חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן

חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן
	דחפור D9 משוריין במהלך מבצע צוק איתן
סוג היחידה	חיל
שייכות חיילית	צה"ל
מדינת מוצא	ישראל
מפקדים	תא"ל יוסי מורלי
יחידת האם	חיל ההנדסה הקרבית
יחידות משנה	ראו בגוף הערך
תקופת הפעילות	8 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014 (7 שבועות ויום)
עימות	מבצע צוק איתן
גזרת פעילות	רצועת עזה
לחם נגד	חמאס וארגוני טרור פלסטיני נוספים
אמל"ח עיקרי	אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי, בהם: דחפורי D9 משוריינים, נגמ"שי פומ"ה, אמצעי חבלה ומערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
סד"כ	4 גדודים סדירים, 5 גדודי מילואים ועוד מספר יחידות חיליות
אבדות	6 לוחמים

דחפורי D9, באגר E-349 וטנקי מרכבה סימן 4מ חונים במגנן בזמן מבצע צוק איתן.

דחפורי D9 במהלך המבצע כחלק מטור שריון של חטיבה 401.

דחפור D9 משוריין עם מערכת הגנה נגד טילי נ"ט.

ב-8 ביולי 2014 פתח צה"ל במבצע צוק איתן ברצועת עזה בתגובה לירי מסיבי של פצמ"רים ורקטות ארטילריות על יישובי הדרום ועוטף עזה בידי חמאס. במבצע זה נטל חיל ההנדסה הקרבית חלק מרכזי וחשוב, בעיקר בלוחמת מנהרות והשמדת מנהרות הטרור של ארגוני הטרור הפלסטיני, כולל מנהרות שחדרו לתוך שטח ישראל. בנוסף, פעלו כוחות חיל ההנדסה בפריצת צירים והבטחת יכולת התמרון של כלל כוחות היבשה, חיל הרגלים וחיל השריון, והשמידו תשתיות טרור רבות. בנוסף ל משימות ההנדסיות, כוחות ההנדסה (בפרט הפלוגות הרובאיות ומחלקות הסיור) לחמו רגלית לצד כוחות החי"ר והשריון והשמידו תשתיות טרור רבות וחיסלו מחבלים. במבצע נהרגו 68 חיילי צה"ל, מהם 6 לוחמי הנדסה, ו-5 אזרחים ישראליים. בצד הפלסטיני נהרגו כ-2,200 פלסטינים, למעלה ממחציתם מחבלים, ונגרם נזק כבד למבנים ותשתיות הטרור ברצועת עזה.

רקע

ערך מורחב – מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה שהחל ב-8 ביולי 2014 (י' בתמוז ה'תשע"ד), והסתיים ב-26 באוגוסט (ל' באב ה'תשע"ד) עם הפסקת אש.

המבצע החל בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים הישראלים ורציחתם ב-12 ביוני. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה תחילה לעיירה בית חאנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.^[1]

בצד הישראלי נהרגו 68 חיילים ו-5 אזרחים,^[2]^[3] ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, בין 2,125 ל-2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 936 ל-1,408 פעילי טרור^[4] ובין 761 ל-1473 אזרחים, מהם 369 ילדים עד גיל 15 ו-284 נשים,^[5] מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים,^[4]^[6] ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל.^[7] במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם.^[8]

מהלך האירועים ופעילות צבאית

בתחילת המבצע, ב-8 ביולי, צוות דחפור D9 משוריין בפיקוד סרן סלמאן חיחי היה שותף בסיכול פיגוע חדירה מהים של הקומנדו הימי של חמאס בחוף זיקים: הדחפור הסתער אל עבר המחבלים, ספג ירי נק"ל ורימונים, המשיך בהסתערות ואז מפקד הדחפור הרג 2 מחבלים בירי מטווח קצר מתוך הכלי.^[9] על כך קיבל אות הצטיינות מהרמטכ"ל.^[10]

