זיקים

זִיקִים
	קיבוץ זיקים, 2017
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	חוף אשקלון
גובה ממוצע	‎24 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	רומניה
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	944 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.8% בשנה
	נתוני קיבוץ
ייסוד הגרעין	1947
תנועת אם	הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
ענפי ייצור	חקלאות, תעשייה
	(למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה; רמון; ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים; האדום; זִיקִים31°36′33″N 34°31′17″E / 31.6091976391527°N 34.52146871793°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	8 מתוך 10
	http://www.zikim.org.il

זִיקִים הוא קיבוץ במועצה אזורית חוף אשקלון, דרומית לאשקלון. הקיבוץ נוסד ב-1949, בידי גרעין של חניכי תנועת הנוער השומר הצעיר על אדמות הכפר הנטוש הרביא. סמוך לו נמצאים מאגר שקמה, כרמיה, מחנה זיקים וחוף זיקים. בתקופה שלפני הקמתו היו מעט יישובים יהודיים באזור.

מקור השם

פרופ' מיכאל הרסגור העניק לקיבוץ את שמו "זיקים", ציטוט מתשובת ה"הדֶקַבְּרִיסְטִים" למכתבו של אלכסנדר פושקין אליהם, האומר (בתרגום לעברית): "מזיקים - תצא להבה".^[3]

גרסה אחרת, סוברת ששם זה מסמן את השפעת התרבות הקומוניסטית אף בקרב יהודים בארץ ישראל שעלו ממזרח-אירופה הדיי רחוקה, וכי השם הוא תרגום עבר לעיתונו ברוסית של לנין - "זיקים"^[4].

בתנ"ך, המילה ׳זיקים׳ מופיעה בספר תהילים ”לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל” (ספר תהלים, פרק קמ"ט, פסוק ח') ובספר משלי ”כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת” (ספר משלי, פרק כ"ו, פסוק י"ח).

אוכלוסייה

לאורך השנים היו גלי הצטרפות מרובים מארצות שונות, ביניהן: רומניה, אנגליה, ישראל, ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי^[4].

בשנת 2008 הוחל בבניית "שכונת הרחבה קהילתית" בסמוך לבתי החברים בקיבוץ.

מערכת חינוך

מערכת החינוך בקיבוץ מפעילה בית תינוקות, פעוטון, גנון צעיר וגן חובה. החל מכיתה א' עד יב' לומדים הילדים בבתי ספר אזוריים ביד מרדכי. מערכת החינוך בזיקים פעילה כל ימות השנה הן עבור הילדים המתגוררים בזיקים והן עבור ילדי הסביבה.

היסטוריה

קיבוץ זיקים נוסד ב-1 בינואר 1944 בהחלטת הסמינריון הראשון של תנועת השומר הצעיר ברומניה לאחר שחרורה מידי הנאצים על ידי הצבא האדום. שנה וחצי לאחר ייסוד הקיבוץ בבוקרשט, ב-1 ביולי 1945 יצאה לדרכה לארץ הפלוגה הראשונה וב-1 באוגוסט אותה שנה, יצאה הפלוגה השנייה. שתי הקבוצות הללו היטלטלו בדרכי אירופה בגנבת גבולות ולאחר חצי שנת נדודים בדרכים, הגיעו שמונה מהם, על סיפון ספינת המעפילים "חנה סנש", לחוף נהריה, ב-25 בדצמבר 1945. השמונה נשלחו לקיבוץ שמיר להכשרה. ב-14 במאי 1946 הגיעו ארצה 30 חברי זיקים על סיפונה של ספינת המעפילים, מקס נורדאו^[5]. אלה הצטרפו לקבוצה הראשונה בשמיר ובכך, למעשה, נוסד הגרעין הראשון של קיבוץ זיקים בארץ ישראל. ב-29 ביולי 1946 הגיעו 30 חברים נוספים על סיפונה של אוניית המעפילים "הגנה". היו אלה המעפילים האחרונים שלא גורשו לקפריסין והם נשלחו לקיבוץ עמיר והצטרפו למעפילים הקודמים להם אשר ישבו בשמיר השכן. בראשית 1947 המצב הוא כדלהלן: שני גרעינים נמצאים בקיבוצים "שמיר"^[6] ו"עמיר", גרעין אחד במחנה עתלית וגרעין נוסף בגירוש קפריסין. בנוסף, בתקופה זו עדיין שהו ברומניה כ-70 חברים, בעבודת התנועה ובהנהגתה. במאי 1947 יצאו ראשוני החברים, כמקובל באותם ימים, להתיישבות במושבה – ברחובות. במקביל נשלחה קבוצה לעזרת קיבוץ רוחמה. לאט החלו להתרכז מרבית חברי הקיבוץ ברחובות כולל חברי הגרעין שגורשו למחנות המעצר בקפריסין והועלו משם.

