פקודת המשטרה

פקודת המשטרה

פרטי החוק
תאריך חקיקה	1926
גוף מחוקק	ממשלת המנדט
חוברת פרסום	חוקי ארץ ישראל ב' - קיב
משרד ממונה	המשרד לביטחון הפנים
נוסח מלא	החוק המלא

פקודת המשטרה היא החוק שמכוחו פועלת משטרת ישראל. המילה "פקודה" בשם החוק משקפת את מקורו – הפקודה נחקקה על ידי שלטון המנדט הבריטי בשנת 1926, ומאז עברה שינויים רבים.

היסטוריה

הנוסח המקורי ותיקוניו

פקודת המשטרה, 1926 נחקקה על ידי שלטון המנדט הבריטי בשנת 1926, לשם הסדרת פעולתה של משטרת המנדט. עד להקמת המדינה תוקנה הפקודה 19 פעמים.

בדומה למרבית החקיקה המנדטורית, גם פקודה זו הוכנסה לספר החוקים הישראלי סמוך להקמת המדינה, במסגרת פקודת סדרי השלטון והמשפט - דבר החקיקה הראשון של מועצת המדינה הזמנית.

תיקונים עיקריים:

בשנת 1955, עם חקיקתו של חוק שירות המדינה (גמלאות), העוסק גם בפנסיה לשוטרים, בוטל חלק ט' של פקודת המשטרה, שעסק בכך קודם לכן.

בשנת 1963 נוסף לפקודה פרק העוסק בדין משמעתי לשוטרים.

נוסח חדש ותיקוניו

בשנת 1971 פורסם נוסח חדש לפקודה, שנכנס לתוקף ב-27 במרץ 1971. מאז פרסומו עבר נוסח זה 36 תיקונים.

תיקונים עיקריים לנוסח החדש:

בתיקון משנת 1975 נוסף לפקודה פרק רביעי 1 (סעיפים 49א–49ח), המסדיר את פעולת המשמר האזרחי.

ב-1978 הוקם לראשונה איגוד שוטרים בישראל. בתגובה, קבע מפכ"ל המשטרה בפקודות הקבע של המשטרה איסור על התאגדות שוטרים. נגד פקודת המפכ"ל הוגשה עתירה לבג"ץ, שקבע כי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, למפכ"ל אין סמכות לאסור על ההתאגדות. בעקבות פסיקת בג"ץ תיקנה הכנסת את פקודת המשטרה, והוסיפה לפקודה את סעיף 93ב, האוסר התאגדות של שוטרים.

בתיקון משנת 1980 נוסף לפקודה פרק שביעי 1 (סעיפים 91א–91יח), העוסק הבירור קבילות שוטרים. פרק זה בוטל בשנת 2006, עם חקיקתו של חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006, שבהמשך שונה שמו לחוק המשטרה.

בשנת 1988 נוסף לפקודה פרק חמישי, שעיקרו הסדרה של העמדה של שוטרים לדין משמעתי. פרק זה בוטל בשנת 2006, עם חקיקתו של חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006.

בשנת 1992 נוסף לפקודה פרק רביעי 2, המעביר את חקירת עבירות שוטרים למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שהוקמה במשרד המשפטים.

בשנת 1998 נוספו לפקודה סעיפים 77ח1–77ח25, העוסקים במעצר ועיכוב של שוטרי חובה.

במסגרת חקיקתו של חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, נוסף לפקודה פרק רביעי 1א' (סעיף 49ח1), המסדיר את השירות במשטרה של המשרתים בה כשירות לאומי-אזרחי.

בשנת 2017 נוסף לפקודה פרק שלישי1 (סעיפים 24א–24יד), המסדיר עריכה של בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה.

בדצמבר 2022 תוקנה הפקודה ביוזמת חבר הכנסת איתמר בן גביר, ונקבע בה שהמשטרה כפופה לממשלת ישראל והשר לביטחון הפנים הוא הממונה עליה, וכן שהשר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות לאחר התייעצות על היועץ המשפטי לממשלה ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל.