ב-17 ביולי בעקבות פיגוע חדירה של מחבלים דרך מנהרה תת-קרקעית אל שטח ישראל שסוכל, החל צה"ל בתמרון קרקעי אל תוך רצועת עזה. אחת המטרות העיקריות של הכניסה הקרקעית הייתה לאתר, לחשוף ולהשמיד את כל מנהרות החדירה מרצועת עזה אל שטח ישראל. את המשימה ביצעו כוחות חיל ההנדסה הקרבית בשילוב חטיבות חיל הרגלים וטנקים של חיל השריון. במהלך המבצע אותרו למעלה מ-30 מנהרות ולמעלה מ-60 פירי כניסה. לוחמי סמו"ר של יחידת יהל"ם פוצצו את המנהרות באמצעות חבלה ומערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות. במנהרות שפוצצו הסתתרו מחבלים רבים שנהרגו בפיצוצים. במקביל, סייעו לוחמי ההנדסה לכוחות החי"ר והשריון להתגבר על המלכודים ומטעני החבלה שהטמינו הפלסטינים.

לוחמי יהל"ם נטלו חלק מרכזי במבצע. לוחמי סמו"ר היו הפעילים ביותר ועסקו באיתור והשמדת מנהרות הלחימה של רצועת עזה. מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות הופעלה לראשונה באופן נרחב, ובסך הכל השמידו הלוחמים למעלה מ-30 מנהרות. לצד לוחמי סמו"ר פעלו גם לוחמי סיירת יעל ולוחמי הס"פ, שפתחו דרך לשאר הכוחות ונטרלו מלכודים וזירות מטענים שהטמינו המחבלים הפלסטינים. במהלך הלחימה נהרג לוחם יהל"ם ועוד לוחמים נפצעו בדרגות חומרה שונות. לוחמי היחידה זכו ל-3 צל"שים.

בעקבות המבצע ואיום המנהרות החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט על הגדלה משמעותית של היחידה. סד"כ היחידה הוכפל וסד"כ פלגת סמו"ר (יחידת המנהרות) שולש. במסגרת ההרחבה והרפורמה אורגנה יהל"ם כאגד הנדסי.

דחפורי D9 משוריינים נטלו חלק מרכזי בתמרון הקרקעי כולל בפריצת צירים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי והריסת מבנים. הדחפורים הרסו מבנים רבים ששימשו לטרור (כגון מבנים שהיו ממולכדים או מבנים שהכילו פירי מנהרות ומחסני אמל"ח) והשתדלו לא לפגוע בבלתי מעורבים. בגלל היקף השימוש של חמאס ושאר ארגוני הטרור במבנים אזרחיים ופרטיים לצורכי טרור נאלצו הדחפורים להרוס בתים רבים ואף שכונות שלמות שהיו נגועות.^[11] לדברי המפעילים:

"יש כמה שכונות שהפכנו לארגזי חול, אלו בתים שהרסנו רק לאחר שהתברר שחמאס משתמש בהם ופועל מהם ולא הייתה ברירה אחרת". לדבריו, היו מקומות שבהם לא ניתן להם אישור לפעול מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים: "כל העבודה שלנו נעשתה לאחר שהיה מודיעין וזיהוי. היו מקרים שבהם מצאנו במקום בעלי חיים ושחררנו אותם כדי לא לפגוע בהם".

— עדות של מפעיל D9 בכתבה של עומרי אפרים, מפעילי ה-D-9: "הפכנו שכונות לארגזי חול", באתר ynet, 29 ביולי 2014.

במהלך הריסת תשתיות הטרור הרגו דחפורי ה-D9 המשוריינים וגדודי ההנדסה מחבלים חמושים, כאשר הרסו מבני ומנהרות טרור על ראשי המחבלים שהתבצרו בהם (כולל במהלך הקרב הקשה בשג'אעיה).^[12] דחפורי D9 נטלו חלק גם באיתור וחישוף המנהרות. הם חישפו את השטחים מסביב לפירי הכניסה, בנו סביבם חומות מפגע מסוללות עפר ובכך סייעו לאבטחת הזירה, אליה נשלחו מחפרי באגר E-349 ודרילרים שחפרו עד למנהרה עצמה ולוחמי יהל"ם שסרקו ומאוחר יותר השמידו את המנהרה.

פעילויות אלו נעשו גם על ידי הפלוגות הרובאיות ומחלקות הסיור של החיל, שפוצצו מבני טרור ומטעני חבלה שהטמינו המחבלים הפלסטינים.

במבצע זה לראשונה הצליחו המחבלים הפלסטינים להרוג מפעיל D9 אחרי 14 שנות לחימה. ב-28 ביולי, במהלך הקרב על חרבת אחזעה, חוליית נ"ט בת 10 מחבלים ירתה רקטת RPG על הדחפור, ומהפגיעה נהרג אחד מאנשי הצוות, סמ"ר משה דוינו, והשני נפצע קשה.^[13] חוליית הנ"ט נמלטה לבית סמוך ודחפור D9 אחר של גדוד 603 מוטט עליה את המבנה והרג 8 מהמחבלים בחוליה, ו-2 המחבלים שנותרו נתפסו ונלקחו לחקירה.^[14] על כך הוענק לצוות ה-D9 (מפעיל ומפקד) שהרסו את המבנה והרגו את המחבלים צל"ש מפקד אוגדה.^[15]^[16] ב-30 ביולי פגע טיל נ"ט נוסף בדחפור D9 ופצע קל שני חיילים.^[17]^[18] במקרה אחר דחפור עלה בלהבות אחרי שנפל עליו עמוד חשמל עם שנאי מלא בשמן שהתלקח, המפעיל והמפקד נחלצו מהלהבות אך נפצעו קשה מכוויות.^[19]

בסך הכל, במהלך הלחימה הקרקעית - מה-17 ביולי ועד ה-3 באוגוסט, נהרגו 6 לוחמי הנדסה (בהם לוחם יהל"ם ומפעיל D9).

יחידות הנדסה שלחמו במבצע

חיל ההנדסה הקרבית הפעיל במבצע 9 גדודים ויחידות נוספות, בהן יהל"ם ופלוגות צמ"ה מיוחדות. למבצע גויסו 5 גדודי מלואים וכל יחידות החיל הסדירות.^[20]

גדודי חיל ההנדסה הקרבית, לקחו חלק רב בלחימה ברצועת עזה ובגזרות שונות בלב הרצועה בפעולות צבאיות של לחימה כמו חיסול מחבלים, הריסת מבנים ותשתיות טרור, איתור ופיצוץ מנהרות לחימה, ולחימה רגלית וממוכנת יחד לצד כוחות חיל הרגלים והשריון.

