אוגדת עזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חתולי הפלדה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוגדת עזה
סמל האוגדה החל מ-2015
סמל האוגדה החל מ-2015
פרטים
כינוי עוצבת שועלי האש
(בעבר: עוצבת שועלי הדרום)
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג אוגדה מרחבית
בסיס האם מחנה רעים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־37 שנים)
מלחמות
פיקוד
יחידת אם פיקוד הדרום
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים מפקדי האוגדה
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (×3)
סמל האוגדה עד 2015
תג יחידה אזור רצועת עזה (אזר"ע), שנות השבעים

עוצבת שועלי האש, המוכרת יותר בשם אוגדת עזה (אוגדה 143), היא אוגדה מרחבית (אוגמ"ר) של צה"ל הכפופה לפיקוד הדרום ואחראית על אבטחת הגבול של ישראל עם רצועת עזה. האוגדה כוללת שתי חטיבות - צפונית ודרומית. מפקד האוגדה הנוכחי הוא תא"ל ברק חירם.

עד לביצוע תוכנית ההתנתקות שכן בסיס האוגדה בגוש קטיף, סמוך לנוה דקלים. לאחר מכן הועתק לבסיס במערב הנגב הצפוני, סמוך לקיבוץ אורים. ב-2008 הסתיימה בנייתו של בסיס חדש - מחנה רעים, שנבנה עבור האוגדה בעלות של למעלה ממאה מיליון שקלים, בסמוך לקיבוץ רעים, ומפקדת האוגדה ומפקדות החטיבות המרחביות הכפופות לה עברו לשכון בו.

המבצעים העיקריים של האוגדה ברצועת עזה בשנים האחרונות כללו את מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה[1], ביצוע תוכנית ההתנתקות[2], מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה[3], מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן[4], מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר ומלחמת חרבות ברזל.

בספטמבר 2015, הוחלט לשנות את שמה של האוגדה מ"שועלי הדרום" ל"שועלי האש", ואת מספרה מ-643 ל-143, כהוקרה לעוצבת עמוד האש שפורקה בשנת 2014.

היסטוריה

עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 הוקמה עוצבת שועלי הדרום (643) על מנת שתהווה מפקדה שתשלוט באמצעות מספר חטיבות ברצועת עזה. גזרת האוגדה חולקה בין שלוש חטיבות: צפונית, מרכזית ודרומית, ובגזרת כל אחת מהן הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות ברצועת עזה: עזה, ח'אן יונס ורפיח, בהתאמה. לאחר הסכמי אוסלו החל תהליך של שינוי הדרגתי בגזרת האוגדה: במסגרת הסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 נסוגו יחידות האוגדה ממרכזי הערים הפלסטיניות והאוגדה התמקדה בהגנה על ההתנחלויות הישראליות ברצועה, ובעיקר גוש קטיף[5]. משימות אחרות, כגון אבטחת הגבול עם מצרים והפעלת המעברים נותרו בעינן. במסגרת אותו השינוי פורקה החטיבה המרכזית ואוחדה עם הדרומית.

כעשור לאחר מכן, לאחר תוכנית ההתנתקות משנת 2005, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועה וכוחות צה"ל נסוגו למערך הגנתי לאורך ציר הוברס: הגדר המפרידה את רצועת עזה ממדינת ישראל. לאחר תוכנית ההתנתקות, בקיץ 2006, נחטף גלעד שליט[6] ובעקבות זאת יצאו כוחות צה"ל למבצע גשמי קיץ[7], אך לא הצליחו בשחרור שליט, בין השאר עקב פריצת מלחמת לבנון השנייה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, פעלו יחידות האוגדה באופן התקפי[8] כנגד הטרור[9]. עם התגברות ירי הקאסמים מרצועת עזה יצא צה"ל למבצע חורף חם[10] ולאחריו הוסכם על הפסקת אש עם חמאס.

בסוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009, בעקבות ירי רקטות כבד על יישובי עוטף עזה, פעלו כוחות האוגדה במבצע עופרת יצוקה[11]. המבצע כלל כניסה קרקעית לרצועה בה נהרגו 13 ישראלים ולמעלה מ-1100 פלסטינים, מהם לפחות 700 מחבלים. בנובמבר 2012, לאחר התדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה פעלו כוחות האוגדה במבצע עמוד ענן[12]. כוחות האוגדה פעלו גם במבצע צוק איתן, שכלל אף הוא כניסה קרקעית לרצועה, וסייעו לכוחות על ידי התמחותם בגזרה. במהלך המבצע הושמדו למעלה מ-30 מנהרות טרור, רבות מהן חודרות גדר, ונהרגו למעלה מ-2,200 פלסטינים, רובם מחבלים. לישראל נהרגו 68 חיילים ועוד 6 אזרחים.

