רובוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רובוט דמוי-אדם של חברת טויוטה

רובוט הוא מכונה אוטומטית בעלת יכולת תנועה, הנשלטת על ידי בקר ממוחשב. אך לא בהכרח, הוא יכול גם להיות לא חשמלי, למשל לעבוד על דחיסת מים או סיבוב גלגלי שיניים ידני. המילה "רובוט" נזכרה לראשונה במחזה של הסופר הצ'כי קארל צ'אפק, R.U.R. (קיצור של Rosumovi Univerzální Roboti. בתרגום לעברית: "הרובוטים האוניברסליים של רוסום"). המילה עצמה לקוחה מן המילה "רובוטה" בשפה הצ'כית שמשמעותה "עבדות" או "עבודת פרך". היא הוצעה לצ'אפק על ידי אחיו, יוזף.

כיום למילה "רובוט", פרט למשמעותה כמכונה אוטומטית בעלת תכנות גמיש, יש גם מובן כמכונה דמוית יצור אנושי, הן מבחינת מראה חיצוני והן מבחינת יכולות שונות (כלומר בעל בינה מלאכותית). רובוט דמוי אדם קרוי גם אוטומטון או אנדרואיד. שימוש זה נפוץ בעיקר בספרות המדע הבדיוני.

לעיתים נעשה שימוש במונח "רובוט" ככינוי גנאי לאדם שפועל בצורה מכנית ללא הפעלת רגש או חשיבה עצמאית.

רובוטים בימינו

רובוט לסילוק פצצות הכולל זרוע על גבי תובה זחלילית

למרות מוגבלותם היחסית של הרובוטים הקיימים כיום, ישנם לרובוטים שימושים רבים. העבודות בהן עוסקים רובוטים הם לרוב עבודות מלוכלכות, מסוכנות, קשות, עבודות חוזרות ומשעממות או עבודות בתנאים שבני אדם לא יכולים להתקיים בהם:

  • בתעשייה משתמשים ברובוטים בקו יצור, על מנת להרכיב מוצרים שונים או להוביל אותם.
  • רובוטים משמשים לצורך ניקוי פסולת רעילה.
  • רוברים - רובוטים המסייעים בחקר החלל. לדוגמה, לצורך חקר כוכב מאדים היה צורך לפתח רובוטים בעלי יכולת תנועה עצמאית כגון הרובר קיוריוסיטי, משום שהפעלת מכונה בשלט רחוק אינה פרקטית בשל הזמן שלוקח לאות לעבור מכדור הארץ למאדים.
  • במשטרה ובצבא משתמשים ברובוטים לסילוק פצצות ובכדי לפוצץ מטענים החשודים כמטעני חבלה. מערכות צבאיות רבות הן אוטונומיות לחלוטין או למחצה. כך למשל מל"טים ומזל"טים הם למעשה רובוטים מעופפים, לחלקם יש דרגות חופש שבמסגרתן הם יכולים לפעול עצמאית. הדבר בולט עוד יותר במה שמכונה טיל. גם הניווט של טיל נעשה לעיתים באמצעות ניתוח של המטרה בעזרת מצלמות ומכ"מים, והחלק של המפעיל לפעמים מתבטא ב"שגר ושכח".
  • ישנם גם רובוטים העוזרים לשמירה על משק הבית, לצורך ביצוע עבודות כגון כיסוח דשא, שאיבת אבק וניקוי בריכות. דוגמה נפוצה לכך היא הiRobot.
  • רובוטים לשימושים רפואיים, כגון: ניתוחים בסיוע רובוט, שיקום בסיוע רובוט, וסימולציה רפואית.
  • רובוטים משמשים גם כצעצועים יקרים. רובוט בשם Aibo של חברת סוני, לדוגמה, הוא רובוט אוטונומי בעל יכולת לימוד המחקה התנהגות של כלב. רובוט צעצוע נוסף, המסוגל להתקשר עם הסובב אותו, הוא הפליאו.
  • רובוטים אנושיים כדוגמת נאו משמשים חוקרים רבים ברחבי העולם בהבנת הנדרש מרובוט כאשר הוא יחיה בינינו. בין השאר במיפוי סביבה ביתית, עזרה לקשישים, הוראה, ניקוי הבית (מעבר לרצפה) וכו'.


