חטיבת מרכבות הפלדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חטיבת מרכבות הפלדה
סמל החטיבה
סמל החטיבה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל
סוג חטיבת שריון במילואים
בסיס האם מחנה נחשונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 19782020 (כ־42 שנים)
מלחמות
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקי מרכבה סימן 2ב
בהסבה לטנקי מרכבה סימן 4מ
פיקוד
יחידת אם Logo-ugda-340.png עוצבת עידן
מפקדים מפקדי החטיבה
אנדרטת חטיבת מרכבות הפלדה בפארק העוצבות בלטרון
מלחמת לבנון הראשונה – מפקד חטיבת מרכבות הפלדה אל"ם עוזי קרן מארח את הרמטכ"ל רפאל איתן שמבקר את החטיבה בזמן הלחימה בפאתי צידון
תעודת אות מערכה ללוחמי חטיבת מרכבות הפלדה שהשתתפו במבצע צוק איתן

חטיבה 847 – עוצבת "מרכבות הפלדה" הייתה חטיבת שריון במילואים בצה"ל, שלחמה בכל המלחמות והמבצעים מאז מלחמת לבנון הראשונה ועד לסגירתה. החטיבה הייתה כפופה לעוצבת עידן בין השנים 20142020. ב-19 באוגוסט 2020 החטיבה נסגרה כחלק מתר"ש תנופה.

היסטוריה

באוגוסט 1978 הורה הרמטכ"ל רפאל איתן על הקמת חטיבת שריון חדשה בפיקוד הצפון תחת פיקוד עוצבת אתגר כחטיבת מילואים ייעודית ללחימה בגזרת לבנון. החטיבה הורכבה מטנקי שוט קל ד'. בסיס החטיבה הראשון היה במחנה מנסורה. גדוד 275 שכבר היה קיים בפיקוד הצפון הועבר תחת פיקוד החטיבה, ושני גדודים חדשים הוקמו על בסיס חיילים משוחררים מחטיבה 7 וחטיבה 188: גדוד 293 וגדוד 294. בינואר 1980 קיימה החטיבה אימון הקמה בבאלי"ש והפכה לחטיבה מבצעית. לחטיבה היו שתי תוכניות פעולה בחירום: לגזרת רמת הגולן תחת פיקוד עוצבת נתיב האש או לגזרת לבנון תחת פיקוד עוצבת הגליל.

מלחמת לבנון הראשונה

במלחמת לבנון הראשונה גויסה החטיבה ולחמה תחת פיקוד אוגדה 91 – "עוצבת הגליל" בציר המערבי של לבנון. החטיבה בפיקוד אל"ם עוזי קרן וסגנו סא"ל שלמה ינאי כללה 3 גדודים – גדוד 275 בפיקוד סא"ל אילן אשל, גדוד 293 בפיקוד סא"ל חיים שנהר, וגדוד 294 בפיקוד סא"ל משה פלד ופלס"ר בפיקוד רס"ן ניר קפלינסקי. החטיבה השתתפה בכיתור צור מדרום וכיבושה, בכיבוש צידון[1] ומחנה הפליטים עין אל־חילווה דרך החלק המזרחי של העיר, והתבססות במרחב.[2] במלחמה איבדה החטיבה חמישה לוחמים.

בין השנים 19881989 הוסבה החטיבה לטנקי מרכבה סימן 2 ו־2ב על בסיס לוחמים מחטיבות 7 ו־211, ועברה למחנה כורדני.

תקופת האינתיפאדה

החל משנת 1989 ביצעו גדודי החטיבה תעסוקות מבצעיות ביהודה, שומרון, חבל עזה, גבול מצרים והערבה. משנת 1989 ועד 1997 על רקע האינתיפאדה הראשונה ותהליך אוסלו ביצעו גדודי החטיבה תעסוקות מבצעיות אינטנסיביות בכל הגזרות, והתמודדו עם הפרות סדר המוניות ומגוון אירועי פח"ע כמו: זריקת אבנים ובקבוקי תבערה. החל משנת 2000 עם פרוץ האינתיפאדה השנייה מאפייני התעסוקה המבצעית השתנו והגדודים בכל הגזרות התמודדו עם עשרות אירועי פח"ע במאפייני ירי, הטמנת והשלכת מטענים, רכבי תופת ופיגועי הקרבה. חלק מהאירועים כוונו ישירות אל חיילי החטיבה בבסיסים ובצירים הגזרתיים והיוו אתגר משמעותי במאפייני לחימת חי"ר ולוט"ר.

בשנת 2002 הוכפפה החטיבה באופן מלא לעוצבת הגליל. בשנה זו, פעלו גדודי החטיבה בתעסוקות מבצעיות ביהודה ושומרון:

  • בחג הפסח גויס גדוד 293 של החטיבה בצו חירום למבצע חומת מגן ולחם בגזרת חטיבה מרחבית אפרים, עם פלוגת טנקי מרכבה סימן 2ב', פלוגת חרמ"ש ושתי פלוגות לוחמות נוספות שהוצבו בתפקידי ביטחון שוטף ללא רק"ם.[3] לוחמי המילואים סיכלו פיגועים, השתתפו במבצעי מעצרים עם יחידת דובדבן, ביצעו מארבי ארטישוק והשתתפו בקרבות, כולל בקרב בקלקיליה שבו נהרג רב־סרן שלומי כהן.
  • חודשיים לאחר מכן בעת שגדוד 275 היה בתעסוקה מבצעית בגזרת איתמר אירע הפיגוע בבית משפחת שבו ביישוב. מחבל חתך את גדר היישוב, חדר לבית משפחת שבו והחל לירות בבני המשפחה שנכחו בבית. הרג את אם המשפחה, שלושה מבניה ואת מפקד כיתת הכוננות היישובית. כוחות גדוד 275 קפצו לאירוע חברו לכוחות כיתת הכוננות, בודדו את זירת האירוע, פרצו לבית והחלו לנהל לחימה מטווח קצר אל מול המחבל המתבצר בבית. במקביל החלו כוחות הרפואה של הגדוד בטיפול בנפגעים. בהמשך, כוחות גדולים של צה"ל וימ"ס שומרון הקיפו את הבית. כוחות ימ"ס שומרון חברו לכוחות הגדוד בתוך הבית וקיבלו פיקוד על הלחימה במחבל שערכה כשעה עד לחיסולו. במהלך ההשתלטות נפצעו שני לוחמי ימ"ס. שניים מהילדים חולצו מהבית כשהם פצועים קל עד בינוני. בסיום הלחימה בבית ביצעו כוחות הגדוד סריקות ביישוב מבית לבית על מנת לוודא שאין מחבלים נוספים, ביצעו מרדף יחד עם כוחות גששים ושב"כ על עקבות המחבל עד לכידת מפעיל המחבל בכפר עוורתא אשר מדרום ליישוב איתמר. בעקבות חקירה בשטח, הגדוד המשיך במרדף עד לאיתור ותפיסת חגורת נפץ ואמצעי לחימה נוספים בכפר בית פוריכ. מ"פ ב' בגדוד 275 זכה לתעודת הערכה מיוחדת ממח"ט שומרון על תפקודו באירוע. ימ"ס שומרון קיבלה צל"ש מח"ט יחידתי וצל"ש מח"ט ללוחם ביחידה.

בשנת 2004 עברה החטיבה ממחנה כורדני למחנה עמיעד וקיבלה אליה את גדוד הנדסה קרבית 8173.

מלחמת לבנון השנייה

במלחמת לבנון השנייה גויסה החטיבה בפיקוד אל"ם מאיר פינקל ללחימה תחת פיקוד אוגדה 91 – "עוצבת הגליל". החטיבה כללה שלושה גדודי טנקי מרכבה סימן 2ב' – גדוד 275 בפיקוד סא"ל רוני תדהר (שלחם תחת פיקוד חטיבות כרמלי, ברעם ומרכבות הפלדה), גדוד 293 בפיקוד סא"ל עומרי שדה, וגדוד 294 בפיקוד סא"ל דוד זקס. כמו כן כללה החטיבה גדוד הנדסה קרבית גדוד 8173, בפיקוד סא"ל ניסים חורי, ופלוגת סיור. החטיבה כבשה את מוצב סחלב, השתתפה בפריצת הציר הלוגיסטי ממושב דוב"ב אל בינת ג'בייל (כונה "ציר פינקל" על שם מפקד החטיבה) ונטלה חלק בקרבות בגזרה המרכזית באזור הכפרים רמיש, יארון, עייתרון, עינתא, עין אבל.[4] כמו כן השתתפה החטיבה בקרבות במארון א־ראס, בינת ג'בייל[5] וג'בל עמל.[6] גדוד 275 לחם לאורך כל הגבול בגזרת אוגדה 91 ובמיוחד במרחב עייתא א־שעב ומארון א־ראס עד לפאתי בינת ג'בייל. ארבעה מלוחמי הגדוד נפלו בקרב. במהלך הפסקת האש שלאחר המלחמה שימשו צוותים מהחטיבה כמחלצי טנקים שנפגעו משטח לבנון בחזרה לישראל.

