ממשלת ישראל השלוש עשרה
| מידע כללי | |
|---|---|
| 12 בינואר 1966 – 17 במרץ 1969 (3 שנים ו־9 שבועות) | |
| ראש ממשלה | לוי אשכול |
| הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השתים עשרה |
| הקבינט הבא | ממשלת ישראל הארבע עשרה |
ממשלת ישראל השלוש עשרה, בראשותו של לוי אשכול, פעלה מ-12 בינואר 1966 עד 17 במרץ 1969, והושבעה לאחר כינונה של הכנסת השישית.
תוצאות הבחירות לכנסת השישית
| רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| המערך | לוי אשכול | 45 | 443,379 | 36.7% | קואליציה | רשימה משותפת למפלגות מפא"י ואחדות העבודה-פועלי ציון |
| גח"ל | מנחם בגין | 26 | 256,957 | 21.3% | הצטרפה לקואליציה בתקופת ההמתנה | רשימה משותפת למפלגות חרות והמפלגה הליברלית |
| מפד"ל | חיים משה שפירא | 11 | 107,966 | 8.9% | קואליציה | |
| רפ"י | דוד בן-גוריון | 10 | 95,328 | 7.9% | הצטרפה לקואליציה בתקופת ההמתנה | |
| מפ"ם | מאיר יערי, יעקב חזן | 8 | 79,985 | 6.6% | קואליציה | |
| ליברלים עצמאיים | משה קול | 5 | 45,299 | 3.8% | קואליציה | |
| אגודת ישראל | יצחק מאיר לוין | 4 | 39,795 | 3.3% | אופוזיציה | |
| רק"ח | מאיר וילנר | 3 | 27,413 | 2.3% | אופוזיציה | |
| פועלי אגודת ישראל | קלמן כהנא | 2 | 23,430 | 1.8% | קואליציה | |
| קידמה ופיתוח | 2 | 22,066 | 1.9% | קואליציה | ||
| שיתוף ואחווה | 2 | 16,034 | 1.3% | קואליציה | ||
| העולם הזה-כוח חדש | אורי אבנרי | 1 | 14,124 | 1.2% | אופוזיציה | |
| מק"י | שמואל מיקוניס | 1 | 13.617 | 1.1% | אופוזיציה |
הקמת הממשלה
בבחירות לכנסת השישית שנערכו ב-2 בנובמבר 1965, זכתה רפ"י ב-10 מנדטים בלבד אל מול 45 מנדטים שלהם זכה המערך (הראשון) בראשות לוי אשכול. כשלונה של רפ"י היה חרוץ. נראה היה כי דרכו של אשכול, ואנשי דור הביניים במפא"י, היא שנצחה, וכי דוד בן-גוריון "והצעירים" הוסטו הצידה לשנים רבות, ולא תהיה להם עוד תקומה.
אשכול התקשה להרכיב ממשלה. בעיות עם השותפים מבחוץ, ובעיות במינוי השרים בתוך מפא"י העיבו על התהליך. לכאורה היה אשכול בשיא עוצמתו לאחר הבחירות. למעשה סימנו הבחירות תחילת תהליך של שחיקה בכוחו ובשליטתו בדעת הקהל.
בממשלה החדשה תמכו 75 חברי כנסת, ובנוסף למערך תמכו בה מפ"ם, המפד"ל, פועלי אגודת ישראל והליברלים העצמאים. רפ"י, על שלל כוכביה, נותרה באופוזיציה. שלושה שרים חדשים מאחדות העבודה מילאו את תפקיד "הצעיר הביטחוניסט" שבו חשקה רפ"י - יגאל אלון, ישראל גלילי ומשה כרמל. הממשלה הוצגה בפני הכנסת רק ב-12 בינואר 1966.
ציוני דרך ומדיניות
מלחמת ששת הימים
ב-15 במאי 1967 צעד בירושלים מצעד יום העצמאות. על בימת הכבוד עמדו אשכול, ועמו הרמטכ"ל יצחק רבין. עוד במהלך המצעד הגיעו אל הנוכחים ידיעות כי גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים החל להזרים לסיני כוחות צבא גדולים.
למשבר קדמו חודשים של חיכוכים עם סוריה, שהביאו לפגיעות ביישובי הצפון, ולקרב אווירי באפריל 1967 שבו הופלו שישה מטוסי מיג 21 סוריים. נראה כי החלטתו של נאצר להזרים את הכוחות הייתה צעד שנועד להניא את ישראל מהתערבות וניסיון להפיל את המשטר הסורי, צעד שעליו רמז הרמטכ"ל רבין. רבים מעריכים כי המשבר החל מבלי שתהייה כוונה אצל איש מן הצדדים להביא למלחמה כוללת, אך שורה של צעדים שלא ניתן היה לחזותם מראש, הביאו את האזור אל המלחמה.
עם כניסת הכוחות המצריים לסיני, הורה מזכ"ל האו"ם, או תאנט, על פינוי כוחות האו"ם שהיו בסיני, וזאת לאחר דרישתו של נאצר כי יפנה הכוחות באופן חלקי. פעולה זו הביאה לכך שנאצר ישלוט במצרי טיראן דבר שהביא למצור ימי על מדינת ישראל. בתוך יומיים, מ-19 במאי ואילך, גויס כוח המילואים של מדינת ישראל והועמד בכוננות. החלה תקופת המתנה, במהלכה שותק המשק הישראלי עקב שהיית כל הגברים הכשירים בשירות מילואים, וחרדה קיומית ירדה על המדינה.
הציבור הישראלי לא חש ביטחון באשכול. ככל שהתמשכה תקופת ההמתנה, ואשכול לא הורה על יציאה למלחמה, גבר החשש כי מדינות ערב יקדימו את מדינת ישראל, ויפתחו ראשונות במתקפה.
ב-1 ביוני מסר אשכול את תיק הביטחון לידיו של משה דיין. כן צורפו לממשלה החדשה שהוקמה נציגי גח"ל מנחם בגין ויוסף ספיר, כשרים בלי תיק. הייתה זו ממשלת האחדות הראשונה שהוקמה במדינת ישראל, ובאותו הזמן כונתה "ממשלת ליכוד לאומי". עם מינויו של דיין לשר הביטחון, איבד אשכול את ההנהגה, ולמעשה מסר בידיו של דיין את ההכרעה על היציאה למלחמה ועל מהלכה.
המלחמה, לכשפרצה, הייתה הניצחון הצבאי הגדול ביותר שלו זכתה מדינת ישראל מאז ומעולם. תוך שישה ימים הביס צה"ל את צבאות ערב, כבש את חצי האי סיני, את יהודה ושומרון, את רצועת עזה ואת רמת הגולן. ירושלים אוחדה, ונכבש הכותל המערבי.
סיום כהונת הממשלה
לאחר המלחמה שקע אשכול מבחינה אישית ומבחינה בריאותית. מחלת הסרטן הכתה בו, והוא הלך ואיבד את כושרו להמשיך בחיים הפוליטיים. בסוף שנת 1968 היה ברור כי אשכול לא יאריך ימים. עוד בימי חייו סוכם בין ראשי מפלגת העבודה כי יורשתו תהיה גולדה מאיר[דרוש מקור]. ב-3 בפברואר 1969 לקה אשכול בהתקף לב, אך לאחר שנמסר כי החלים ממנו ושב לעבודה, לקה בהתקף נוסף, וב-26 בפברואר 1969 נפטר והממשלה סיימה את כהונתה. יגאל אלון מילא את מקומו במשך 19 יום כראש ממשלה בפועל, עד אשר מאיר הקימה ממשלה ב-17 במרץ.
סיעות הקואליציה
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 75 ח"כים לפני הצטרפות סיעת רפ"י (12 בינואר 1966 - 1 ביוני 1967).
- 85 ח"כים לפני הצטרפות סיעת גח"ל (1 ביוני 1967 - 5 ביוני 1967).
- 111 ח"כים לאחר מכן (5 ביוני 1967 - 17 במרץ 1969). הקואליציה הרחבה ביותר שקמה במדינת ישראל.
הרכב הממשלה
הממשלה מנתה עם כינונה 18 שרים, לעומת 16 שרים בממשלה השתים עשרה, בעקבות הצטרפות שני שרים של מפ"ם ושר של הליברלים העצמאיים, וירידת הנציגות של המערך (שהורכבה ממפא"י ואחדות העבודה - פועלי ציון) מ-13 ל-12, שהתבטאה בעזיבת עקיבא גוברין, גולדה מאיר ודב יוסף וכניסת ישראל גלילי ויעקב שמשון שפירא. לפני מלחמת ששת הימים עלה מספר השרים ל-21 עם יצירת "ממשלת הליכוד הלאומי" בהצטרפות משה דיין, מנחם בגין ויוסף ספיר. ביולי 1968 עלה מספר השרים ל-22, עם הצטרפות יוסף אלמוגי, שהיה ברפ"י והצטרף למערך, אל הממשלה.
בסך הכל כיהנו כשרים בממשלה 24 אנשים. 17 מהם היו שרים בממשלות קודמות (אשכול, אלון, אבן, ארן, בורג, אלמוגי, גבתי, ספיר, ורהפטיג, חיים שפירא, ששון, צדוק, כרמל, שטרית, וכן משה דיין ו-2 שרי מפ"ם: ברזילי ובנטוב אשר לא היו חברים בממשלה ה-12 אבל היו כבר שרים בעברם) ושבעה מהם כיהנו לראשונה כשרים (שרף, יוסף ספיר, יעקב שפירא, גלילי, ישעיהו-שרעבי, בגין, קול).
.A.jpg)
- מזכיר הממשלה:
- יעל עוזאי - עד 1968
- מיכאל ארנון
סגני שרים
| שם | סיעה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה | הערות | דיוקן |
|---|---|---|---|---|---|---|
| צבי דינשטיין | המערך | משרד הביטחון, משרד האוצר | 17 בינואר 1966 | 17 במרץ 1969 | 
| |
| בנימין שחור | מפד"ל | משרד הדתות | 1 בפברואר 1966 | 17 במרץ 1969 | 
| |
| קלמן כהנא | פועלי אגודת ישראל | משרד החינוך והתרבות | 17 בינואר 1966 | 17 במרץ 1969 | 
| |
| אהרן ידלין | המערך | משרד החינוך והתרבות | 17 בינואר 1966 | 17 במרץ 1969 | 
| |
| אהרן אוזן | המערך | משרד החקלאות | 17 בינואר 1966 | 17 במרץ 1969 | 
| |
| אריה לובה אליאב | המערך | משרד המסחר והתעשייה, המשרד לקליטת עלייה |
17 באוקטובר 1966 | 17 במרץ 1969 |
|
.jpg)
|
| יהודה שערי | הליברלים העצמאיים | משרד הפיתוח | 17 בינואר 1966 | 17 במרץ 1969 | 
| |
| ישראל שלמה בן-מאיר | מפד"ל | משרד הפנים | 17 בינואר 1966 | 17 במרץ 1969 |
חילופי שרים
| השר היוצא | סיעה | משרד | עילת סיום התפקיד | תאריך סיום התפקיד | השר המחליף | סיעה | תאריך כניסה לתפקיד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חיים יוסף צדוק | המערך | משרד המסחר והתעשייה | התפטרות | 22 בנובמבר 1966 | זאב שרף | המערך | 22 בנובמבר 1966 |
| בכור-שלום שטרית | המערך | משרד המשטרה | התפטרות | 2 בינואר 1967 | אליהו ששון | המערך | 2 בינואר 1967 |
| אליהו ששון | המערך | משרד הדואר | החל לכהן כשר המשטרה | 2 בינואר 1967 | ישראל ישעיהו-שרעבי | המערך | 2 בינואר 1967 |
| לוי אשכול | המערך | משרד הביטחון | מסירת תיק הביטחון לשר מקצועי | 1 ביוני 1967 | משה דיין | המערך | 1 ביוני 1967 |
| יגאל אלון | המערך | משרד העבודה | החל לכהן כשר לקליטת עלייה | 1 ביולי 1968 | יוסף אלמוגי | העבודה | 8 ביולי 1968 |
| פנחס ספיר | המערך | משרד האוצר | החל לכהן כשר בלי תיק | 5 באוגוסט 1968 | זאב שרף | העבודה | 5 באוגוסט 1968 |
| לוי אשכול | המערך | משרד ראש הממשלה | פטירה | 26 בפברואר 1969 | יגאל אלון (כראש ממשלה בפועל) | המערך | 26 בפברואר 1969 |
| צבי דינשטיין | המערך | סגן שר במשרד הביטחון | לפי החוק, סיים תפקידו עם תום כהונת לוי אשכול כשר הביטחון | 5 ביוני 1967 | לא מונה מחליף | ||
| אריה לובה אליאב | המערך | סגן שר במשרד המסחר והתעשייה | התפטרות | 26 ביוני 1967 | לא מונה מחליף |
קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל השלוש עשרה באתר משרד הממשלה
ממשלת ישראל השלוש עשרה באתר הכנסת
| הקודם: ממשלת ישראל השתים עשרה 1964-1966 |
ממשלת ישראל השלוש עשרה 12 בינואר 1966 - 17 במרץ 1969 |
הבא: ממשלת ישראל הארבע עשרה מרץ 1969-דצמבר 1969 |
31261361ממשלת ישראל השלוש עשרה