ב-2015 שונה שם האוגדה מ"שועלי דרום" ל"שועלי האש" ומספר היחידה שונה ל-143 בעקבות פירוק עוצבת עמוד האש[13].

ב-2017 נכנסה לפעילות המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של החט"ל ואוגדת עזה, והחלה בנטרול שיטתי של מנהרות הטרור שחפר חמאס לתוך שטח ישראל. נכון לאוקטובר 2018 איתרה המעבדה וניטרלה כ-15 מנהרות טרור.

בסוף מרץ 2018 החלו עימותים אלימים בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה שבמהלכן עשרות אלפי פלסטינים התפרעו וניסו לפרוץ את הגדר תוך ביצוע פעולות טרור. צה"ל נערך למהומות בכוחות מתוגברים ופרש עשרות צלפים כדי לנטרל את המחבלים בירי מדויק. בסוף חודש מאי החלו הפלסטינים לשלוח עפיפוני תבערה ובלוני תבערה ונפץ, ואלה שרפו למעלה מ-20,000 דונם של שדות חקלאיים, יערות ושמורות טבע. במהלך העימותים נהרגו כ-206 פלסטינים, רובם הגדול מחבלים, וכן נהרג חייל אחד של צה"ל.

ב-2018 הוענק לאוגדה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על פועלה במלחמה בטרור מרצועת עזה, ובעיקר על סיכול מנהרות הטרור וההתמודדות עם צעדות השיבה[14]. בדצמבר 2020 האוגדה קיבלה אות נוסף, ביחד עם יחידת יהל"ם, על המענה המשותף לסוגיית הלחימה התת-קרקעית[15]. בנובמבר 2021 הוענק לאוגדה אות הערכה נוסף מטעם הרמטכ"ל, על פעילותה במבצע שומר החומות[16].

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[17] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[18] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[19] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[20] שוטרים ו־10[21] אנשי שירות הביטחון הכללי. אוגדת עזה לא נערכה כיאות למתקפה זו, ותפקודה ותפקוד מפקדהּ, תא"ל אבי רוזנפלד, היו לקויים גם לאחר תחילת המתקפה. לפי דיווחים[22] קמ"ן האוגדה בלם את כל הדיווחים של הנגדת ו', שיצרה דו"ח לפני כשנתיים על התוכנית הגדולה של חמאס על כל פרטיה, לדו"ח המתורגם היא קראה 'חומות יריחו'.[23] המחבלים חדרו גם למחנה רעים, בסיס מפקדת האוגדה, ושלטו בו במשך שעות אחדות, הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס[24]. חלק מהחיילים בבסיס האוגדה המשיכו לתפקד בחדרים נעולים.[25]

יחידות האוגדה

חטיבות אוגדת עזה
תג שם
חטיבות סדירות
חטיבת הגפן חטיבה מרחבית האחראית על גזרת צפון רצועת עזה
חטיבת קטיף חטיבה מרחבית האחראית על גזרת דרום רצועת עזה
בחירום
חטיבה 261 חטיבת חי"ר הכוללת שלושה גדודי מילואים וצוערי גדוד "גפן" מתוגברים בפלוגה מסייעת במילואים.

בנוסף לחטיבות המרחביות, במסגרת האוגדה פועלות ופעלו בעבר, מספר יחידות אוגדתיות.

החטיבה המרכזית

עד לשנת 1995 פעלו תחת פיקודה של אוגדת עזה שלוש חטיבות מרחביות והחטיבה המרכזית, כשמה, הייתה המרכזית מבין השלוש. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 עברה מפקדת החטיבה לפאת שדה. בשנת 1995 אוחדה החטיבה המרכזית עם זו הדרומית והיחידה החדשה נקראת מאז "חטמ"ר דרומית".

יחידת שמשון

יחידת שמשון (יחידה 367) הייתה יחידת חי"ר מובחרת התנדבותית שפעלה ברצועת עזה כאשר עיקר פעולתה נעשתה בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים). היחידה הוקמה בשנת 1989 כיחידה סודית וקיומה נחשף בכתבת "יומן" ביוני 1991. בשנת 1995, לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, פורקה היחידה וחלק מחיילי היחידה הועברו ליחידת דובדבן.

