ממשלת ישראל הרביעית
ממשלת ישראל ה-4 בראשות דוד בן-גוריון ביום השבעתה ב-24 בדצמבר 1952 בבית הנשיא יצחק בן-צבי. יושבים משמאל לימין: בן-ציון דינור, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הנשיא יצחק בן-צבי, דב יוסף. עומדים משמאל לימין: פרץ נפתלי, לוי אשכול, פנחס לבון, יוסף סרלין, גולדה מאיר, פנחס רוזן, משה שרת, ישראל רוקח, פרץ (פריץ) ברנשטיין | |
מידע כללי | |
---|---|
24 בדצמבר 1952 – 26 בינואר 1954 (שנה ו־4 שבועות) | |
ראש ממשלה | דוד בן-גוריון |
מפלגה שולטת | מפא"י |
מספר שרים | 16 |
הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השלישית |
הקבינט הבא | ממשלת ישראל החמישית |
ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
הרכב הכנסת השנייה ערב הקמת הממשלה
סיעה | ראש הסיעה | מנדטים | מושב | הערות |
---|---|---|---|---|
מפא"י | דוד בן-גוריון | 45 | קואליציה | |
הציונים הכלליים | פרץ ברנשטיין | 23 | קואליציה | התווספו 3 חברי כנסת מספרדים ועדות מזרח והתאחדות התימנים בישראל |
מפ"ם | מאיר יערי, יעקב חזן | 12 | אופוזיציה | שלושה חברי כנסת פרשו והקימו את סיעת שמאל |
הפועל המזרחי | חיים משה שפירא | 8 | קואליציה | |
חרות | מנחם בגין | 8 | אופוזיציה | |
מק"י | שמואל מיקוניס | 5 | אופוזיציה | |
המפלגה הפרוגרסיבית | פנחס רוזן | 4 | קואליציה | |
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל | סיף-אלדין אל-זועבי | 3 | קואליציה | |
אגודת ישראל | יצחק מאיר לוין | 3 | אופוזיציה | |
סיעת שמאל | משה סנה | 3 | אופוזיציה | פורשי מפ"ם |
פועלי אגודת ישראל | קלמן כהנא | 2 | אופוזיציה | |
המזרחי | דוד צבי פנקס | 2 | קואליציה | |
קידמה ועבודה | סאלח-חסן ח'ניפס | 1 | קואליציה | |
חקלאות ופיתוח | פארס חמדאן | 1 | קואליציה |
הקמת הממשלה
אחרי התפטרותו מממשלת ישראל השלישית, בן-גוריון החליט להרכיב ממשלה חדשה. לאחר שקיבל את תמיכת מפא"י, מפלגות הלוויין שלה, והמפלגות הדתיות-ציוניות, החליט להרחיב את הבסיס הקואליציוני. לאחר ריכוך מדיניות הקיצוב, הסכימו הציונים הכלליים להצטרף לממשלה, וגם המפלגה הפרוגרסיבית הסכימה. הממשלה נהנתה מרוב של 87 חברי כנסת.
ציוני דרך ומדיניות
מדיניות כלכלית
- ערך מורחב – הסכם השילומים
במקביל למדיניות הכלכלית החדשה, ממשלת גרמניה העבירה לישראל כספי פיצוי על נזקי השואה לעם היהודי. הסכם זה עורר מחאה ציבורית גדולה, אך הצליח להוריד את האינפלציה לרמה נמוכה מאוד.
מדיניות החינוך
- ערך מורחב – חוק חינוך ממלכתי
בתקופת כהונתה של ממשלה זו נחקק חוק חינוך ממלכתי, שנועד לבטל את שיטת הזרמים בחינוך שהייתה נהוגה עד אז. בטרם קבלת החוק התנהל מאבק על תוכנו: בקרב ההסתדרות הכללית היה רצון לשמר את מאפייני זרם העובדים, שהיה קשור אליה, גם לאחר המעבר לחינוך הממלכתי ולכן הוחלט במפא"י לאפשר את הנפת הדגל האדום ושירת האינטרנציונל לצד שירת התקוה בבתי הספר שבהם רוב ההורים ירצו בכך. הדבר הוביל למשבר ממשלתי (שכונה "משבר הדגל") ולפרישת הציונים הכלליים מהממשלה ב-26 במאי 1953.[1] ב-2 ביוני שבו שרי הציונים הכלליים לממשלה, לאחר שהוגש עימם הסכם פשרה. כאמור, חוק חינוך ממלכתי נחקק באוגוסט 1953.
