בור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בור בקרקע
מנהול - בור מתוכנן לגישה לצנרת

בּוֹר הוא חלל בקרקע, טבעי או מעשי ידי אדם. חפירת בורות נחשבת למלאכה קשה, בעבר התבצעה באמצעות את או מעדר. בתחום החקלאי נחפרים בורות לשם נטיעת עצים וכן עבור אגירת מים. בתחום הבנייה נחפרים בורות גדולים על ידי מחפרון לשם יציקת יסודות או יצירת חללים תת-קרקעיים כגון חניון תת-קרקעי או בונקר. בורות יכולים להיווצר גם בדרך של קידוח (כגון קידוח נפט) או קידוח למטרות מחקר מדעי וכן לצורך קבורה. בור יכול להיווצר באופן טבעי כחלק מתהליכים קרסטיים של המסת סלע משקע או קרקע מלחית (בולען). בור פתוח ברשות הרבים מהווה סכנה ועל כן יש לסגור אותו, לגדר אותו ולשלטו בשלטי אזהרה.

בהלכה, מושג הבור הוא אב-טיפוס לכל מִפגע דומם הנמצא ברשות הרבים, שבני אדם או בעלי חיים ההולכים שם עלולים להיפגע ממנו.

הבור הטבעי העמוק ביותר הוא חלל קרסטי בעומק 516 מטרים בקרואטיה, שהתגלה באקראי ב-2004.[1].

הבור העמוק ביותר מעשי ידי אדם הוא הקידוח הסופר-עמוק בחצי האי קולה שברוסיה, המגיע לעומק של 12,262 מטר. הבור נכרה בשנת 1989, והוא, נכון לשנת 2023, עדיין הבור המלאכותי העמוק ביותר עלי אדמות.

סוגי בורות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרק גלסמן, ניו יורק טיימס‏, התגלה החור העמוק בעולם, במקרה, באתר וואלה!‏, 19 באוגוסט 2004
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29550311בור