הוראות הפקודה

סעיף 3 לפקודה קובע את תפקידי המשטרה: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש." בהתאם ליעדים אלה מקיימת המשטרה חקירות משטרתיות וחטיבת התביעות שלה היא אחת משתי סמכויות התביעה העיקריות בבתי המשפט בישראל (לצד פרקליטות המדינה).

תפקידי השוטר וסמכויותיו

סעיפים 4–8 עוסקים בתפקידי השוטר ובסמכויותיו:

• כאשר מצא שוטר שקיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש הוא רשאי להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה. לצורך הצלת הנפש או הרכוש שוטר רשאי להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה, וכן לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.
• במיוחד יהא מתפקידו של כל שוטר:

(1) לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;

(2) למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;

(3) ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים;

(4) לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;

(5) לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

• הזדהות שוטר:

(א) שוטר לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.

(ב) שוטר שאינו לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.

(ג) שוטר לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.

(ד) שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל עניין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.

(ה) חובת ההזדהות זו לא תחול אם מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות או מילויה עלול לגרום לפגיעה בביטחונו של השוטר או של אדם אחר.

השר לביטחון הפנים והמפקח הכללי של משטרת ישראל

סעיפים 8א–10 עוסקים בשר לביטחון הפנים ובמפקח הכללי של משטרת ישראל (המפכ"ל):

• השר לביטחון הפנים יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.
• המפכ"ל יתמנה בידי ממשלת ישראל לפי המלצת השר לביטחון הפנים.
• המפכ"ל יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר לביטחון הפנים.
• המפכ"ל יוציא, באישור השר לביטחון הפנים, את הוראות המשטרה – הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה, ויוציא את פקודות המטה הארצי – פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בהוראות המשטרה.
• המפקח הכללי רשאי:

(1) לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל;

(2) להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;

(3) למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר (שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה) שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.

העסקתם של שוטרים

סעיפים 11–24 עוסקים בהעסקתם של שוטרים:

• כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגויס לתקופה של חמש שנים. הנחיות נוספות בעניין גיוס למשטרה ניתנו בתקנות המשטרה (גיוס), תשי"ח–1957.
• עשרים וארבעה החודשים הראשונים ישרת המגויס שירות ניסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הניסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפכ"ל לצוות על שחרורו מן השירות.
• שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפכ"ל בנוסח שנקבע.
• שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל עניין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.
• שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפכ"ל התיר לו זאת במפורש בכתב.
• המפכ"ל רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים. השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
• שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפכ"ל הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן – יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות. המפכ"ל רשאי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.
• השר לביטחון הפנים רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.
• מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.
• שום דבר האמור בפקודה זו או בחוק המשטרה אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.
• שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; כלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפכ"ל במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפכ"ל שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.

השעיה של שוטר מסדרת בסעיפים 77י-77יא.

מעמדו של שוטר אינו כמעמד עובד שכיר, מאפיין הבא לידי ביטוי בשניים מסעיפי הפקודה:

• סעיף 93א קובע שתובענות מסוימות שעניין יחסי עובד–מעביד לא ייחשבו כתובענות הנובעת מיחסי עובד-מעביד לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. תובענות אלה הן: תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לעניין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות.
• סעיף 93ב אוסר על הקמת ארגון עובדים של שוטרים ועל חברות של שוטר בו.

החרגה של שוטר מהזכויות הניתנות בחקיקה לשכיר נעשית גם באחדים מחוקי העבודה. חוק שעות עבודה ומנוחה, למשל, קובע שהוא אינו חל על העסקתם של שוטרים.

בדיקות התאמה לתפקיד

פרק שלישי1 (סעיפים 24א–24יד) מסדיר עריכה של בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.

סוגים נוספים של משרתים במשטרה

פרק רביעי (סעיפים 25–49) עוסק בשוטרים שלא מן המניין:

• שוטרים מוספים זמניים (שמ"ז), שהם שוטרים שגויסו לתקופה של שישה חדשים.
• שוטרים לתפקידים מיוחדים (שת"ם), שהם שוטרים שגויסו בעקבות בקשת גוף המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים. שוטרים אלה ישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ועלות העסקתם תמומן על ידי הגוף שהזמין את העסקתם.
• שוטרים מיוחדים, שהם אזרחים שבאישור של שופט או הממונה על המחוז מונו כשוטרים מיוחדים, משום שהיה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים וביטחון הרכוש במקום.
• נוטרי כפרים, המשרתים בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שהממונה על המחוז ראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הביטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.

פרק רביעי 1 (סעיפים 49א–49ח) מסדירים את פעולת המשמר האזרחי.

פרק רביעי 1א׳ (סעיף 49ח1) מסדיר את השירות במשטרה של המשרתים בה כשירות לאומי-אזרחי.

חקירת עבירות של שוטרים ועובדי שירות הביטחון הכללי

פרק רביעי 2 (סעיפים 49ט–49יא) מסדיר חקירת עבירות של שוטרים ועובדי שירות הביטחון הכללי. בהתאם לסעיף 49ט חקירה של עבירה ששוטר חשוד בביצועה, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) שבמשרד המשפטים. סעיף זה אינו חל על העבירות הבאות:

(1) עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפכ"ל קבעו שהעבירה תיחקר בידי מח"ש;

(2) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(3) עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין (דוגמה: עבירה על חוק ניירות ערך, שאותה חוקרת רשות ניירות ערך);

(4) עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל מח"ש, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה – משני;

(5) עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפכ"ל.

מעצר ועיכוב של שוטרי חובה

סעיפים 77ח1–77ח25 עוסקים במעצר ועיכוב של שוטרי חובה – שוטרים שמשרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם.

טיפול המשטרה באירועים מיוחדים

פרק ששי (סעיפים 78–90) עוסק בהתקהלויות, אסיפות ותהלוכות, ובכלל זה כללי רישוי הפגנות. סעיף 82 לחוק קובע כי "המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום."

פרק ששי 1 (סעיפים 90א–90יח) עוסק באירוע חירום אזרחי – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת.

עבירות כלפי המשטרה

פרק שביעי (סעיף 91) עוסק בעבירות כלפי המשטרה. בהתאם לסעיף זה, שוטר רשאי לעצור בלי פקודת מעצר את העושה אחת מאלה:

(1) משדל, על־ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;

(2) ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל את רכוש המשטרה – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה;

(3) משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;

(4) ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;

(5) מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;

(6) מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אִמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.

תקנות

סעיף 94 מסמיך את השר לביטחון הפנים להתקין תקנות לביצוע הפקודה. מכוח סעיף זה הותקנו תקנות אחדות:

• תקנות קרן המשטרה הכללית, עוסקות בניהולה של קרן המשטרה הכללית, המשמשת להענקת פרסים כספיים לשוטרים מצטיינים. תקנות אלה הותקנו עוד בתקופת המנדט.
• תקנות המשטרה (גיוס), תשי"ח–1957, כוללות הנחיות נוספות בעניין גיוס למשטרה.
• תקנות המשטרה (חופשה), תשל"א–1971, עוסקות בהיעדרות של שוטר, שאינו שוטר חובה, מחמת חופשה או מחלה.
• תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל"ו–1975, מסדירות את שכירתם של שוטרים, על ידי מארגן של אירוע, לשם השגחה על התנהלות האירוע.

קישורים חיצוניים

• פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א–1971, בספר החוקים הפתוח
• היסטוריית החקיקה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א–1971, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• היסטוריית החקיקה של פקודת המשטרה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• דיון בביהמ"ש העליון בעתירות שעניינן תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג-2022, סרטון בערוץ "דוברות הרשות השופטת", באתר יוטיוב (אורך: 00:00)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38645655פקודת המשטרה