במהלך שנות פעילותה זכתה היחידה להצלחות מבצעיות מרשימות, ולצידן ביקורת חריפה על חוסר משמעת, על המחיר הנפשי שגבתה הפעילות מהלוחמים, ועל עצם הקמת יחידה שכזו מחיילי שירות סדיר[26].

גדוד הבשור (גדוד הקשר העוצבתי)

גדוד הקשר העוצבתי הוקם בשנת 1998.

אגד הלוגיסטיקה (אלו"ג)

בשנת 2015 הוקמה יחידת לוגיסטיקה אוגדתית (ילג"א) ובשנת 2016 שונה מעמדה לאגד לוגיסטיקה אוגדתי (אלו"ג) הכולל יחידות אחזקה, הספקה, שיטור וסיור.

מפקדו הראשון של האגד הלוגיסטי ומקימו הוא אל"ם אורי שטיין. בשנת 2021 החליף סא"ל אייל שליט-שניר את אל"ם שטיין בתפקידו.

פלוגת אבירי הפלדה

אנדרטה לחללי צוות המנהרות של אבירי הפלדה שנפלו באסון הנגמ"שים בציר פילדלפי. בפינה הימנית העליונה: סמל הפלוגה.
"אבירי הפלדה" באימון עבודות עפר עם דחפורי D9R

פלוגת "אבירי הפלדה", הידועה גם כ"צמ"ה עזה", היא פלוגת הצמ"ה האוגדתית. אחרי הקמת פלוגת חתולי הפלדה, ידועה היום הפלוגה כצמ"ה עזה דרומית או צמ"ה עזה דרום.

הפלוגה הוקמה באוגוסט 2003 בעקבות התגברות הטרור מרצועת עזה. בפיקוד הדרום החליטו שיש צורך בפלוגת צמ"ה הצמודה לגזרה אשר תתמקצע בה בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות של חיל ההנדסה הישראלי, שתלויות בקו שתופס הגדוד ומתחלפות מדי פעם. בהקמתה, צוות המנהרות של אוגדת עזה היה כפוף ליחידה ואחרי אסון הנגמ"שים הועבר ליהל"ם והפך לסיירת סמו"ר. פלוגת אבירי הפלדה סייעה הן בהחזקת ציר פילדלפי ובמלחמה במנהרות התת-קרקעיות והן בפעולות עומק בתוך רצועת עזה כנגד הטרור. במבצעי אוגדת עזה ברצועה פתחה הפלוגה צירים, ניקתה זירות מטענים, חישפה שטחים, הרסה בתים, חילצה רכב קרבי משוריין וכן איתרה והשמידה מנהרות תת-קרקעיות.

הפלוגה משתתפת באופן רציף בלחימה השוטפת ברצועת עזה. מרבית חיילי הפלוגה נלחמים בגזרה במהלך רוב שירותם הצבאי, להוציא את פרק ההכשרות הראשוניות שאורכו כחצי שנה[27].

בפעילותה זו מפעילה הפלוגה ציוד מכני הנדסי כגון דחפור D9R משוריין (עם מיגון כלוב נגד רקטות נ"ט), שהוא הכלי המרכזי של הפלוגה, המשמש לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ רק"ם, עבודות עפר והריסת מבני טרור; מחפרים ממוגנים (כולל באגר E-349 החדש), המשמש בעיקר לחפירת תעלות נגד מנהרות טרור והברחה, אך גם להריסת בתים; יעה אופני (שופל) מדגם קטרפילר 966, המשמש לעבודות עפר; דרילר (מקדח בורות) ממוגן וכן טאטרה-דרילר, שהוא דרילר על משאית טאטרה, המשמשים לקידוח לצורכי איתור מנהרות והטמנת חומרי נפץ; טרנצ'ר (מכונה לחפירת תעלות), אשר נקנה כדי להילחם במנהרות בציר פילדלפי אך לא נכנס לשימוש עקב חוסר התאמה.