במלחמה איבדה החטיבה שבעה לוחמים, ושלושה לוחמים עוטרו בציון לשבח:[7] רס"ן נמרוד הלל שנפל בקרב, מגדוד ההנדסה, עוטר בצל"ש רמטכ"ל;[8] סגן איתי לבנון, מגדוד 275 עוטר בצל"ש מפקד אוגדה;[9] וסמ"ר אושרי סיבוני, מפעיל D9 מגדוד ההנדסה, עוטר בצל"ש מח"ט על פיקוד וחילוץ שני טנקים פגועים תחת אש;[10]

אחד ההרוגים במלחמת לבנון השנייה היה רב־סרן יותם לוטן שפיקד על פלוגה ל' של החטיבה. כחלק מהליך השיקום של החטיבה קראו חייליו לפלוגה על שמו "פלוגת לוטן".[11]

לחימה בעזה ובאיו"ש

במבצע עופרת יצוקה ובמבצע עמוד ענן גויסו לוחמי החטיבה בצו 8 והחליפו את גדודי השריון הסדיר במשימות הביטחון השוטף בגבול לבנון.

בשנת 2014 הועברה החטיבה תחת פיקוד עוצבת עידן ולמחנה נחשונים.[12] עם המעבר החליפה החטיבה את גדוד ההנדסה הקרבית 8173 בגדוד 710.

במבצע צוק איתן גויסו חלק מיחידות החטיבה בצו 8. החטיבה איבדה חייל אחד, רס"ר ברק רפאל דגורקר מגדוד ההנדסה החטיבתי, גדחה"ן 710, שלחם תחת פיקוד חטיבת גולני בקרב שג'אעיה ובהמשך תחת פיקוד חטיבת בית הספר למ"כים.

ב-26 ביוני 2015 במהלך שירות מילואים הגיע מחבל חמוש אל מחסום בקעות שאותו איישו חיילי "פלוגת לוטן" ופתח עליהם באש. החיילים השיבו אש והרגו את המחבל.[13]

בשנת 2016 החלה החטיבה בהסבה לטנקי מרכבה 4מ.[14]

הצטיינות יחידות החטיבה

  • 2004: גדוד 275 נבחר כגדוד מצטיין נשיא המדינה ממערך המילואים.
  • 2007: גדוד 293 נבחר כגדוד מצטיין נשיא המדינה ממערך המילואים (גם בעקבות תפקודו במלחמת לבנון השנייה).
  • 2008: גדוד 275 נבחר כגדוד מצטיין נשיא המדינה ממערך המילואים.
  • 2009: גדחה"ן 8173 נבחר כגדוד מצטיין נשיא המדינה ממערך המילואים.
  • 2011: גדוד 294 נבחר כגדוד מצטיין נשיא המדינה ממערך המילואים.
  • 2016: גדוד 294 נבחר כגדוד מצטיין נשיא המדינה ממערך המילואים.
  • 2019: גדוד 275 נבחר כגדוד מצטיין נשיא המדינה ממערך המילואים.

סגירת החטיבה

מפקד החטיבה האחרון רונן תמים (מימין) ומפקד עוצבת עידן דוד זיני מכסים את נס החטיבה בטקס הסגירה שלה, אוגוסט 2020 (במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל)

ב-19 באוגוסט 2020 החטיבה נסגרה בהוראת הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ובהמלצת מפקד זרוע היבשה, יואל סטריק, כחלק מתר"ש תנופה.[15]

