מס' תיקונים | 24 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א 1971 הוא מערכת כללים של מדינת ישראל למען התאמת מערכת המשפט בישראל לנאשמים שהם קטינים.
חוק הנוער מסדיר את סמכויות בית המשפט לנוער, ואת סדרי הדין במצבים בהם מעורבים קטינים, בנוסף דרכי הענישה והטיפול ביחס לקטינים הנמצאים בגיל האחריות הפלילית (מגיל 12 ומעלה).
היסטוריה
החוק נוסד בשנת תשל"א 1971, הוא עבר עד כה 23 תיקונים, האחרון מהם היה ב-2017. החוק נאכף על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים כמו גם על ידי משרד המשפטים.
עיקרי החוק
לפי החוק על הקטין להישפט בבית משפט לקטינים, על ידי שופט נוער, והחקירות צריכות להתבצע על ידי חוקר נוער מוסמך.
תנאים נוספים לשפיטה וענישה של קטינים מחולקים לשלושה חלקים: שפיטה, ענישה ודרכי טיפול, ולכל אחר מהם תקנות מיוחדות שקובעות את התייחסות בית המשפט מערכת החוק לכל אדם הנשפט אשר גילו מתחת לגיל 18.
חוק הנוער - שפיטה
חוק הנוער שפיטה נקבע ב-2009 ולפיו אין להעמיד קטין בשל עבירות אשר עברו זמן רב מאז בוצעו. בית-משפט לנוער רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי נאשם שהוא קטין לא יהיה נוכח בשלב משלבי הדיון. אך לקטין יש הזדמנות להביע את דעתו לפני בית המשפט.[1]
הרשאת סנגור לקטין תעשה רק אם בית המשפט מאשר ורואה סיבה מוצדקת, באין לקטין סנגור, יעזור לו בית המשפט לחקור את העדים.
בנוסף בית-משפט לנוער ימציא להורה הקטין העתקים של ההזמנה לדין ושל כתב האישום עם הודעה שהוא רשאי להיות נוכח בשעת הדיון, זולת אם קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שאין להזמין את ההורה או שאין להמציא לו את ההעתקים האמורים או אחד מהם.
כל בקשה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט, רשאי גם הורה הקטין, או אדם שבית המשפט הרשה לכך, להגיש במקומו, ורשאים הם לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד אתו.
בהכרעת הדין יחליט בית-משפט לנוער על זיכוי הקטין או יקבע שהקטין ביצע את העבירה.
חוק הנוער - הענשה
קטין שהורשע, בית-משפט לנוער רשאי, במקום להטיל עליו מאסר בית המשפט יכול לקבוע על החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת המאסר שנקבעה לעבירה שבה הורשע הקטין.
בית משפט לנוער שהחליט על החזקת קטין במעון נעול יסביר לקטין באילו נסיבות יהיה ניתן להעבירו מהמעון הנעול למאסר.
התנאים שבהם הקטין יעבור מהמעון הסגור לבית מאסר לקטינים:
- הקטין מסכן או עלול לסכן את עצמו או אחרים - במקרה הזה הקטין מעמיד בסכנה (סכנת חיים, סכנה משפטית או כל סכנה אחרת) את המעון בו הוא שוהה, את החברה, או את הסביבה בו הוא שוהה הקטין גורם נזק חמור ומתמשך לרכוש – כגון שבירה, ונדליזם וכולי.
- התנהגות הקטין במעון באופן מתמשך - התנהגות הקטין אינה רק נמשכת כמו הסיבה שבגללה נכנס למעון אלה מדרדרת בריחה חוזרת ונשנית של הקטין מהמעון.
חוק הנוער דרכי טיפול
חוק הנוער דרכי טיפול הוא רשימה של דרכים שבהן בית המשפט יכול למסור את הקטין לטיפולו והשגחתו של אדם הראוי לכך שאינו הורה הקטין, לתקופה שיקבע בית המשפט, והגבלת זכויותיהם של הורי הקטין במשך התקופה האמורה.
העמדת הקטין בבחינה:
דרך טיפול זאת היא דרך מקובלת שבה, נותן בית המשפט תנאי, (אם או בלי תגמול- להחלטת השופט) שבו הקטין או הוריו מתחייבים למבצע את התנאי אשר אמור לשפר את התנהגות הקטין, ולדאוג שלא יעבור על אותה עבירה אשר ביצע בשנית.
בנוסף, יכול בית המשפט לתת קנס לקטין ולהורים, כדרך פיצוי על עבירת הקטין.
קישורים חיצוניים
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק הנוער, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א 1971 באתר משרד החינוך
- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 באתר Nevo
הערות שוליים
- ^ על זכות הקטין להישמע, ראו: נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, פרק יב': קטין נזקק, 599-618 (הוצאת שהם)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
33441986חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)