התפתחויות עתידיות

בתחום הננו-רפואה רובוטים זעירים מיועדים לביצוע פעולות פנימיות ללא צורך בניתוח או בפעולות חודרניות אחרות. התחום נמצא בחזית המחקר הטכנולוגי והמחקר בישראל נחשב לאחד מהמובילים בתחום, בייחוד בטכניון, באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת אריאל.[1][2]

מחקרים רבים נעשים בתחום הרובוטיקה, בניסיון לשכלל את הרובוטים הקיימים. כדי לעודד ולקדם מחקר בתחום הרובוטיקה נערכות בין השאר גם תחרויות משחקי כדור בין רובוטים. כמו כן נערכת מדי שנה תחרות רובונר לתלמידי בתי ספר מכל העולם, שבה הקבוצות מתכננות בניית רובוטים שיכבו אש בתוך בית בוער (בסביבת התחרות עצמה הן מכבות רק נר).

הרובוט בספרות הבדיונית

אסימו

הרעיון של יצור דמוי אנוש מעשה ידי אדם קיים עוד מימי המיתולוגיה היוונית. אחד הסיפורים הידועים ביותר המתארים יצירת יצור דמוי אדם הוא סיפור הגולם מפראג מהמאה ה-16. אלמנט "הגולם הקם על יוצרו" בסיפור הגולם מפראג חוזר גם בסיפורה של מרי שלי, פרנקנשטיין, שפורסם לראשונה בשנת 1818. בשני סיפורים אלו מודגש העיקרון לפיו יצירת חיים שמורה לא-ל ולא לאדם, וניסיון של האדם ליצור חיים בעצמו הוא חילול הקודש וסופו לשלם על כך מחיר כבד. צ'אפק שקל לקרוא ליצורים בסיפורו R.U.R "גלמים", אך בסופו של דבר בחר ב"רובוטים"[3].

סופר המדע בדיוני אייזק אסימוב ששאף לשבור עיקרון זה היה אחד הראשונים שטיפל בשאלת היחס בין האדם לרובוט בסדרת ספרי הרובוטים שלו, שהמפורסם בהם הוא "אני, רובוט". בספרים אלו הוא טובע את המושג "תסביך פרנקנשטיין", המתאר את הרתיעה והפחד של האדם מפני המכונה שתקום על יוצרה.

הפתרון שמתאר אסימוב למניעת תסריט זה הוא ניסוח "שלושת חוקי הרובוטיקה" שכל רובוט חייב לציית להם באופן מוחלט:

  1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
  2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
  3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

כעבור 40 שנה הוסיף אסימוב חוק נוסף, המשלים חוקים אלה - חוק האפס, הקובע: "לא יפגע רובוט באנושות, ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע." שאר החוקים עודכנו בהתאם.

בספרו של דאגלס אדמס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", חברת "סיריוס קיברנטיקה" מגדירה רובוט כ"ידיד הפלסטיק שלך, שכיף לשהות במחיצתו".

המאבק בין האדם למכונה הגיע גם אל מסך הקולנוע. סדרת הסרטים "שליחות קטלנית" מתארת מלחמה עקובה מדם בין הרובוטים לבני האדם. סדרת סרטים מצליחה נוספת המתארת מלחמה שכזו היא סדרת המטריקס.

סופרי מדע בדיוני רבים אחרים התייחסו לרובוט כאמצעי לבחון את השאלה "מהו בן אדם". אחד הסיפורים הידועים בנושא הוא סיפור קצר של סופר המדע הבדיוני פיליפ ק. דיק בשם "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות", סיפור שעובד מאוחר יותר לסרט קולנוע מצליח בשם בלייד ראנר.

חזון הרובוט דמוי האדם המתואר בספרות המדע בדיוני לא הגיע עד היום למימוש. ישנן מספר רב של בעיות טכנולוגיות לא פתורות הדרושות כדי ליצור רובוט אוטונומי דמוי אדם. חלקן של הבעיות הללו ברמה המכנית (לדוגמה, יצירת מכונה הפועלת כמו כף יד אנושית[4]) וחלקן אלגוריתמיות (לדוגמה, היכולת לעבד תמונות ולהתמצא במרחב).

סיווג רובוטים במדע הבדיוני

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים