היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
אנדרטת "דרך הגבורה" של חה"ן ויד לזכר חללי חה"ן
חיל ההנדסה בצה"ל
חיל ההנדסה הקרבית (ערך ראשי) היסטוריה כלים הנדסיים ואמצעי לחימה דחפור משוריין D9 נגמ"ש הנדסה פומ"ה נגמ"ש הנדסה נמ"ר הנדסי אמצעי אב"כ יהל"ם גדודי חיל ההנדסה הקרבית מערך הצמ"ה בית הספר להנדסה צבאית מייסד החיל עמנואל שחר הממציא והמהנדס דוד לסקוב
ראו גם
קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי הנדסה קרבית צבא הגנה לישראל

תג הראשון של חיל ההנדסה בצה"ל מ-1948

חיל ההנדסה הישראלי הוקם ב-1947 והשתתף מאז בכל מלחמות ישראל, במבצעים רבים שנערכו בין המלחמות ובכלל פעילות הביטחון השוטף.

הקמה

אנדרטת "דרך הגבורה" (דרך בורמה) לזכר חללי חיל ההנדסה

חיל ההנדסה הוקם על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה וכן על כוחות מתנדבי היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי שהתגייסו במלחמת העולם השנייה ליחידות השונות של חיל ההנדסה המלכותי של בריטניה, וביניהן לחיל החפרים ליחידת תפעול הנמלים ולבסוף אף היו חלק מהבריגדה היהודית. חיל החפרים המלכותי הבריטי היה יחידה בחיל הנדסה אשר הגיוס אליה החל בשנת 1939 כ (Auxiliary Military Pioneer Corps) שאליו, כמו ליחידות עזר אחרות, החלו להתנדב בני היישוב היהודי בא"י עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

כבר בהגנה הוכנו התשתיות שיהוו בסיס לחיל ההנדסה. המחלקות בהגנה שעסקו בהנדסה צבאית היו:

• מחלקת סליקים
• "המחלקה הטכנית" - הייתה אחראית על תכנון ביצורים
• "בצר" - בוני הביצורים, כולל יישובי חומה ומגדל
• מחלקת החבלה של הפלמ"ח - חומרי נפץ ופיצוץ תשתיות אויב

בדצמבר 1947 קרא אליו דוד בן-גוריון את עמנואל שחר, קצין ששירת בפלוגת השדה של "חיל ההנדסה המלכותי" בבריגדה היהודית והורה לו להקים כוח הנדסה שישרת את הצבא העברי ויסייע למאמצי ההגנה והפריצה במלחמה העתידה להתרחש.

שחר גייס לחיל עשרות אזרחים ששירתו כמהנדסים במסגרות אזרחיות וכן מאות יהודים ששירתו בחיל ההנדסה הבריטי ("חיל ההנדסה המלכותי") ורכשו שם מיומנות הנדסית מתקדמת. בסיס זה תוגבר ביוצאי הפלמ"ח ובמאות מגויסים חדשים שלמדו מהוותיקים תוך כדי לחימה.

בתחילת דרכם, פעלו כוחות ההנדסה במסגרת "שירות ההנדסה", ואילו "שירות האיכסון" פעל במסגרת נפרדת.

• "שירות ההנדסה" הפעיל מחלקת חבלה, מחלקת ביצורים (שלא כללה ציוד כבד, אלא התבססה על עבודה ידנית) וכן מחלקת ציוד מכני כבד (צמ"כ). כלי הצמ"ה הושגו במגוון דרכים: חלק הושאלו מחברות אזרחיות גדולות כמו סולל בונה, ואחרים נלקחו ממה שנטשו הבריטים וצבאם. מחלקות, כיתות ואף מהנדסים בודדים סופחו לכוחות הלוחמים ופעלו במקומות שבהם נדרשו במגוון תחומים: הסוואה, התבצרות, גישור, פינוי מוקשים, חבלה ועוד.
• "שירות האכסון" היה אחראי על בניית בסיסים ומוצבים, תחזוקת תשתיות צבאיות ואזרחיות והתאמת תשתיות הצבא הבריטי לצורכי צה"ל.

בין היחידות המרכיבות את חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל, קיימים שלושה גדודים מבצעיים שמספריהם: 601, 603 ו–605 הם מספרי שלוש פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, אות וציון למורשתו של החיל שהחלה כבר עם הקמת פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי. הקשר ההדוק למורשתו זו של חיל ההנדסה הישראלי התמסד החל משנת 2016 באמצעות שיתוף פעולה בין פורום משפחות פדויי השבי ובין עמותת חיל ההנדסה. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בהשתתפות חיל ההנדסה הקרבית באירועים שונים של הפורום כמו: הטקס השנתי ב"יער פדויי השבי, חבירה למסע בני משפחות השבויים - בפולין (Road To Liberation) לציון 75 שנה לנפילה בשבי בשיתוף עדים במדים ו"יד ושם" - ספטמבר 2016, שילוב הנושא בספר מורשת חיל ההנדסה (2018).

קצין הנדסה ראשי תת-אלוף עידו מזרחי בטקס פורום משפחות פדויי השבי - חיל החפרים 26.5.22

שלט הכניסה ליער פדויי השבי - חיל החפרים ולצידו סמל י"פ חה"ן 802 - מפקדת הנדסה פיקוד מרכז

חיל ההנדסה במלחמת העצמאות

דחפור של חיל ההנדסה פורץ את דרך בורמה

במלחמת העצמאות כוחות הנדסה פוצצו גשרים על נהר הירדן ובצפון עזה ובכך בלמו את התקדמות הכוחות הערביים (ירדן, מצרים וסוריה) אל עבר העורף האזרחי של ישראל, אך עיקר תהילתם באה להם בזכות פריצת הדרך לירושלים הנצורה ("דרך בורמה") והכשרת "דרך הגבורה".

בחזית הדרומית, חיל ההנדסה ביצר את יישובי הנגב ובנה מערכת מכשולים שהקשתה על פלישת כוחות השריון המצריים מספיק כדי שיעדיפו לעקוף את המכשולים והיישובים כשיכלו במקום לנסות לפרוץ דרכם. בנוסף, חיילי חיל ההנדסה סיפקו ציוד ומים ליישובים המתבצרים בדרום ולכוחות צה"ל שנלחמו על הנגב.

רק באפריל 1948 הוקם בית הספר להנדסה צבאית, שתפקידו הכשרה מסודרת של פלסים. בסוף מלחמת השחרור אוחדו שני השירותים - "שרות ההנדסה" ו"שרות האכסון" ל"חיל הנדסה". הפיקוד העליון קבע, כי חה"ן הוא הגוף, אשר באמצעותו יבצע הצבא את משימותיו בשטח ההנדסה הצבאית - "החל בפעולות קרביות, שבהן תפקידיו משתלבים ומשלימים את פעולות שאר החילות, דרך פעולות חבלה, סילוק פצצות, ביצורים והעלמה (הסוואה), וכלה בטיפול בתנאי קרב בדרכי תעבורה, באספקת מים וחשמל וכו'".

אל"ם עמנואל שחר שהקים את החיל, היה מפקדו הראשון ועסק בהקמת הבסיס לחיל הנדסה מודרני. בשנת 1954 סיים את תפקידו ופרש מן הצבא.

חיל ההנדסה במבצע קדש

בין המלחמות

אנדרטת חיל ההנדסה בראש מעלה עקרבים

בין מלחמת העצמאות למבצע קדש עסק חיל ההנדסה בביצור הגבולות, ירושלים ויישובי הספר מפני מסתננים (פדאיון) והפגזות אויב. בירושלים גם פינה חיל ההנדסה מוקשים שהטמין הלגיון הערבי בהר ציון.

בנוסף, תכנן ובנה חיל ההנדסה מספר פרויקטי בנייה לאומיים ואזרחיים, אשר אפשרו לו לצבור ניסיון ובו בזמן סייעו לישראל להשלים פרויקטים לאומיים גדולים באזורי עימות. בין פרויקטים אלו היו:

• פיתוח הנגב וסלילת הדרך לאילת (מבצע ערבה, 1949–1950)
• הקמת הגשר למוצב דרדרה של גרעין נח"ל מעל נהר הירדן (1954) בתכנונו של דוד לסקוב.

הפריצה לסיני

במבצע קדש (1956), כוחות הנדסה, ובייחוד מפעילי צמ"ה, פרצו והכשירו דרכים לכוחות השריון והארטילריה של צה"ל וגררו כלי רכב ותותחים תקועים באמצעות דחפורים וטרקטורים. על פעילותו המסורה במלחמה זכה חיל ההנדסה למכתב הוקרה מהרמטכ"ל, משה דיין.

כתצאה ממלחמה זו, נפל בידי החיל הדל באמצעים שלל רב של ציוד מכני הנדסי מצרי, חומרי בניה, נשק, תחמושת וחומרי נפץ. במבצע "לקט" הוטל על חיל ההנדסה לאסוף ולפנות את הכלים השמישים לשטח ישראל. הכלים הובלו במשאיות, בגררים, ברכבת ואף דרך הים. כלי הצמ"ה, שהיוו חלק רב מהכלים, פונו בנסיעה עצמית ושופצו לאחר מכן.

מבצע "עמורה"

בשנת 1957, אחרי שהוחלט על נסיגה מסיני, החליטו בצה"ל על מבצע "עמורה" להרס התשתית הצבאית בסיני, מתוך הבנה שכל מה יישאר בסיני ישמש את המצרים בהתקפתם הבאה על ישראל. את ההריסה ביצעו גדוד "אסף" (601) של חיל ההנדסה, אנשי בהל"צ, חטיבת גולני וחטיבה 7. הלוחמים - הכוללים פלסים, חבלנים, מומחי הריסה ומפעילי צמ"ה - פוצצו את שדות התעופה ואת בסיסי הצבא המצרי, הרסו מאגרי דלק ותחמושת תת-קרקעיים, עקרו קווי כוח ומסילות ברזל ו"חרשו" 750 ק"מ של כבישים באמצעות קרס ה"רוטר" (מעקר) שמותקן בירכתי הדחפור. בעבודה מאומצת (של כ-20 שעות ביממה) הצליחו לוחמי החיל להרוס את כל המטרות שהוקצו לו בזמן הנקוב (לפני החזרת חצי האי סיני לידי המצרים). על כך קיבל גדוד אסף צל"ש גדודי - הראשון מסוגו בצה"ל.

חיל ההנדסה במלחמת ששת הימים

תא"ל דוד לסקוב, קצין הנדסה בכיר, מייסד ומפקד יחידת יפת"ח, שפיתחה אמצעי לחימה וחבלה מיוחדים, עבור לוחמי חיל ההנדסה והיחידות המיוחדות.

בשנים שלפני מלחמת ששת הימים, בעיקר בתקופה שבין 1965 ל-1967, קיבלו מספר מפעילי ציוד מכני הנדסי של חיל ההנדסה את עיטור העוז על שהפעילו טרקטורים ודחפורים, רובם לא משוריינים, על מנת לעבד אדמה ולבצע עבודות הנדסיות בגזרת האון, תחת אש כבדה והפגזה ארטילרית מצד הסורים. בשנת 1965 באזור רמת כורזים נהרג מאש סורית שמואל לוי. על פעלו במהלך הקרב הוענק לו עיטור העוז.

בתקופת ההמתנה ואי-הוודאות שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים הוטל על חיל ההנדסה לבצר את גבולות ישראל מפני מתקפה מאוחדת של צבאות ערב. רוב המכשולים (מוקשים, תעלות ומחפורות) מוקמו בחזית הדרומית, שם גדוד הנדסה תחת פיקודו של סא"ל זאב לבנון (וייס) הניח מעל 12,000 מוקשי נ"ט והכין מאות מחפורות לכלים של צה"ל.

חזית הדרום

בפרוץ המלחמה הוטל על חיל ההנדסה להכשיר במהירות את הדרך מניצנה לאום-כתף. חיל ההנדסה השלים את המשימה תוך שעה וחצי. לכניסתם המוקדמת של כוחות השריון לאזור הייתה חשיבות רבה בקרבות עם חיל השריון המצרי. כוחות ההנדסה התקדמו בד בבד עם כוחות השריון ששעטו בסיני, פתחו צירי תנועה והכשירו דרכים עבורם. דחפורים הסיטו רק"מ וטנקים פגועים מן הדרך. אלו נלקחו אחר כך כשלל והוסבו לשימוש צה"ל. כוחות ההנדסה פרצו שדות מוקשים וחילצו טנקים ישראלים פגועים. בשוך הקרבות בחזית הדרום, סלל חיל ההנדסה דרכים ופינה מוקשים שהותירו אחריהם המצרים.

חזית המרכז

לוח לזכר פעילות חיל ההנדסה בירושלים, בלוח - שנמצא בשער ציון - כתוב: "שערי החומה נפרצו, עמדות האויב נותצו, והעיר פונתה ממוקשים על ידי גדודי חיל ההנדסה פיקוד מרכז. סיוון תשכ"ז, יוני 1967."

בחזית המרכז נטל חיל ההנדסה חלק משמעותי בלחימה. כוחות ההנדסה של פיקוד המרכז פרצו את חומות ירושלים, הרסו את עמדות הירדנים ופינו את המוקשים מרחבי העיר. אולם הקרב הידוע ביותר של חיל ההנדסה בחזית זו היה כיבוש צפון השומרון. ב-5 ביוני הוטל על כוחות השריון לכבוש את עמק דותן שנמצא מדרום לג'נין וחיבר בין העיר לשכם. במהלך הקרב, נודע כי חטיבה ירדנית הגיעה לעמק והכוחות שבו היו בסכנה. סרן אהרון טנא, מפקד כוח ההנדסה של חטיבה 45, התנדב לעזור לטנקים שנתקעו בדרך. כוחות ההנדסה חילצו את הטנקים תחת אש כבדה והמשיכו במשימתם למרות האבדות הקשות שספגו. בנוסף לחילוץ הטנקים הם פוצצו מספר גשרים ושדות מוקשים בסביבה ואף נלחמו ככוח חרמ"ש לצד הטנקים. המשימה הושלמה אך לחיל ההנדסה נהרגו 12 חיילים ועוד 16 נפצעו קשה. על אחוות הלוחמים, האומץ והמסירות שגילו לוחמי הגדוד בקרב קיבלו 5 חיילים שהשתתפו בו צל"ש (עבור מנחם ינקוביץ בהמשך הומר לעיטור המופת) ואילו טנא קיבל את עיטור המופת.

אחרי הקרב על עמק דותן, החל חיל ההנדסה במבצעים לפיצוץ הגשרים שעל נהר הירדן על מנת לבודד את הכוחות הירדנים בגדה המערבית, למנוע הגעת תגבורת של כוחות ירדנים וחטיבה עיראקית משוריינת שעשתה את דרכה לירדן. ב-8 ביוני פוצץ חיל ההנדסה את גשרי דמיה. היו אלה שני גשרים גדולים, האחד מבטון והשני מברזל. באמצעות שימוש במאות ק"ג של חומר נפץ על מנת להשמיד כל גשר, הצליח הכוח לפוצץ את הגשרים, והללו הושמדו באופן שחסם את הירדן למעבר טנקים אפילו בצליחה מאולתרת. במקביל, פוצצה פלוגת ההנדסה של "חטיבת הראל" את גשר אלנבי, גשר בית הערבה וגשר מנדסה.

חזית הצפון

גם בחזית הצפון הכין חיל ההנדסה רשת מכשולים על מנת למנוע פלישה סורית. מערכת ההגנה זו כללה כ-25,000 מוקשי נ"ט בנוסף לתעלות ומחפורות. ברם, השמדת חיל האוויר הסורי ביום הראשון למלחמה והצורך לכבוש את רמת הגולן ולטהרה מארטילריה הוביל מהר לשינוי המשימות שהוטלו על חיל ההנדסה מביצור לפריצה.

חיל ההנדסה הכין כבר לפני המלחמה תוכניות לפריצת צירים לרמת הגולן. תוכניות אלה לקחו בחשבון את הקשיים שמציבה משימה זאת: צוקים גבוהים ותלולים עשויי בזלת שעליהם יושבים תותחים סוריים. כוחות ההנדסה של סא"ל אריה גולן והמג"ד אבישי כ"ץ הובילו את פריצת כוחות השריון לרמת הגולן.

בסך הכול נפרצו חמישה צירים (מצפון לדרום):

• דרך מדרום לתל-עזזיאת, בואכה תל פאחר
• דרך גבעת האם - תל אבו ח'נזיר
• ציר שלישי נפרץ בגזרה המרכזית, באזור גונן - דרבשיה
• ציר האון - תאופיק - אל-חמה (כיום חמת גדר)
• ציר אל-כורסי - ג'קופיה, לאורך הכנרת ובניצב לה

את פריצת הצירים דרך הרי הבזלת ביצעו מפעילי הצמ"ה, שהפעילו דחפורים וטרקטורים שרובם לא היו ממוגנים. הם ביצעו את הפריצה תחת הפגזה קשה ובמהלכה, בנוסף לפריצת הדרך, גם פינו מוקשים ונפלי תחמושת. פריצת הצירים חייבה גם לחימה מצד הפלסים. במהלך פריצת הציר ליד מוצב תל-חמרה התברר שהסורים תפסו אותו מחדש ופלסי חיל ההנדסה נאלצו להסתער על המוצב ולכבוש אותו על מנת לאפשר לדחפורים להמשיך להכשיר את הציר.

לאחר שנפרצו הדרכים וכוחות צה"ל עלו לרמה, המשיך חיל ההנדסה בהכשרת דרכים לרכבים כבדים ולמשאיות. בעוד כלי הצמ"ה עובדים בתוואי, עמלו פלסים בניקוי שוליו מן המוקשים שזרעו הסורים לאורך כבישי הגולן. בכך הבטיח חה"ן תנועה בטוחה בצירים, שהיו עמוסים לעייפה.

בתום המלחמה, החל חיל ההנדסה לבצר ולמקש את רמת הגולן, לסלול דרכים אל מקומות אסטרטגיים ברמה ולהקים ביצורים לכוחות צה"ל. חברות אזרחיות, שעבדו תחת פיקוח חה"ן, הקימו גדר מערכת ובנו תשתיות לבסיסים צבאיים לצורכי כוחות צה"ל ברמה. כמו כן, הקים חיל ההנדסה, בסיוע חברות אזרחיות, רשת מים חלופית לבסיסי ויישובי הגולן, על מנת שלא להיות תלויים במים שמגיעים מסוריה ולבנון (פעולה שהוכיחה את עצמה בהמשך). כמו כן, נפרצה דרך רחבה יותר אל מוצב החרמון.

אחרי המלחמה פעל חיל ההנדסה לבניית ושיפוץ גשרים מעל נהר הירדן. חלק מהגשרים הירדנים פורקו והוחלפו בגשרים חדשים. בין הגשרים שהקים חיל ההנדסה מעל הירדן: גשר הבניאס, גשר בנות יעקב, גשר שפך הירדן וגשר "הפקק".

העורף וסיוע כללי

יחידת סילוק הפצצות של חיל ההנדסה הייתה גם היא פעילה מאוד. ירושלים ויישובי קו התפר הופגזו בארטילריה והופצצו בידי חיל האוויר הירדני וחיל האוויר העיראקי שהטיל כ-16 פצצות ברזל של 250 ק"ג TNT ממטוסי טופולב Tu-16, שחלקן לא התפוצצו והיה צורך לנטרלן. פצצה אחת נפלה בכביש פתח תקווה-בית ליד וניטרולה דרש מאמץ מיוחד, שלבסוף הוכתר בהצלחה. בסך הכול סילקו אנשי היחידה כ-28 טון פצצות בחזית הצפון, 7.5 טון פצצות במרכז ו-2.5 טון פצצות בחזית הדרום.

חיל ההנדסה גם נדרש לדאוג לכשירות המבצעית של שדות התעופה של חיל האוויר הישראלי ולהיות מוכן לתיקונים מהירים של מסלולי ההמראה והנחיתה במקרה שיופצצו. עם התקדמות המלחמה, החל חיל ההנדסה להכשיר שדות תעופה חדשים ולהשמיש שדות תעופה שנכבשו מהערבים, לשימוש חיל האוויר הישראלי.

חיל ההנדסה במלחמת ההתשה

ה"זאב", מטען מועף בהנעה רקטית שפותח על ידי חיל ההנדסה הקרבית. רקטות ה"זאב" הסבו למצרים פגיעה קשה במהלך מלחמת ההתשה, כולל הריגת הרמטכ"ל המצרי.

לוחמי חיל ההנדסה מקימים גשר ביילי, 1970.

בחזית הדרומית

באוגוסט וספטמבר 1968 עסקו המצרים בהפגזה ארטילרית לאורך תעלת סואץ, הפגזה שהופסקה בעקבות פשיטות של צה"ל בעומק מצרים. בעקבות הפגזות אלה הוקמו לאורך התעלה 16 מוצבים (שכונו "מעוזים") בקו שכונה "קו בר-לב".

ב-8 במרץ 1969 החלו המצרים בהפגזה ארטילרית רצופה על מעוזי קו בר-לב. הפגזה זו היא תחילתה של מלחמת ההתשה, שנמשכה כ-16 חודשים רצופים. בצה"ל הוחלט להחזיק במעוזים בכל מחיר, ועל חיל ההנדסה הוטל להקים מהר ככל האפשר ביצורים שיחזיקו מעמד מול ההפגזה הכבדה של המצרים. תחת הפגזה כבדה, החל חיל ההנדסה לחזק את "קו בר-לב". חלק נכבד מעבודות הביצורים נעשה תחת אש כבדה, כאשר מפעילי הצמ"ה והדחפורים הרימו סוללות עפר, חפרו שוחות ותעלות נ"ט. במקביל, אנשי מחלקת הביצורים של החיל בנו עמדות מחופרות (בונקרים) והניחו מעליהם שכפ"צ (שכבות פיצוץ) שהיו מורכבים מפסי רכבת מברזל שהוצמדו בחזקה למשטח אחד (אלתור שהתברר כהצלחה ביצורית)(הפסים עצמם פורקו משרידי מסילת הרכבת הטורקית בנגב, וממסילת "רכבת העמק", והובאו לסיני). הודות לעבודתם המאומצת של אנשי חיל ההנדסה, הצליחו המעוזים להחזיק מעמד בהפגזות הכבדות והצילו חיים רבים. כאות הוקרה להקרבה ולמסירות של החיילים, ביום העצמאות תשכ"ט 1969 הוענק פרס ביטחון ישראל לחיל ההנדסה (זה היה הפרס הראשון מסוגו בצה"ל).

ב-8 באוגוסט 1969 נכנסה לתוקפה הפסקת אש בת חודש, שאותה ניצל חיל ההנדסה לתיקון ושיפוץ המעוזים הפגועים וסתימת פרצות בגזרה הצפונית. בנוסף לעבודות הביצורים, לוחמי חה"ן לקחו חלק בפשיטות הנגד של צה"ל וחיבלו בכמות רבה של ציוד, אמל"ח ומתקני צבא מצרים.

במהלך מלחמת ההתשה שוגרו לעבר מטרות מצריות מאות רקטות "זאב 500", פרי פיתוחה של "חוליית לסקוב" שפעלה בחיל ההנדסה הקרבית תחת פיקודו של דוד לסקוב. בתאריך 9 במרץ 1969 פגע "זאב" במטה הצבא המצרי באסמאעיליה והרג את הרמטכ"ל המצרי, עבד אל-מונעים ריאד, וכמה קצינים בכירים נוספים.

בשאר החזיתות

הגם שהלחימה האינטנסיבית ביותר הייתה בחזית הדרומית, גם בחזית הצפונית ובחזית המזרחית לא שרר שקט. כוחות צה"ל נאלצו להתמודד עם התקפות מצד הפת"ח (ארגון טרור פלסטיני) וארגוני טרור שפעלו מלבנון בתמיכת הסורים. חיל ההנדסה פעל רבות להקמת ביצורים ומוצבים, ניקוי פצצות, מוקשים ומלכודות סוריות וכן בבניית חסימות ותעלות שנועדו למנוע הסתננויות. במקביל, הצטרפו לוחמי חיל ההנדסה לפשיטות נגד, פלסו את הדרך לשאר הכוחות והשמידו תשתיות טרור וצבא:

• ביוני 1969 פוצצו חיילי חה"ן את תעלת הע'ור הירדנית על מנת להרחיק את המחבלים ואת האוכלוסייה בקרבה פעלו והסתתרו מהגבול.
• ב-12 במאי 1970, בלבנון, פוצצו חיילי חה"ן 33 בתים, בונקרים ועמדות בארבעה כפרים לבנוניים.
• ב-26 ביוני 1970, פוצצו חיילי חה"ן שישה מוצבים סוריים, כמה סוללות ארטילריה וסייעו בהשמדת 30 טנקים סורים.

בנוסף לכך, הכינו חיילי חיל ההנדסה אמצעי בלימה בגבולות, כגון חסימות ותעלות נ"ט. בעקבות ריבוי פעולות הטרור בגבול המזרחי, החל חיל ההנדסה להדריך את יישובי הספר בזיהוי מטעני חבלה ומוקשים.

חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים, שפרצה בהפתעה ב-6 באוקטובר 1973, ביצעו לוחמי חיל ההנדסה פריצות תחת אש והפגזות מסיביות. כלי הצמ"ה כללו טרקטורים ודחפורים שרק מעטים מהם היו משוריינים. רכבי ההנדסה היו זחל"מים, חלקם ממוגנים באופן חלקי בלבד. הפלסים שהיו בחזית פעלו תחת אש וכמעט ללא מיגון, דבר שגרם לאבדות כבדות. יחידת סילוק הפצצות של חיל ההנדסה הועסקה רבות בפינוי פצצות, מוקשים, נפלי תחמושת ואף פצצות השהייה ממולכדות. במהלך המלחמה פיתחה היחידה שיטות חדשניות לטיפול בפצצות שכאלה וניטרלה עשרות מהן בהצלחה.

למרות זאת, חיל ההנדסה היה אחראי לרגעי המפנה במלחמה:

• כוחות ההנדסה הקימו סוללות וגשרים שאיפשרו את צליחת תעלת סואץ. האלוף אריאל שרון פיקד באופן אישי על הדחפורים שפרצו את סוללות העפר ועל מאמצי הגישור. צליחת התעלה הייתה שלב מכריע במלחמה ולמעשה הביאה לכניעת הצבא המצרי על ידי כיתור הארמייה השלישית.
• בחזית הצפונית, מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה סייעה בבלימת הסורים, וכוחות חה"ן הובילו את הדיפת הסורים תוך פריצת הדרך לכוחות השריון. בחרמון, מפעילי הצמ"ה של חה"ן פרצו דרך למוצב החרמון ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לשיא החרמון (הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון) לפני הסורים (בכך הוא נהייה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון). את מוצב החרמון כבשו חיילי חטיבת גולני.

הקרבות ברמת הגולן

שדה מוקשים ברמת הגולן.

בפרוץ המלחמה, היו ברמת הגולן רק מעט כוחות הנדסה. בימים שלפני המלחמה, מפקד ההנדסה של פיקוד הצפון, אל"ם משה פלד (חדד), ראה את הנולד והחל בארגון כוחות וציוד קרבי. הכוחות החלו בבניית מכשולים רבים בדמות הרחבת תעלות נ"ט והטמנת חגורות מיקוש לאורך צירי הפריצה. יומיים לפני המלחמה, גם צוערי בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) נקראו להטות שכם למשימה. מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה ברמת הגולן תרמה לבלימת הכוחות הסורים ועיכבה את התקדמותם בשעה שכוחות השריון הישראלים בגולן עוד היו מעטים ומדוללים מידי.

ב-9 באוקטובר, פרצו אוגדת רפול וחטיבה 7 את "הקו הירוק", כאשר יחידת ההנדסה האוגדתית ומהנ"פ צפון (מחלקת הנדסה פיקודית) פילסו להן את הדרך. את הכוחות הובילו דחפורי חה"ן, בראשם דחפורי די-9 שהיו הכלים המסיביים ביותר של החיל והכף הכבדה שלהם סיפקה להם הגנה חלקית מפני אש האויב שהומטרה עליהם לאורך כל מאמצי הפריצה.

אחרי כיבוש מוצב תל א-שמס, הוטל על כוחות ההנדסה להפוך את הביצורים הסורים כנגדם. את הביצורים, שהופנו כלפי מערב, היה צריך להפנות כלפי מזרח. את עבודת הביצורים ביצעו שני דחפורי די-9, פלסים וכלי צמ"ה נוספים תחת אש והמשיכו למרות ההרוגים.

פריצת הדרך לשיא החרמון

אחרי שוך הקרבות הגדולים ברמת הגולן וכיבוש מוצב החרמון הישראלי, היה צורך לטפל במוצב החרמון הסורי, ששלט מלמעלה על המוצב הישראלי. לשם כך היה צריך לפרוץ דרך אל המוצב הסורי והמשימה הוטלה על גדוד הצמ"ה ויחידה הנדסית פיקודית של פיקוד הצפון. הפלסים נאלצו להתמודד עם מספר אתגרים:

1. סלע קשה וחזק, שקשה לחצוב בו.
2. תוואי דרך צר והררי, סכנה ליפול לתהום.
3. קור עז ושלג רב. דבר זה מגביר את סכנת ההחלקה וכן מקשה על פעולת הכלים והאנשים מחמת הקור.
4. מיקוש שהטמינו הסורים.
5. מארבים שביצעו לוחמי הקומנדו הסורי.

הפלסים הצליחו להתמודד עם כל האתגרים:

1. חציבת הסלע נעשתה בידי דחפורי די-9 כבדים כאשר סלעים קשים במיוחד פוצצו באמצעות חומרי נפץ.
2. הדחפורים עבדו בזהירות רבה ופילסו דרך ברוחב 5 מטרים.
3. הובא ציוד מיוחד שהגן על החיילים, הכלים והדלק מפני קיפאון.
4. המוקשים פונו בידי הפלסים.
5. לוחמי הצמ"ה היו מוכנים לכך ובזכות ערנותם היו מוכנים למארבים ואף לקחו בשבי 8 אנשי קומנדו סורי.

הדרך הושלמה בהצלחה ואפשרה לכוחות צה"ל להעביר אספקה למוצבים גם באמצעות כלי רכב ולא רק באמצעות מסוקים.

כעבור מספר שבועות כוסתה הדרך בשלג כבד וחיל ההנדסה נקרא שוב לפלסה. בעזרתם של אנשי מע"צ וציוד מיוחד לעבודה בקור עז שהותקן על כלי הצמ"ה ומעילים מחממים שסופקו למפעילים - גם מאמץ זה הוכתר בהצלחה. אחרי בניית הדרך הקים חיל ההנדסה בונקרים, ביצורים ותשתיות במוצב הישראלי ובמוצבים הסורים שנכבשו. העבודה נעשתה מהר יותר מן הצפוי, על אף שבחלק הזמן היא נעשתה תחת הפגזות סוריות.

באפריל 1974, החלו הסורים בהכנת נתיב לטנקים אל שיא החרמון. שיא החרמון היא הפסגה הרמה ביותר של רכס הרי החרמון ומתנשאת לגובה של 2814 מטר מעל פני הים. על חיל ההנדסה היה עתה להיאבק לא רק כנגד תנאי הדרך הקשיים, אלא גם כנגד הזמן, כאשר פלסי ומפעילי הצמ"ה התחרו נגד הסורים מי יגיע ראשון לפסגה. דחפור די-9 פרץ את הדרך, כשאחריו שופלים ומפלסות המשלימות את פינוי השלג, ונגמ"ש M-113 שאבטח את העבודות. ניסיונם של מפעילי הצמ"ה ונחישותם, אפשר להם להשיג במירוץ את הסורים, והדי-9 הישראלי שהוביל את הפריצה היה הכלי הממונע הראשון שהגיע לפסגת החרמון. בעקבות מאמצי תיווך של האו"ם הוצב בפסגה כוח בינלאומי והוא יצא מרשותם של הסורים.

הקרבות בסיני

חיל ההנדסה ניסה להקים מספר מתקני הצתה לאורך התעלה, שייצרו חומת אש וימנעו צליחה מצרית. ניסויים במתקנים כאלה נעשו עוד ב-1970 אך לא עלו בהצלחה. למרות זאת, הוקמו מספר מתקני הצתה ומתקני דמה, לצורך הטעייה. ביום שישי ערב המלחמה נשלח צוות של יחידת הפיתוח של חיל ההנדסה יחידת יפת"ח להכין את המתקנים להצתה. בעת הצליחה עצמה, לא הצליחו הפלסים להפעיל את המתקנים בזמן עקב עיכוב אישור מהדרג הפיקודי הגבוה. הפלסים עזרו למעוזים בהתבצרות אך לנוכח היתרון המספרי המכריע של המצרים, לא יכלו למנוע את הצליחה. הצוות נפל בשבי המצרים יחד עם חיילי המעוז בו שהו. למרות זאת, מבצע ההטעיה הצליח בחלקו והמצרים הקצו כוחות למעקב ונטרול מתקני ההצתה. במהלך הקרבות בסיני, עזרו כוחות ההנדסה לחלץ טנקים פגועים, לפנות שדות מוקשים ואף להילחם שכם אל שכם עם הטנקים והחי"ר בתור חרמ"ש.

אחרי שנבלמה ההתקפה המצרית, המאמץ העיקרי של כוחות ההנדסה היה לפרוס את מערך הגישור והצליחה, לפרוץ ולפנות במהירות דרכים להעברת הכוחות ומערך הגשרים הניידים, לכיוון התעלה.

צליחת התעלה

ערך מורחב – מבצע אבירי לב

כלי רכב אמפיבי/דוברה מסוג תמסח (ז'ילואה) שהיה כוח החלוץ בצליחת התעלה

טנק צולח את התעלה על גשר שהקים חיל ההנדסה

צליחת התעלה הייתה אחת מרגעי המפנה וההכרעה החשובים במלחמה. בעקבות הצליחה התאפשרו ניתוקם של קווי האספקה המצריים וכיתור הארמייה השלישית, דבר שאילץ את המצרים להיכנע. צליחת התעלה אפשרה גם לכוחות צה"ל להיכנס לעומק שטח מצרים, ואף להגיע לנקודה שמרחקה 101 ק"מ מעיר הבירה קהיר. צליחת התעלה לא הייתה מתאפשרת לולא חיל ההנדסה שהתכונן אליה כבר מסוף מלחמת ששת הימים והכשיר צוות וציוד עוד ב-1967. ב-1968 הוקם גדוד 605 שהיה אחראי על הצליחה ובהמשך הפך לגדוד ההנדסה הקרבית הסדיר השני בצה"ל. מספר ימים לפני פרוץ המלחמה, נכנס חיל ההנדסה לכוננות צליחה והצליח להכשיר את רוב הציוד והאנשים למבצע המורכב והמסובך. הצליחה בוצעה בהתאם לתו"ל שפותחה בשילוב עם חיל השריון, שלפיה הטנקים גררו והובילו את הגשרים והדוברות, עזרו בהשקתם למים, ואחר כך הובלו עליהם לצדה המערבי של התעלה. מבצע צליחת התעלה כונה בצה"ל מבצע "אבירי לב".

הקמת הגשר היבשתי

כעת, נדרש חיל ההנדסה להבטיח מעבר בטוח ומהיר לאספקה שוטפת ומעבר כוחות לכוחות צה"ל ששהו בשני צידי התעלה. חשיבות עליונה נודעה עתה להגנת שלושת הגשרים הצפים מפני טיבוע. מאחר שהיה ברור שבמקרה שתופר הפסקת האש, ימקדו המצרים את מירב המאמצים בטיבוע הגשרים הצפים, לשם ניתוק כוחות צה"ל שנמצאים בגדה המערבית של התעלה. כפתרון, הציע הקהנ"ר לשעבר ירחמיאל דורי להקים "גשר יבשתי" מעל התעלה, שיהיה חסין מפני טיבוע.

המשימה הוטלה על גדוד הצמ"ה 572 (מילואים) של פיקוד הדרום (כיום: גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד הדרום), בפיקודו של סא"ל טוביה לביא. גדוד זה, שהשתמש אך ורק בכלי צמ"ה, רכב, וציוד אזרחיים, שגויסו בתחילת המלחמה, היה מורכב רובו ככולו מאנשי מקצוע מנוסים בתחום ההנדסה והתשתיות: המפקדים היו מהנדסי דרכים ובניין, וקבלני עבודות עפר ותשתיות, והמפעילים היו אנשי עבודות עפר ותיקים, מפעילי כלים כבדים במכרות הפוספטים והנחושת, ובמפעלי ים המלח שבנגב.

מפקדי הגדוד, תכננו במהירות את "הגשר היבשתי", כאשר מטרתם הייתה יצירת סכר של ממש בתעלת סואץ, שישמש תשתית מוצקה לכביש בטוח וסלול, שאינו פגיע לתקיפות או הפצצות מהאוויר. מיד החלו חיילי הגדוד - מפעילי הכלים, לדחוף אלפי טונות של עפר, אל תוך התעלה, כאשר העבודה נעשתה במקביל משני צדי תעלת סואץ. מאחר שהיה צורך בשינוע כמויות אדירות של אבנים ועפר לאתר לצורך ביצוע המשימה, צורפו לגדוד כוחות נוספים, שכללו בין השאר יחידות תובלה שהשתמשו בצי משאיות רכינה אזרחיות מדגם מרצדס בשלל צבעים, (שנרכשו באירופה בדחיפות לצורך המבצע, ונשלחו בדרך הים לישראל), והוקם "אגד צמ"ה" מיוחד שהיה כפוף למפקדי הגדוד.

השלב הסופי בהקמת ה"גשר היבשתי" כמעט הושלם בחודש נובמבר אך העבודות הופסקו וחודשו שוב ושוב מסיבות מדיניות.

כדי להתגבר על הזרימה החזקה שנבעה כתוצאה מהבדלי הגאות והשפל בין ים סוף (המחובר לאוקיינוס ההודי) לים התיכון, נערך ביצוע השלב האחרון של הגשר, באמצעות הטבעת דוברות ישנות שהובאו מנמל ת"א, מולאו באבנים, ונדחפו על ידי הדחפורים לפתח שנותר. בסיומן של העבודות ניצב על פני תעלת סואץ סכר מרשים, כולל ציפוי אבן (למניעת ארוזיה) משני צדדיו. בפועל, זהו אחד הגשרים המפוארים בתולדות ההנדסה הצבאית שנבנה תוך כדי מלחמה, נתוני הגשר - כפי שתוארו באתר עמותת חיל ההנדסה הם:

לאחר כשישה שבועות של עבודה מאומצת, אשר במהלכה שוקעו בתעלה 350,000 מ"ק חול, חרסית ואבן, הועמד לרשות צה"ל גשר, שכמותו לא הוקם מעולם על ידי שום צבא בתקופה המודרנית. ממדיו היו מרשימים: אורכו 185 מ', רוחבו 22 מ' וגובהו מעל פני המים 2 מ'. עומק המים במקום הקמתו היה 16 מ'. 8 מ' מרוחבו צופו באספלט. 10 מ' יועדו למעבר טנקים ו-4 המטרים הנותרים הושארו כשוליים. עתה שוב אי-אפשר היה לנתק את הנתיב בין אסיה לאפריקה, שהועמד על ידי חיל ההנדסה לרשות כוחות צה"ל.

עם נסיגת ישראל מאזור תעלת סואץ לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, הועבר הגשר בשלמותו לידי המצרים. במסגרת עבודות הכשרת התעלה לחידוש השיט, פורק הגשר.

הפקת לקחים והתעצמות

בעקבות הלקחים שהופקו ממלחמת יום הכיפורים, מוכנותו של חיל ההנדסה, והוכחת יכולתו הבלתי מעורערת וכשירותם של אנשיו לתכנן ולבצע מבצעים הנדסיים וצבאיים מורכבים ביותר, הועמד חיל ההנדסה מעתה במקומו הראוי: בחזית המערך הלוחם.

כתוצאה מהצורך ביכולת הפעלת כמות גדולה של כלי צמ"ה, ומשאיות כבדות, לשם ביצוע מטלות הנדסיות בפרק זמן קצר ביותר (כגון "הגשר היבשתי"), רכש צה"ל כמות גדולה של כלי צמ"ה כבדים, חדשים ומשומשים. כמו כן הוקם מערך לוגיסטי שכלל מובילי טנקים שיועדו לשינוע הציוד הכבד, ואת משאיות הרכינה האזרחיות שהגיעו במשלוחי החירום במהלך מלחמת יום הכיפורים (ובינתיים נצבעו בצבעי צה"ל) אשר אוחסנו במחסני החירום. מעתה, היה חיל ההנדסה ערוך ומוכן לביצוע חלק גדול מהפעילות, ללא צורך בהישענות על מערך כלים מגויסים.

בעקבות הסכמי השלום עם מצרים, ושלבי נסיגת צה"ל משטחי סיני, ב-1979–1980, היה החיל אחראי לפיצוץ מתקני מודיעין, בקרה אווירית ואחרים, כגון אום חשיבה ויב"א 511 וכן לתכנון וביצוע סלילת תוואי הכבישים החדשים שנמתחו לאורך הגבול עם מצרים, פריצת דרכים חדשות, ויצירת תשתיות לבסיסים החדשים בסיני ובנגב (מבצע "רמון"). העבודות בוצעו על ידי פלסי גדוד 601 ועל ידי אנשי גדוד הצמ"ה הפיקודי (מילואים) 8163 (בשמו הקודם: גדוד הצמ"ה הפיקודי (מילואים) 572) של פיקוד הדרום, באמצעות כלי הצמ"ה שנרכשו, ללא כל צורך בגיוס כלי צמ"ה ואמצעים אזרחיים.

חיל ההנדסה בשנות ה-80 של המאה ה-20

מלחמת לבנון הראשונה

בזמן מלחמת לבנון הראשונה פעלו כוחות ההנדסה לפילוס דרכים (כולל בדרכים הרריות קשות), בניית מוצבים, פירוק מטעני חבלה וכן הריסה של מטרות. התוואי ההררי של דרום לבנון הפך את נושא העבירות והמאבק על הצירים לחשוב ביותר. הצורך הגדול של כוחות החי"ר והשריון בכוחות הנדסה לפינוי צירים הפך את הדחפורים הכבדים מכלים שנועדו לסייע ולתמוך במערך הלחימה, לכלים שפורצים את הדרך, ומובילים בעקבותיהם את הטנקים ואת הדרגים הלוחמים, ואת חיילי ההנדסה (הפלסים) לחלק מן המערך החיוני בניטרול מטעני חבלה. צרכים אלו, יחד עם הפעלתם של חיילי ההנדסה כחלק בלתי נפרד ממערך החי"ר, הובילו להעלאת רמת הרובאות בטירונות חה"ן ולהשוואת מסלול הכשרת החיל בחיל ההנדסה למסלול חיילי חי"ר, בנוסף להכשרתם כפלסים. בעקבות השהות בלבנון הוקמה סיירת יעל - יחידת עילית של חיל ההנדסה למשימות מיוחדות, שהייתה אחראית למבצעי חבלה-קומנדו וסיוע ליחידות העילית האחרות של צה"ל בתחומי החבלה וההנדסה. יחידת סילוק הפצצות של חיל ההנדסה זכתה לעבודה רבה בפירוק פצצות, מטענים, מוקשים ומלכודות שהטמינו הסורים - ומאוחר יותר - אמל וחזבאללה - על צירי התנועה בדרום לבנון.

כוחות הנדסה ביצעו בזמן המלחמה ירי של צפע שריון בלב ביירות. צפע שריון (צפ"ש) הוא אמצעי רקטי לפריצת שדות מוקשים בעל אפקט הרסני ביותר. מג"ד 601, פיני דגן, הורה על שימוש באמצעי כנגד רחוב ממולכד בו התבצרו מחבלים רבים. מעוצמת הפיצוץ נהרסו בתים רבים ברחוב.

אירוע המתאר פעילות אופיינית של חיל ההנדסה במלחמת לבנון היה פריצת "ציר הפיתולים". באירוע זה הטיל מח"ט בה"ד 1 שמואל ארד על כוח בפיקודו של סא"ל אפי איתם ומג"ד 360 דורון שטרנגר לפרוץ את ציר הפיתולים שנשלט על ידי כוחות סורים ולכבוש את הכפר דנייבה. במהלך הפריצה נאלצו הכוחות להתגבר על בורות יקוש (בורות ממולכדים שיוצרים בור חוסם בכביש), הרבה מוקשים ועמדות סוריות. הכוח, שהיה מצויד בטנק עם מגוב נוכרי, לא הצליח לנקות את המוקשים והושבת עקב פגיעתם. בעקבות זאת הוזעק למקום כוח הנדסה מפלוגה ב' בגדוד 5280 ופלוגת הנדסה מגדוד 606 בפיקודו של סגן יוסי אפללו. הכוח היה מצויד ב-8 נגמ"שים ושני דחפורי די-9. הפלסים פינו את המוקשים מהדרך ואילו הדחפורים הכשירו תוואי עוקף שעקף את המלכודות והמכשולים הסוריים. בהמשך הפריצה, סתמו הדחפורים את בורות היקוש ובכך אפשרו לטנקים להמשיך בפריצה.

הפקת לקחים

מלחמת לבנון הראשונה הייתה זרז להמשכת השינויים וההתעצמות בחיל, שהחל בהם הקהנ"ר אבישי כ"ץ. בעת המלחמה בוצע שינוי של ממש במעמד כלי הצמ"ה בחיל ההנדסה. עקב אופי הלחימה, ותנאי הקרקע הקשים בלבנון, הפכו הדחפורים מכלים שנועדו לסייע ולתמוך במערך הלחימה, לכלים שפורצים את הדרך, ומובילים בעקבותיהם את הטנקים ואת הדרגים הלוחמים.
על כן, הוחלט למגן את כלי הצמ"ה על מנת שמפעיליהם, לא יהיו פגיעים לאש האויב. נעשו מספר ניסיונות למגן דחפורי D9H ששירתו עד אז בחיל, ברמות שונות של מיגון. אך רק בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-20 (1986) כאשר נרכשו מספר רב של דחפורי D-9L תוצרת קטרפילר החלה התעשייה הצבאית לייצר עבורם ערכת מיגון ייחודית שכללה בין השאר מיגון לוחות שריון לגוף הכלי, ולתא המפעיל, יחד עם חלונות מזכוכית משוריינת.

ב-1983 החלו בחיל ההנדסה לתכנן ולבנות את הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה קרבית ממוגן בכבדות ומשוריין כנגד איומי נ"ט המבוסס על תובת טנק צנטוריון. בשלב ראשון, נכנסו לחיל נגמ"שים שנקראו "נגמשו"ט". הללו, ביחד עם נגמ"שי ה-M-113 החליפו את הזחלמ"ים.

בנוסף הקים כ"ץ את סיירת יעל - יחידת קומנדו הנדסית שהתמחתה בחבלה, מיקוש נגדי, סיור הנדסי ופעולות חשאיות. שינוי נוסף הייתה העלאת רמת הרובאי של לוחמי החיל, בהתחלה לרמת רובאי 05 ובסוף העשור הראשון של המאה ה-21 לרובאי 07-חה"ן.

בנוסף לשינויים אלה, ביצע כ"ץ עוד שני שינויים סמליים: שם החיל שונה לחיל ההנדסה הקרבית והכומתה השחורה הוחלפה לכומתה בצבע כסף (אפור בהיר).

חיל ההנדסה בשנות ה-90 של המאה ה-20

במלחמת המפרץ (1991) עמדו צוותי אב"כ של חיל ההנדסה בכוננות מוגברת בשל החשש מנפילת טילי סקאד בעלי ראש קרבי כימי. בעקבות המלחמה הוחלט להקים מערך אב"כ סדיר בצה"ל ולא להתבסס רק על כוחות מילואים. ב-1993 הוקמה פלוגת האב"כ הסדירה הראשונה של החיל, ומאז הוקמו עוד מספר פלוגות ובוצעו איחודים של מערך האב"כ ליחידה אחת בשם "ינשוף".

נגמ"ש הנדסה פומ"ה נכנס לשורות החיל בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומאז נהפך לכלי העיקרי של גדודי ההנדסה.

בשנים אלה, הועבר בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) למקומו הנוכחי בצוקי עובדה. בבהל"ץ מוכשרים כל חיילי ומפקדי חיל ההנדסה קרבית. בנוסף הוחלט למזג את סיירת יעל ואת היחס"פ (יחידת סילוק פצצות) למסגרת ארגונית אחת הנקראת יהל"ם, מטרת האיחוד הייתה לחסוך בתקנים כפולים ולייעל את פעילות היחידות. כמו כן, הוחלף הרובה האישי של החיילים מגליל ל-M-16 ארוך, ו-CAR-15 (ידוע כ-M16A1 מקוצר). במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הוחלפו רוב הרובים לטובת רובה M4A1, שמשמש גם את חיל הרגלים ויחידות מובחרות בצה"ל.

ב-1993 הוקם גדוד "להב" (603) - גדוד הנדסה קרבית סדיר. הגדוד הוקם כדי לסייע בהחזקת הקו ברצועת הביטחון בדרום לבנון, אך בהמשך עבר לפיקוד הדרום ותפס קו ברצועת עזה.

בעקבות פסק הדין של בג"ץ בנוגע לאליס מילר, החל חיל ההנדסה לשלב נשים בשורותיו גם בתפקידים קרביים. כיום, נשים משרתות ביחידת האב"כ של חיל ההנדסה בפלוגות מעורבות וכן משרתות כמדריכות הנדסה בבהל"ץ.

ב-7 באוקטובר 2000, אחרי נסיגת צה"ל מלבנון, נחטפו 3 חיילי חה"ן מגדוד 601 - סמ"ר בני אברהם, סמ"ר עדי אביטן ועומר סואעד - בגבול לבנון (אזור הר דב) על ידי לוחמי חזבאללה בסיוע של כוחות או"ם מקומיים (UNIFIL). במשך זמן רב שררה אי-ודאות בקשר לגורלם של החיילים ולא היה ידוע האם הם בחיים או לא. ב-2004, במסגרת עסקת חילופי שבויים עם חזבאללה הוחזרו שלוש גופותיהם (ואלחנן טננבוים) אחרי משא ומתן מפרך שכלל שחרור מאות שבוים בני לאומים ערבים שונים לפי דרישת החזבאללה.

חיל ההנדסה באינתיפאדה השנייה

חיל ההנדסה הקרבית זכה ל"שדרוג" נוסף במעמדו במהלך האינתיפאדה השנייה, בה לוחמי ההנדסה הוזעקו תכופות כדי לנטרל מטעני חבלה שהטמינו הפלסטינים. בנוסף לפעילות הנדסית עסקו חיילי ההנדסה הקרבית גם בפעולות בט"ש (ביטחון שוטף), מעצר מבוקשים, פיצוץ בתים ומעבדות נפץ ואף הריגת עשרות מחבלים תוך כדי קרב. בעקבות הלחימה בשטחים הועלתה ההכשרה החיילית בטירונות לרובאי 07-חה"ן ופלס 06. בהמשך חלו מספר שינויים ברמת הרובאי ונכון ל-2022 עומדת על רובאי 07 אחרי אימון מתקדם.

דחפורי D9 הורסים בית של מחבל ששימש לפעילות טרור ברצועת עזה.

בעקבות ריבוי מטעני החבלה ומלכודות הנפץ המוסוות (booby traps) החלו כוחות היבשה של צה"ל להיעזר יותר ויותר בדחפורי D9 משוריינים בשל מיגונם הכבד, הכמעט בלתי-חדיר לנשק המצוי בידי הפלסטינים. הדחפורים ביצעו בעיקר פעולות פתיחת צירים לטנקים, ניקוי זירות מטענים, חישוף והריסת בתי מחבלים (לרוב תחת אש, חלק מהריסות הבתים בוצעו במסגרת נוהל סיר לחץ בו מחבל חמוש מתבצר בבית). בחלק מהפעולות היוו הדחפורים לא רק אלמנט מסייע אלא גם אלמנט מכריע, כאשר תקפו מבנים שבהם התבצרו מחבלים חמושים. לזכותם של לוחמי הצמ"ה ניתן לזקוף את חיסולם של מספר רבי-מחבלים (כגון קייס עדואן, מחמוד טוואלבה, באסל קוואסמה, טהאר אבו כמאל ועוד). יתר על כן, יחידת המילואים של מפעילי הדחפורים שנלחמו בג'נין במבצע חומת מגן זכתה לצל"ש יחידתי.

גדוד אסף (601) וגדוד המח"ץ (605) היו פעילים באותה תקופה בגבול הצפון ובשטחי יהודה ושומרון. במבצע חומת מגן הוזעקו שני הגדודים לסייע בפריצת הדרך ללב מחנות הפליטים, בנטרול מטענים ובפעילות התקפית כנגד תשתיות הטרור. גדוד המח"ץ (605) זכה לצל"ש רמטכ"ל יחידתי ויהל"ם זכתה לצל"ש אלוף על פעילותם במבצע חומת מגן (אפריל-מאי 2002).

ברצועת עזה, צוות המנהרות של אבירי הפלדה, גדוד "להב" (603) ופלחה"ן חטיבת גבעתי ("משפחת דולב"), הובילו את הלחימה במנהרות הברחת הנשק בציר פילדלפי ואת פריצת הדרך לגדוד הסיור של גבעתי (שזכה לצל"ש ב-2004 ועיטור המופת ב-2005 עקב הצלחתו בלוחמה בטרור בעזה). באוגוסט 2004 צורפה יחידת לוחמי המנהרות של חיל ההנדסה ליהל"ם והחלה להצטייד באמצעים מתקדמים וייחודיים לפעילותה. בצפון הרצועה, חישפו כוחות ההנדסה עשרות קמ"ר של שטחים ששומשו בידי מחבלים לירי ומארבים ובכך הקטינו באופן ניכר את התקפות הירי והמטענים על כבישי הרצועה. פעולות חישוף בוצעו גם על מנת ליצור תנאים מבצעיים לציד משגרי קסאם וסגירת מעגל ירי מהיר. גדוד ההנדסה "להב" (גדוד 603), שבין השאר היה מופקד על הגנת קיבוץ נחל עוז ויישובי עוטף עזה, זכה להערכה רבה על פעילותו שבמהלכה הרגו הלוחמים יותר מ-70 מחבלים ב-2004. חלק ניכר מהמחבלים חוסלו על ידי לוחמי וצלפי המחס"ר באמצעות טקטיקות מארב וצליפה לילית שפיתחה המחס"ר.

בשנת 2005 זכו שתי יחידות של חיל ההנדסה בציון לשבח:

• גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד הדרום (מילואים) זכה לאות הצטיינות על פעילותו בשנתיים האחרונות, במעמד נשיא המדינה מר משה קצב.
• מחלקת הסיור (מחס"ר) של גדוד 603 ("להב") זכתה בצל"ש אלוף פיקוד הדרום על הישגיה בלחימה בטרור ברצועת עזה. הישגים אלה כוללים בין השאר הריגת כמות שיא של מחבלים בעת פעילות מבצעית.

סמו"ר, יחידת הסליקים והמנהרות של יהל"ם, חשפה מנהרת טרור בצפון רצועת עזה, ליד מעבר ארז, ב-10 בדצמבר 2005. המנהרה נחפרה בעומק של כ-5 מטרים ואורכה למעלה מ-30 מטר.

בנוסף לפעילות הקרבית ביצע חיל ההנדסה מספר פרויקטים הנדסיים גדולים של בנייה והתבצרות, הנודעים שבהם הם: בניית "קיר השיגומים" לאורך ציר פילדלפי על מנת להגן על הכוחות בשטח, הכשרת השטח לגדר ההפרדה באזוריה המסוכנים, בניית ביצורים וגדרות בירושלים ובהתנחלויות ביהודה ושומרון עקב הירי לעברם וניסיונות לפגע, מיגון מוצבי צה"ל ברצועת עזה ובעקבות תוכנית ההתנתקות: פינוי מוצבי צה"ל, חומות הבטון והפילבוקסים מרצועת עזה ופרישתם מחדש לאורך גדר המערכת.

לצד ההצלחות הרבות והפיכתו של החיל למוביל בלחימה בשטחים, התרחשו בחיל גם מספר אסונות טרגיים: מותו של סא"ל אייל וייס, מפקד יחידת דובדבן, בתאונה של קריסת חומה סמוכה כאשר דחפור הרס בית ובו מחבלים (15.2.2002), הפיגוע במחסום עין עריק בו נרצחו 6 חיילי הנדסה (19.2.2002), תאונה בה נהרג סמ"ר אלירן טולדנו מפגיעת קיר אבן שהופל בטעות על ידי דחפור (24.9.2003), ואסון הנגמ"ש בו נספו 5 מלוחמי צוות המנהרות (12.5.2004). פרשיות שליליות נוספות שלא קשורות לפעילות המבצעית היו מותו של יובל תירוש, חייל ביהל"ם, מהרעלת אלכוהול בעת מסיבת סיום מסלול ומגפת דלקת ריאות שפרצה בדצמבר 2005 בבהל"ץ.

חיל ההנדסה במלחמת לבנון השנייה

דחפור D9R משוריין הורס מוצב של חזבאללה בגבול ישראל־לבנון.

דחפורי D9N הורסים בונקר של חזבאללה.

דחפור D9L משוריין במגנן הלוגיסטי סמוך לכפר הלבנוני רג'אמין, יום לאחר תום מלחמת לבנון השנייה.

ב-12 ביולי 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה בעקבות חטיפת 2 חיילים והריגת 8 אחרים. במלחמה פעלו כוחות צה"ל כנגד תשתיות חזבאללה בלבנון, פעילות שכללה גם פעולה קרקעית, בעיקר בגבול ישראל-לבנון, במרון א-ראס ובבינת ג'ביל. בשבועיים הראשונים לעימות גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה היה הגדוד המוביל בפעילות ההנדסית בדרום לבנון. אחר כך הצטרפו שאר הגדודים הסדירים (להב והמח"ץ) ועוד גדודי מילואים של חיל ההנדסה.

כוחות חיל ההנדסה הקרבית פוצלו תחת היחידות השונות ופעלו לכל אורך המלחמה:

• גדוד 601 פעל תחת חטיבה 300, חטיבה 35 וחטיבה 7 ופעל במרחבי ע'נדוריה, דבל ומארון א-ראס.
• גדוד 603 פעל תחת חטיבה 933 (הנח"ל), חטיבה 401 וחטיבה 7 בגזרה המזרחית, סמוך לאצבע הגליל.
• גדוד 605 פעל תחת חטיבה 1 (גולני), חטיבה 933 וחטיבה 401 פעל גם הוא בגזרה המזרחית, באזורי ע'נדוריה ונחל סלוקי. הגדוד נטל חלק בקרב על הסלוקי בסוף המלחמה.
• גדוד 614 פעל תחת חטיבה 401 וחטיבה 847 וקרבות שקדון וחרבת כסייף, שם חילץ כוחות פגועים.
• גדוד 7107 פעל תחת חטיבה 434 וחטיבה 724 ופרץ את הצירים למארג' עיון וקליעה.
• גדוד 8173 פעל תחת חטיבה 847 פעל בגזרה המרכזית ופרץ צירים ליארון ובינת ג'בל.
• אגד הנדסי 490 פעל תחת מהנ"פ צפון 801 ואוגדה 91 ופעילותו העיקרית הייתה חישוף והריסת תשתיות חזבאללה על גבול ישראל-לבנון, כולל השמדת מוצבים ובונקרים מוסווים.
• מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, שכלל את גדוד 7064 (גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד צפון) ופלוגות הצמ"ה בסדיר ובמילואים פעלו בכל הגזרות ועסקו בפתיחת צירים, חילוץ כלים פגועים והריסת תשתיות אויב.
• יהל"ם פעלה תחת כל הכוחות ובכל הגזרות, והפעילה 7 צוותי קרב פלוגתיים (צק"פים) ועוד 2 צוותים ייעודיים למשימות מיוחדות. בנוסף לסיור הנדסי, פריצת צירים וסיוע הנדסי עסקה היחידה גם בסילוק פצצות בחזית ובעורף.

חיל ההנדסה פרץ דרכים וניקה זירות מטענים עבור כוחות החי"ר והשריון, הן באמצעות דחפורי D9 ממוגנים, הן באמצעות לוחמי יהל"ם (לוחמי סיירת יעל ולוחמי הס"פ) והן באמצעות רקטות ריצוף (CARPET) המותקנות על גבי נגמ"ש הפומ"ה, ואכן - רק מעט מנפגעי צה"ל בלחימה היו כתוצאה ממטענים. במהלך פעילות זו עלה דחפור D9 משוריין על מטען גחון במשקל חצי טונה (500 ק"ג) אך יצא ללא פגע. כמו כן, השמיד צוות פומ"ה שני רכבי חזבאללה על יושביהם באמצעות רקטות הריצוף.

מ-16 ביולי החלו דחפורי D9 וכלים הנדסיים בהריסת מוצבי חזבאללה שעל גבול ישראל-לבנון, לרבות הריסת מוצבי חזבאללה ליד הכפר רג'ר. בשבוע השני ללחימה גבר קצב פעולות החישוף בגבול ישראל-לבנון ועשרות מוצבי חזבאללה נהרסו על ידי הדחפורים שעבדו במשמרות 24 שעות ביממה על מנת לסיים את הפעולה לפני שלחץ בינלאומי יכפה על ישראל הפסקת אש. חיל ההנדסה עמד במשימה והצליח לנקות את גבול הצפון ממוצבים ו"שמורות טבע" של חזבאללה.

בנוסף לפעילות פלוגות הצמ"ה של גדוד אסף ויחידת המילואים, פעלו כוחות הנדסה במקביל לחטיבת גולני וחטיבת הצנחנים בקרבות של מארון א-ראס ובינת ג'ביל. הפלסים סייעו בנטרול מטענים, השמדת בונקרים ומצבורי אמל"ח של חזבאללה ופוצצו מבנים של הארגון. אחרי המארב שבו נהרגו 5 לוחמי יחידת אגוז קודמו דחפורי D9 ממוגנים במיגון כלוב נגד נ"ט אל הכפר מרון א-ראס והחלו להרוס בו בתים מהם נורתה אש אל עבר הלוחמים. הבית ממנו בוצע המארב הקטלני נהרס גם כן. בסופו של דבר, ירה כוח הנדסה קרבית צפע שריון על הקסבה של מארון א-ראס: הפיצוץ ההרסני החריב אותה, ולפי ההערכות נהרגו עשרות מחבלי חזבאללה שהתבצרו שם.

במקביל, סייעו לוחמי הצמ"ה והפלסים בחילוץ כלי רק"מ שנפגעו בלחימה תחת אש ותוך נטרול זירות מטענים באזור הקרב. באחד המקרים חילץ דחפור D9 חייל גולני שרגלו נלכדה תחת צריח של טנק תחת אש. במקרה אחר הנהיג מפקד דחפור בשם אושרי סיבוני את חילוצם תחת אש כבדה של שני טנקים שנפגעו מטילי נ"ט.

לוחמי יחידת סילוק הפצצות של יהל"ם סייעו בעורף בנטרול רקטות שנורו על הצפון ולא התפוצצו.

ב-6 באוגוסט יצא כוח "משנה אטלס" - כוח של הנדסה קרבית שכלל 14 לוחמים-פלסים, 3 דחפורי D9 ו-2 נגמ"שי פומ"ה בפיקוד סמ"פ בדרגת סגן - תפקיד הכוח היה לפתוח ציר באורך 10 ק"מ בזירת האירוע בה ארעה החטיפה ולפתוח את הדרך לשתי אוגדות. במהלך המבצע נכנס הכוח לוואדי דבל, שם סבל מניתוק הקשר עקב חוסר קליטה, ונקלע למארב של עשרות לוחמי חזבאללה. דחפור אחד נפגע מירי טיל נגד טנקים ושני אנשי צוותו נפצעו קשה, ודחפור נוסף נפגע ממטען צד. הכוח נלחם בעשרות מחבלים והצליח למנוע את חטיפת הפצועים. לאחר שנפסקה האש המשיך הכוח בפריצת הציר והשלים את המשימה. הכוח הגיע 10 ק"מ לעומק לבנון, שם עצר בגלל הזריחה והקים מגנן לכוח. במגנן חזר הקשר והפיקוד הורה לכוח לחזור לארץ. בדרך חזרה פינו פרמדיק פצוע מחטיבת הצנחנים, אותו העמיסו על הפומ"ה. בדרך חזרה נפגע דחפור נוסף מירי טיל נ"ט, אך אנשי הצוות לא נפגעו, ומיד לאחר מכן פגע טיל נ"ט נוסף בפומ"ה והרג את הפרמדיק מהצנחנים ופצע את כל יושבי הפומ"ה, חלקם קשה. הכוח עלה בקשר ומפקד גדוד 601 הזעיק חילוץ. כעבור 30 שעות מאז תחילת הפעולה חולץ הכוח והפצועים פונו לבית החולים נהריה.

ב-11 באוגוסט התרחש הקרב על הסלוקי בו תמרנו חטיבה 401, חטיבת הנח"ל וגדוד 605 אל נחל סלוקי תוך מלחמה בעשרות מחבלי חזבאללה חמושים בטילי נ"ט מתקדמים ומרגמות. במהלך הקרב, כוחות הנדסה מגדוד 605 בפיקוד סא"ל אושרי לוגסי וסא"ל אבי כהן (ברימו) פרצו דרך לכוחות היבשה וחילצו פצועים רבים וכלים פגועים. בקרב נהרגו 7 לוחמי צה"ל ונפצעו עשרות, ולאויב נהרגו 80 מחבלים. יום אחרי סיום הקרב הסתיימה המלחמה.

במלחמת לבנון השנייה נהרגו 16 לוחמי הנדסה. ב-10 באוגוסט 2006 אירע אחד מהאירועים הקשים מבחינת חיל ההנדסה במלחמה כשבמהלך הקרב על דבל פגע טיל נגד טנקים במבנה בו שהו חיילי צה"ל ומהפגיעה נהרגו תשעה חיילי גדוד החבלה של עוצבת האש וכמעט 30 נפצעו. לקראת סוף המלחמה נהרגו בקרב על הסלוקי מפקד ומפעיל D9 מטיל נגד טנקים שפגע ישירות בדחפור בו נסעו.

ב-9 באוגוסט 2007 פורסמו רשימת מקבלי האותות. שני לוחמי הנדסה קיבלו את עיטור המופת: רב-סמל אורי לרנר וסמל-ראשון עופר מאיר; ועוד 2 לוחמי הנדסה קיבלו את צל"ש הרמטכ"ל: סא"ל אבי כהן (ברימו) ורס"ן נמרוד הלל. לוחמי הנדסה נוספים קיבלו צל"שי אלוף, מפקד אוגדה ומפקד חטיבה.

חיל ההנדסה במבצע עופרת יצוקה

גדוד להב 603 של חיל ההנדסה הישראלי מפוצץ מבנה טרור במבצע עופרת יצוקה

דחפור D9R משוריין הורס מבנה טרור במבצע עופרת יצוקה

במהלך מבצע עופרת יצוקה (שהחל ב-27 בדצמבר 2008 והסתיים ב-18 בינואר 2009) נגד טרור הרקטות הובילו לוחמי חיל ההנדסה את הכוחות הקרקעיים, פרצו דרכים לכוחות החי"ר והשריון באמצעות דחפורי D9 ומערכות צפע שריון וצפע חי"ר. ה-D9 ספגו הרבה מטענים וטילי נ"ט, ברוב המקרים ללא נזק משמעותי לכלי וללא פגיעה באנשי הצוות. במבצע הופעלו בהצלחה ובאופן נרחב דחפורי "רעם השחר", דחפורים לא-מאוישים מדגם D9N. במהלך הפעילות לא נהרג אף מפעיל D9. לוחמי יהל"ם נטרלו מאות מטעני חבלה ומלכודות נפץ. בנוסף לוחמי חה"ן חשפו והשמידו בונקרים ומנהרות של חמאס. ב-6 בינואר 2009 נהרג אחד מלוחמי יהל"ם בהתקלות עם מחבל מתאבד. במהלך הפעילות חשפו הכוחות אמל"ח, מעבדות נפץ ומנהרות תת-קרקעיות של חמאס אותם השמידו לוחמי ההנדסה באמצעות חומרי נפץ. במהלך המבצע הרסו כוחות ההנדסה באמצעות דחפורי D9 או חומר נפץ כ-600 מבנים ששימשו לפעילות טרור או היו ממולכדים.

במבצע השתתפו גדוד 601, גדוד 603, גדוד 605, יהל"ם וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום (גדוד 8163). גדוד 601 נלחם בגזרת זייתון תחת פיקוד חטיבת גבעתי. גדוד 603 לחם בגזרת נצרים תחת פיקוד חטיבה 401 ופלוגה ממנו תחת פיקוד חטיבה 35. גדוד 605 לחם תחת פיקוד חטיבת גולני בגזרת שג'אעיה. יהל"ם וגדוד הצמ"ה הפיקודי סייעו לכלל הכוחות בכל הגזרות.

על פעילותו במבצע זכה חיל ההנדסה לערב ותעודות הוקרה מטעם פיקוד הדרום. רמ"ט פיקוד הדרום תא"ל הראל כנפו הודה "לחיילי המילואים של ההנדסה מתחום הצמ"ה שנכנסו לקרב ראשונים ויצאו אחרונים. אי אפשר לספור את כמות הפעילות של מערך ההנדסה, פעילות שבעיקרה נועדה להגן על כל היתר. חיל ההנדסה הוא החיל היחידי שפוצל לרמת המחלקה, וכולם התחננו לקבל הנדסה בכוח שלהם".

חיל ההנדסה בעשור השני של המאה ה-21

דחפורי D9R ויעה אופני קטרפילר 966 של צה"ל שהשתתפו בכיבוי השריפה בחניון שליד צומת דמון בכרמל

דחפור D9L משוריין ויעה אופני ממוגן מבצעים נוהל סיר לחץ מוצלח נגד מחבל, 11 באוגוסט 2014.

בתקופת הקהנ"ר משה שלי (2007–2011) חל תהליך התעצמות בחיל שבמסגרתו נרכשו אמצעי לחימה חדשים ורבים. במהלך שנת 2010 הגיע חיל ההנדסה הקרבית לראשונה למצב בגיוס שבו על כל מקום פנוי שיש בחיל, יש לפחות מלש"ב אחד שבחר להתגייס לחיל בעדיפות ראשונה (יחס של 1:1 ומעלה).

אחרי ההשתלטות על ספינות המשט לעזה ובפרט על המאווי מרמרה, נשלחו לוחמי הס"פ של יהל"ם כדי לוודא שהאוניות והמטען אותו הן נושאות לא ממולכדים או מכילים אמצעי לחימה.

ב-2 בדצמבר 2010 פרצה השרפה הגדולה בהר הכרמל וחיילי חיל ההנדסה נקראו לסייע. פלוגות צמ"ה איו"ש וצמ"ה 601 שלחו כ-20 כלים למערכה, בהם 4 דחפורי D9R משוריינים, יעה זחלי מדגם קטרפילר 963 ושופלים מדגם קטרפילר 966. כלי הצמ"ה פרצו דרכים לכבאיות ורכבי הכיבוי, כיבו שריפות באמצעות קבירת האש בעפר וכן גילחו קווי צמחייה ועקרו עצים על מנת למנוע מהאש להתפשט. בנוסף, סייעו החיילים בשטח לכבאים בכיבוי האש.

מאז 2010 גברה בצה"ל ההכרה בחשיבותה ויכולותיה של יחידת יהל"ם, ותחת פיקודו של סא"ל סהר אברג'יל, הפכה היחידה לדומיננטית ונפח הפעילות שלה גדל באופן ניכר והפך לאחד הגדולים בצה"ל.

ב-2012 קלט חיל ההנדסה הקרבית דחפורי D9 חדשים עם מיגון משופר. כמו כן, נכנס לניסויים נגמ"ש הנדסה המבוסס על הנמ"ר (נגמ"ש מרכבה), אב-טיפוס של הנמ"ר ההנדסי שנקלט בחיל ב-2016.

בנובמבר 2012 הרסה פלוגת הצמ"ה של גדוד 603 את מחנה כורדני הנטוש בקריית מוצקין באמצעות 7 דחפורי D9. ההריסה בוצעה על ידי היחידה ולא על ידי קבלן חיצוני על מנת לחסוך בעלויות וגם לספק אימון ללוחמי הצמ"ה. במקום המחנה הנטוש ייבנו מאות יחידות דיור.

ב-10 במרץ 2014 ירה לוחם גדוד האב"כ של חיל ההנדסה בשופט ירדני ממוצא פלסטיני שניסה לחטוף את נשקו של החייל ולתקוף אותו במעבר אלנבי. הירדני נהרג כתוצאה מהירי, דבר שגרם למשבר ביחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לירדן.

באמצע מרץ 2014 חשפו כוחות של חיל ההנדסה הקרבית מנהרת טרור שחפר חמאס מרצועת עזה אל תוך שטח ישראל.

ביוני 2014 השתתפו לוחמי חיל ההנדסה הקרבית, במבצע שובו אחים הן בחיפושים והן בסיוע הנדסי. בשבוע השני של המבצע חשפו לוחמי סמו"ר עשרות מנהרות תת-קרקעיות שחפרו הפלסטינים באזור חברון. כוחות של חיל ההנדסה הקרבית לקחו חלק חשוב במצוד אחרי חוטפי ורוצחי שלושת הנערים ופעלו לאורך כל החיפוש עד שאותרו המחבלים בבית בחברון על ידי השב"כ. כוחות צה"ל והימ"מ הטילו מצור על הבית וכאשר המחבלים סירבו להיכנע החל מחפר ממוגן של חיל ההנדסה בקילוף קירות המבנה והרצפה שהיוותה את הגג של המרתף בו הסתתרו המחבלים. המחבלים נחשפו ונהרגו אחרי חילופי אש עם לוחמי הימ"מ.

חיל ההנדסה במבצע צוק איתן

ערך מורחב – חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן

דחפורי D9, באגר E-349 וטנקי מרכבה סימן 4מ חונים במגנן בזמן מבצע צוק איתן.

נגמ"שי פומ"ה חונים במגנן.

דחפורי D9 במהלך המבצע כחלק מטור שריון של חטיבה 401.

פתח מנהרה שנחשף על ידי באגר E-349.

מנהרה שנחשפה על ידי מחפר ממוגן.

ב-8 ביולי 2014 פתח צה"ל במבצע צוק איתן ברצועת עזה בתגובה לירי מסיבי של פצמ"רים ורקטות ארטילריות על יישובי הדרום ועוטף עזה. ב-17 ביולי בעקבות פיגוע חדירה של מחבלים דרך מנהרה תת-קרקעית אל שטח ישראל שסוכל, החל צה"ל בתמרון קרקעי אל תוך רצועת עזה. אחת המטרות העיקריות של הכניסה הקרקעית הייתה לאתר, לחשוף ולהשמיד את כל מנהרות החדירה מרצועת עזה אל שטח ישראל. את המשימה ביצעו כוחות חיל ההנדסה הקרבית בשילוב חטיבות חיל הרגלים וטנקים של חיל השריון. במהלך המבצע אותרו למעלה מ-30 מנהרות ולמעלה מ-60 פירי כניסה. לוחמי סמו"ר של יחידת יהל"ם פוצצו את המנהרות באמצעות חבלה ומערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות. במנהרות שפוצצו הסתתרו מחבלים רבים שנהרגו בפיצוצים. במקביל, סייעו לוחמי ההנדסה לכוחות החי"ר והשריון להתגבר על המלכודים ומטעני החבלה שהטמינו הפלסטינים. לוחמי הצמ"ה פרצו דרכים לכוחות באמצעות דחפורי D9 משוריינים וחשפו פירי מנהרות באמצעות דחפורי D9 ומחפרי באגר E-349 ממוגנים.

למבצע גויסו 5 גדודי מלואים וכל יחידות החיל הסדירות.

• יחידת יהל"ם לחמה בכל הגזרות וסיפקה סיוע הנדסי לכל היחידות. היא הובילה את איתור, מיפוי והשמדת מנהרות הלחימה של רצועת עזה. במהלך הלחימה איבדה היחידה לוחם אחד.
• גדוד 601 לחם בגזרת בית חאנון תחת פיקוד חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) והשמיד 4 מנהרות.
• גדוד 603 לחם בגזרת רפיח תחת פיקוד חטיבת גבעתי (חטיבה 84) ואיבד 3 לוחמים במהלך המבצע. שלושה מלוחמיו - קצין וצוות D9 - קיבלו צל"ש על הקרב על חרבת אחזעה.
• גדוד 605 לחם תחת פיקוד צק"ח חטיבה 188 בגזרת נצרים.
• גדוד 614 לחם תחת פיקוד חטיבה 35 בגזרת פאתי רפיח. הגדוד הוקפץ במהלך ההכשרה ואיבד לוחם במהלך המבצע.
• גדוד 710 לחם תחת פיקוד חטיבת גולני בגזרת שג'אעייה והשתתף בקרב שג'אעיה בו סייע גם לחילוץ החיילים הפצועים והכלים הפגועים. דחפורי הגדוד הובילו את הלחימה וחילצו כלים פגועים. הגדוד איבד לוחם אחד.
• גדוד צמ"ה 7058 (גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז) פעל לאיתור והשמדת מנהרות הטרור של רצועת עזה שחדרו לתוך שטחי ישראל. לצד דחפורים ממוגנים הפעיל הגדוד גם מקדחי-בורות וביצע קידוחי עומק בהן חשף מנהרות רבות. על פועלו קיבל הגדוד את צל"ש הרמטכ"ל.
• גדוד צמ"ה 8163 (גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום) לחם בכל הגזרות ותגבר את מערך הצמ"ה של כל היחידות. בסיום הלחימה סייע בהשבת השטחים החקלאיים בעוטף עזה לשימוש ובחידוש הביצורים בגזרה.
• גדוד 7107 לחם תחת פיקוד צק"חים של חטיבה 828 וחטיבת גולני בגזרת שג'אעייה והיה אחראי על עורף הגזרה ושמירת הרציפות ההתקפית.
• גדוד 8170 לחם תחת פיקוד צק"ח חטיבה 401 בגזרת בית חאנון, ולצד סיוע הנדסי לחם גם ככוח חיל רגלים.
• גדודי המילואים 8173 ו-5280 גויסו לתעסוקה מבצעית בגבול ישראל-לבנון (גזרת אביבים) כדי להחליף את כוחות ההנדסה שהוקפצו לעזה.

בתחילת המבצע, ב-8 ביולי, צוות דחפור D9 משוריין בפיקוד סרן סלמאן חיחי היה שותף בסיכול פיגוע חדירה מהים של הקומנדו הימי של חמאס בחוף זיקים: הדחפור הסתער אל עבר המחבלים, ספג ירי נק"ל ורימונים, המשיך בהסתערות ואז מפקד הדחפור הרג 2 מחבלים בירי מטווח קצר מתוך הכלי. על כך קיבל אות הצטיינות מהרמטכ"ל.

במבצע זה לראשונה הצליחו המחבלים הפלסטינים להרוג מפעיל D9 אחרי 14 שנות לחימה. ב-28 ביולי, במהלך הקרב על חרבת אחזעה, חוליית נ"ט בת 10 מחבלים ירתה רקטת RPG על הדחפור, ומהפגיעה נהרג אחד מאנשי הצוות, סמ"ר משה דוינו, והשני נפצע קשה. חוליית הנ"ט נמלטה לבית סמוך ודחפור D9 אחר של גדוד 603 מוטט עליה את המבנה והרג 8 מהמחבלים בחוליה, ו-2 המחבלים שנותרו נתפסו ונלקחו לחקירה. על כך הוענק לצוות ה-D9 (מפעיל ומפקד) שהרסו את המבנה והרגו את המחבלים צל"ש מפקד אוגדה. ב-30 ביולי פגע טיל נ"ט נוסף בדחפור D9 ופצע קל שני חיילים.

בסך הכל, במהלך הלחימה הקרקעית - מ-17 ביולי ועד 3 באוגוסט, נהרגו 6 לוחמי הנדסה (בהם לוחם יהל"ם ומפעיל D9).

ב-19 בינואר 2015 הוענק לגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד המרכז, גדוד מילואים קרבי של חיל ההנדסה הקרבית המתמחה בהפעלת כלי צמ"ה בפיקוד המרכז, צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן ועל פעילותו להשמדת המנהרות. בדברי ההסבר לצל"ש נכתב: ”מפקדי הגדוד ולוחמיו למדו את פרטי האתגר המבצעי, הכשירו את צוותי העבודה והפעילו ציוד צבאי וציוד אזרחי שאין בו כל אמצעי מיגון. לוחמי הגדוד נטלו חלק בעשרות משימות, שבהן חשפו מנהרות טרור ולא אחת היו נתונים תחת אש המחבלים. תרומת הגדוד להסרת איום מנהרות הטרור מעל תושבי מדינת ישראל ומעל חיילי צה"ל הייתה רבה ומשמעותית לאין שיעור מגודל היחידה.” בנוסף לצל"ש זה קיבלו לוחמי ההנדסה שני צל"שי אלוף, שני צל"שי מפקד אוגדה ושלושה צל"שי מפקד חטיבה, אות הערכה מטעם הרמטכ"ל אחד וכן מספר מכתבי הערכה.

חיל ההנדסה לאחר מבצע צוק איתן

"טאטרה-דרילר" - מקדח-בורות על גבי משאית טאטרה. ה"דרילר" ממלא תפקיד מרכזי בחשיפת מנהרות הטרור של רצועת עזה.

פיר מנהרת הטרור שנחשפה ב-10 בדצמבר 2017 בין קיבוץ כיסופים וקיבוץ נירים, סמוך לרצועת עזה בצד הישראלי של הגבול.

בעקבות החלק המרכזי שלקח במבצע צוק איתן היה חיל ההנדסה הקרבית החיל האג"מי המבוקש ביותר בגיוסי נובמבר 2014.

ב-2015 נסגר גדוד הסיוע הכימי (גדוד 76) ומערך האב"ך הועבר לפיקוד העורף. במקביל, נפתחה ביהל"ם פלגת אב"ך קרבית.

באוקטובר 2015, בעקבות גל הטרור של חודש תשרי, כוחות צמ"ה של חיל ההנדסה הרסו ואטמו מספר בתי מחבלים שביצעו פיגועי טרור קטלניים. גל הטרור נמשך עד לסוף 2016 ובמהלכו הרסו כוחות ההנדסה של פיקוד המרכז 28 בתים, מהם 10 על ידי כלי צמ"ה ו-8 בחבלה ופיצוץ. בנוסף ביצעו כוחות ההנדסה עבודות ביצורים נרחבות בכל הגזרה שכללו מיגון 138 טרמפיאדות שדרוג 44 פילבוקסים והקמת 14 פילבוקסים ומוצבונים חדשים.

באפריל 2016 הותר לפרסום שכוחות הנדסה קרבית של צה"ל חשפו מנהרת טרור שחדרה 150 מטר לתוך ישראל באזור כרם שלום, ונחפרה על ידי חמאס לאחר מבצע צוק איתן. הכוחות איתרו את המנהרה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ונטרלו אותה. כמה ימים לפני הפרסום דיווחו הפלסטינים על פעילות מוגברת של דחפורים וכלים הנדסיים נוספים באזור.

ב-5 במאי 2016 כוחות הנדסה קרבית איתרו וחשפו מנהרת טרור נוספת שחודרת אל תוך שטח ישראל. המנהרה נחפרה באזור דרום הרצועה וחשיפתה נעשתה באמצעות כלים הנדסיים שעבדו תחת אש מרגמות מצד חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

בסוף 2016 קלט גדוד 603 של חיל ההנדסה את הנמ"ר ההנדסי - רכב הנדסה קרבית מתקדם על בסיס נגמ"ש מרכבה.

ב-5 בינואר 2017 הועלה דובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז (לשעבר מפקד גדוד הנדסה קרבית 605 וקצין ההנדסה של פיקוד הדרום) לדרגת אלוף ומונה לראש אכ"א. בכך הפך אלמוז לאלוף השני בצה"ל שהגיע משורות חיל ההנדסה הקרבית. תא"ל אילן סבג החליף את תא"ל אושרי לוגסי כקצין הנדסה ראשי.

בתחילת 2017 רכש צה"ל מקטרפילר עשרות כלי צמ"ה חדשים (בהם דחפורי D9, שופלים, באגרים ומקדחי-בורות) עבור מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, במימון כספי הסיוע האמריקאי. במהלך השנה ביצעו כוחות ההנדסה של חטיבה מרחבית יהודה פעולות נרחבות של בנייה ושיפור ביצורים בגזרות חברון וכביש 60 על מנת לשפר את מיגון ובטיחות החיילים המאבטחים אזורים אלה ולהקטין את הטרור הפלסטיני. פעולות אלה כללו שדרוג עמדות, הקמת עמדות חדשות, הקמת פילבוקסים חדשים ובניית מכשול הפרדה לאורך 42 ק"מ.

ב-2016 הקים צה"ל, בהובלת פיקוד הדרום, חטיבה טכנולוגית ליבשה וחיל ההנדסה הקרבית את המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות באוגדת עזה. פעילות המעבדה נשאה פרי והחל מחורף ה'תשע"ח 2017/2018 כוחות משולבים של חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הדרום נטרלו מספר מנהרות טרור שחפרו ארגוני הטרור מרצועת עזה אל תוך שטח ישראל.

• פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים: באוקטובר 2017 איתר צה"ל באמצעות טכנולוגיה מסווגת מנהרת טרור שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מרצועת עזה וחדרה לשטח ישראל, למרחק של 2 ק"מ מקיבוץ כיסופים. ב-30 באוקטובר 2017 פוצצה המנהרה ובפיצוץ נהרגו 14 מחבלים פלסטיניים, ומחבלים נוספים נפצעו. בשל גילוי המנהרה ופיצוצה נפרשו באזור סוללות כיפת ברזל ותוגברה הנוכחות הצבאית בעוטף עזה. חמש מהגופות אותרו בשטח ישראל ומוחזקות בידי צה"ל. משפחתו של הדר גולדין דרשה להשתמש בגופות כקלף מיקוח להחזרת גופות חללי צה"ל וישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה שמוחזקים בידי חמאס.
• ב-10 בדצמבר 2017 פורסם שכוחות צה"ל איתרו ונטרלו מנהרת טרור של ארגון הטרור חמאס, שחדרה לתוך שטח ישראל והגיעה סמוך לקיבוץ נירים.
• ב-14 בינואר 2018 ניטרל צה"ל מנהרת טרור שנחפרה על ידי חמאס סמוך למעבר כרם שלום וחדרה לתוך שטח ישראל. המנהרה אותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ונוטרלה בידי פיקוד הדרום וחיל ההנדסה הקרבית.
• ב-18 במרץ 2018 מנהרת טרור שחודשה על ידי חמאס באזור רפיח, סוכלה על ידי חיל ההנדסה הקרבית תוך שימוש בציוד מכני הנדסי ואמצעים נוספים.
• ב-14 באפריל 2018 סיכלו חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הדרום מנהרת טרור מסועפת שחפר חמאס מג'באליה וחדרה לשטח ישראל.
• ב-11 באוקטובר 2018 ניטרל חיל ההנדסה הקרבית מנהרת טרור מסועפת ומתקדמת שיצאה מח'אן יוניס וחדרה 200 מטר לתוך שטח ישראל, אחרי שגילה אותה לפני מספר חודשים ולמד אותה.

מבצע מגן צפוני

ערך מורחב – מבצע מגן צפוני

בעקבות ההצלחה מול מנהרות חמאס בגבול רצועת עזה, הקים צה"ל את המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של פיקוד הצפון על בסיס המעבדה הדרומית, וזאת על מנת לגלות ולאתר מנהרות בגבול ישראל-לבנון. ב-4 בדצמבר 2018 פתח צה"ל במבצע מגן צפוני לחשיפת וניטרול מנהרות הטרור שחפר חזבאללה משטח לבנון לתוך שטח ישראל. במבצע זה נטל חיל ההנדסה הקרבית תפקיד מרכזי: צוותים של סמו"ר (פלגת המנהרות של יהל"ם) ולוחמי מערך הצמ"ה פעלו בשטח במשך כחודש וחשפו 6 מנהרות שחדרו לשטח ישראל. אחרי חשיפת ולמידת המנהרות הן נוטרלו באמצעות אמצעים משולבים הכוללים פיצוץ ואטימה. על ההישג המבצעי הגדול זכתה עוצבת הגליל לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל, יהל"ם זכתה לצל"ש אלוף פיקוד הצפון וצוותי המודיעין וההנדסה שחשפו את המנהרות זכו בפרס ביטחון ישראל.

חיל ההנדסה בשנות ה-20 של המאה ה-21

"פנדה" - דחפור D9 משוריין רובוטי נשלט מרחוק.

לביא"ה - יעה אופני ממוגן.

לוחם פלגת ספי"ר של יהל"ם עם רובוט חבלה אנדרוס FX,‏ 2022.

ב-2020 הוענק ליהל"ם ולאלוף-משנה ד', מהנדס במפקדת קצין ההנדסה הראשי, אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל, על פועלם בתחום לוחמת תת-קרקע (לת"ק, לוחמת מנהרות). בנימוקי הענקת האות נכתב:

• ”התארגנות ומענה מבצעי לסוגיית התת-קרקע (יחידת יהל"ם, אוגדת עזה) - על שיתוף פעולה מוצלח בין היחידות שהוציא לפועל מבצעים רבים והישגים מבצעיים רבים ומשמעותיים אשר הביאו לאפקטיביות מבצעית בממד התת-קרקעי.”
• ”מהנדס במפקדת קצין ההנדסה הראשי, אל"ם ד׳ (ז״י) - על הפגנת יצירתיות וחדשנות במציאת פתרונות מהירים, יעילים ופורצי דרך לצרכים מבצעיים ובאתגרי התת-קרקע. אל״ם ד׳ מגלה מעורבות אישית ודבקות במשימה ורותם עימו את פקודיו ועמיתיו למציאת מענה חדשני ואפקטיבי לאתגרים המשתנים.”

ב-2021 הוסב גדוד 601 מפומ"ה לנמ"ר הנדסי. ב-2022 קלט גדוד 603 את ה"פנדה" - דחפור D9 רובוטי נשלט מרחוק.

ב-2022 הוענק לחיל ההנדסה הקרבית אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פועלו במבצע שובר גלים ובפרט על הובלת מבצע לוט לבניית מכשול בקו התפר למניעת הסתננות וחדירת מחבלים. במבצע השתתפו עשרות כלי צמ"ה שחפרו תעלה נגד טנקים באורך 42 ק"מ שחלק נכבד ממנה נמצא בקו התפר שבגזרת חטמ"ר יהודה. המכשול שנבנה הקטין את כמות ההסתננויות, השב"חים והפח"ע בגזרה באופן דרסטי. יחידות נוספות בחיל קיבלו גם אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל באותו מעמד: גדוד 601, גדוד 603, גדוד 605, י"פ חה"ן 802, גדוד הצמ"ה המטכ"לי וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד המרכז. רס"ם ר' מיהל"ם קיבל אות הערכה מבצעי אישי מטעם הרמטכ"ל. ב-2 במרץ 2023 נחנך מכשול ההפרדה המחודש בקו התפר.

ב-26 בינואר 2023 השתתפו כוחות הנדסה קרבית בקרב במחנה הפליטים ג'נין. הכוחות סייעו לימ"מ להפעיל נוהל סיר לחץ על מעבדת נפץ והשמידו שני מטעני חבלה של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בנוסף פעל בקרב יעה אופני ממוגן מדגם לביא"ה בפריצת מכשולים ופתיחת צירים לכוחות הביטחון. ב-22 במאי 2023 במהלך פעילות צבאית במחנה הפליטים בלאטה שליד שכם פוצצו לוחמי יהל"ם מעבדת נפץ שבה היו עשרות ק"ג של חומר נפץ. במהלך הפעילות נהרגו 3 מחבלים על ידי כוחות צה"ל. ב-20 ביוני 2023 הוזעקו כוחות הנדסה לחלץ כלי רכב ממוגנים, בהם נושא גייסות מדגם "פנתר", שנפגעו במטעני חבלה שהטמינו המחבלים הפלסטינים בג'נין; שופלים ממוגנים מדגם לביא"ה גררו את הכלים הפגועים ופתחו צירים לחילוץ.

