חוק זכויות החולה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, באתר ויקיטקסט
 | |
| תאריך לועזי | 12 במאי 1996 |
|---|---|
| תאריך עברי | כ"ג באייר תשנ"ו |
| כנסת | הכנסת השלוש עשרה |
| תומכים | 9 |
| מתנגדים | 1 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1591, עמ' 327 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הבריאות |
| מס' תיקונים | 10 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996 הוא חוק ש"מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו" (סעיף 1 לחוק). רוב עקרונות החוק יושמו עוד לפני חקיקתו, כנגזרות של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
עיקרי החוק
הזכות לטיפול רפואי
- כל אדם שנזקק לכך זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, בשגרה על פי הנהוג, ובמצב חירום ללא תנאי, ללא אפליה כלשהי.
- מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו וכן לקבל דעה נוספת לעניין הטיפול בו ולעבור למטפל או מוסד רפואי אחר תוך שיתוף פעולה של המטפל או המוסד הקודם.
- מטופל מאושפז זכאי לקבל מבקרים על פי הנהוג.
- כל עובדי המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.
הסכמה מדעת לטיפול רפואי
- כדי לתת טיפול רפואי כלשהו על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו להחליט האם לקבל את הטיפול המוצע. הטיפול יינתן רק לאחר קבלת הסכמה מדעת. הגדרת המידע הרפואי הדרוש לחולה זכה להתייחסות ענפה בפסיקת בתי המשפט. למשל, בית המשפט העליון קבע, בתיק ערעור אזרחי 2124/12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (2014), בעניינה של אישה שביקשה לבצע בדיקות גנטיות לגילוי מומים בעובר, כי חובת הגילוי במסגרת מסירת המידע לשם קבלת ההסכמה מדעת, עשויה להיות רחבה, וכוללת גם בדיקות חדשניות המוכרות בפרקטיקה הרפואית ושניתן לבצען רק באופן פרטי. באותו המקרה, לא נמסר למטופלת מידע על האפשרות לבצע בדיקה לגילוי תסמונת ה-X השביר, ותסמונת זו התגלתה לבסוף בעובר.[1]
- ניתוח (למעט כירורגיה זעירה), צינתור, דיאליזה, רדיותרפיה, טיפולי הפריה חוץ-גופית, וכימותרפיה דורשים הסכמה מדעת כתובה. במקרים אחרים ניתן לקבל גם הסכמה בעל פה או דרך התנהגות.
- המטופל רשאי למנות לו מראש בא כוח, שיקבל עבורו את ההחלטות על הטיפול הרפואי.
- לגבי כל מטופל על המטפל חובה לנהל רשומה רפואית וזכותו של המטופל לקבל מידע מרשומה זו.
- על כל עובדי המוסד הרפואי לשמור על סודיות המידע הרפואי של המטופלים.
ועדות
- ועדת בדיקה - ועדה המוקמת לשם בדיקת תלונה מסוימת או לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי. בית משפט רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל, לנציגו או למטפל.
- ועדת בקרה ואיכות - ועדה פנימית של מוסד רפואי לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי. תוכן הדיונים שהתקיימו בוועדת הבקרה והאיכות וכן סיכומיה ומסקנותיה, יהיו חסויים בפני כל אדם לרבות המטופל הנוגע בדבר ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי.
- ועדת אתיקה - ועדה הכוללת: יושב ראש (אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי), שני רופאים במומחיות שונה, פסיכולוג או עובד סוציאלי, נציג ציבור או איש דת ואחות מוסמכת.
היסטוריה חקיקתית
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
הצעת החוק, המהווה תשלובת מגובשת של חמש הצעות חוק פרטיות שיזמו חברי כנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, מיכאל בר-זוהר, גדעון גדות, רן כהן ויאיר צבן, פורסמה ב-16 במרץ 1992.[2] דברי ההסבר להצעת החוק נימקו את הצורך בחוק:
- מזה זמן רב הוכר הצורך בהסדרה זכויותיהם של חולים ומטופלים למיניהם והתגבשה הדעה כי הגיע העת לעגן בחוק זכויות אלה. שהרי מדובר באנשים שמפאת מצבם המיוחד הם חשופים לפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות הן מבחינה חוקית והן מבחינה אנושית. אנשים אלה נתונים במצב של תהיה ואי ודאות, בהרגשה של תלות במטפלים ובמוסדות המטפלים ובתנאים של לחץ נפשי. גמלה, אפוא, ההכרה כי יש להבטיח למטופלים גישה אנושית נאותה ומתחשבת.
החוק אושר בכנסת ב-1 במאי 1996, ונכנס לתוקף ב-12 באוגוסט 1996, בתום שלושה חודשים מיום פרסומו.[3]
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהושע שמר, שמוליק בן יעקב, יוסי ווייס (עורכים), חוק זכויות החולה - המהפכה שטרם הושלמה, ידיעות ספרים
- נעמה ויצ'נר, "ועדות כחול לבן - על ועדות האתיקה שבחוק זכויות החולה", משפט רפואי וביו אתיקה, כרך 6 עמוד 41, 2015
- ח' גוטמן, הפרשנות לחוק זכויות החולה, הוצאת "אוצר המשפט".
קישורים חיצוניים
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק זכויות החולה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק זכויות החולה תשנ"ו 1996 , נוסח מלא באתר משרד הבריאות
רן כהן, תמיר מוריץ, לימור שריר, הרצאה בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, 2017
אורנה כהן, "אני עבריין. לבדוק אישה מאחורי הפרגוד בפרוזדור זו שערורייה", באתר הארץ, 30 ביוני 2021
הערות שוליים
- ^ להרחבה ביחס להיקף המידע שיש למסור למטופל במסגרת הסכמה מדעת, ראו, נתנאל ר. בושרי ורון בן-ארי, טיפול רפואי כפוי בעידן ההסכמה מדעת, 84-92 (2015).
- ^ הצעת וזוק זכויות החולה, התשנ״ב-1992, ה"ח 2132 מ-16 במרץ 1992
- ^ חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, ס"ח 1591 מ-12 במאי 1996
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