מפקדי החטיבה

שם תקופת כהונה הערות
עוזי קרן 1979–1985 מפקדה הראשון ומפקדה במלחמת לבנון הראשונה
משה פלד 1985–1990 לימים חבר כנסת. התנדב לשרת כנהג מוביל טנקים בחטיבה
מאיר גחטן 1990–1992 לימים קצין שריון ראשי
גבי לסטר 1992–1996 מפקד החטיבה בשירות המילואים
אריאל פלג 1996–1999 לימים מפקד חטיבה 188
קובי ברק 1999–2001 לימים ראש חטיבת המבצעים, ראש אט"ל ומפקד זרוע היבשה
בני פרץ 2001–2005
מאיר פינקל 2005–2008 מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית
צביקה צורן 2008–2011 לימים סגן מפקד עוצבת הגליל ומפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
ניר בן דוד 2011–2013 לימים מפקד חטיבה 188
עמיחי יודנפרוינד 2013–2015 מפקד החטיבה במבצע צוק איתן וסגן מפקד עוצבת הגליל
ערן שני 2015–2017
רונן תמים 2017–2020 מפקד החטיבה האחרון

תג היחידה

את תג החטיבה עיצבו האדריכל דני ברוש והגרפיקאית יעל פאלק. נראה בו טנק שוט עליו החלה החטיבה את דרכה על רקע הזירה הצפונית כשהצבע התכלת מסמל את הגליל והצבע החום את הבזלת של רמת הגולן. השחור והירוק מסמלים את צבעי השריון.

המנון החטיבה

את ההמנון כתבו מפקד החטיבה לשעבר, ניר בן דוד (בנדה) ועמרי שדה סגנו.

ביום לוהט מחום, ברוח איתנה
יצאו הלוחמים להגן על המדינה.
חייל וחברו יצאו אז את ביתם,
אישה וילדים כרוח בגבם.

מחול צהוב מדבר לארץ הלבנון,
לבינת ג'בל בת הרים, לצור ולצידון.
בשעט המנועים תרעד האדמה,
בקרב אויביהם הנפש נדהמה.

כוחו של הסייר, כוחות שריונאים,
חברו אל הפלס ללוחמי רגלים.
ולהכל סייעו תומכי הלחימה,
במסירות אין קץ, בחום ובענווה.

ובחלוף שנים הצנטוריון הסב,
פשט את האבק ולמרכבה הוסב.
ושוב קדור ענן, רוחות של מלחמה
ושוב אל המדים, יוצאים למשימה.

באומץ לב ניכר, בשעוט המנועים,
תוקפים ומשתלטים, אך לא כולם שבים.
הנפש כאובה כי החבר נדם.
יהיו הם בליבנו לזיכרון עולם.
יהיו הם בליבנו לזיכרון עולם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיבת מרכבות הפלדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הלחימה המשיכה כל הזמן. לא יכולנו להכריז "פוס משחק", באתר הגבורה, רועי עמוס אתר הגבורה, במחנה 4 בפברואר 2011
  2. ^ אלוף (מיל') יצחק מרדכי, אוגדת הגליל במלחמת של"ג, ביטאון מערכות
  3. ^ חטיבה 847 במבצע "חומת מגן", אתר יד לשריון
  4. ^ מסע לוויה בבינת ג'ביל יוסי קופמן, המוסף לשבת מעריב 12 באוגוסט 2006. כפי שפורסם בפורום צבא וביטחון של אתר פרש
  5. ^ אמיר זוהר, זה מה יש, ועם זה נפסיד, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006.
  6. ^ חטיבה 847 באתר יד לשריון.
  7. ^ מצטייני המילואים: "אצלנו אין השתמטות", חנן גרינברג, אתר ynet 6 במאי 2007
  8. ^ נמרוד הלל, באתר הגבורה
  9. ^ סגן איתי לבנון, באתר הגבורה
  10. ^ אושרי סיבוני, באתר הגבורה
  11. ^ החזרה לחיים של "פלוגת לוטן", דני ברנר מתוך ישראל היום, 16 באפריל 2010 כפי שהובא באתר יד לשריון
  12. ^ עידן יוסף, חטיבת "כפיר" הועברה לעוצבת "עידן", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 בספטמבר 2014
  13. ^ בקעת הירדן: מחבל פלסטיני ניסה לבצע פיגוע ירי במחסום, נורה ונפצע קשה, אור הלר ואלון בן דוד, חדשות 10, 26 ביוני 2015
  14. ^ אלדד סולו, ‏גדוד 275 איכותי, משימתי וחדור מוטיבציה, שריון 50, פברואר 2017, עמ' 19, באתר "יד לשריון"
  15. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת אתר צה"ל, טקס פרידה מ"מרכבות הפלדה", באתר צה"ל, 19 באוגוסט 2020
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0