ב-20 ביוני 1948, הם עלו להתיישב בחוות שפון יחד עם אנשי קיבוץ נצר סרני.^[7]^[8] אולם עלייה זאת לא נסתייעה^[9] ובהמשך 1948 הקיבוץ היה ברחובות.^[10]^[11]^[12]

ב-15 בפברואר 1949, ט"ו בשבט התש"ט, עלה קיבוץ זיקים על הקרקע על אדמותיה של משפחת עלמי (בכפר הרביא שנחרב 3 חודשים קודם בנובמבר 1948, בנקודה בה הצטלב גבולה הדרומי של מדינת ישראל עם חוף הים התיכון^[13].

עוד בתקופת הישיבה ברחובות וכן לאחר העלייה על הקרקע ובמקביל בקבוצת ההכשרה במשמר העמק, סבל הקיבוץ מפילוג רעיוני מצד קבוצת מיעוט קומוניסטית. לאחר מאבק פנימי, גורשו מהקיבוץ ומקבוצת משמר העמק כ-29 חברי מק"י^[14], וחברים רבים נוספים העדיפו לעזוב את הקיבוץ. למעשה החל בקיבוץ תהליך של התפוררות חברתית. על מנת "להציל את המצב" החליט "הקיבוץ-הארצי" לשלוח לקיבוץ גרעין של יוצאי תנועת "השומר הצעיר" באנגליה. גרעין זה החל להתרכז בזיקים לאחר תקופת הכשרה בקיבוץ "עין החורש" במחצית השנייה של שנות החמישים. במקביל הוחלט ב"קיבוץ הארצי" להפנות לזיקים גם גרעין ישראלי גדול – גרעין "שומריה", אשר כדרך אותם ימים, היה מחולק לשני גרעינים, א' ו- ב'. ראשוני גרעין "שומריה" החלו להגיע לזיקים בשנת 1954. במקביל נמשכה עזיבת רבים מהמייסדים ועד מהרה היה צורך להוסיף השלמות לקיבוץ. במחצית הראשונה של שנות השישים הגיע גרעין "עינת", אף הוא גרעין ישראלי ופחות או יותר באותה תקופה החלה קליטת יוצאי תנועת "השומר הצעיר" ותנועות קרובות לה מארצות דרום-אמריקה. ראשונים היו הברזילאים ובעקבותיהם חברים מארגנטינה ואורוגוואי^[4].

ביטחון

מיקומו של הקיבוץ על גבול רצועת עזה, יוצר בעיות ביטחון במשך שנים רבות. בעיות כגון חדירות תושבי האזור הקודמים לצורך גנבות יבול, משאבות וציוד חקלאי בתקופות הפדאיון של שנות ה-50, ואילו בשנים 2007–2008 תקיפות באמצעות רקטות קסאם ופצמ"רים. במסגרת מאבקי ביטחון אלה, נפל בימיו הראשונים של הקיבוץ, המא"ז אריה גולדשטיין, כאשר עלה על מוקש שהוא עצמו טמן.

בראשית שנות ה-2000 התמודד הקיבוץ עם בעיות הביטחון על ידי גידור משוכלל, שמירה ומיגון בתי הילדים ובתי החברים והתושבים. בשנת 2018 הוקם גם המכשול הימי בגבול רצועת עזה.

ערך מורחב – קרב זיקים

במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 תקפו את הקיבוץ שישה מחבלים שהגיעו ברכב סוואנה. כיתת כוננות שנערכה מראש ניהלה איתם קרב שנמשך כשעה והצליחה להרוג ארבעה מהם, לאחר שאחד מחברי כיתת הכוננות הצליח לאגף את המחבלים, והשאר ברחו. שני חברי קיבוץ נפצעו^[15]^[16]. בהמשך פונו חברי הקיבוץ לקיבוץ מעלה החמישה.^[17]

כלכלה

כלכלת זיקים מבוססת על שני תחומים עיקריים: תעשייה – מפעל "פולירון" המייצר מזרנים אורתופדיים ומוצרי שינה; מפעל "פולירית" המייצר מוצרים מפוליאוריטן בטכנולוגיית הזרקה, וחקלאות – רפת גדולה ומודרנית; מטע אבוקדו ומטע סברס; גידולי שדה בשותפות עם מושבי הנגב. בנוסף, לזיקים מרכז לרפואה משלימה הנקרא "היפר טבע", המצוי באשקלון; מוסך לטיפול בכל סוגי הרכב ועוד מספר ענפים קטנים.

כלכלת זיקים עברה תהפוכות רבות. לאחר מספר שנים לא פשוטות בראשית שנות ה-2000, בהן התמודד הקיבוץ עם עומס חוב אדיר שהכביד מאוד על הניהול השוטף של המשק והקהילה, הצליחו בעזרת התגייסות של כלל האוכלוסייה ובשילוב עם עסקאות שהניבו תמורות כספיות משמעותיות להגעה להסדרים כספיים המאפשרים את מחיקת מרבית החובות.