סיום כהונת הממשלה
בן-גוריון התפטר מהממשלה ב-6 בדצמבר 1953, והחליט להתיישב בקיבוץ שדה בוקר שבנגב.
סיעות הקואליציה
רשימה | מנדטים | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | תחילת חברות בממשלה | סיום חברות | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
מפא"י | 45 | משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות, משרד המשטרה, משרד העבודה |
24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | ||
הציונים הכלליים | 23 | משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד המסחר והתעשייה, משרד הפנים |
משרד המסחר והתעשייה | 24 בדצמבר 1952 | 26 במאי 1953 | פרשה עקב המשבר על חוק חינוך ממלכתי. לאחר שהושגה פשרה חזרה לקואליציה. |
הפועל המזרחי | 8 | משרד הדואר, משרד הדתות, משרד הסעד |
משרד הדתות | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | |
המפלגה הפרוגרסיבית | 4 | משרד המשפטים | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | ||
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל |
3 | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה | ||
המזרחי | 2 | משרד הסעד | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | ||
קידמה ועבודה | 1 | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה | ||
חקלאות ופיתוח | 1 | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה |
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 87 ח"כים לפני פרישת סיעת הציונים הכלליים (24 בדצמבר 1952 - 26 במאי 1953).
- 64 ח"כים לפני חזרת סיעת הציונים הכלליים (26 במאי 1953 - 2 ביוני 1953).
- 87 ח"כים לאחר מכן (2 ביוני 1953 - 26 בינואר 1954).
הרכב הממשלה
בממשלה זו היו חמישה שרים חדשים ו-11 שרים שהמשיכו מהממשלה השלישית.
השרים הממשיכים היו: בן-גוריון, אשכול, בורג, שפירא, שרת, דינור, נפתלי, שטרית, מאיר, יוסף ולבון.
השרים החדשים היו: יוסף ספיר, יוסף סרלין, ישראל רוקח, פנחס רוזן ופרץ ברנשטיין
סגני שרים
דיוקן | שם | סיעה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה |
---|---|---|---|---|---|
זרח ורהפטיג | הפועל המזרחי | משרד הדתות | 5 בינואר 1953 | 26 בינואר 1954 | |
זלמן סוזאיב | הציונים הכלליים | משרד המסחר והתעשייה | 15 ביוני 1953 | 26 בינואר 1954 | |
ישראל שלמה בן-מאיר | המזרחי | משרד הסעד | 5 בינואר 1953 | 26 בינואר 1954 |
חילופי שרים
השרים סרלין וספיר התחלפו בתיקים
השר היוצא | סיעה | משרד | עילת סיום התפקיד | תאריך סיום התפקיד | השר המחליף | סיעה | תאריך כניסה לתפקיד |
---|---|---|---|---|---|---|---|
יוסף ספיר | הציונים הכלליים | משרד הבריאות | מונה לשר התחבורה | 29 בדצמבר 1952 | יוסף סרלין | הציונים הכלליים | 29 בדצמבר 1952 |
יוסף סרלין | הציונים הכלליים | משרד התחבורה | מונה לשר הבריאות | 29 בדצמבר 1952 | יוסף ספיר | הציונים הכלליים | 29 בדצמבר 1952 |
קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל הרביעית באתר משרד הממשלה
ממשלת ישראל הרביעית באתר הכנסת
הערות שוליים
- ^ סופרנו בכנסת, משבר בקואליציה הממשלתית בשאלת החינוך הממלכתי, דבר, 26 במאי 1953.
הקודם: ממשלת ישראל השלישית 1951-1952 |
ממשלת ישראל הרביעית 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954 |
הבא: ממשלת ישראל החמישית 1954-1955 |
23189274ממשלת ישראל הרביעית