ב-3 ביולי 2023 הובילו כוחות ההנדסה הקרבית תחת פיקוד י"פ חה"ן 802 את הכניסה הקרקעית לג'נין ומחנה הפליטים ג'נין במבצע בית וגן שערכו צה"ל והשב"כ נגד הטרור הפלסטיני. דחפורי D9 משוריינים ושופלים מדגם לביא"ה נעו לפני הכוחות וחרשו את הכבישים על מנת לנטרל מטעני חבלה ומטעני גחון שהטמינו המחבלים. במקביל לוחמי יהל"ם ניטרלו מטעני חבלה תחת אש והשמידו מעבדות נפץ וחמ"לים של ארגוני הטרור.

ב-5 ביולי 2023 הוענק ליהל"ם צל"ש אלוף פיקוד הדרום על פעולותיה החשאיות בתחום לוחמת מנהרות בגדרה ובאוגדת עזה.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל

דחפורי D9R משוריינים פורצים ציר ברצועת עזה, מלחמת חרבות ברזל, 31 באוקטובר 2023.

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55 שוטרים ו־10 אנשי שירות הביטחון הכללי. בתגובה הכריזה ישראל מלחמה על חמאס וצה"ל פתח במלחמת חרבות ברזל.

בשלב הבלימה (7 באוקטובר עד 9 באוקטובר) הוזעקו כוחות ההנדסה להילחם במחבלים ובמקביל לסתום את הפרצות בגדר. את הפרצות הם סתמו תחת אש באמצעות כלי צמ"ה ודחפורים ממוגנים מפלוגות הצמ"ה של גדוד 601, חתולי הפלדה ואבירי הפלדה. במקביל, לוחמי יהל"ם ניטרלו מטעני חבלה, אמל"ח ותחמושת שנמצאו על גופות המחבלים, ונפלי רקטות.

עם התחלת הפשיטות הקרקעיות על פאתי רצועת עזה ב-26 באוקטובר 2023 - באמצעות כלים משוריינים (בהם טנקי מרכבה סימן 4מ, נמ"רים, פומו"ת) וכוחות חיל הרגלים וחטיבת הקומנדו - הובילו דחפורי ה-D9 המשוריינים את טורי השריון, פרצו צירים, ביצעו חישוף, ניקו שטחים ממטעני חבלה, בנו עמדות לטנקים והכינו את השטח לפעולה צבאית רחבה יותר. עם תחילת התמרון הקרקעי העמוק, דחפורי ה-D9 פילסו צירים לכוחות לתוך עזה, השמידו תשתיות ומבני טרור והפילו בתים ומבנים שמהם בוצע ירי לעבר הכוחות. לצורך פריצת צירים השתמשו כוחות ההנדסה ברכבי הנדסה קרבית מדגמי נמ"ר הנדסי ופומ"ה, ובאמצעי חבלה כגון CARPET (רקטות ריצוף) לצד הדחפורים.

מלבד פריצת צירים והבטחת יכולת התמרון לכוחות צה"ל, המשימה השנייה החשובה של חיל ההנדסה הקרבית היא השמדת תשתיות הטרור באופן בלתי-הפיך, כולל משגרי רקטות, מעבדות נפץ, מפקדות, מנהרות טרור תת-קרקעיות וביצורים שבנו המחבלים. את מבני הטרור לוחמי ההנדסה הורסים באמצעות חבלה התקפית וכלי צמ"ה ממוגנים, בהם מחפרי קטרפילר 349E ודחפורי D9. הדחפורים גם מבצעים חישוף של השטח כדי לאתר פירי מנהרות, אותם חוקרים ומשמידים לוחמי סמו"ר. לוחמי יהל"ם פעלו והשמידו תשתיות טרור רבות, בהן מנהרות טרור תת-קרקעיות ולמעלה מ-130 פירי מנהרות.

כאשר יחידות מובחרות בצה"ל פשטו על בתי החולים בעזה אחרי שמידע מודיעיני חשף שהם משמשים כבסיסי טרור ומפקדות לחמאס, לכוחות הצטרפו גם לוחמי יהל"ם שתפקידם היה לנטרל מלכודים ומטעני חבלה, לאתר אמצעי לחימה ולזכות אותם (כלומר: לוודא שהם לא ממולכדים) וכן לאתר תשתיות תת-קרקע בבתי החולים.

ב-16 בנובמבר פורסם כי לוחמים של גדוד 603 איתרו בסמוך לבית החולים שיפא את גופת אחת החטופות, יהודית וייס, שנחטפה מבארי ב-7 באוקטובר.

ראו גם

• חיל ההנדסה הישראלי
• צבא ההגנה לישראל
• חיל הנדסה

לקריאה נוספת

• תא"ל מיל. ישי דותן, אפי מלצר, יהורם גלילי, ראשונים תמיד: מורשת חיל ההנדסה הקרבית, ישראל: אפי מלצר מחקר והוצאה לאור בשיתוף עמותת פלס, 2018, מסת"ב 978-965-7195-50-5
• האנציקלופדיה לצבא וביטחון - "צה"ל בחילו" בהוצאת 'רביבים - הוצאה לאור' - מהדורת מעריב, 1982.

קישורים חיצוניים

כללי

• אתר חיל ההנדסה הקרבית של עמותת חיל ההנדסה הקרבית
• קציני ההנדסה הראשיים לדורותיהם, באתר מז"י
• אתר ההנצחה לחללי חיל ההנדסה - בחולדה, באתר מז"י
• סקירה על ההיסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי
• חיל ההנדסה והמאמץ העולמי לפינוי מוקשים

במלחמות ישראל

• חיל ההנדסה במלחמת העצמאות
• מלחמת יום הכיפורים: סיפורה של חטיבה 421, באתר ynet - תמונות מצליחת התעלה: גשר הגלילים, גשר הדוברות, הגשר היבשתי ועוד (מלחמת יום הכיפורים)
• פריצת ציר הפיתולים, במבצע שלום הגליל 1982 (אתר בה"ד 1)
• תולדות מערך האב"כ בצה"ל, פורום צבא וביטחון בפרש
• אמיר בוחבוט, מכסחי המטענים מעבר לקווי האויב, באתר nrg‏, 31 ביולי 2006 - פעילות חיל ההנדסה במהלך מלחמת לבנון השנייה
• אמיר בוחבוט, "רק רציתי לתרום מהניסיון והשיער הלבן שלי", באתר nrg‏, 1 בספטמבר 2007 - צל"ש רמטכ"ל לסא"ל אבי כהן
• יוסי קופמן, מסע לוויה בבינת-ג'בל, באתר הגבורה
• אמנון לוי, בודדים בלב לבנון, באתר של "רשת 13", 22 באוגוסט 2016 (במקור, מאתר "nana10")
• חיל ההנדסה במלחמת לבנון השנייה, בערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית
• יעקב בר-און, ‏גשר הגלילים והמנהרות: קצין ההנדסה ממלחמת יום הכיפורים בשיחה עם קצין ההנדסה הנוכחי, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2018

בפעילות ביטחון שוטף

• עדותו של בועז פורת, מפעיל הדחפור שנפגע בזרעית 2004, ערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
• Hamas Terror Tunnel Uncovered in Southern Israel, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 18 באפריל 2016
• יואב לימור, ‏המסע אל בטן האדמה, באתר ישראל היום, 3 בינואר 2019

באינתיפאדה השנייה

• "עד עפר" - ריאיון עם מפעילי הדחפורים בג'נין, ידיעות אחרונות, צדוק יחזקאלי וענת טיל-שיר (מאי 2002)
• אמיר בוחבוט, "תמונות הגופות בפילדלפי לא עוזבות אותי", באתר nrg‏, 9 במאי 2005
• אמיר בוחבוט, גדוד 603 - שיאן חיסולי מחבלים, באתר nrg‏, 28 בספטמבר 2004 - " לוחמי ההנדסה הרגו 45 מחבלים מתחילת השנה ובכך מנעו חדירות והנחת מטענים ביישובים ישראלים"
• מחלקה קטלנית - מחלקת הסיור (מחס"ר) של גדוד 603 שיאנית בחיסול מחבלים, ב-פורום צבא וביטחון בפרש
• "מטים את הכף" - על מפעילי הצמ"ה (D9, באגר ושופל) באיו"ש, כתבה מעיתון במחנה (סרוקה ב-פורום צבא וביטחון, "פרש")

במבצע עופרת יצוקה

• מנטרלים את האויב - על לוחמי חה"ן במבצע עופרת יצוקה, אתר דובר צה"ל
• טל זגרבה, סיפורי דובים - על מפעילי ה-D9 במבצע עופרת יצוקה, אתר דובר צה"ל
• רועי כספי, הנדסת אנוש, באתר זרוע היבשה
• פיצוץ בית במבצע עופרת יצוקה בידי חיל ההנדסה הקרבית, וידאו ביוטיוב
• אבן מספר 23: חיל ההנדסה במבצע עופרת יצוקה, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית

במבצע צוק איתן

• מיכל גלברד, ‏מאתרים, חושפים, משמידים: כך תוקפים כוחות ההנדסה את מנהרות הטרור, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 31 ביולי 2014
• שי גל 2, ‏עמוק באדמה: כך נלחם חיל ההנדסה באיום המנהרות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באוגוסט 2014‏
• בלעדיהם אי אפשר: חדשות 0404 בתיעוד לוחמי ההנדסה ברצועת עזה, חדשות 0404, 3 באוגוסט 2014
• מבצע צוק איתן - השמדת מנהרת הטרור האחרונה (כולל דחפור D9 ובאגר E-349 בפעולה), סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, אוגוסט 2014
• מיכל גלברד, ‏עמוק באדמה: כוחות ההנדסה חושפים את הזירה התת-קרקעית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 באוגוסט 2014
• שחר רופין, ‏בבטן האדמה: כך השמידו לוחמי ההנדסה את מנהרות הטרור, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 באוקטובר 2014
• נועם אמיר, ‏גיבורי צוק איתן: הארבעה שהצילו את הקרב על חרבת אחזעה, באתר מעריב אונליין, 2 בפברואר 2015
• יוני קמפינסקי, פעילות הנדסית נחושה תחת אש, באתר ערוץ 7, 6 בפברואר 2015
• שירה מאירי, "עד שהמוות לא קרוב אליך – אתה לא יודע כמה זה קשה", באתר הגבורה, במחנה באתר "הגבורה", 21 במאי 2015
• יומן עם אילה חסון - לוחמים ב"צוק איתן" בפוסט-טראומה, ערוץ היוטיוב של רשות השידור, 3 ביולי 2015
• אור הלר, "התת קרקע - חלק משדה הקרב", IsraelDefense, פברואר 2015
• אבן מספר 24: חיל ההנדסה במבצע צוק איתן, באתר עמותת חיל ההנדסה
• חיל ההנדסה במבצע צוק איתן בערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה
• מבצע "צוק איתן" בעיני לוחמי חיל ההנדסה בערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה
• חדשות 2, ‏הלוחמים ב"צוק איתן" תיעדו: חשיפת מנהרה והשמדת משגר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באוגוסט 2017‏

במבצע שובר גלים ומבצע לוט

• "מבצע לוט" - הצצה למכשול ההנדסי במרחב מדבר יהודה, באתר צה"ל, 21 ביולי 2022
• אלישע בן קימון, המכשול למניעת חדירת מסתננים ואמצעי לחימה בהר חברון: "שינוי דרמטי במצב", באתר ynet, 2 בינואר 2023
• לקראת תום "מבצע לוט" - הושלמה בניית המכשול בחטמ"ר יהודה, באתר צה"ל, 19 בינואר 2023
• הסתיימה הקמת המכשול ההנדסי בקו התפר במדבר יהודה, באתר צה"ל, 2 במרץ 2023
• חיל ההנדסה הקרבית במבצע לוט ואטימת הגבולות, אתר עמותת חיל ההנדסה

במלחמת חרבות ברזל

• סוגרים את הפרצות - ונערכים לכניסה: כתבנו בשטח עם כוחות ההנדסה, בביצוע כאן 11, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 13 באוקטובר 2023
• יואב זיתון, "בואו ניתן בראש": לוחמי ההנדסה פורצים צירים ומנטרלים מטענים ומנהרות | תיעוד, באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
• ניר דבורי, ‏תיעוד: לוחמי הנדסה מנטרלים מנהרות ומשמידים "מתחמי לחימה" של חמאס בעזה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 בנובמבר 2023‏
• פעילות כוחות ההנדסה ברצועה | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:17)
• מבט מבפנים לפעילות לוחמי ההנדסה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 4 בנובמבר 2023
• כך כוחות ההנדסה פורצים את הדרך בפעילות הקרקעית, באתר צה"ל, 8 בנובמבר 2023
• צה"ל מתקדם בעזה בקצב ה-D9 – וזה הזמן לחזור לסיפור של "דובי כורדי", באתר JDN‏, 1 בנובמבר 2023
• אמיר בוחבוט‏, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה!‏, 2 בנובמבר 2023
• שקד סבן, ‏התשובה לכבישים ממולכדים ולתשתיות טרור: "זה הכלי הכי מטורף שיש לצבא היום, אין משהו שיכול לעצור אותו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 בנובמבר 2023‏
• ישי אלמקייס, ‏כך הפכו נהגי ה־D9 לכוכבי התמרון הקרקעי ברצועת עזה, בעיתון מקור ראשון, 9 בנובמבר 2023

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37495281היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי