ערך מומלץ

דחפור די-9 בשירות צה"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דחפור די-9 משוריין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דחפור משוריין קטרפילר D9 "דובי"
IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg
מידע כללי
סוג דחפור משוריין
מדינה מפתחת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (דחפור אזרחי)
ישראלישראל ישראל (מיגון והסבה צבאית)
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (דחפור אזרחי)
ישראלישראל ישראל (מיגון והסבה צבאית)
יצרן קטרפילר, צבא הגנה לישראל
משתמשים עיקריים

Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא ההגנה לישראל

משתמשים משניים

Great Seal of the United States (obverse).svg הכוחות המזוינים של ארצות הברית

מחיר כמיליון דולר[1]
שנת ייצור אזרחי: מ־1954, ממוגן: מ־1986
מערכה מרכזית מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, מבצע בית וגן, מלחמת חרבות ברזל
מידע טכני
אורך 8.7 מטרים (29 רגל)
רוחב 4.5 מטרים (15 רגל)
גובה 4.1 מטרים (13 רגל)
משקל 56 טונות (123,000 ליברות)
מהירות 12 קמ"ש (קדמי), 14.7 קמ"ש (אחורי)
מנוע

מנוע דיזל תוצרת קטרפילר:

שריון שריון על תא המפעיל, המערכות המכניות וגחון הכלי; חלונות מזכוכית משוריינת, מיגון כלוב לתא המפעיל וזחלים משוריינים
צוות 2 (מפעיל ומפקד)
מערכות נשק
חימוש עיקרי כף דחפור (להב/סכין) ומעקר (קרס אחורי)
חימוש משני מקלע מאג, חרך ירי ומדוכות עשן
דחפור D9 משוריין של צה"ל בתצוגה לכבוד יום העצמאות ה־66 למדינת ישראל. הדחפור הממוגן מכונה בצה"ל "דובי" וזוכה למיגון כבד המאפשר לו לעבוד בחזית ובשדה הקרב, כולל תחת אש אויב.
דחפור D9R משוריין של צה"ל עם מיגון דור 3.5 בתצוגה לכבוד יום העצמאות ה־60 למדינת ישראל. הכף ("סכין") הכבדה שבחזית הדחפור היא כלי העבודה העיקרי שלו.

דחפור משוריין די-9, המכונה בצה"ל "דובי" וידוע בעולם בשם IDF Caterpillar D9 (גם בשפה העברית "D9" נהגה "דִי־נַיין"), הוא אחד מכלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) המשוריינים שבשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל. כלי זה הוא גרסה צבאית ממוגנת של דחפור זחלי כבד מדגם קטרפילר די-9.

חיל ההנדסה הישראלי מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. ב־1954 בנתה חברת קטרפילר לראשונה את ה־D9 ועד מהרה הוא מצא את דרכו אל ההנדסה האזרחית בישראל ומשם לשורות צה"ל. כיום צה"ל מחזיק דחפורי D9 רבים במספר דגמים – L (עם 460 כ"ס), N (עם כ־400 כ"ס), R (עם 405 כ"ס) ו־T (עם 410 כ"ס). הצבא מתקין עליהם חליפת מיגון, שריון לכלי רכב, מערכת כיבוי אש ומערכות קשר, וניתן להתקין עליהם גם מקלע (מאג חש"ן 7.62x51 מ"מ נאט"ו) ומדוכות עשן (תוצרת תע"ש) בעת הצורך. דחפור D9R ממוגן שוקל כ־56 טונות. יש כוונה לצרף למיגון גם מערכת הגנה אקטיבית "חץ דורבן".[2]

הדחפורים מופעלים על ידי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, על ידי לוחמים שעברו קורס צמ"ה ייעודי בבית הספר להנדסה צבאית, ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. צוות הדחפור מורכב משני לוחמים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי קשר ותצפית וכמקלען בעת הצורך.

ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה במלחמה כוללת הם:

  1. פריצה הנדסיתפריצת צירים, הרס סוללות, כיסוי תעלות, סלילת דרכים, ניקוי זירות מטענים[3] ופינוי מוקשים.
  2. הבטחת ניידות של הכוחות גם באמצעות חילוץ כלי רכב ורכב קרבי משוריין תקועים או פגועים. על פי תורת חילוץ הרק"ם בצה"ל, לחוליית המחלצים של חיל החימוש מצטרף דחפור המאבטח את הכוחות על ידי בניית חומת מפגע סביבם, ובמקרה הצורך הופך, דוחף או גורר טנקים וכלי רכב.[4][5][6] ב־2008 הוסבו מספר דחפורי D9L לדחפורי חילוץ במטרה שיתגברו או יחליפו את טנק החילוץ M-88 המיושן. על הדחפורים הותקנו התקני חיבור וכננת חילוץ שמאפשרים חיבור לרכב קרבי משוריין וגרירה של הכלי הפגוע.[7][8][9][10]
  3. בניית עמדות מגנן, עמדות ירי וסוללות עפר לטנקים של חיל השריון כנגד ירי נ"ט.
  4. חישוף צבאי, כגון גילוח צמחייה שיכולה להסתיר מטעני צד ומארבים של כוחות אויב.
  5. הריסת תשתיות אויב (לאחר שהשתלטו עליהם) ובהן מבנים, מוצבים, ביצורים, דרכי גישה ועוד.
  6. לוחמה בשטח בנוי, כולל פתיחת צירים ממולכדים, פריצת מכשולים והריסת מבנים תחת אש.

בעימות נמוך עצימות, בלחימה בשטח בנוי ובלוחמה בטרור הדחפורים הממוגנים גם הורסים מבנים ובתים ממולכדים שבהם מתבצרים מחבלים חמושים היורים על הכוחות, כגון בנוהל סיר לחץ.[11][12] השריון של ה־D9 מקנה לו עמידות בפני יריות ומטעני חבלה, ולכן הוא מועדף על פני כלי צמ"ה אחרים (כמו מחפר ויעה אופני) כאשר ישנה סכנה של ירי ומטענים מהמבנה.

בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות ביטחון שוטף, חישוף צבאי, עבודות עפר, בניית מגננים וחומות מפגע, סיוע בעבודות בנייה וביצור, הכשרת צירים, כיבוי אש,[13][14] חילוץ כלי רכב ופעילות הנדסית לצד כלי צמ"ה אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי שדות מוקשים ישנים בגבולות שלום. דחפורי D9 משמשים גם את יחידות סילוק הפצצות (ס"פ) של חיל ההנדסה הקרבית, כולל את פלגות הס"פ של יהל"ם, המצוידות גם בדחפורי D9T המופעלים בשלט רחוק.

החשיבות של ה־D9 גדלה במהלך מבצע שלום הגליל ובמהלך הלחימה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנים 19822000, אז מצאו את עצמם מפעילי הדחפורים בחזית לעיתים קרובות במשימות של פריצת צירים וטיפול במטעני חבלה ומוקשי נ"ט, דבר שהוביל למיגון הדחפורים. זינוק נוסף בפופולריות של ה־D9 וההכרה בחשיבותו הצבאית אירעו במהלך האינתיפאדה השנייה (2000–2005) בה שימש ה־D9 – בנוסף לפריצת צירים, ניקוי זירות מטענים וחילוץ כלי רכב – גם ללוחמה פעילה בטרור על ידי הריסת מבנים תחת אש והכרעת המחבלים המתבצרים בהם. מאז הפך ה־D9 לאחד הכלים המרכזיים בפעילות הצבאית ללוחמה בטרור.

עיקר שימושו של ה־D9 כיום הוא בעימות עם גורמי טרור פלסטיני, בעבודות עפר והנדסה שגרתיות, בחילוץ טנקים ורכב קרבי משוריין, ובפעילות ביטחון שוטף בגבולות ישראל. בשל מיגונו הכבד הוא הכלי ההנדסי המועדף לפעילות הנדסה בגבולות מסוכנים כגון ציר הוברס (ציר הביטחון של גדר המערכת סביב רצועת עזה) וגבול הצפון עם דגש על גזרת הר דב.[15]

בעקבות ההצלחה הרבה של צה"ל בשימוש בדחפורי D9 משוריינים, רכשו הכוחות המזוינים של ארצות הברית דחפורי קטרפילר די־9 עם ערכת המיגון שפותחה בישראל, ואלה שירתו במלחמת עיראק וזכו לביקורות חיוביות מהחיילים. חברת קטרפילר מציעה גם גרסה ממוגנת של דחפור הקטרפילר די־7 הקטן יותר, שנועדה לצרכים צבאיים ופינוי מוקשים. בעימותים הפנימיים בסוריה ולבנון נעשה שימוש בדחפורים בעלי מיגון מאולתר, בהשראת השימוש של ישראל בדחפורים. עם זאת, ארגוני שמאל רדיקלי מתחו ביקורת על צה"ל וחברת קטרפילר בשל השימוש של צה"ל בדחפורים להריסת בתים בסכסוך הישראלי־פלסטיני ובניית גדר ההפרדה ביהודה ושומרון.

דחפור D9 צה"לי משוריין. מיגון הדחפור כולל לוחות שריון על תא המפעיל והמערכות המכניות (בהן הבוכנות), זחלים משוריינים, מיגון "כלוב" כנגד רקטות נ"ט וחלונות מזכוכית משוריינת (נראים בצבע תכלת בעד סורגי הכלוב). על דלת המפקד ישנו חרך ירי המאפשר לצוות הדחפור להגן על עצמו כאשר הוא מותקף. על הגג ניתן להתקין מקלע.

מבנה והנדסה

דחפור הדי־9 הצה"לי מבוסס על פלטפורמה אזרחית של טרקטור זחלי כבד מדגם CAT D9 תוצרת חברת קטרפילר האמריקאית, שעליו מותקנים כף דחפור (הנקראת "סכין" ולעיתים גם "להב") ומעקר (הנקרא גם "רוטר"). אחרי התקנת המיגון נצבע ה־D9 בצבעי הסוואה אחידים שנעים בין אפור לירוק-זית, ובין חום לחאקי־מדברי. על כלים שונים ניתן לראות גוונים שונים.

ישראלסכין (כף דחפור)פנסים קדמייםמפלט גזיםתא מנוע ומערכות מכניותגלגלי מרכובגלגל הינע / זר מניעדלתתא המפעילמיגון כלובמיגון כלובצוהר מפקדמקלעמעקר / רוטר / קרס אחוריזחליםזחליםזחליםקורה וחיבור של הכף"טילט־דוזר" (הטיית הכף)שלדהגלגל מתחמיגון בוכנותמטף כיבוי אשבוכנות הכףשלדהרדיאטור (מקרן)
תמונת פרופיל אינטראקטיבית (מצד שמאל) של דחפור צה"לי משוריין מדגם CAT D9R ומיגון דור 4. מבנה וחלקי הדחפור (משמאל לימין): ה"סכין" (כף דחפור), בוכנות הידראוליות, תא המנוע, דלת הכניסה לתא המפעיל, תא המפעיל עם מיגון כלוב והרוטר (מעקר/קרס אחורי). ה־D9 נע על גבי זחלים בתצורת זר הינע מוגבה. חלק מהידיות צבועות באדום על מנת להקל את השימוש והתחזוקה של הכלי על ידי צוות הדחפור וצוות החימוש המטפל בו.

מפרט טכני

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קטרפילר די־9

הדורות הנוכחיים של הדחפור בשירות צה"ל הם ה־D9T בעל 410 כ"ס (310 קילוואט) (ברוטו 469 כ"ס) וה־D9R בעל 405 כ"ס (302 קילוואט) (ברוטו 474 כ"ס). שניהם שוקלים כ־48 טונות (106,000 ליברות) ללא שריון ו־56 טונות (123,000 ליברות) עם שריון. גובהו 4.1 מטר, אורכו 8.7 מטר ורוחבו 4.5 מטר. המנוע של הדחפור הוא מנוע דיזל תוצרת קטרפילר, מדגם 3408C HEUI ב־D9R ומדגם CAT C18 ACERT ב־D9T. מנועים אלה יעילים יותר מקודמיהם בצריכת דלק ויותר ידידותיים לסביבה. המזקו"ם בנוי בתצורת זר מניע מוגבה (בה הזר המניע נמצא מעל שורת המרכובים) המקטין את פגיעות מערכת ההינע הסופית לזעזועים ובכך מאריך את חיי הדחפור. בזר המניע 3 גלגלי שיניים.

בשירות כוחות המילואים נמצאים גם הדגמים הישנים יותר D9N ו־D9L. ה־D9L היה הדחפור הממוגן הגדול בצה"ל, במשקל 62 טונות עם שריון והספק של 460 כ"ס (340 קילוואט).

תא המפעיל

דחפור D9R עם מיגון דור 3.5, תקריב על תא המפעיל המשוריין. כל החלונות בו עשויים מזכוכית משוריינת עבה. הדלת נמצאת מצד שמאל של הכלי. ניתן לראות את מיגון הכלוב ("מיגון סטטיסטי") ומיגון הבוכנות המשופר. גם הפנסים ממוגנים. על הגג מותקן מקלע מאג חש"ן.

תא המפעיל של ה־D9 (הקבינה) מוזמן בתצורה פתוחה ועליה מותקן השריון הישראלי. תא המפעיל כולל כיסא במרכז למפעיל וסביבו מרוכזים לוח המחוונים והידיות השולטות בכלי: שתי ידיות לפניות, ידית הילוכים, דוושות הקלאץ' ובלמים, ידית להפעלת הכף וידית להפעלת המעקר. משמאלו, מוגבה יותר, נמצא כיסא המפקד. בתוך תא המפעיל נמצאים עמדות למכשירי הקשר, מקומות אחסון לנשק, מערכת כיבוי אש אוטומטית למקרה חירום ומזגן. על גג תא המפעיל המשוריין נמצא מדף המפקד (צהר בתקרת הכלי המאפשר למפקד הכלי גישה אל הגג) ולידו כנה עליה ניתן להתקין מקלע מאג. המפקד יורה במאג כאשר הוא עומד על כסאו ורק פלג גופו העליון בולט החוצה, בדומה לירי במקלע מפקד בטנק. מחוץ לתא נמצאים תאי אחסון נוספים.

