חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)

חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט–1949

פרטי החוק
תאריך חקיקה	25 באפריל 1949
תאריך חקיקה עברי	כ"ו בניסן תש"ט
גוף מחוקק	הכנסת הראשונה
חוברת פרסום	ספר החוקים 6 מ-26 באפריל 1949, עמ' 13
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד הביטחון
מספר תיקונים	18
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט–1949 נחקק על ידי הכנסת הראשונה לשם הבטחת זכויותיהם של החיילים המשוחררים ממלחמת העצמאות ובני משפחותיהם. סעיף עיקרי בחוק, שנוסף לו בשנת 1997, מגביל את האפשרות לפטר חייל בעת שירותו במילואים וזמן מה לאחר מכן.

היסטוריה חקיקתית

החוק אושר בכנסת הראשונה ב-25 באפריל 1949. מאז חקיקתו תוקן החוק 18 פעמים. תיקונים עיקריים:

• בתיקון מס' 7 לחוק, משנת 1977, נוסף לו סעיף 5א, הקובע שזכותו של חייל משוחרר משירות סדיר להחזרה לעבודה רק על מי שביום התגייסותו מלאו לו 20 שנה. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו צמצום זה:

"הניסיון הוכיח שמספר החיילים המשוחררים שנהנו מחוק זה הוא קטן מאד, ובשנים האחרונות כמעט שלא היו מקרים שניצלו זכות המוקנית לפיו, וזאת מפני שהצעיר המשתחרר מהצבא איננו מעוניין כל כך בתפקיד שמילא בהיותו נער ועל פי רוב הוא מעדיף לקבל עבודה ההולמת יותר את מעמדו, גילו, כישוריו והתפתחותו במסגרת השירות הצבאי.

זה שנים רבות מבקשת הסתדרות הנוער העובד והלומד לבטל בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) את הזכות הזאת המוקנית לחייל המשוחרר משירות סדיר, בהיותה משוכנעת כי זכות זאת גורמת נזק יותר משהיא מביאה תועלת. לתביעה זאת שותפת גם ההסתדרות הכללית של העובדים."

• בתיקון מס' 11 לחוק, משנת 1997, נוסף לו סעיף 41א, האוסר פיטורי עובד בשל בשירותו במילואים.
• בתיקון מס' 12 לחוק, משנת 2001, תוקן סעיף 41א, ונוסף סעיף 41ב, המחיל את הגבלות הפיטורים גם על עובד המועסק דרך קבלן כוח אדם.

הוראות החוק

החזרה לעבודה

חייל משוחרר שסמוך לפני התגייסותו היה עובד קבוע במפעל, חייב בעל המפעל –

(1) לקבלו בחזרה לעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, בתנאים שאינם גרועים שבהם היה עובד באותה עבודה אלמלא התגייס; או

(2) אם קבלתו לעבודה האמורה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית.

הוראה זו לא תחול על חייל משוחרר שלפני התגייסותו קיבל מבעל המפעל פיצויי פיטורים, ועל חייל משוחרר שאחרי התגייסותו קיבל פיצויי פיטורים על פי הסכם בתום־לב עם בעל המפעל.

עובד קבוע לעניין זה, הוא –

(1) עובד שהועסק במפעל לפחות שישה חדשים רצופים; או

(2) עובד שרואים אותו כעובד קבוע, או כעובד עונתי קבוע, לפי הנהוג במפעל או בענף התעסוקה שהעובד מועסק בו, או לפי המוסכם בחוזה עבודה קיבוצי או אחר, אף אם העובד הועסק במפעל פחות משישה חדשים רצופים.

הוראות אלה אינן חלות על חייל משוחרר משירות סדיר אלא אם התקיימה בו אחת מאלה:

(1) ביום התגייסותו מלאו לו 20 שנה;

(2) ביום התגייסותו טרם מלאו לו 20 שנה, אולם התייצבותו לשירות ביטחון או להמשך שירות באה אחרי דחייה לפי סעיף 28 לחוק שירות ביטחון, למועד שבו כבר מלאו לו 20 שנה.

חייל משוחרר שהתקבל לעבודה כאמור לעיל, חייב בעל המפעל להעסיקו שישה חדשים מיום שנתקבל, או תקופה קצרה מזו כל זמן שהעסקתו היא בגדר אפשרות מעשית, ואין הוא רשאי לפטרו אלא בגלל התנהגות רעה חמורה. כתום שישה חדשים אלה יחולו עליו החוק, הנוהג והתנאים החלים על פיטורי עובדים במפעל.

לחייל משוחרר שהתקבל לעבודה כאמור לעיל, תיחשב התקופה שמיום התגייסותו ועד ליום החזרתו לעבודה כחלק מהוותק שלו, לעניין זכויות התלויות בוותק. בנוסף, בגין תקופה זו על מעסיק והעובד להמשיך בהפרשות לקופת גמל, כפי שהיו נוהגים אילו המשיך לעבוד. אם החייל המשוחרר לא חזר לעבודתו, חלה חובה זו על התקופה שמיום התגייסותו ועד ליום שחרורו.

זכות עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי מלחמה

כאשר אדם נפטר בעת שירותו בצה"ל (שירות סדיר או שירות מילואים) או הפך לנכה מלחמה, והיה קודם לכן עובד קבוע במפעל, חייב בעל המפעל, לקבל לעבודה אחד מבני משפחתו של אותו אדם, אם אותו בן־משפחה מתאים לעבודה שבה עבד אותו אדם או לעבודה אחרת הפנויה במפעל. הוראה זו לא תחול במקרה שהאדם שמת בשירות או שהיה לנכה־מלחמה קיבל לפני התגייסותו פיצויי־פיטורים מבעל המפעל, ובמקרה שאותו אדם או הבאים תחתיו קיבלו לאחר התגייסותו פיצויי־פיטורים על פי הסכם בתום לב עם בעל המפעל.

לעניין זה, בני משפחתו של אדם הם

(1) אישה או בעל;

(2) בנים ובנות, ובנים ובנות חורגים, שמחסורם היה עליו;

(3) הורים, שעל האדם הייתה לפחות מחצית מחסורם או שעלו לישראל לאחר התגייסותו.

זכות קדימה בשליחה לעבודה

לחייל משוחרר משירות סדיר, שלא חלה עליו זכות ההחזרה לעבודה המתוארת לעיל, תהא תוך שנה אחת מיום השחרור זכות קדימה להישלח לעבודה במפעל שבו היה מועסק ארבעה שבועות רצופים לפחות סמוך לפני תחילת השירות; זכות קדימה זו תהיה עדיפה על פני כל הוראה בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959, ובתקנון השירות שנקבע לפי אותו חוק.

ועדות תעסוקה

שר הביטחון ימנה ועדות תעסוקה לצורך חוק זה; יושבי ראש הוועדות יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון. כל ועדת תעסוקה תהיה של ארבעה חברים: אחד הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום, והוא יהיה היושב ראש, אחד שהוא עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון והוא ירכז את עבודת הוועדה, אחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה (שהוא ההסתדרות החדשה), ואחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגוני מעסיקים. שר העבודה רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה.

אדם הטוען שזכויותיו מכוח חוק זה הופרו רשאי לפנות לוועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויותיו האמורות. מצאה ועדת תעסוקה שמעסיק לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה, תיתן אחד מאלה:

(1) בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי העניין, את התובע לעבודה;

(2) צו המורה לנתבע לשלם פיצויים לתובע;

(3) צו להעסקה וצו לפיצויים.

על החלטה של ועדת תעסוקה ניתן לערער בבית דין אזורי לעבודה.

נכי מלחמה וזכויות קדימה לעבודה

שר הביטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות, ובהן:

(א) להטיל חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסוימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות;

(ב) לייחד לנכי מלחמה סוגי עבודות במפעלים או התעסקויות מסוימות;

(ג) לקבוע את סדרי קבלת נכי מלחמה לעבודה ואת תנאי העסקתם;

(ד) לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום נכי מלחמה ואת דרכי קביעת התאמתם לעבודה;

(ה) לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה ולקבוע את סמכויותיהן.

בהתאם לסמכותו זו התקין השר את תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א-1951.

הגבלת פיטורים של משרת במילואים

אין לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו, ואם פוטר – בטלים הפיטורים. בנוסף להגבלה זו, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר הפליה בשל שירות במילואים בתחומים של קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום, הכשרה מקצועית ופיטורים.

אין לפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, וכאשר שירות מילואים עולה על יומיים רצופים, אין לפטר בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים. היתר יינתן רק אם הוכיח בהמעסיק שהפיטורים המבוקשים אינם מחמת שירות המילואים. תקות אלה לא יובאו בחשבון במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים.

פיטורים, לעניין זה, כוללים גם אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

כאשר קבלן כוח אדם פיטר עובד בניגוד להגבלות האמורות לעיל, חזקה היא שהמעסיק בפועל גרם לפיטורים.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, שבה גויסו עובדים רבים לשירות מילואים ממושך, נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות החדשה לנשיאות המגזר העסקי, לפיו עובד ששירת במילואים במשך 60 ימים לפחות בתקופה שמ-7 אוקטובר 2023 ועד ל-31 דצמבר 2024, לא יפוטר גם בתקופה של 30 הימים העוקבים ל-30 הימים שבהם מוגבלים פיטוריו על פי החוק, אלא אם אישרה זאת ועדה פריטטית לפי הסכם זה.

הוראות שונות

החוק קובע כי שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר העבודה, להתקין תקנות המקלות עם חיילים משוחררים או נכי מלחמה. בהתאם לסמכות זו התוקנו:

• תקנות החיילים המשוחררים (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק), תשי״א–1951
• תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה), תשכ״ט–1969

בשנים 1994–1996 קבע החוק הגדלה של קצבת הילדים המשולמת לחיילים ולבני משפחותיהם. סעיף זה נתפס כמיועד להפלות ערבים וחרדים ולכן בוטלה הטבה זו החל משנת 1997.

לקריאה נוספת

• מנחם גולדברג ונחום פינברג, דיני עבודה, הוצאת סדן.

קישורים חיצוניים

• חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט–1949, בספר החוקים הפתוח
• היסטוריית החקיקה של חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט–1949, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים, באתר כל זכות
• הגשת תביעה לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון במקרה של חייל מילואים שפוטר, באתר כל זכות
• פיטורין בגין מילואים, באתר מילואים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38075567חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)