יחידת יהל"ם לחמה בכל הגזרות וסיפקה סיוע הנדסי לכל היחידות. היא הובילה את איתור, מיפוי והשמדת מנהרות הלחימה של רצועת עזה. במהלך הלחימה איבדה היחידה לוחם אחד. שלושה מלוחמי יהל"ם עוטרו בצל"ש.
גדוד 601 לחם בגזרת בית חאנון שבעזה תחת פיקוד חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) והשמיד 4 מנהרות לצד החטיבה, ובנוסף ביצע הריסת מבנים ותשתיות טרור והריגת מחבלים, איתור מטענים ופתיחת צירים, ולקח חלק רב בלחימה הרגלית. פלוגה מהגדוד לחמה תחת צוות הקרב של חטיבה 401.
גדוד 603 לחם בגזרת רפיח תחת פיקוד חטיבת גבעתי (חטיבה 84) ואיבד 3 לוחמים במהלך המבצע. הגדוד לקח חלק בחיסול מחבלים, השמדת תשתיות ומבני טרור ומנהרות לחימה, איתור מטענים וחישוף צבאי. שלושה מלוחמיו - קצין וצוות D9 - קיבלו צל"ש על הקרב על חרבת אחזעה.
גדוד 605 לחם תחת פיקוד צק"ח חטיבה 188. הגדוד לקח חלק גם הוא בחיסול מחבלים, השמיד מנהרות טרור, מבנים ותשתיות, חישוף צבאי ולקח חלק בלחימה הרגלית. הגדוד לחם בגזרת נצרים.
גדוד 614 לחם תחת פיקוד חטיבה 35 בגזרת פאתי רפיח. הגדוד הוקפץ במהלך ההכשרה ואיבד לוחם במהלך המבצע.
גדוד 710 (גדוד צמ"ה) לחם תחת פיקוד חטיבת גולני בגזרת שג'אעייה והשתתף בקרב שג'אעיה בו סייע גם לחילוץ החיילים הפצועים והכלים הפגועים. דחפורי הגדוד הובילו את הלחימה וחילצו כלים פגועים. הגדוד איבד לוחם אחד.
גדוד צמ"ה 7058 (גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז) פעל לאיתור והשמדת מנהרות הטרור של רצועת עזה שחדרו לתוך שטחי ישראל. לצד דחפורים ממוגנים הפעיל הגדוד גם מקדחי-בורות וביצע קידוחי עומק בהן חשף מנהרות רבות. על פועלו קיבל הגדוד את צל"ש הרמטכ"ל.
גדוד צמ"ה 8163 (גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום) לחם בכל הגזרות ותגבר את מערך הצמ"ה של כל היחידות. בסיום הלחימה סייע בהשבת השטחים החקלאיים בעוטף עזה לשימוש ובחידוש הביצורים בגזרה.
גדוד 7107 לחם תחת פיקוד צק"חים של חטיבה 828 וחטיבת גולני בגזרת שג'אעייה והיה אחראי על עורף הגזרה ושמירת הרציפות ההתקפית.
גדוד 8170 לחם תחת פיקוד צק"ח חטיבה 401 בגזרת בית חאנון, ולצד סיוע הנדסי לחם גם ככוח חיל רגלים. הגדוד העביר לטובת צוות הקרב של חטיבה 261 את פלוגה א', ובמקומה קיבל פלוגת פומות מגדוד 601.
גדודי המילואים 8173 ו-5280 גויסו לתעסוקה מבצעית בגבול ישראל-לבנון (גזרת אביבים) כדי להחליף את כוחות ההנדסה שהוקפצו לעזה.

אמצעי לחימה

במהלך הלחימה נכנסו לשימוש בצה"ל אמצעי לחימה ואמצעים טכנולוגיים חדשים. חלקם כבר הופעלו בשטח באירועים ביטחוניים וחלקם הופעלו לראשונה במבצע. גם חיל ההנדסה הקרבית הפעיל אמצעים רבים, חלקם חדשים.

בתחום הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) הפעיל חיל ההנדסה לראשונה מחפרים ממוגנים מדגם באגר E-349 ודחפורי D9T משוריינים מדור רביעי. עם זאת, עיקר צי הצמ"ה היה מורכב מדחפורי D9R משוריינים עם מיגון דור 3.5. כלי צמ"ה נוספים שהופעלו כללו מחפרים ממוגנים מדגמים ישנים יותר ומקדחי-בורות מדגם טאטרה-דרילר. בנוסף, חיל ההנדסה גייס כלים הנדסיים רבים מחברות אזרחיות, בעיקר מקדחי-בורות וכלי קידוח, על מנת לאתר ולחשף מנהרות תת-קרקעיות.

במהלך המבצע הפעילו לוחמי יהל"ם אמצעים מתקדמים לאיתור, סריקה והשמדת מנהרות, כאשר הבולטת מביניהן היא מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות שהופעלה בצורה נרחבת מאז פותחה לראשונה אחרי מבצע עופרת יצוקה. לסריקת המנהרות השתמשו לוחמי יהל"ם ברובוטים צבאיים בהם EyeDrive ואגמית של אלביט מערכות. לוחמי היחידה היו חמושים במיקרו-תבור ואקדחים.

הפלסים של גדודי ההנדסה פעלו רגלית ועל גבי פומ"ות וכלי רק"ם נוספים. נגמ"שי הפומ"ה היו מצוידים ברקטות ריצוף וצפע שריון, ששימשו במהלך המבצע לטיהור שטחים ממולכדים במטעני חבלה ופריצת צירים בטוחים ממילכודי נפץ. לוחמי הגדודים לחמו בעיקר באופן רגלי לצד כוחות היבשה, אשר התבטא בפעולות צבאיות של לחימה וחיסול מחבלים, מבנים, תשתיות, מנהרות, פתיחת צירים, חבלה ופיצוץ מבנים, סריקה ואיתור אמל"ח ופעולות צבאיות רבות נוספות. הלוחמים בחיל ההנדסה היו חמושים בציוד חי"ר ולחימה כולל אמל"ח מתקדם, אמצעי חבלה, הנדסה, כלי נשק אישיים מדגמי M4A1 קרבין ו-M16 מקוצר, מקלעים וציוד חי"ר נוסף.

עיטורים וצל"שים

ב-19 בינואר 2015 הוענק לגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד המרכז, גדוד מילואים קרבי של חיל ההנדסה הקרבית המתמחה בהפעלת כלי צמ"ה בפיקוד המרכז, צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן ועל פעילותו להשמדת המנהרות.^[21] בדברי ההסבר לצל"ש נכתב: ”מפקדי הגדוד ולוחמיו למדו את פרטי האתגר המבצעי, הכשירו את צוותי העבודה והפעילו ציוד צבאי וציוד אזרחי שאין בו כל אמצעי מיגון. לוחמי הגדוד נטלו חלק בעשרות משימות, שבהן חשפו מנהרות טרור ולא אחת היו נתונים תחת אש המחבלים. תרומת הגדוד להסרת איום מנהרות הטרור מעל תושבי מדינת ישראל ומעל חיילי צה"ל הייתה רבה ומשמעותית לאין שיעור מגודל היחידה.”^[22] בנוסף לצל"ש זה קיבלו לוחמי ההנדסה שני צל"שי אלוף, שני צל"שי מפקד אוגדה ושלושה צל"שי מפקד חטיבה, אות הערכה מטעם הרמטכ"ל אחד^[23] וכן מספר מכתבי הערכה.^[24]

רשימת הצל"שים:^[25]

צל"ש הרמטכ"ל: גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז, מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית.
צל"ש אלוף: רס"ל אהד ראובני, לוחם בפלגת סמו"ר של יהל"ם.
צל"ש אלוף: סרן שי טובול, מ"פ בגדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית.^[26]
צל"ש מפקד אוגדה: סמל-ראשון תמיר אסולין, מפקד דחפור D9 בגדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית.
צל"ש מפקד אוגדה: סמל אדיר עובדיה, מפעיל דחפור D9 בגדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית.
צל"ש מפקד חטיבה: סגן ד"ר רגינה פיקמן, קצינת רפואה בגדוד המח"ץ (גדוד 605) של חיל ההנדסה הקרבית.
צל"ש מפקד חטיבה: סמ"ר אלדד גושן, חובש קרבי ביהל"ם.
צל"ש מפקד חטיבה: סמ"ר אמיר לינדן, חובש קרבי ביהל"ם.

רשימת עיטורים נוספים:^[25]

אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: רב-סמל מתקדם חיים תמם, לוחם צמ"ה במילואים, שימש כסמכות מקצועית בהפעלת ציוד מכני הנדסי, עבודות עפר איתור וחשיפת מנהרות, התנדב וסייע בלחימה ונפצע בינוני מטיל נגד טנקים שפגע במקדח-הבורות אותו הפעיל.^[23]
הרמטכ"ל אות מצטיין הרמטכ"ל: סרן סלמאן חיחי, קצין צמ"ה, סמ"פ חתולי הפלדה ומפקד דחפור D9, קיבל אות הצטיינות מטעם הרמטכ"ל על סיכול פיגוע החדירה בזיקים והצטיינות במהלך המבצע, בו הרג בקרבות מחבלים נוספים.^[27]^[28]
מכתב הערכה מטעם אלוף פיקוד הדרום: רב-נגד יגאל לוי, מנהל עבודה ב"חתולי הרעם", צמ"ה 601 (גדוד אסף).