בדור ה־D9T החדש שבידי צה"ל תאי האחסון החיצוניים שינו את מקומם והפכו לתאי אחסון פנימיים שהגישה אליהם היא מתוך תא המפעיל המשוריין. כמו כן נוסף חרך ירי כדורי בדלת המפקד על מנת שצוות הדחפור יוכל להגן על עצמו מפני מחבלים היורים על הכלי מבלי לצאת החוצה. חרך ירי זה מותקן בהדרגה גם בדחפורי ה־D9R הישנים יותר.

מיגון הדחפורים

החל משנות ה־80 של המאה ה־20 החל צה"ל במיגון הדחפורים על מנת להקנות הגנה למפעילים, שלעיתים קרובות נמצאים בקו הראשון בחזית. חליפת מיגון, הכוללת בעיקר מעטפת שריון פסיבי, חלונות משוריינים וזחלים משוריינים, מעניקה להם חסינות מפני ירי ומטעני חבלה. ניתן להתקין על הדחפור מדוכות עשן ומקלע בעת הצורך. חבילות המיגון השונות נחלו הצלחה רבה והקנו לדחפור ה־D9 עמידות גבוהה לרבים מהאיומים נגדו. כיום המיגון ל־D9 מפותח ומיוצר כולו בישראל ומותקן על הדחפורים על ידי גורמים ישראלים (צה"ל והתעשיות הביטחוניות הישראליות) ללא מעורבות של חברת קטרפילר בתהליך המיגון.

לדחפור ארבעה דורות מיגון שונים. אחרי מיגונים ניסיוניים ל־D9F ול־D9H פותח מיגון סדיר החל משנת 1986 על סדרת ה־D9L. שני הדורות הראשונים פותחו ויוצרו על ידי יחידת יפת"ח של חיל ההנדסה הקרבית והתעשייה הצבאית במימון צה"ל ובשיתוף חברת קטרפילר. את המיגון תכנן צוות בראשות יגאל כשר וייצר מפעל יפה־נוף של התעשייה הצבאית. הדור השלישי יוצר על ידי צה"ל ומפעל רמתא של התעשייה האווירית לישראל ואילו שיפורי דור 3.5 (בעיקר מיגון הכלוב ומיגוני הבוכנות) יוצרו והותקנו על ידי חיל החימוש של צה"ל, במש"א. הדור הרביעי מיוצר על ידי חיל החימוש והוא גרסה משופרת של מיגון דור 3.5, הכולל מיגון כלוב ושריון משופר. כל פעם שצה"ל רכש דגם או דור חדש של ה־D9, במקביל פותח עבורו דור חדש של מיגון משופר עם התאמות לדגם החדש בהתבסס על הלקחים מהדורות הקודמים.

הדגמים השונים של ה־D9 בשירות צה"ל. מימין לשמאל:
D9L, מיגון דור 1, הספק: 460 כ"ס, כושר דחיפה: 75 טון. בשימוש מ-1986.
D9N, מיגון דור 2, הספק: 375–401 כ"ס,[16] כושר דחיפה: 64 טון. בשימוש מ-1996.
D9R, מיגון דור 3.5, הספק: 405 כ"ס,[16] כושר דחיפה: 71.6 טון. בשימוש מ־2003.
D9T, מיגון דור 4, הספק: 410–436 כ"ס,[16] כושר דחיפה: 71.6 טון. בשימוש מ־2012.

מיגון דור 1

המיגון של ה־D9L כלל קבינה ממוגנת עם צריח מפקד כיפתי (זהו מדף מפקד בצורת כיפה משוריינת על בסיס M113 Copula) שלצידו כנה למקלע (בדרך כלל מאג בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו), חלונות משוריינים, לוחות שריון במקום לוחות הפח המקוריים וזחלים משוריינים.[17] בחלק מהדגמים הבוכנות הקדמיות זכו לתוספת מיגון. על תא המפעיל המשוריין הותקנו מספר מדוכות עשן תוצרת התעשייה הצבאית. תא המפעיל כלל שתי דלתות כניסה משוריינות משני צידי הקבינה: אחת למפקד ואחת למפעיל. הקבינה הייתה מרווחת והותקן בה מזגן לרווחת הצוות. מסביב ועל תא המפעיל הותקנו תאי ומדפי זיווד רבים בהם ניתן לאחסן ציוד אישי, אספקה ותחמושת.[17] הדור הראשון הותקן על גבי ה־D9L ונחל הצלחה רבה, על אף שפגע ברְאוּת של המפעיל. בעשור השני של המאה ה־21 החלה התקנת מיגון כלוב גם על דחפורי ה־D9L, שעברו רובם לשימוש כוחות המילואים.

מיגון דור 2

הדור השני, שהותקן על ה־D9N, כלל הפקת לקחים ושיפורים, וכן שיפור בהנדסת אנוש. השיפורים כללו את שינוי סדר החלונות בצד שמאל מריבוע לתבנית זיגזג כדי לאפשר ראות טובה יותר למפקד הכלי, העברת הפנסים לבוכנות (במקום מעל הרדיאטור שם הכף הסתירה אותם חלקית) והוספת מיגון לבוכנות (שנוסף מאוחר יותר גם ל־D9L).‏[17] גם מיגון זה כלל דלת משוריינת בכל צד של תא המפעיל. על גג הקבינה ניתן להתקין מקלע ומדוכות עשן בהתאם לצורך. מסביב ועל לתא המפעיל הותקנו תאי ומדפי זיווד רבים בהם ניתן לאחסן ציוד אישי, אספקה ותחמושת.[17] בעשור השני של המאה ה־21 החלה התקנת מיגון כלוב גם על דחפורי ה־D9N.

מיגון דור 3 ודור 3.5

הדור השלישי, שמותקן על ה־D9R, פותח בידי מפעל "רמתא" של התעשייה האווירית ביחד עם מש"א, רפא"ל וזוקו שילובים על בסיס המיגון של ה־D9L\N. מיגון זה כלל שינויים גדולים לצד שמירת היתרונות של המיגון הקודם. השינויים המרכזים הם: קבינה מוקטנת להקטנת הסיכוי להיפגע מרקטות נ"ט לא מדויקות; חלונות מוגדלים וקרובים יותר להגדלת הראות של המפעיל; דור חדש של זכוכית משוריינת בחלונות לשיפור הראות; החלפת הדלת הימנית בחלון נפתח; שיפורים בהנדסת אנוש; מדף מפקד חדש בגג הכלי, במקום הכיפה, אך עם כנה בגג הכלי שעליה ניתן להתקין מקלע (בדרך כלל מאג בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו); ומיגונים נוספים לחלקי הדחפור, כגון הבוכנות.[17]

ב־2005 הוצג מיגון דור שלישי משופר (דור 3.5) כאשר השיפור העיקרי היה תוספת של כלוב סורגים ("מיגון כלוב", Slat armor, הנקרא גם "מיגון סטטיסטי" או "מיגון סולמות" על ידי צה"ל) לתא המפעיל על מנת להגן על המפעילים מרקטות נ"ט וטילי נ"ט בעלי ראש קרב חלול (HEAT). אף כי מיגון הכלוב הוא לא מיגון מוחלט, הוא הוכיח עצמו כמציל חיים במבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה ועל פיתוחו זכו מש"א, חט"ל והמנת"ק בפרס מפקד זרוע היבשה לשנת 2006.[8][18][19] בנוסף, הבוכנות והפנסים תוגברו בעוד שכבת מיגון.

מיגון דור 4

ב־2012 נרכשו דחפורי D9R חדשים ובנוסף החלו להיכנס לשירות חיל ההנדסה הקרבית דחפורי D9T משוכללים. על הדחפורים החדשים הותקן מיגון משופר מדור רביעי שבנוסף לשריון חזק יותר כלל גם שינויים שנועדו לשפר את שרידות הדחפור וצוותו: חרך ירי בדלת המפקד על מנת לאפשר לצוות הדחפור להגן על עצמו כאשר הוא מותקף ותאי אחסון פנימיים (במקום חיצוניים) המאפשרים לצוות לשהות בתוך תא המפעיל המשוריין פרקי זמן ארוכים. בנוסף הדחפורים החדשים הם בעלי הנדסת אנוש טובה יותר.[20] דחפורים אלה דומים מאוד חיצונית לדחפורי ה־D9R עם מיגון דור 3.5 וקשה להבחין ביניהם. גם הם כוללים מיגון כלוב ומיגון בוכנות מתוגבר. על חלק מהדחפורים, בעיקר כאלה שפועלים בציר הוברס, הותקנה על הגג מערכת התרעה מפני ירי נ"ט המאפשרת למפעילי הדחפור לנקוט בתרגולת התגוננות.[21] דחפורי ה־D9 עם מיגון דור 4 החלו להיקלט ב־2012 בקרב יחידות הצמ"ה הסדירות של החיל, כאשר צמ"ה 601 (גדוד אסף) זכתה בבכורה, ודחפורי D9 ישנים יותר יועברו לשירות כוחות המילואים.[20]

שרידות ועמידות הדחפורים

כף הפלדה הכבדה של ה־D9 (שכינויה "סכין") משמשת כשכבת הגנה נוספת נגד התקפות חזיתיות ומטעני חבלה כבדים.

דחפורי ה־D9 המשוריינים של צה"ל הוכיחו עצמם כממוגנים היטב בפני רבים מאיומי הנשק של ארגוני הטרור הפלסטינים וחזבאללה שהופעלו נגדם כגון ירי צלפים, ירי מקלעים, מטעני חבלה, מוקשים ואף מטעני גחון כבדים.

ה־D9 נחשב לכלי העמיד ביותר בצה"ל בפני מטעני חבלה ומוקשים, כולל מטעני גחון ומטעני צד גדולים. אל"ם פיני דגן, קצין הנדסה במיל', הגדיר את ה־D9 כ"כלי האולטימטיבי לטיפול במטענים".[22] ה־D9 עלה מספר רב של פעמים, הן באינתיפאדה שנייה והן אחריה, על מטעני גחון במשקל 100 ק"ג ומעלה, ושרד כמעט את כולם ללא פגיעה במפעילים ואת רובם הגדול ללא נזק משמעותי לכלי,[23] גם כאשר עלה עליהם עם הזחלים המשוריינים ולא עם הכף, שנועדה בין השאר לפוצץ מטעני חבלה. במלחמת לבנון השנייה עלה D9 על מטען גחון של 500 ק"ג חומר נפץ ושרד את הפיצוץ ללא פגיעה באנשי הצוות וללא נזק משמעותי לכלי.[24]

המיגון של ה־D9 מספק לו הגנה חלקית כנגד רקטות נ"ט וטילי נ"ט עם רש"ק חלול ובלא מעט מקרים הדף רקטות נ"ט[25][26] וטילי נ"ט שנורו על הדחפור. מיגון ה"כלוב" שהוצג בתערוכת LIC 2005 על דחפורי ה־D9R ומאז הותקן על רוב הכלים (בשנים האחרונות מיגון הכלוב מותקן בהדרגה גם על דחפורים ישנים יותר מדגמי D9L ו־D9N) מספק למפעילי הדחפור שכבת הגנה נוספת מפני רקטות וטילי נ"ט, ועל אף שהוא לא מבטיח הגנה של 100% מגדיל מיגון הכלוב את שרידות הדחפור ובמספר רב של פעמים מנע פגיעה בצוות הדחפור. בצה"ל נקרא מיגון הכלוב "מיגון סטטיסטי" מאחר שהוא לא מבטיח הגנה של 100% אלא יותר באזור ה־50%.‏[27] מפעילי ה־D9 קוראים למיגון הכלוב "רשת חמישים־חמישים": או שהיא עוצרת טיל נ"ט, או שלא.[28] על מיגון הכלוב, שהוכח כמציל חיים, זכו מפתחיו בפרס מפקד זרוע היבשה.[18]

במסגרת הפעילות הצבאית ביהודה, שומרון ועזה לא נהרג אף מפעיל D9 במשך 14 שנות העימות (האינתיפאדה השנייה והלחימה ברצועת עזה עד מבצע צוק איתן), אך מספר מפעילים נפצעו קל עד בינוני מרקטות נ"ט תקניות וטילי נ"ט. למרות עמידותם הרבה ומיגונם הכבד, הדחפורים אינם ממוגנים בכבדות נגד טילי נ"ט כמו טנקי מערכה מודרניים (דוגמת טנק המרכבה): בינואר 2004 נפגע D9N של צה"ל, שפעל בגבול הצפון לסילוק זירת מטענים, מטיל נ"ט "סאגר" שנורה על ידי חזבאללה, הטיל הרס את תא המפעיל של הדחפור, הרג את מפקדו ופצע קשה את המפעיל.[29] במלחמת לבנון השנייה נהרגו מפעיל ומפקד דחפור (מגדוד המח"ץ 605) מטיל נ"ט, וקצין הנדסה נהרג אף הוא מירי טיל נ"ט על דחפור (ועוטר לאחר מותו בצל"ש הרמטכ"ל). במהלך מבצע צוק איתן הצליחו הפלסטינים לראשונה להרוג מפעילי D9 (באמצעות ירי טילי נ"ט).[30]

בעקבות התחזקות והתגברות איום טילי הנ"ט שבידי ארגוני הטרור, דוגמת טילי הקורנט שבידי חזבאללה וחמאס, ועם הגעה לבשלות של מערכות הגנה אקטיבית החלו בצה"ל לשקול התקנת מיגון אקטיבי לדחפורים. כפתרון ביניים הותקנה על חלק מהדחפורים מערכת התרעה ושיבוש של אלביט מערכות. באוגוסט 2019 החליט משרד הביטחון על הצטיידות במאות מערכות הגנה אקטיבית מדגם "חץ דורבן" שיותקנו על דחפורי ה־D9 המשוריינים של צה"ל, וכן על נגמ"שי האיתן.[31]

ה־D9 נחשב לאחד הכלים הממוגנים והעמידים ביותר בצה"ל[32] ומשמש חומת מגן הן ללוחמי ההנדסה הקרבית והן ללוחמים והכלים המשוריינים של יחידות קרביות אחרות (חי"ר, שריון ויחידות מיוחדות) הנעזרים בשירותיו. ב־2014 הוכתר ה־D9 הצה"לי כדחפור הממוגן ביותר בעולם על ידי ספר השיאים של גינס.[33][34]

D9 נשלט מרחוק

דחפור D9N "רעם השחר" המופעל בשלט רחוק. ניתן לראות מצלמות טלוויזיה במעגל סגור על הבוכנות.
קובץ:Israeli vehicle (D9T).jpg
דחפור D9T בלתי־מאויש עובד בגזרת הר דב.
דחפור D9T בלתי־מאויש מדגם "פנדה", נובמבר 2020.
דחפור D9 בלתי־מאויש מדגם "פנדה", מרץ 2023.