פלוגת חתולי הפלדה

בשנת 2009 הוקמה פלוגת צמ"ה נוספת בשם "חתולי הפלדה" והיא פעילה בגזרת צפון רצועת עזה[28] ועל כן מכונה גם צמ"ה עזה צפונית. הפלוגה מפעילה ציוד מכני הנדסי ממוגן הכולל דחפורי D9R משוריינים עם מיגון נגד טילי נ"ט, מחפרים ממוגנים מדגם באגר E-349, שופלים ממוגנים ומקדחי-בורות ("דרילרים"). פעילותה של היחידה כוללת פתיחת צירים, חישוף נגד מטעני חבלה, עבודות עפר וביצורים בגזרה (כגון הערמת סוללות עפר שישמשו כמגנן נגד ירי טילי נ"ט), סיוע להחזקת גדר המערכת וחשיפת מנהרות לחימה ברצועת עזה והשמדתן (ביחד עם יחידת סמו"ר של יהל"ם).

פלוגת חתולי הפלדה לקחה חלק במבצע צוק איתן. דחפור D9 משוריין של חתולי הפלדה היה שותף לסיכול החדירה לחוף זיקים ב-8 ביולי 2014[29]. על תפקודו באירוע זה, בו הוביל את ההסתערות על המחבלים והרג שניים מהם, קיבל סגן מפקד הפלוגה, סרן סלמאן חיחי, אות הצטיינות מהרמטכ"ל[30].

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות

ערך מורחב – המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)
פיר מנהרת הטרור שנחשפה ב-10 בדצמבר 2017 בין קיבוץ כיסופים וקיבוץ נירים, סמוך לרצועת עזה בצד הישראלי של הגבול.

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) היא יחידה צבאית טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה פועלת בפיקוד הדרום תחת אוגדת עזה ובשיתוף עם חטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל), חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא הוקמה ב-2016. מאז הקמתה איתרה המעבדה למעלה מ-15 מנהרות טרור שנחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי. על פועלה זכתה בפרס ביטחון ישראל.

המעבדה כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שמתקבל מעבודות עפר, חפירות וקידוחי-עומק שמבצע מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. באמצעות ניתוח המידע מסוגלת המעבדה לאתר מנהרות, חללים מתחת לקרקע ועבודות חפירה. היא מקבלת גם מידע מודיעיני וכן מידע שאוספת יחידת סמו"ר של יהל"ם המתמחה בלוחמת מנהרות.

תגי יחידות באוגדת עזה

מפקדי האוגדה

שם תקופת כהונה הערות
יעקב אור 19871988 המפקד הראשון של האוגדה[31]. לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
צבי פולג 19881990 לימים ראש עיריית נתניה
שמואל צוקר 19901991
יום טוב סמיה 19911993 לימים מפקד פיקוד הדרום
דורון אלמוג 19931995 לימים מפקד פיקוד הדרום ויו"ר הסוכנות היהודית
יצחק איתן 19951997 לימים מפקד פיקוד המרכז
יואב גלנט 19971999 לימים מפקד פיקוד הדרום ושר הביטחון
יאיר נוה 1999–יולי 2001 לימים סגן הרמטכ"ל
ישראל זיו יולי 2001–ינואר 2003 לימים ראש אגף המבצעים
גדי שמני ינואר 2003–מרץ 2004 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
שמואל זכאי מרץ–נובמבר 2004 מפקד האוגדה במבצע קשת בענן ומבצע ימי תשובה
אביב כוכבי נובמבר 2004– אוגוסט 2006 מפקד האוגדה בתוכנית ההתנתקות ובעת חטיפתו של גלעד שליט, לימים הרמטכ"ל ה-22
משה תמיר אוגוסט 2006–נובמבר 2008
איל איזנברג נובמבר 2008–נובמבר 2010 מפקד האוגדה במבצע עופרת יצוקה, לימים מפקד פיקוד העורף
יוסי בכר נובמבר 2010–נובמבר 2012 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
מיקי אדלשטיין נובמבר 2012–אוגוסט 2014 מפקד האוגדה במבצע צוק איתן, לימים נספח צה"ל בארצות הברית
איתי וירוב אוגוסט 2014–מאי 2016 לימים מפקד המכללות הצבאיות
יהודה פוקס מאי 2016–אוקטובר 2018 לימים מפקד פיקוד המרכז
אליעזר טולדנו אוקטובר 2018–אוגוסט 2020 לימים מפקד פיקוד הדרום
נמרוד אלוני אוגוסט 2020–אוגוסט 2022 לימים מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות
אבי רוזנפלד 15 באוגוסט 2022–ספטמבר 2024 מפקד האוגדה במתקפת הפתע על ישראל. פרש מצה"ל לאחר סיום תפקידו
ברק חירם 2 בספטמבר 2024- מפקד האוגדה הנוכחי

סגני מפקד האוגדה

שם תקופת כהונה הערות
שוקי שחרור 1992-1994
יוסי גז 1994-1996
נביה מרעי 1996 נהרג במהומות מנהרת הכותל
אייל שליין 1996-1997
ליאור שלו 1998-1999
פנחס לוי 1999-2001
עופר שפרן 2001-2002
בועז עמידרור 2002-2003
יהושע רינסקי 2003-2004
דוד מנחם 2004-2005
אבי לוי 2004 מ"מ סגן מפקד האוגדה כשדוד מנחם היה מ"מ מפקד האוגדה
ארז כץ 2005-2007
מוטי כידור 2007-2008
נדב חג'בי 2008-2010
אמיר אביבי 2010-2011
יונתן ברנסקי 2011-2013
נוחי מנדל 2013-2016
גיא ביטון 2016-2017
אבינועם סטולוביץ' 2017-2018
יעקב ולר 2018-2019
מאיר אלמלם 2019-2020
רועי סבירסקי 2020-2021
דוד שפירא 2021-2023
אלי טולדנו 2023- סגן מפקד האוגדה בזמן מתקפת הפתע על ישראל

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגדת עזה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אמיר בוחבוט, ימי התשובה של צה"ל, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2005.
  2. ^ חן קוטס-בר, דרך כוכבו, באתר nrg‏, 24 באפריל 2005.
  3. ^ אמיר בוחבוט ועפר שלח, מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009.
  4. ^ יואב לימור, ‏השקט שנשאר מ"עמוד ענן", באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2013.
  5. ^ לילך שובל, ‏האיש השקט שאחרי הסערה, באתר ישראל היום, 27 באוגוסט 2010.
  6. ^ עמוס הראל, המודיעין שלא הובן: כך הוחמץ סיכול החטיפה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011.
  7. ^ אמיר בוחבוט, אחרי שנתיים: כוכבי עוזב את עזה, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2006.
  8. ^ חנן גרינברג, הגדוד של רס"ר אהוד אפרתי הרג 5 מחבלים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2007
  9. ^ עמוס הראל, אנשי מילואים: חמאס נלחם כצבא, באתר TheMarker‏, 8 בנובמבר 2007
  10. ^ אמיר בוחבוט, אינטימיות מבצעית, באתר nrg‏, 28 במרץ 2008.
  11. ^ עמוס הראל, הילוך חוזר ל"עופרת יצוקה", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011.
  12. ^ עמוס הראל, מבצע "אחת ולתמיד" 2, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2012.
  13. ^ עדו בן פורת, לא רק מספרים: אוגדת עזה מתאחדת עם 143, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2015.
  14. ^ אוריאל בארי, ‏כבוד: אות הערכת הרמטכ"ל הוענק לאוגדת עזה, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2018,
    הרמטכ"ל העניק אות הערכה לאוגדת עזה על תרומתה לחיזוק עוצמת צה"ל ולביטחון ישראל, באתר צה"ל.
  15. ^ מערכת אתר צה"ל, אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2020
  16. ^ אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי" של הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 25 נובמבר 2021.
  17. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  18. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  19. ^ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בפברואר 2024‏
  20. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  21. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
  22. ^ בן כספית‏, 8200 השיגה את תוכנית הטבח של חמאס. אבל למפקד היחידה לא היה מושג, באתר וואלה!‏, 23 בפברואר 2024
  23. ^ רביב דרוקר, הכוחות שלא הוקפצו, ההתרעות שלא הועברו: תחקיר המחדל באוגדת עזה, באתר חדשות 13, 21 בדצמבר 2023
  24. ^ בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  25. ^ אתר למנויים בלבד יואב קרן, "שמענו את הירי בתוך האוגדה. נעלנו את החמ"ל והמשכנו לעבוד", באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
  26. ^ עמרי אסנהיים, ברירת שמשון, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2004.
  27. ^ הדס דובדני, ‏כוחות ההנדסה של אוגדת עזה במוכנות שיא: "הסבב הבא – בקרוב", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 במרץ 2012.
  28. ^ הדס דובדבני, ‏אימון לילה של פלוגת צמ"ה עזה צפון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 בנובמבר 2011.
  29. ^ יניר יגנה‏, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתר וואלה!‏, 9 באוגוסט 2014
  30. ^ גילי קופר ונטע לוי, ‏אחריהם: אלו הם החיילים הכי טובים בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 במרץ 2015.
  31. ^ עמוס הראל, אין אור בקצה המנהרה, באתר הארץ, 11 ביולי 2001


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39512422אוגדת עזה