בעקבות הפיכתו של ה־D9 לכלי שנמצא בחזית הלחימה, שעובד באופן אינטנסיבי בזירות המסוכנות והמאוימות ביותר, ולאור ההתפתחויות בתחום הטכנולוגיה של כלים בלתי־מאוישים, החליט צה"ל על פיתוח גרסה בלתי־מאוישת הנשלטת מרחוק של ה־D9, על מנת להקטין את הסיכון לחיי המפעילים.

ב־2004 הודיעו הטכניון וצה"ל על פיתוח דחפור D9N המופעל בשלט רחוק. הדחפור הבלתי מאויש, שנקרא בצה"ל "רעם השחר",[35] הופעל בהתחלה בידי לוחמי פלגת הרובוטיקה של יחידת ההנדסה המיוחדת יהל"ם.[36] בסוף 2008 החל קורס בבית הספר להנדסה צבאית המכשיר מפעילי צמ"ה בכירים שלא מיהל"ם בהפעלת דחפורי "רעם השחר" בשלט רחוק.[37] דחפורי "רעם השחר" זכו להצלחה גדולה במבצע עופרת יצוקה.[38]

"פו הדוב" הוא דחפור בלתי מאויש על בסיס דחפור CAT D9T שלו מערכות שליטה ובקרה ממוחשבות. "פו הדוב" בנוי כך שניתן להפעילו הן בשלט רחוק והן באופן מאויש מתוך הכלי, בהתאם לצורכי המשימה. בנוסף עובדים בצה"ל על מערכת בקרה חצי־אוטונומית משוכללת ל־D9T "פו הדוב" שתאפשר תגובות אוטומטיות של הכף וביצוע פעולות מתוכנתות מראש בצורה אוטונומית. המערכת נקראת "דוב חכם" ונמצאת בפיתוח, ואמורה לשפר את הביצועים של "פו הדוב".

לפי התוכנית המקורית, שבוצעה על ידי משרד הביטחון, מפעל רמתא של התעשייה האווירית לישראל וחברת זוקו שילובים, ה־D9T הלא מאויש הראשון אמור היה להיות מבצעי בסוף 2007.[39] ה־D9T הלא־מאויש הוצג לראשונה בספטמבר 2009 בכנס לטרון השלישי. ב־2012, ה־D9T הלא־מאויש החל בניסוי אגמ"י בצה"ל. בסופו של דבר, נכנס לשירות דגם משופר בשם "פנדה" (ראו בהמשך).

ב־2014 החל צה"ל בהכנסת שורה של כלי רכב בלתי־מאוישים, רובוטים צבאיים, כלי צמ"ה רובוטיים ורובוטי חבלה וסילוק פצצות חדשים לשורות זרוע היבשה וחיל ההנדסה הקרבית בפרט. כלים אלה כוללים מיני־מעמיסים ממוגנים רובוטיים שמטרתם לפתוח צירים בסמטאות צרות ובשטחים בהם מרחב התמרון קטן. לצידם אמורים להיכנס לשימוש גם דחפורי D9 בלתי־מאוישים לפריצת צירים וניקוי זירות מטענים באזורים מסוכנים.

ב־2017 הותר לפרסום קיומו של ה"פנדה" – דחפור D9 בלתי־מאויש נשלט מרחוק. כלי זה מבוסס על דחפור CAT D9T ומוסב לתצורה צבאית בלתי־מאוישת על ידי מפעל אלתא מערכות של התעשייה האווירית לישראל. זהו דגם משופר של "פו הדוב". ה"פנדה" כולל מספר מצלמות יום/לילה, עשרות חיישנים, תא מפעיל משוריין חדש (קטן יותר מבדגמים קודמים) ומיגונים על המערכות המכניות של הדחפור. ניתן לשלוט בו הן מרחוק – מקרון בקרה בטוח או מעמדת שליטה בתוך נגמ"ש (באמצעות תקשורת אלחוטית) – והן על ידי מפעיל שמאייש את הדחפור במקרה הצורך. לצד שליטה מרחוק ה"פנדה" הוא גם בעל יכולות אוטונומיות, בהן ניווט.[40][41][42] ה"פנדה" נמצא בשירות צה"ל ומופעל על ידי פלגות הס"פ של יהל"ם ומפעילי צמ"ה שעברו הכשרה מיוחדת.

ב־13 במאי 2018 דיווח IsraelDefense שצה"ל הפעיל מספר רב של דחפורי D9T בלתי־מאוישים בציר הוברס במהלך העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021).[43]

באוקטובר 2018 פרסמה התעשייה האווירית לישראל שזכתה במכרז וחתמה על חוזה להסבת דחפורי D9 לתצורת "פנדה" – דחפור אוטונומי נשלט מרחוק.[44] ביוני 2022 החלה קליטה ה"פנדה" בגדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית הכפוף לחטיבה 7.[45][42]

מפעילי ה־D9 בצה"ל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית
לוחם צמ"ה נח על שורת דחפורי D9

את ה־D9 מפעילים לוחמים של חיל ההנדסה הקרבית שעברו קורס צמ"ה ייעודי בן כחודשיים בבית הספר להנדסה צבאית. המקצוע הצבאי שלהם מוגדר כלוחם צמ"ה.[46]

יחידות הצמ"ה הקרביות מאורגנות בפלוגות השייכות לגדודי הנדסה קרבית (בסדיר ובמילואים) או לאוגדות מרחביות, וכן בגדודי צמ"ה פיקודיים במילואים.

במשך שנים ארוכות סבלו מפעילי ה־D9, כשאר מפעילי הצמ"ה, מדימוי שלילי בצה"ל. אלו תויגו כחסרי משמעת וכמי שעוסקים בעבודות עפר אפורות וחסרות תהילה. אולם, עם השימוש הגובר בדחפורים במלחמה בטרור, ובמיוחד לאחר תרומתם המכרעת בקרב במחנה הפליטים בג'נין ובמקומות אחרים במהלך מבצע חומת מגן, חלה תמורה משמעותית בדימוי זה ומפעילי ה־D9 נתפשו כלוחמים קרביים לכל דבר ועניין.[47][48][49][50][46] כמו כל לוחמי ההנדסה, מפעילי ה־D9 בצה"ל מוגדרים כלוחמי חוד.

בעקבות האינתיפאדה השנייה הועלתה רמת הרובאות בהכשרת לוחמי הצמ"ה וכיום מפעילי D9 מוכשרים ומוסמכים כרובאי 05 ומפעיל צמ"ה 07. הממשיכים לשירות קבע יוצאים לקורסים מתקדמים המעניקים הכשרה על כלי צמ"ה אופניים, שלב 08. כיום אוחד הקורס של שלב 07 ושלב 08, כך שמי שמסיים קורס צמ"ה מוכשר ומוסמך על כלל הכלים, ובפרט: D9 (דחפור), שופל (יעה אופני) ובאגר (מחפר זחלי). עבור נגדים בשירות קבע או מילואים קיימים קורסים המכשירים אותם כמנהלי עבודה.

ההכשרה ורישיון ההפעלה של כלי הצמ"ה תקפים גם באזרחות ולוחמי צמ"ה רבים עובדים כמפעילי צמ"ה גם באזרחות, שם הם צוברים ניסיון רב ומיומנות גבוהה בהפעלת הכלים ובעבודה מדויקת. רבים מהם משרתים כלוחמי צמ"ה גם במילואים שם הם מנצלים את הניסיון הרב שצברו בצבא ובאזרחות ומפעילים לצד ה־D9 גם כלים כבדים אחרים הדורשים התמחות וניסיון דוגמת מחפרים, מפלסות ומקדחי־בורות (דרילרים), וכן חונכים מפעילי צמ"ה צעירים יותר.[51]

בתשובה לשאלת המראיין "האם להפעיל D9 זה לא עניין של מה בכך?" ענה סא"ל יונתן גולדפוס, ראש מדור הלימ"ה במקהנ"ר:

לא, פשוט זה לא. ה-D9 מופעל על ידי מפקד ומפעיל. ככל שהם עובדים יותר הם מיומנים יותר גם ביכולות של יום ולילה. אנחנו משתדלים להגן עליהם, אנשים איכותיים, משתדלים לתת להם את כל הכלים במגוון רחב של קרקע ומתארי אויב. אבל בהחלט ככל שהם מתאמנים יותר, ככל שהם צוברים את הניסיון בלחימה, היעילות שלהם עולה. וצריך באמת להוריד את הכובע בפני אותם מפעילים אמיצים שמובילים את הכוחות.

היסטוריה ופעילות צבאית

דחפור די־9 במלחמות ישראל (עד שנות ה־90)

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי
מבצע הולנדי מעופף: טרקטור קטרפילר די־9 ללא כף נוחת בדרכו לדחיפת הספינה אח"י געש (סער 3)

במלחמת העצמאות הפעיל צה"ל דחפורים שגויסו מחברות אזרחיות וכלים שנטש הצבא הבריטי. ב־1954 פותח ה־D9 ועד מהרה מצא את דרכו אל ההנדסה האזרחית בישראל ומשם לשורות צה"ל.

דחפורי די־9 מדגם G פעלו עוד במלחמת ששת הימים בפריצת צירים והכנת עמדות מגנן עבור הטנקים. דחפורי D9 ממוגנים ולא ממוגנים מדגם G פעלו בהצלחה במלחמת יום הכיפורים: במלחמה זו השתתפו דחפורי D9 בפריצת מכשולים וגרירת גשר הגלילים כחלק מצליחת תעלת סואץ. בנוסף הדחפורים פרצו את הסוללות מסביב לתעלת סואץ וניקו שדות מוקשים שהטמינו המצרים והפריעו למעבר טנקים ישראלים. דחפור D9 ישראלי היה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון, כאשר פרץ דרך לשיירת אספקה ללוחמי חי"ר שהשתלטו על הפסגה האסטרטגית במלחמה על שיא החרמון.

שלושה דחפורי די־9 היו מעורבים במבצע הולנדי מעופף של חילוץ הספינה אח"י געש (סער 3) שעלתה בטעות על חוף בערב הסעודית בספטמבר 1981. הדחפורים הובאו ללא כף אחרי שטרקטור קטרפילר די־7 ומשאית REO התגלו כלא מספיק חזקים לדחוף את הספינה. לבסוף, שלושה דחפורי די־9 דחפו למים את הספינה בכוח דחיפה של 220 טון, וחילצו אותה בהצלחה.

במבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה) פרצו הדחפורים צירים בלבנון ההררית וניקו אותם ממחסומים ובורות ייקוש. הדחפורים גם הכשירו צירים דרך ההרים והגבעות וסללו דרכים חילופיות לכוחות צה"ל. בשל היותם בחזית, הדחפורים עבדו לעיתים תחת אש, ועובדה זו גרמה לדחיפת התוכנית למיגון הדחפורים.

ב־1986 נכנסו לשירות דחפורי D9L ממוגנים. חלק מהם נמצאים עדיין בשירות פעיל, אך רובם הועברו לשירות מילואים ולמחסני החירום.

בעת השהות ברצועת הביטחון בדרום לבנון (19822000) שימשו דחפורי ה-D9 לבניית מוצבים באזורים מסוכנים, פריצת צירים וניקוי זירות מטענים. על עבודתם הרבה והמסורה זכו מפעילי הדחפורים להערכה רבה.

דחפורי די־9 באינתיפאדה השנייה

בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000, החל צה"ל בשימוש נרחב בדחפורים המשוריינים. הדחפורים יועדו לפריצת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ כלי רכב תקועים ואף סיוע ליחידות מובחרות בצה"ל בפעילות כנגד חמושים ומחבלים פלסטינים.[52]

דחפורי D9 משוריינים הורסים בית של מחבל ערבי ששימש לפעילות טרור ברצועת עזה

ככל שהתגברה הלחימה, החלו הדחפורים להתלוות יותר ויותר לפעילות החי"ר והשריון בלב הערים ומחנות הפליטים הפלסטיניים. במסגרת פעילות זו הרסו הדחפורים בתים ומבנים ממולכדים במטעני חבלה ומוקשים מוסתרים (Booby traps), מבנים של הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור הפלסטיניים ששימשו לפעילות טרור וכן הרסו מבנים במהלך הלחימה (כגון מבנים מהם בוצע ירי אל עבר כוחות צה"ל ואזרחים ישראלים), בין השאר במסגרת נוהל סיר לחץ בו כוחות צה"ל והימ"מ מכתרים מחבלים מבוקשים בבתים, ואם הם לא נכנעים הדחפורים הורסים את הבתים עליהם. לזכות מפעילי ה־D9 נזקפו חיסולם של מספר מחבלים בכירים ומעצר או הריגה של מחבלים נוספים.[11][53] הדחפורים שימשו גם להריסת בתי מחבלים (ובעיקר בתים של מחבלים מתאבדים) בטענה שזה מרתיע מחבלים עתידיים מלבצע פיגוע בידיעה שבית משפחתם יהרס.

ריבוי המטענים ומארבי הירי, במיוחד סביב צירי התנועה, גרמו לחיל ההנדסה הקרבית לנקוט בפעולות חישוף נרחבות, בהן מבנים וצמחייה בהם יכולים חמושים פלסטינים להשתמש כמחסה או כעמדות ירי נהרסים, נעקרים ומושטחים. את עיקר פעולות החישוף ביצעו דחפורי D9 (רבות מהן ברצועת עזה) והדבר גרם לירידה חדה במטעני הצד והמארבים לאורך הצירים. הדחפורים שימשו גם לניקוי כבישים וצירי תנועה ממטעני גחון כבדים. בנוסף חישפו הדחפורים שטחים בצפון רצועת עזה כדי לאפשר לחיל האוויר הישראלי לזהות חוליות שיגור רקטות קסאם ולהשמידן בקלות. בפעולות אלה נגרם הרס רב לתשתיות הפלסטיניות ונהרסו הרבה בתים ומטעים, והן זכו לביקורת רבה מצד חוגי השמאל וארגונים דוגמת "בצלם".

במבצעים הגדולים של צה"ל בשטחים, ממבצע חומת מגן ואילך, הדחפורים הממוגנים הפכו לחלק חשוב בתורת הלחימה הצה"לית עבור לוחמה בשטח בנוי ועימות נמוך עצימות, במקרים בהם האויב מתבצר היטב וממלכד את השטח. הדחפורים הכריעו את הקרב בג'נין (ראו בהמשך). במבצע קשת וענן (מאי 2004) ברפיח פעלו הדחפורים באופן נרחב בסילוק מטענים, פתיחת צירים, יצירת חסימות עפר והריסת בתים תחת אש והיו אחד הגורמים המרכזיים לכך שהפעולה הסתיימה בלא אבדות לצה"ל. גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד הדרום (מילואים) שמפעיל דחפורי D9 משוריינים וכלי צמ"ה אחרים ברצועת עזה זכה לאות הצטיינות במעמד נשיא המדינה בשנת 2005.

מספר היסטוריונים ומומחים צבאיים[54] טוענים כי ה־D9 המשוריין הוא אחד הגורמים המרכזיים האחראים למספר האבדות המועט יחסית שיש לצה"ל באינתיפאדה השנייה. במהלך האינתיפאדה השנייה לא נהרג אף מפעיל D9, אך מספר מפעילים נפצעו מרקטות וטילי נ"ט ברצועת עזה.

הקרב במחנה הפליטים בג'נין

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקרב בג'נין (2002)
דחפור D9N משוריין הורס מבנה ששימש לטרור במהלך הקרב בג'נין שהתחולל במבצע חומת מגן. הדחפורים המשוריינים הכריעו את הקרב בג'נין לטובת צה"ל
תצלום אווירי של מרכז מחנה הפליטים ג'נין שצילם צה"ל בתום הקרב. בצילום ניתן לראות את מרכז שכונת חאוואשין ש"גולח" ושוטח על ידי הדחפורים המשוריינים

ה־D9 נכנס למרכז תשומת הלב הציבורית בעקבות הקרב במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע חומת מגן באפריל 2002. מחנה הפליטים ג'נין מולכד באלפי מטעני חבלה (הרבה מהם הוסוו כחפצים תמימים), ובו נתקלו כוחות צה"ל – שהורכבו בעיקר מחטיבת מילואים מספר 5, שייטת 13 וגדודי חי"ר – בהתנגדות הקשה ביותר. במהלך הקרב נגרמו לכוחות צה"ל אבדות כבדות ולמעשה היה זה השימוש ב־D9 שהכריע את הקרב.

בתחילה שימשו הדחפורים בעיקר לניקוי צירים ממטענים[55] ולפתיחת דלתות ממולכדות. הם פתחו צירים לכלי רכב משוריינים וכוחות חי"ר ולעיתים אף הובילו מזון וציוד ללוחמים שבשטח בתוך הקבינות הענקיות והממוגנות שלהם. לאחר מארב קטלני שבו נהרגו 13 חיילי מילואים, הוחלט להיענות לדרישת הכוחות בשטח ולהשתמש בדחפורים להריסת בתים מהם זיהו כוחות צה"ל מקורות אש עוינת.

בעקבות ההתקדמות האיטית והאבדות פיתח אופק בוכריס, מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני, שיטה בטוחה יחסית להתקדמות הכוחות: דחפורי ה־D9 נעו ראשונים ופינו את הדרך ממטעני חבלה, וכן נגחו חורים בקירות בניינים על מנת שהחיילים יוכלו להיכנס בביטחה לתוך הבית, כאשר הם פורקים מהדלת האחורית של האכזרית (נגמ"ש כבד צה"לי).

"סא"ל בוכריס דבק בלחימה אגרסיבית... ושימוש נרחב בדחפורים. בגזרה שלו פותחה השיטה... דחפור נוגח בפינת בית ופוער בה חור, ואז מגיעה למקום "אכזרית" ופורקת חיילים לתוך הבית, כשהם מוגנים יחסית..."
"ומעתה, התקדמו כל הכוחות בשיטת בוכריס. החיילים נעו קדימה רק לאחר שדחפורי ענק ניקו את השטח ממטענים ובתוך כך גרפו עימם כל מה שנקרה בדרכם."

עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית – איך ניצחנו ולמה הפסדנו במלחמה עם הפלסטינים", עמ' 255 ו־257.

השפעתם של הדחפורים הייתה משמעותית בהכרעת הקרב: דחפור D9 היה זה שהרג את מחמוד טוואלבה, ראש הג'יהאד האסלאמי ומפקד הכוחות הפלסטינים במחנה.[56] בנוסף, הרסו הדחפורים בתים תחת אש ובשיא הקרב "גילחו" הדחפורים את מרכז שכונת חאוואשין, בעקבות הערכות גורמי ביטחון ישראלים כי באזור היו מצויים רוב החמושים הפלסטינים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו הפלסטינים. יומיים לאחר מכן הוכרע הקרב ללא אבדות נוספות לחיילי צה"ל וללא אף דחפור D9 שנפגע.

ההיסטוריון הצבאי ד"ר יגיל הנקין סיכם את הכרעת הקרב וכתב:

בערבו של אותו יום [‏9 באפריל 2002, בו נפלו 13 חיילים במארב הקטלני], החל צה"ל בהפעלה נרחבת של דחפורי ענק מסוג די־9, ששינו, במובנים רבים, את פני הקרב. הדחפורים, שהיו כמעט בלתי פגיעים לירי של הצלפים הפלסטינים ומטעני החבלה, פילסו דרך לכלי הרכב המשוריינים, והרסו בשיטתיות את הבניינים שמהם נורתה אש כבדה לעבר החיילים. השימוש בדחפורים במחנה הפליטים בג'נין גרם אולי לנזק סביבתי ניכר, אך נראה שלא תבע מחיר כבד בחיי אדם. למעשה, הוא זירז מאוד את כניעתם של המתבצרים וקירב את קץ הלחימה. המגזין טיים מתאר סצנה טיפוסית לימי הלחימה האחרונים בג'נין: "הדִי־9 הוריד קיר מבית; לוחמים המומים יצאו החוצה בידיים מורמות". ואמנם, מרבית הלוחמים הפלסטינים, שהיו חסרי אונים בפני העוצמה הדורסנית של הכלים ההנדסיים הכבדים, העדיפו למסור עצמם בידי צה"ל ולא להיקבר חיים.

מפעילי הדחפורים זכו לשבחים רבים מצד שאר הכוחות הלוחמים במחנה, כולל מלוחמי שייטת 13:

ברביעי בבוקר, הדובים[57] הנפלאים מתחילים למחוק את המתחם הנגוע. הם ממש בקו הקדמי, יורים עליהם ומשליכים מטענים אבל ה'דובי' חסין, שום דבר לא יפגע בו. דובי אסף, דובי אמנון, דובי כורדי, הם נאבקו ביניהם מי יעשה את המשימה, כמו אנשי סיירת מובחרים.

ירון, מפקד צוות מילואים בשייטת 13, מצוטט בכתבה "עד עפר", ידיעות אחרונות, 10 במאי 2002

לדברי הפלסטינים אשר לחמו בג'נין השפעתם המורלית של הדחפורים וחוסר יכולתם לעצרם, לרבות באמצעות מטעני חבלה גדולים ורקטות נ"ט,[25] גרמו להם להיכנע. תאבת מרדאווי, מפקד בכיר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני סיפר בראיון מהכלא ל־CNN על החלטתו להיכנע:

הוא נכנע לבסוף כאשר כוחות החי"ר נעלמו ודחפורים משוריינים הופיעו. "הדחפור הענק הגיע, ואנחנו היינו בבתים הרוסים. לא היו חיילים או טנקים... לא היה שום דבר שיכולתי לעשות נגד הדחפור הזה."

עדותו של תאבת מרדאווי, טרוריסט פלסטיני שנלחם בג'נין[58]

בכך הסתיים הקרב בניצחון ישראלי. במסמך פלסטיני שמתעד את הקרב בג'נין ותורגם מערבית לעברית על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור נכתב:

הכף שהכריעה את המערכה.
הנחישות של הלוחמים במערכה החזיקה עד השלב האחרון בו נותרו בכיס ההתנגדות האחרון במחנה מול כוחות ישראליים עדיפים באופן מובהק ומצוידים בדחפורים ממוגני ירי. ההחלטה על הכניעה התקבלה לאחר שהלוחמים ניהלו התייעצויות טלפוניות עם מנהיג החזבאללה חסן נסראללה, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי רמדאן שלח, הנהגות הארגונים ואישים פוליטיים מקרב ערביי ישראל. אחד מפעילי החמאס שלחם במחנה הפליטים ג'נין הודה, כי הדחפורים הממוגנים הישראליים היו אלה שהכריעו את המערכה שכן הלוחמים הפלסטינים לא הצליחו למצוא מענה יעיל לנטרלם. לדבריו, אפילו המטולים נגד טנקים ובהם מסוג RPG שהיו בידי הלוחמים הוכחו כלא יעילים נגד הדחפורים שהם בעלי מיגון אפקטיבי יותר אף משל הטנקים הישראליים. הוא סיפר, כי אבו ג'נדל, מראשי הלוחמים במחנה ירה פגז RPG לעבר אחד הדחפורים ואולם ללא כל השפעה.

מסמך פלסטיני שתרגם מרכז המידע למודיעין ולטרור[25]

הדחפורים הותירו הרס רב במחנה הפליטים (כ־140 בתים, לטענת ארגוני זכויות אדם) אשר עורר הד עולמי. לטענת ישראל, ההרס היה הכרחי בגלל כמות המטענים הרבה (מעל 15,000), שהוחבאו בחלקם בבתי אזרחים.

כנגד מפעילי ה־D9 נמתחה ביקורת על ההרס שהותירו במחנה, אף על פי שלדברי מפקד היחידה וחלק מהמפעילים הם נהגו באיפוק ונתנו תמיד אזהרה לפני שהחלו להרוס את הבית. את הדחפורים הפעילו חיילי מילואים מיחידת הצמ"ה של אוגדה 340. היחידה זכתה בצל"ש יחידתי מאלוף הפיקוד על תפקודה בקרב.[59]

הלחימה ברצועת עזה

דחפור D9R מחשף (תחת חיפוי של טנק) מטע עצי זית, ששימש כאתר שיגור פצצות מרגמה ורקטות קסאם אל שטח ישראל, במחנה הפליטים אל־בורייג' במרכז רצועת עזה

דחפורי ה־D9 נטלו חלק חשוב בלחימה ברצועת עזה. הם שימשו לחישוף צבאי ופתיחת צירים, ולהריסת בתים תוך כדי לחימה. בעקבות סדרה של תקריות בהן הושמדו 4 טנקים ממטעני גחון כבדים (שהכילו למעלה מ־100 ק"ג חומר נפץ), גברה הפעלת ה־D9 לפריצת צירים בטוחים לטנקים. הדחפורים ספגו מטעני גחון כבדים ללא נזק משמעותי וללא אבדות. השימוש ב־D9 גבר תחת פיקודו של סא"ל אילן סבג, מפקד גדוד 603 ולימים קצין ההנדסה הראשי, שהעיד:

במלחמה הקשה מול מטעני הצד ברצועה בא לידי ביטוי ה־'די־9', אותו דחפור ענק שפותר כל בעיה בשדה, 'מלך' הקרב, ללא ספק. בעזה המפלצת הזו פשוט רמסה את הקרקע ואת כל מה שניצב מולה. החיילים שהפעילו את הדחפורים האלה עשו עבודה מקצועית, הם דרסו כל בית חשוד שבו התבצרו מחבלים והצילו חיים של הרבה חיילים, כי הייתה לנו בעיה קשה עם מטעני הגחון, שטנקים ונגמ"שים עלו עליהם. מכיוון שהגחון לא ממוגן כמו שאר כלי הרכב היו לא פעם נפגעים רבים, עד שהגיעו ה'די־9' ופשוט הורידו כף פלדה לקרקע ונסעו כשהם מגרדים את האדמה ומפוצצים כל מטען שהיה בדרך ושהיה מיועד לפוצץ טנק או נגמ"ש. ראיתי לא מעט כפות כאלו עפות באוויר עם פיצוץ מטעני הצד.

דחפורי D9 פעלו בתדירות יומיומית בציר פילדלפי על מנת להרוס מנהרות הברחה וטרור, להרוס בתים שזוהו על ידי כוחות צה"ל כמשמשים לטרור (כגון בתים המשמשים כעמדות ירי או מסתור למנהרות), לפתוח צירים ולחשף צמחייה אשר הקשתה על איתור מטענים. לטענת ארגוני זכויות אדם הרסו הדחפורים אלפי בתים הנושקים לציר. אחד האירועים הבולטים בציר היה מותה של רייצ'ל קורי, פעילת ISM, שנהרגה בתאונה כשניסתה לחסום דחפור D9R.

גם אחרי הנסיגה מרצועת עזה דחפורי D9 פעלו ליד ולעיתים אף בתוך שטח הרצועה. תפקידם היה הכשרת השטח בציר הוברס העוטף את הרצועה, ניקוי צמחייה המפריעה לראות סביב הגדר וניקוי זירות מטעני חבלה שהטמינו המחבלים הפלסטינים. בנוסף, שימש הדחפור כחומת מגן ניידת לצוותי ההנדסה והביצורים שפעלו בצירים אלו.

דחפורי די־9 במבצע גשמי קיץ

דחפור D9R מבצע חישוף ואיתור מטעני חבלה בציר הוברס (גבול ישראל־רצועת עזה) בזמן מבצע גשמי קיץ

בעקבות חטיפת גלעד שליט הוזנקו דחפורי D9 לגזרת רצועת עזה כדי לפתוח צירים לכוחות זרוע היבשה וכן כדי לחשף שטחים על מנת לאתר מטעני חבלה. בתחילת הפעילות נפגע אחד הדחפורים מטיל נ"ט ומפעיליו נפצעו. בעקבות התקרית החליטו בצה"ל להתקין במבצע בזק מיגון כלוב על רוב הדחפורים שנלחמו ברצועה. כוחות של חיל החימוש ירדו לשטח והתקינו את מיגון הכלוב על הדחפורים בתנאי שדה במחפורות שחפרו הדחפורים לעצמם.[19] תוך יממה מוגנו רוב הדחפורים בגזרה, ועל כך זכו מפתחי ומתקיני המיגון בפרס מפקד זרוע היבשה. הלחימה ברצועת עזה התפתחה למבצע גשמי קיץ. במהלך מבצע זה פרצה מלחמת לבנון השנייה ורבים מהדחפורים המשוריינים עם מיגון הכלוב הועברו לגזרת הצפון.

דחפורי די־9 במלחמת לבנון השנייה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חיל ההנדסה הישראלי במלחמת לבנון השנייה
דחפורי D9R הורסים מוצב של חזבאללה בגבול ישראל־לבנון
דחפורי D9N הורסים בונקר של חזבאללה ב"שמורות הטבע"

בתחילת מלחמת לבנון השנייה הרסו דחפורים את מוצבי החזבאללה והבונקרים שלהם בגבול ישראל־לבנון ומבני חזבאללה במרון א־ראס ובינת ג'בייל. הדחפורים פתחו צירי תנועה חשובים עבור הכוחות ובנו עמדות מגנן עבור טנקים. כמו כן, חילצו הדחפורים כלים וטנקים שנפגעו במהלך הלחימה. באחד המקרים חילץ מפעיל הדחפור תחת אש כבדה חייל מחטיבת גולני שנלכד תחת צריח של טנק שנפגע.[61] במקרה אחר פיקד מפעיל דחפור על מבצע חילוץ מורכב של שני טנקים וקיבל על כך צל"ש מח"ט.[62] הדחפורים הוכיחו עמידות רבה: באחד המקרים עלה הדחפור על מטען גחון של חצי טונה (500 ק"ג) חומר נפץ, אך יצא ללא פגע.[24] במקרה אחר, עלה דחפור על מטען של 200 ק"ג וניזוק קלות בלבד ללא פציעות לאנשי הצוות. חרף עמידותם הרבה, אחד הדחפורים של גדוד המח"ץ (605) נפגע מטיל נ"ט ושני אנשי צוותו נהרגו. כמו כן מירי טיל נ"ט על דחפור נוסף נהרג רס"ן נמרוד הלל,[63] קצין בפלוגת צמ"ה מגדוד ההנדסה 8173 (חטיבת מרכבות הפלדה), שעוטר בצל"ש הרמטכ"ל לאחר מותו.[64] במהלך המלחמה הותקן בנוהל חרום מיגון כלוב על דחפורים רבים, מהלך שהחל עוד בזמן מבצע גשמי קיץ ברצועת עזה.

דחפור די־9 במבצע עופרת יצוקה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חיל ההנדסה הישראלי במבצע עופרת יצוקה

במבצע עופרת יצוקה נגד חמאס ברצועת עזה הובילו דחפורי ה־D9 את הכוחות ופתחו צירים לכוחות הנדסה, חי"ר ושריון תוך ספיגת כמות רבה של מטענים, מוקשי נ"ט, מוקשים נגד אדם, רקטות RPG-7 וטילי נ"ט. ברוב המקרים לא נגרם נזק משמעותי לכלי ואנשי הצוות לא נפגעו. במהלך המבצע לא נהרג אף מפעיל D9.

בנוסף לפתיחת צירים וניקוי זירות מטענים, הרסו דחפורי ה־D9 המשוריינים מאות מבנים ששימשו לטרור (רבים מהם מולכדו והכילו מטעני חבלה וחומרי נפץ), חממות ומנהרות תופת (בסך הכל הרס חיל ההנדסה כ־600 מבנים, חלקם באמצעות חומר נפץ אך רובם באמצעות דחפורים).[65] במבצע נטלו חלק פלוגות הצמ"ה של הגדודים הסדירים, פלוגת אבירי הפלדה (צמ"ה עזה) וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד הדרום (גדוד מילואים).

במהלך המבצע הופעל מספר גדול של דחפורי "רעם השחר", דחפורים לא־מאוישים מדגם D9N המופעלים באמצעות שלט רחוק. לטענת קציני הנדסה, הדחפורים הלא־מאוישים ביצעו עבודה יוצאת מגדר הרגיל ומנעו סיכון חיי אדם. בעקבות הניסיון החיובי שנרכש במבצע מתכננים בזרוע היבשה להכפיל את מספר הדחפורים הלא־מאוישים שבשירות צה"ל.[38]

לוחמי הצמ"ה זכו להוקרה מראשי פיקוד הדרום יחד עם שאר לוחמי חיל ההנדסה הקרבית: רמ"ט פיקוד הדרום תא"ל הראל כנפו הודה "לחיילי המילואים של ההנדסה מתחום הצמ"ה שנכנסו לקרב ראשונים ויצאו אחרונים. אי אפשר לספור את כמות הפעילות של מערך ההנדסה, פעילות שבעיקרה נועדה להגן על כל היתר. חיל ההנדסה הוא החיל היחידי שפוצל לרמת המחלקה, וכולם התחננו לקבל הנדסה בכוח שלהם".[66]

דחפור די־9 בשריפה הגדולה בכרמל ב־2010

דחפורי D9R שהשתתפו בכיבוי השרפה בכרמל (2010)

בדצמבר 2010 פרצה בהר הכרמל שרפת יער גדולה. בין היתר, הפנה צה"ל גם דחפורים וכלי צמ"ה שינסו לבלום את השריפה.[67] פלסים ודחפורי D9 משוריינים פרצו דרכים לכבאיות על מנת שיוכלו להיכנס לעומק השטח, וסייעו בכיבוי האש.[68] בנוסף, גילחו דחפורי ה־D9 קווי צמחייה ועקרו עצים במטרה למנוע מהאש להתפשט.[69] כך למשל הצילו מפעילי הצמ"ה את מלון יערות הכרמל משריפה ברגע האחרון כאשר עקרו עצים בוערים ליד המלון עם דחפורי ה־D9.[69]

דחפור די־9 במבצע צוק איתן

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן
דחפורי D9 משוריינים בטור שריון של חטיבה 401 עם טנקי מרכבה סימן 4מ, מבצע צוק איתן
דחפורי D9R ו־D9N משוריינים פורצים ציר במהלך התמרון הקרקעי במבצע צוק איתן
דחפור D9 משוריין עם מערכת התראה נגד טילים בזמן מבצע צוק איתן

ב־8 ביולי 2014 פתח צה"ל במבצע צוק איתן ברצועת עזה בתגובה לירי מסיבי של פצמ"רים ורקטות ארטילריות על יישובי הדרום ועוטף עזה. ב־17 ביולי בעקבות פיגוע חדירה של מחבלים דרך מנהרה תת־קרקעית אל שטח ישראל שסוכל, החל צה"ל בתמרון קרקעי אל תוך רצועת עזה. אחת המטרות העיקריות של הכניסה הקרקעית הייתה לאתר, לחשוף ולהשמיד את כל מנהרות החדירה מרצועת עזה אל שטח ישראל, וחיל ההנדסה הקרבית נטל חלק מרכזי במאמצים אלו.

בתחילת המבצע, ב־8 ביולי, צוות דחפור D9 משוריין שכלל את המפקד סרן סלמאן חיחי ואת המפעיל רס"ל עוז עזרא[70][71] היה שותף בסיכול פיגוע חדירה מהים של הקומנדו הימי של חמאס שבוצע בחוף זיקים: הדחפור הסתער בנסיעה אל עבר המחבלים, ספג ירי נק"ל ורימונים מטווח 5 מטרים, המשיך בהסתערות ואז מפקד הדחפור הרג 2 מחבלים בירי מטווח קצר מתוך הכלי.[49] על כך קיבל אות הצטיינות מהרמטכ"ל.[50][70]

עם תחילת הפעולה הקרקעית ב־17 ביולי דחפורי D9 נטלו חלק בתמרון הקרקעי כולל בפריצת צירים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי והריסת מבנים. הדחפורים הרסו מבנים רבים ששימשו לטרור (כגון מבנים שהיו ממולכדים או מבנים שהכילו פירי מנהרות ומחסני אמל"ח) והשתדלו לא לפגוע בבלתי מעורבים. בגלל היקף השימוש של חמאס ושאר ארגוני הטרור במבנים אזרחיים ופרטיים לצורכי טרור נאלצו הדחפורים להרוס בתים רבים ואף שכונות שלמות שהיו נגועות.[72] לדברי המפעילים:

"יש כמה שכונות שהפכנו לארגזי חול, אלו בתים שהרסנו רק לאחר שהתברר שחמאס משתמש בהם ופועל מהם ולא הייתה ברירה אחרת". לדבריו, היו מקומות שבהם לא ניתן להם אישור לפעול מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים: "כל העבודה שלנו נעשתה לאחר שהיה מודיעין וזיהוי. היו מקרים שבהם מצאנו במקום בעלי חיים ושחררנו אותם כדי לא לפגוע בהם".

עדות של מפעיל D9 בכתבה של עומרי אפרים, מפעילי ה־D-9: "הפכנו שכונות לארגזי חול", באתר ynet, 29 ביולי 2014.

במהלך הריסת תשתיות הטרור הרגו דחפורי ה־D9 המשוריינים מחבלים חמושים, כאשר הרסו מבני ומנהרות טרור על ראשי המחבלים שהתבצרו בהם (כולל במהלך הקרב הקשה בשג'אעיה).[73]

דחפורי D9 נטלו חלק גם באיתור וחישוף המנהרות. הם חישפו את השטחים מסביב לפירי הכניסה, בנו סביבם חומות מפגע מסוללות עפר ובכך סייעו לאבטחת הזירה, אליה נשלחו באגר E-349 ודרילרים שחפרו עד למנהרה עצמה ולוחמי יהל"ם שסרקו ומאוחר יותר השמידו את המנהרה.

במבצע זה לראשונה הצליחו המחבלים הפלסטינים להרוג מפעיל D9 אחרי 14 שנות לחימה. ב־27 ביולי, במהלך הקרב על חרבת אחזעה, חוליית נ"ט בת 10 מחבלים ירתה רקטת RPG על הדחפור, ומהפגיעה נהרג אחד מאנשי הצוות, סמ"ר משה דוינו, והשני נפצע קשה.[30] חוליית הנ"ט נמלטה לבית סמוך ודחפור D9 אחר של גדוד 603 מוטט עליה את המבנה והרג 8 מהמחבלים בחוליה, ו־2 המחבלים שנותרו נתפסו ונלקחו לחקירה.[74] על כך הוענק לצוות ה־D9 שהרס את המבנה והרג את המחבלים צל"ש מפקד אוגדה.[75][76]

ב־30 ביולי פגע טיל נ"ט נוסף בדחפור D9 ופצע קל שני חיילים.[77][78] במקרה אחר דחפור עלה בלהבות אחרי שנפל עליו עמוד חשמל עם שנאי מלא בשמן שהתלקח, המפעיל והמפקד נחלצו מהלהבות אך נפצעו קשה מכוויות.[79]

עדות לחשיבות שנטלו כלי הצמ"ה במהלך המבצע, ודחפורי ה־D9 בפרט, התבטאה גם בעיטורים וציונים לשבח: צל"ש הרמטכ"ל הוענק לגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז, על פעילותו לאורך כל המבצע ובפרט נגד מנהרות הטרור,[80] בנוסף קיבלו שני מפעילי D9 צל"ש מפקד אוגדה,[75][76] קצין צמ"ה קיבל אות הצטיינות מטעם הרמטכ"ל[50][70] ומפעיל צמ"ה במילואים קיבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל.[81][82][51]

דחפור די־9 בין מבצע צוק איתן למלחמת חרבות ברזל

דחפור D9R משוריין עם מגוב רציף מפנה שדה מוקשים בבקעת הירדן, 2016

אחרי מבצע צוק איתן החל צה"ל בבחינת פתרונות להקטנת הסיכונים למפעילי ה-D9, בייחוד נגד איום טילי הנ"ט. הוא התמקד בשני כיוונים עיקריים:

החל מ-2015 עבר צה"ל לבצע את רוב הריסות בתי המחבלים ביהודה ושומרון באמצעות מחפרים ממוגנים, כאשר ה-D9 נשמר רק למקרים בהם יש סכנת ירי ומטעני חבלה מהמבנה.

דחפורי D9 משוריינים מבצעים עד היום משימות חישוף ופתיחת צירים בגזרות מסוכנות, בהן גבול ישראל-לבנון וגזרת הר דב, וציר הוברס המקיף את גדר המערכת סביב רצועת עזה.

במבצע בית וגן בג'נין ומחנה הפליטים ג'נין שערכו צה"ל והשב"כ ביולי 2023 נגד הטרור הפלסטיני, דחפורי D9 משוריינים נעו לפני הכוחות וגרדו את הכבישים על מנת לנטרל מטעני חבלה ומטעני גחון שהטמינו המחבלים.[83] כך למשל, ברחוב מסוים בג'נין דחפור D9 יזם 8 מטעני גחון של 30 ק"ג כ"א.[84] בלילה שבין 23 ביולי ל-24 ביולי 2023 הופעלו שוב דחפורי ה-D9 במתכונת דומה, הפעם במבצע חטיבתי נגד הטרור במחנה הפליטים נור א-שמס שליד טולכרם: דחפורי ה-D9 גרדו כבישים ופוצצו לפחות 10 מטעני גחון שהטמינו הפלסטינים מתחת לאספלט.[85] ב-24 בספטמבר 2023 הופעלו שוב דחפורי ה-D9 במבצע חטיבתי נגד הטרור במחנה הפליטים נור א-שמס שליד טולכרם וניטרלו מטעני חבלה רבים שהטמינו המחבלים ברחובות ומתחת לכבישים, במבצע הושמדו חמ"ל ומחסן מטענים ונהרגו 2 מחבלים.[86] ב-6 בנובמבר ו-9 בנובמבר דחפורי D9 שוב הופעלו בג'נין ופוצצו בביטחה עשרות מטעני גחון שהטמינו המחבלים מתחת לכבישים.[87][88]

דחפור די־9 במלחמת חרבות ברזל

דחפורי D9R משוריינים פורצים ציר ברצועת עזה, מלחמת חרבות ברזל, 31 באוקטובר 2023.
דחפור D9R משוריין גורר טנק מרכבה סימן 3, 31 באוקטובר 2023.
דחפור D9R משוריין וכוחות הנדסה קרבית פועלים בעזה, 2 בנובמבר 2023.
דחפור D9R משוריין בלב עזה, מלחמת חרבות ברזל, 16 באוקטובר 2023.

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים. בתגובה הכריזה ישראל מלחמה על חמאס וצה"ל פתח במלחמת חרבות ברזל.

עם התחלת הפשיטות הקרקעיות על פאתי רצועת עזה ב-26 באוקטובר 2023 - באמצעות כלים משוריינים (בהם טנקי מרכבה סימן 4מ ומרכבה סימן 3ד, נמ"רים, נמ"ר הנדסי ופומ"ה) וכוחות חיל הרגלים וחטיבת הקומנדו - הובילו דחפורי ה-D9 את טורי השריון, פרצו צירים, ביצעו חישוף, ניקו שטחים ממטעני חבלה, בנו עמדות לטנקים והכינו את השטח לפעולה צבאית רחבה יותר.[89][90][91] דחפורי ה-D9 (מכל שלושת הדגמים L, N, R) לקחו חלק חשוב מאוד בתמרון הקרקעי העמוק ברצועת עזה. הדחפורים המשוריינים פילסו צירים לכוחות לתוך עזה, ניקו כבישים ממטעני גחון על ידי גרוד האספלט באמצות ה"סכין", השמידו תשתיות ומבני טרור והפילו בתים ומבנים שמהם בוצע ירי לעבר הכוחות או שהיו ממולכדים.[92][93] דחפורי ה-D9 לקחו חלק חשוב בלחימה נגד המנהרות: הם חישפו את השטח הבנוי והפתוח ואיתרו פירי מנהרות רבים.[94]

הכתב הצבאי של וואלה! ד"ר אמיר בוחבוט תיאר את פעילות הדחפורים בתמרון הקרקעי ברצועת עזה:

עם תחילת המלחמה בעזה, בחיל ההנדסה של צה"ל הוחלט על גיוס נרחב של נהגי דחפור ומנהלי עבודה ותיקים ומנוסים ממערך המילואים, שיאיישו בצמדים דחפורי D9, המתגברים את אוגדות הלוחמים המתמרנות בשטח הרצועה. הדחפורים מתקדמים בראש המחנה, סוללים צירים חדשים ללוחמים, מסלקים מהדרך את מטעני החבלה והמוקשים, בונים סוללות עפר בשטח כדי להגן על הכוחות, הורסים מבנים ממולכדים או מקומות מסתור למחבלים, ומשמידים פתחי מנהרות. במידת הצורך, הם אף יסתערו על מחבלים שמסתתרים במבנים, ובעת חילופי האש הם משמשים מחסה ללוחמים.

ב-15 בנובמבר נפצעו שני לוחמי הנדסה, קשה וקל, מפגיעת טיל נ"ט ב-D9 שהיה בשטח ישראל באזור כיסופים.[95] ב-6 בדצמבר נהרג רס"ל (מיל') מאור גרשוני, בן 24, מיקנעם עילית, מפקד לוחם בגדוד 8173, חטיבת עציוני, מפגיעת RPG בדחפור D9.[96][97]

לוחמי תיעוד מבצעי של דובר צה"ל פרסמו סרטוני וידאו ותמונות של דחפורי ה-D9 בפעילות קרבית ברצועת עזה וביהודה ושומרון. בנוסף להם, הלוחמים עצמם צילמו אף הם סרטונים ותמונות מהלחימה. באחד הסרטונים נראה דחפור D9 מפיל בקלות בית דו-קומתי בעזה.[93] ב-14 בנובמבר, א' בכסלו ה'תשפ"ד, פורסמה תמונה של חיילי צה"ל מתפללים תפילת שחרית וראש חודש בחוף עזה כאשר הם מוקפים ב-4 דחפורי D9 ויוצרים מעין בית כנסת מבחינת ההלכה.[98] התמונה הפכה לוויראלית וזכתה לתהודה רבה ותגובות חיוביות.[99]

ראש מדור הלימ"ה (שאחראי על הפקת לקחים ולמידה מהמלחמה) במפקדת קצין הנדסה ראשי העיד על חשיבות ה-D9 בתמרון הקרקעי:

ה-D9 הוא באמת המשאב שאולי הכי רוצים אותו בחיל היבשה. ה-D9ים עובדים מסביב לשעון, הצוותים לא מדוממים מנוע, אלא אם כן הם צריכים לטפל בכלי, אלא פשוט מתחלפים ועובדים ברצף. הם בחזית הקרב כל הזמן, בחזית הכוחות, מתמודדים גם עם איום המטענים בצורה מופתית, גם עם איום הנ"ט שיורים עליהם והם עומדים בכך בכבוד, וההגנה של החי"ר והשריון עליהם. והם משמידים גם מבנים, גם חושפים את הפירים, עבודה למופת. צריך לומר שזה בהחלט מרשים עד כמה ה-D9 מוביל את הצבא.

בעקבות המלחמה, החל משרד הביטחון ברכש מהיר של עשרות דחפורי D9, והסבה של חלק מהם לתצורת "פנדה" נשלטת מרחוק.[100] כמו כן, יותקנו על הדחפורים מצלמות אבטחה חיצוניות כדי לשפר את הראות והמודעות לסביבה של מפקדי ומפעילי הכלים.[101]

במקביל ללחימה ברצועת עזה, דחפורי D9 פעלו גם בלוחמה בטרור ביהודה ושומרון שם תפקידם העיקרי היה לחשף ולפוצץ מטעני גחון שהטמינו המחבלים מתחת לכבישים ולפרוץ צירים בטוחים לכוחות. לצידם פעלו שופלים (יעה אופני) מדגם לביא"ה ומחפרים ממוגנים.

פעילות ציבורית נגד קטרפילר בשל שימוש צה"ל ב־D9

השימוש של צה"ל בדחפור לשם הריסת בתים של פלסטינים ובניית גדר ההפרדה, כמו גם מותה של רייצ'ל קורי מפגיעה של D9, הביאו לקריאות לחרם נגד חברת קטרפילר שנתמכו בידי ארגוני שמאל בהם גוש שלום, הוועד נגד הריסת בתים ו־Jewish Voice For Peace. בנוסף, דרשו מספר תנועות שמאל רדיקלי, ארגוני זכויות אדם וקבוצות פרו־פלסטיניות מקטרפילר שתפסיק לאלתר את מכירת הציוד וחלקי החילוף לישראל שמשמשים את ישראל ללחימה בפלסטינים.[102]

הנהלת חברת קטרפילר – שמוכרת לצה"ל דחפורים וציוד במסגרת סיוע החוץ האמריקני לישראל – סירבה מכל וכל ודחתה את הדרישה להפסיק למכור ציוד לישראל. עמדתה של קטרפילר הייתה שגם היא "...מודאגת מהמצב הפוליטי הקשה במזרח התיכון" אך היא לא עוסקת בפוליטיקה וכן ש"אין לה את האמצעים או את הזכות להשגיח כיצד משתמשים בציוד שלה". למרות ההפגנות והחרמות כנגדה, רווחיה של קטרפילר רק גדלו. כמו כן, בעקבות הצלחת דחפורי הדי־9 ביהודה ושומרון, החלה קטרפילר לספק דחפורי די־9 גם לצבא האמריקני, כאשר ישראל מוכרת לאמריקנים חבילות מיגון. ב־14 באפריל 2005, דחתה מועצת בעלי המניות של קטרפילר הצעת החלטה הקוראת להפסיק למכור דחפורים וציוד לישראל. ההצעה, שהועלתה בידי ארגוני שמאל קיצוניים ומספר כנסיות נוצריות, זכתה לתמיכה של 3% בלבד.[103]

ב־2006 החליטה הכנסייה האנגליקנית למשוך את השקעותיה בחברה במחאה על השימוש של צה"ל במוצרי החברה להריסת בתים ולבניית גדר ההפרדה.[104]

באוקטובר 2010 פורסם שעסקה למכירת כמה עשרות דחפורי D9 לישראל הושעתה, כנראה בשל המשפט המתנהל בישראל בו תובעת משפחתה של קורי את ישראל ואת החברה.[105] משרד הביטחון הכחיש את הפרסום ואמר שהמכירות מעולם לא הוקפאו. ב־2012 החלו להגיע לצה"ל דחפורי D9T חדשים ומשוכללים יותר עם מיגון משופר.[106]

הוריה של רייצ'ל קורי הגישו תביעות משפטיות כנגד משרד הביטחון וקטרפילר בארצות הברית וישראל, אך כולן נידחו. באוגוסט 2012 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה שהגישה המשפחה בישראל וקבע שמותה של קורי היה תאונה שנבעה בין השאר מראות מוגבלת עקב השריון הכבד של הדחפור והחלונות הקטנים בתא המפעיל, ומרשלנותם של קורי ופעילי ה־ISM שסיכנו את עצמם ביודעין.[107][108][109] ב־2015 דחה בית המשפט העליון את ערעורה של משפחת קורי בנושא נסיבות מותה.[110]

לעומת זאת, הכוחות המזוינים של ארצות הברית התרשמו מיעילות ה־D9 ביהודה ושומרון וב־2003 רכשו מישראל מספר דחפורי D9R וערכות מיגון של התעשייה האווירית לישראל לקראת המלחמה בעיראק. לפי מסמכים של חיל הנחתים האמריקאי, הדחפורים זכו לחוות דעת חיוביות ביותר מהחיילים שנעזרו בהם.[111]

D9 בתרבות

דחפור D9R משוריין בשירות חיל הנחתים האמריקני.

ביצועיו של דחפור ה־D9 בשירות צה"ל, בו התגלה ככלי בעל יכולת הריסה גדולה שלא ניתן לעצירה, הפכו את המילה "D9" בישראל לשם נרדף לדחפור, גם בשימוש המטפורי ככלי יעיל ואפקטיבי שיכול להזיז דברים תקועים ולפתור בכוח מקרים מסובכים. בכתבות בתקשורת שנעשו על ה־D9 ומפעיליו הרבו הכתבות לציין את הניגוד שבין כושר ההרס והעוצמה של ה־D9 לכינוי החביב שקיבל בצה"ל "דובי".

בפרט, בעקבות הקרב בג'נין (2002) במבצע חומת מגן הפך ה־D9 לאחד הכלים המרכזיים של צה"ל ללוחמה בטרור והמוניטין שזכה לו בשימוש זה הביא רבים בציבור לקרוא להפעלה מסיבית של דחפורי D9 בעימותים עם הפלסטינים כדי להכריע את הטרור. כך למשל אמר חבר הכנסת רוברט אילטוב מישראל ביתנו ב־2006:

"החמאס, על כל זרועותיו, שם לו למטרה להשמיד את ישראל. את התשובה למיגור הטרור מצא שרון כששלח D-9 לג'נין. עתה צריך צה"ל להכניס לעזה D-9."

בעקבות קרבות בערים צפופות וממולכדות, בעיקר הקרב בג'נין (2002) ומלחמת חרבות ברזל (2023), בהם פילסו הדחפורים צירים נקיים לכוחות היבשה, טבעו בצה"ל את הביטוי ”התקדמות בקצב ה-D9” שפירושו התקדמות איטית וזהירה אך יסודית ובטוחה, שבדיעבד היא הכי יעילה.[112]

מנגד, ההרסנות של ה־D9 והשימוש בו להריסת מבנים עד היסוד והפיכתם למשטח עפר, הכניסו לציבוריות את הביטוי "לעלות עליו עם D9" כמטפורה להריסה עד היסוד של מבנה או מערכת שנתפשים כפגומים, לשם הקמתם מחדש. הריסת בתי דריינוף בבית אל ב־29 ביולי 2015, בעקבות פסיקת בג"ץ, הובילה את ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) למטפורה "על בג"ץ צריך להרים כף של טרקטור D-9, ואנחנו כמערכת מחוקקת, נדאג לרסן את השלטון המשפטי במדינה, את הזנב שמכשכש בכלב".[113] ב־13 באוגוסט 2015 פרסם "מעריב השבוע" קריקטורה של אורי פינק ובה מצויר דחפור D9R משוריין בחנייה של שרת המשפטים איילת שקד לעומת המכוניות הרגילות והאחידות של שאר הבכירים במשרד המשפטים, דימוי המתכתב עם דבריו של חברה לסיעה ח"כ מוטי יוגב על בג"ץ, הביקורת שמתחה שקד על בג"ץ ורצונה לערוך רפורמות משמעותיות במערכת המשפט.[114]

בקרב השמאל הרדיקלי והפלסטינים הפך ה־D9 לשם נרדף להרסנות של צה"ל ומדינת ישראל בשטחי יהודה, שומרון ועזה. בקרב השמאל הרדיקלי נקרא ה־D9 הצה"לי בכינוי "Killdozer" (הלחם בסיסים של הורג + בולדוזר), כשם סרט קולנוע שבו כיכב דחפור קטרפילר די־9 רדוף־שדים שהחל לקטול פועלים באתר בנייה.

כלים הנדסיים ממוגנים נוספים בצה"ל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית

צה"ל מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מסוגים שונים, בהם דחפורים, מחפרים ושופלים תוצרת קטרפילר וכן מחפרונים, מיני־מעמיסים, מפלסות ומשאיות. בעוד חלק מכלי הצמ"ה נועדו לעבודות בינוי ותחזוקה בבסיסיים עורפיים, כלים אחרים נועדו לעבוד בבסיסים שבאזורי עימות ואף בחזית עצמה, כולל השתתפות בקרבות, ולפיכך זוכים למיגון הולם. כלי הצמ"ה הממוגנים העיקריים של חיל ההנדסה הקרבית הם הדחפור (מדגם קטרפילר די־9), השופל (מדגם קטרפילר 966 לביא"ה) והבאגר (מדגם קטרפילר 349). בכלי התקשורת לעיתים מתבלבלים ביניהם ומכנים את כולם "D9" או "דחפור צבאי". להלן טבלה המסכמת את ההבדלים ביניהם:

Flag of Israel (bordered).svg כלי צמ"ה ממוגנים עיקריים במערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית SemelHandasaKravit-transparent.png
שם דחפור די־9 ("דובי") – IDF Caterpillar D9 שופל ממוגן / לביא"ה באגר ממוגן
תמונה
IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg
White-IDF-Loader-01.jpg
IDF Armored Excavator - Israel 2021-03-29 IZE-220 WHITE.png
סוג דחפור זחלי משוריין יעה אופני ממוגן מחפר זחלי ממוגן
דגם הכלי קטרפילר די־9 (L/N/R/T) קטרפילר 966 (E/F/G/H) קטרפילר 330,
קטרפילר 349E
ייעוד ומשימות
מסה
(משקל)
כ־48 טונות ללא שריון, 56 טונות עם שריון (בדגם D9R) 23 טונות ללא שריון 53 טונות ללא שריון (349E)
הספק מנוע 405 כ"ס (302 קילוואט) נטו (בדגם D9R) 276 כ"ס (206 קילוואט) 395 כ"ס (295 קילוואט) (349E)
ביצועים הנדסיים כושר דחיפה: 716 קילוניוטון (73.0 טון-כוח) כוח שבירה: כ־17.3 קילוניוטון (1.76 טון-כוח).
מומנט מרבי: 1526 ניוטון־מטר
מומנט מרבי: כ־14 טון־מטר.
עומק חפירה מקסימלי: כ־7 מטר.
מהירות מרבית כ־12 קמ"ש בהילוך קדמי ו־14.7 קמ"ש בהילוך אחורי כ־40 קמ"ש כ־5 קמ"ש
סוג כף סכין 9SU או 9U בקיבולת של כ־13 עד 16 מטר מעוקב
+ מעקר אחורי עם עומק חדירה של 123 ס"מ
+ אפשרות למגוב רציף במקום הסכין
יעה קדמי משונן בקיבולת של 4 עד 8 מטר מעוקב (תלוי בדגם) יעה חפירה בקיבולת של כ־3 מטר מעוקב, או פטיש חציבה
חימוש מקלע מאג על הגג, חרך ירי ומדוכות עשן חרך ירי (בדגם לביא"ה) אין
ראו גם: חיל ההנדסה הקרביתציוד מכני הנדסימערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרביתאמצעים של חיל ההנדסה הישראליצה"ל • (כתמונה)


מדיה

סרטוני וידאו

תמונות נוספות

ראו גם

שלושת הדובים: דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל חונים בגוש עציון. ניתן לראות 3 מצבים של ה"סכין": בדחפור השמאלי הכף צבועה בירוק־זית צה"לי, בדחפור שבמרכז הכף מכוסה בחלודה ואילו בדחפור הימני הכף מבריקה בגוון מתכתי אחרי ששויפה בעבודות עפר אינטנסיביות, שהסירו את הצבע הצה"לי ואת החלודה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מידע על הדחפור האזרחי

מידע צבאי

כתבות ומאמרים בכלי התקשורת

מולטימדיה

הערות שוליים

  1. ^ אודי עציון‏, לא רק בטנקים: אזרחים מממנים התקנת מצלמות להגנה על צוותי הדי-9, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2023.
  2. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, מערכת יירוט אקטיבית "חץ דורבן" המיועדת להגן על נגמ"שי ה"איתן" והדחפורים D9, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2022
  3. ^ חנן גרינברג, דחפור הדי־9 – "הכלי האולטימטיבי נגד מטענים", באתר ynet, 19 בינואר 2004
  4. ^ ידיעה על הסבת D9 לדחפור חילוץ, תמונות של חילוצים באמצעות D9 (פורום צבא וביטחון בפרש).
  5. ^ תמונות של דחפור D9N צה"לי מחלץ דחפור D9R צה"לי שהתהפך, אשכול תאונות טנקים ורק"מ, פורום צבא וביטחון, פרש.
  6. ^ סמל וידיאו מחודש 5.svg דחפור D9R משוריין גורר "האמר" שנתקע בבוץ, יוטיוב.
  7. ^ גילי כהן, דחפורי די־9 יוסבו לחילוץ רק"מ מעזה, במחנה
  8. ^ 8.0 8.1 רעם ראש־האי, פנו דרך, "ביבשה" – ביטאון זרוע היבשה
  9. ^ תמונות של דחפורי D9L חילוץ בפורום צבא וביטחון בפרש: תמונה 1, תמונה 2.
  10. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg הנגמ"ש נתקע בלבנון? כך יחלצו כלי לחימה תחת אש, באתר צה"ל.
  11. ^ 11.0 11.1 סמואל מ. כץ, The Ghost Warriors: Inside Israel's Undercover War Against Suicide Terrorism,‏ מבואה מהספר בגוגל ספרים.
  12. ^ ראו למשל תמונה זו, 11 באוגוסט 2014.
  13. ^ כוחות כיבוי אש גדולים הנעזרים בכבאים ממרכז הארץ, במטוסים ובדחפורים פועלים בשריפה באזור נחל עוז שבנגב, HNN, ‏ 13 ביוני 2008(הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  14. ^ ארבעה דחפורי D9 צה"ליים נטלו חלק בכיבוי השרפה הגדולה בכרמל בדצמבר 2010 (לידיעה באתר דובר צה"ל)
  15. ^ יואב זיתון, חשד למטען: פיצוץ בגבול סוריה, ליד כוח צה"ל, באתר ynet, 6 בדצמבר 2013,
    יואב זיתון, רועי קייס ואחיה ראב"ד, מטען על כוח בגבול הצפון; צה"ל ירה ללבנון, באתר ynet, 4 בינואר 2016.
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 לעיתים יש שיפורי מנוע בין מודלים שונים של אותו הדור, דבר המשנה את ההספק.
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 מיכאל מס ואדם אובראיין, Doobi - D9 Variants,‏ הוצאת Desert Eagle Publishing,‏ 2013.
  18. ^ 18.0 18.1 רעם ראש־האי, מצטיינים ביבשה (פסקת "טכנולוגיה"), אתר זרוע היבשה, אוחזר דרך ארכיון האינטרנט.
  19. ^ 19.0 19.1 אמיר בוחבוט, ה"פטנט" שהציל את חיי לוחמי ההנדסה, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2007 (כתבה ו-סרט וידאו)
  20. ^ 20.0 20.1 ירדן אלעזר, ‏די־9 משופר בדרך ללוחמים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 בפברואר 2012 (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  21. ^ שי לוי, ‏הדובי הזועם של צה"ל: דחפור D9, מבט מבפנים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 במרץ 2012‏
  22. ^ חנן גרינברג, דחפור הדי־9 – "הכלי האולטימטיבי נגד מטענים", באתר ynet, 19 בינואר 2004.
  23. ^ למשל: קובי פינקלר, נס בגבול הרצועה, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2016,
    Miracle on the Gaza border - IDF D9 armored bulldozer rolls over an explosive planted by terrorists at the security fence, escapes blast unscathed, ערוץ 7 – Israel National News,‏ 8 באפריל 2016 (באנגלית).
  24. ^ 24.0 24.1 אמיר בוחבוט, חיזבאללה הכין הפתעות לצה"ל, באתר nrg‏, 18 ביולי 2006. ה־D9 שרד מטען של 500 ק"ג בזכות עבודה נכונה של המפעיל, והודות למיגונו הכבד של הדחפור, וכן בשל העובדה שהגחון שלו גבוה יותר מאלו של טנקי מרכבה לדוגמה, שדי היה במטעני גחון של 150–200 ק"ג כדי להשמידם.
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 הכף שהכריעה את המערכה, מרכז המידע למודיעין ולטרור (המרכז למורשת המודיעין), תמונת מראה בארכיון האינטרנט מדצמבר 2003. אוחזר ב־31 במרץ 2016.(הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  26. ^ בקרב במחנה הפליטים ג'נין במבצע חומת מגן העידו המחבלים הפלסטינים שלא יכלו לעצור את דחפורי ה־D9 המשוריינים אפילו באמצעות ירי רקטות RPG-7.
  27. ^ BAE LROD Cage Armor באתר defenseindustrydaily.com.
  28. ^ שי גל 2, ‏עמוק באדמה: כך נלחם חיל ההנדסה באיום המנהרות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באוגוסט 2014‏
  29. ^ סמל וידיאו מחודש 5.svg עדותו של בועז פורת, מפעיל הדחפור שנפגע בזרעית, ערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
  30. ^ 30.0 30.1 לוחם הנדסה ו־4 חיילים נוספים נהרגו באזור הרצועה, באתר nrg‏, 28 ביולי 2014
  31. ^ 31.0 31.1 אור הלר, כיסוי של 360 מעלות: "חץ דורבן" יגן על נגמ"ש האיתן החדש, ישראל דיפנס, 20 באוגוסט 2019,
    יואב זיתון, תגן על הנגמ"ש החדש: חץ דורבן ניצחה את מעיל רוח, באתר ynet, 20 באוגוסט 2019,
    אתר למנויים בלבד יורם גביזון, גברה על רפאל: אלביט זכתה במכרז להגנה על נגמ"ש האיתן, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2019.
  32. ^ חגי הוברמן, "מתי הציבור יבין שברצועה יש מלחמה לכל דבר?", אתר קטיף.נט: "דחפור די־9 נכנס לשטח לבצע חישוף... עד כה, השבח לאל, לא היו הרוגים ממפעילי הדחפורים.... [רקטות נ"ט תקניות] חדרו אפילו את המיגון המאסיבי ביותר, שאין מאסיבי ממנו, של הדחפורים."
  33. ^ "ספר השיאים של גינס", 2014, עמודים 162–163
  34. ^ ידיעה בישראל היום, 3 בינואר 2014
  35. ^ בכלי התקשורת הזרה הוא מכונה בטעות "Black Thunder", כנראה עקב בלבול בין השם העברי "רעם השחר" ל"רעם שחור".
  36. ^ פליקס פריש, פיצוץ של יחידה, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2005.
  37. ^ רועי כספי, דחפור D-9 בשלט רחוק, אתר זרוע היבשה, 17 בדצמבר 2008
  38. ^ 38.0 38.1 יעקב כץ, 'Black Thunder' unmanned dozers to play greater role in IDF, ג'רוזלם פוסט, 30 במרץ 2009 (הקישור אינו פעיל, 10.8.2012)
  39. ^ IAI's Ramta Introduces UGVs for Heavy Engineering Work, אתר Defense-Update
  40. ^ פנדה, הדור החדש של D9 נשלט מרחוק, מידע ותמונות בפורום צבא וביטחון בפרש, 6 בספטמבר 2017.
  41. ^ סמל וידיאו מחודש 5.svg יואב זיתון, צפו: ה"מפלצות" הבלתי מאוישות לשדה הקרב העתידי, באתר ynet, 8 בנובמבר 2017.
  42. ^ 42.0 42.1 דן ארקין, ‏לקראת כנס FireTech: צה״ל הכניס לחיל ההנדסה דחפורי D9 לא מאוישים, באתר "IsraelDefense‏", 26 ביולי 2022.
  43. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏האם צה"ל מפעיל דחפורים לא מאוישים על גבול עזה?, באתר "IsraelDefense‏", 13 במאי 2018.
  44. ^ התעשייה האווירית זכתה בחוזה הצטיידות בתחום הרובוטיקה: תסב דחפורי קאטרפילר לאוטונומיים, אתר התעשייה האווירית לישראל, 9 באוקטובר 2018.
  45. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg אחרי הפומ"ה והנמר"ה - גם הפנדה מתגייסת לצה"ל, באתר צה"ל, 19 ביוני 2022,
    מיה צדוק - אתר צה"ל, אחרי הפומ"ה והנמר"ה - גם הפנדה מתגייסת לצה"ל, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2022.
  46. ^ 46.0 46.1 שי לוי, ‏שנה למבצע: מה התחדש בהכשרות חיל ההנדסה?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 באוגוסט 2015‏.
  47. ^ צדוק יחזקאלי וענת טל־שיר, עד עפר, ידיעות אחרונות, 10 במאי 2002.
  48. ^ נעם ויטמן, ‏הדובים התעוררו: לוחמי הצמ"ה של אוגדת עזה התאמנו בלוחמה לילית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 ביוני 2013: "באימון תורגלו גם אימוני בסיס בחי"ר וקליעה, היות שצוות הצמ"ה הם קודם כל לוחמים שצריכים לשמור על כשירותם." (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017).
  49. ^ 49.0 49.1 יניר יגנה‏, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתר וואלה!‏, 9 באוגוסט 2014.
  50. ^ 50.0 50.1 50.2 גילי קופר ונטע לוי, ‏אחריהם: אלו הם החיילים הכי טובים בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 במרץ 2015 – סרן סלמאן חיחי. (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017).
  51. ^ 51.0 51.1 סמל וידיאו מחודש 5.svg עדות של חיים תמם מקבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל במבצע צוק איתן, עמותת חיל ההנדסה ביוטיוב.
  52. ^ כך, למשל סייע דחפור D9 לימ"מ בהריגת חוליית מחבלים שהתבצרה בבית בטייבה ב־3 במרץ 2000.
  53. ^ למשל, באחד המקרים נהרג באסל קוואסמה, בכיר בחמאס, אחרי שדחפור די־9 מוטט עליו את הבית בו התבצר. (ראו באיתי אשר, ראש החמאס בחברון שרד שבועיים בתפקיד, באתר nrg‏, 23 בספטמבר 2003) במקרה אחר הרס דחפור די־9 את הבית בו התבצרו קייס עדואן, מתכנן הפיגוע במלון פארק ("טבח ליל הסדר"), ועוד כ־5 מחבלים, במהלך מבצע חומת מגן.
  54. ^ כגון מרטין ון קרפלד וד"ר יגיל הנקין (Urban Warfare and the Lessons of Jenin).
  55. ^ מאט ריס, הקרב בג'נין, מגזין טיים.
    בכתבה מתוארת פתיחת ציר בעיר ג'נין בה תיעד קצין הנדסה קרבית כ־124 מטענים שהופעלו והתפוצצו (ללא נזק) על הדחפור המשוריין.
  56. ^ מאט ריס, הקרב בג'נין, מגזין טיים. המומחה הצבאי דייוויד הולי קבע שטוואלבה נהרג אחרי ש־D9 מוטט עליו קיר, כאשר טוואלבה ניסה להטמין מטען חבלה.
  57. ^ "דובי" הוא הכינוי הצה"לי לדחפורי ה־D9.
  58. ^ ריאיון עם תאבת מרדאווי, שנלחם בג'נין, 23 באפריל 2002, CNN (דרך ארכיון האינטרנט)
  59. ^ תאריך: 5.6.2002. צל"ש: אלוף פיקוד יצחק איתן. פרטים: במהלך מבצע חומת מגן ביצעה יחידת הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) פעולות רבות במחנה ג'נין תחת אש וסייע להכרעה בקרב. היחידה הפעילה דחפורי D9. על פעולותה במחנה ג'נין זכתה היחידה בצל"ש אלוף הפיקוד. אתר הגבורה
  60. ^ מקור(הקישור אינו פעיל, 14:19, 26 בדצמבר 2018 (IST)).
  61. ^ אמיר בוחבוט, מכסחי המטענים מעבר לקווי האויב, באתר nrg‏, 31 ביולי 2006
  62. ^ ריאיון עם אושרי סיבוני, מפעיל ה־D9 שחילץ 2 טנקים תחת אש ‏חדשות 10, חילוץ תחת אש, באתר של "רשת 13", 10 באוגוסט 2006 (במקור, מאתר "nana10"),
    סמ"ר אושרי סיבוני – צל"ש מח"ט, באתר הגבורה, אתר הגבורה,
    רועי עמוס, עליתי לקו הרכס, למרות הירי, וגררתי את הטנקים החוצה, באתר הגבורה, במחנה/אתר הגבורה, 5 ביולי 2012.
  63. ^ נמרוד הלל באתר יזכור של משרד הביטחון.
  64. ^ נמרוד הלל, באתר הגבורה באתר הגבורה
  65. ^ כתבה מתוך ישראל היום, צוטטה באתר חיל ההנדסה.
  66. ^ רועי כספי, מוקירים את המוהנדסים, אתר זרוע היבשה
  67. ^ שריפת הענק בכרמל: אלפי חיילים פועלים במוקד האסון, אתר דובר צה"ל, 3 בדצמבר 2010
  68. ^ חנן גרינברג, חיילי הנדסה: בעזה הובלנו טנקים, בכרמל כבאיות, באתר ynet, 6 בדצמבר 2010
  69. ^ 69.0 69.1 אלעד שפינדל, כן דובים ולא יער, במחנה, 9 בדצמבר 2010
  70. ^ 70.0 70.1 70.2 קטע קול חנוך דאום מראיין את סרן סלמאן חיחי, שזכה לאות הצטיינות על סיכול הפיגוע, באתר SoundCloud של רדיו תל אביב.
  71. ^ יאן מאיר, ‏לא נחים לרגע: הכירו את חתולי הפלדה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 במרץ 2015. (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  72. ^ כלומר: כמעט כל המבנים בשכונה שימשו לטרור.
  73. ^ ב. ניסני, ‏פרטים על הקרב בשג'עייה נחשפים: "דרסנו מחבלים עם טנקים", באתר כיכר השבת, 27 ביולי 2014.
  74. ^ לילך שובל, תחת הפגזה: תחנת הכוח בעזה הושבתה, ישראל היום, 29 ביולי 2014.
    ”סמ"ר משה נהרג כאשר כעשרה מחבלים ירו טיל אר.פי.ג'י לעבר דחפור D9 צה"לי. הכלי הצה"לי נפגע ובעקבות זאת נהרג חייל מחיל ההנדסה. החוליה שירתה את טיל הנ"ט נכנסה לבית סמוך, ואחד הדחפורים הפיל את הבית על המחבלים והרג שמונה מהם. שניים נוספים נתפסו על ידי חטיבת גבעתי.”
  75. ^ 75.0 75.1 צל"שי צוק איתן – סמ"ר תמיר אסולין וסמל אדיר עובדיה.
  76. ^ 76.0 76.1 שירה מאירי, "עד שהמוות לא קרוב אליך – אתה לא יודע כמה זה קשה", באתר הגבורה, במחנה באתר "הגבורה", 21 במאי 2015,
    שירה מאירי, "יש פה משהו. המקום הזה לא בטוח", באתר הגבורה, במחנה באתר "הגבורה", 12 בפברואר 2015.
  77. ^ בצל החלון ההומניטרי: יירוטים בנתיבות, אשדוד ואשקלון; תקיפות באזור חאן יונס, נענע10, 30 ביולי 2014.
    ציטוט: "עוד נמסר שכוח של גדוד הנדסה בתוך צוות קרב חטיבתי של גבעתי ספג פגיעה של טיל נ"ט בדחפור D9. שני חיילים נפצעו קל מרסיסים."
  78. ^ דיווח: 15 הרוגים בשוק בסג'עייה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 ביולי 2014‏
  79. ^ הדחפור עלה באש: קפצו דרך הלהבות, באתר ynet, 6 באוגוסט 2014.
  80. ^ יואב זיתון, כבוד לגיבורים: פורסמו שמות מעוטרי צה"ל מצוק איתן, באתר ynet, 19 בינואר 2015.
  81. ^ חדשות 2, ‏צל"ש ללוחמים: "אתם הצוק האיתן של מדינת ישראל", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בפברואר 2015‏ – רס"ם חיים תמם.
  82. ^ סמל וידיאו מחודש 5.svg רס"מ חיים תמם – אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, באתר הגבורה.
  83. ^ סמל וידיאו מחודש 5.svg טל מרציאנו, ‏מחשש למטענים: דחפורים של צה"ל חורשים את ג'נין | צפו, באתר "סרוגים", 3 ביולי 2023,
    שי לוי, ‏"הנטרול נעשה תחת אש ובסיכון גבוה": תפקיד כלי ולוחמי ההנדסה בג'נין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 ביולי 2023‏.
  84. ^ יואב זיתון, מחנה הפליטים ג'נין, מחנה רפאים: ה"פוד טראק" הנטוש וכרזות השהידים | דיווח מיוחד ממחנה הפליטים ג'נין, באתר ynet, 4 ביולי 2023.
  85. ^ ספיר ליפקין, ‏הפעילות לריסוק חממת הטרור בנור א-שמס | תיעוד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 ביולי 2023‏,
    הפלסטינים: הרס במחנה ליד טול כרם בגלל דחפורים של צה"ל, ynet דרך חדשות msn, יולי 2023.
  86. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, 2 מחבלים חוסלו בפשיטה ליד טול כרם: עשרות מטענים נחשפו, לוחם נפצע בינוני, באתר ynet, 24 בספטמבר 2023.
  87. ^ תיעוד: צה"ל חושף את זירות המטענים בג'נין, באתר "סרוגים", 6 בנובמבר 2023.
  88. ^ לירן וינשטיין, ‏מעצרים ופיצוץ מטענים: פעילות צה"ל הלילה ביו"ש, באתר "סרוגים", 9 בנובמבר 2023,
    YouTube full-color icon (2017).svg חשיפת מטען על ידי כלי הנדסה של צה"ל | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:21), 9 בנובמבר 2023.
  89. ^ YouTube full-color icon (2017).svg תיעוד מהפשיטה הממוקדת של כוחות צה"ל בצפון רצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:53), 26 באוקטובר 2023,
    YouTube full-color icon (2017).svg הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:52), 28 באוקטובר 2023,
    YouTube full-color icon (2017).svg דחפורי D9 ברצועת עזה - מלחמת חרבות ברזל, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:30), 29 באוקטובר 2023.
  90. ^ YouTube full-color icon (2017).svg תיעוד מפעילות הכוחות הקרקעיים | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 01:05).
  91. ^ ניר דבורי, ‏התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בנובמבר 2023‏.
  92. ^ אמיר בוחבוט‏, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה!‏, 2 בנובמבר 2023.
  93. ^ 93.0 93.1 סמל וידיאו מחודש 5.svg משטחים מהעוטף עד הים: דחפור צה"לי מוריד בניין בעזה • צפו, באתר JDN‏, 2 בנובמבר 2023.
  94. ^ יהודה קליין, ‏ה-D9 חושף פיר, לוחמי ההנדסה מפוצצים את המנהרה | צפו, באתר "סרוגים", 8 בנובמבר 2023.
  95. ^ שני לוחמי צה"ל נפצעו מירי נ"ט לעבר די-9 בגבול עזה, באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2023.
  96. ^ הותר לפרסום: רס"ר מאור גרשוני נפל אתמול בקרב בצפון הרצועה, באתר חדשות 0404‏, 7 בדצמבר 2023,
    אלחנן מזוז, הותר לפרסום: רס"ל (במיל') מאור גרשוני נפל בקרב בצפון עזה, באתר עכשיו 14, 7 בדצמבר 2023.
  97. ^ מישל מכול, ‏"אתה בחרת להיות גיבור, וזה בחר בך": אלפים מלווים את רס"ל מאור גרשוני בדרכו האחרונה, באתר ישראל היום, 7 בדצמבר 2023.
  98. ^ בית כנסת מדחפור D9: תמונת תפילת שחרית והלל על חוף עזה ששורפת את הרשת, באתר JDN‏.
  99. ^ מתפללים בין 4 דחפורים בחופי עזה: זו ללא ספק תמונת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023.
  100. ^ יובל אזולאי, בלעדיישראל עצרה תוכנית יצוא מרכבה ורוכשת דחפורי ענק, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2023.
  101. ^ אודי עציון‏, לא רק בטנקים: אזרחים מממנים התקנת מצלמות להגנה על צוותי הדי-9, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2023.
  102. ^ הדרישה, באתר אינדימדיה ישראל
  103. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏נצחון במערכה: רוב מוחץ בין בעלי מניות קאטרפילר למכירת דחפורים לישראל, באתר גלובס, 14 באפריל 2005
  104. ^ חגית קלימן, לונדון, הכנסיה האנגליקנית: חרם על חברות שמרוויחות מהכיבוש, באתר ynet, 7 בפברואר 2006
  105. ^ למה מתעכבת עסקת ה־D9 לישראל? חדשות ערוץ 2, 25 באוקטובר 2010(הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  106. ^ גיל רונן, D-9 Bulldozers En Route to IDF, Sale 'Never Frozen', ערוץ 7 INN,‏ 3 בינואר 2012 (באנגלית)
  107. ^ אחיה ראב"ד, אין פיצוי: "רייצ'ל קורי הביאה התאונה על עצמה", באתר ynet, 28 באוגוסט 2012
  108. ^ המחוזי דחה תביעת הורי רייצ'ל קורל, רשת ב', 28 באוגוסט 2012
  109. ^ אורנית עצר, בית המשפט: צה"ל לא אשם במות רייצ'ל קורי, ערוץ 7, 28 באוגוסט 2012
  110. ^ ע"א 6982/12 עזבון המנוחה רייצ'ל קורי ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב-12 בפברואר 2015
  111. ^ Field Report: Marine Corps Systems Command Liaison Team, Central Iraq, 20 April to 25 April 2003 - מסמך DOC
  112. ^ למשל:
  113. ^ איתמר אייכנר וטובה צימוקי, ח"כ יוגב מהבית היהודי: להרים את כף הדחפור על בג"ץ, באתר ynet, 29 ביולי 2015
    זאב קם, ח"כ יוגב: "לעלות על בג"ץ עם טרקטור D9", באתר nrg‏, 29 ביולי 2015,
    ח"כ יוגב במליאת הכנסת: באגרסיביות ושרלטנות שיפוטית לוקחת הרשות השופטת את ההגה ההובלה, אתר הכנסת, 29 ביולי 2015.
  114. ^ הקריקטורה "יש דין ויש D9" מתוך דף הפייסבוק הרשמי של מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2015.



ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0