אינדימדיה
אינדימדיה, "המרכז לתקשורת עצמאית" (Indymedia - Independent Media Center) היא רשת של ארגוני מדיה ושל עיתונאים.
אינדימדיה החלה את דרכה בנובמבר 1999 כדי לכסות תקשורתית הפגנות נגד הגלובליזציה וארגון הסחר העולמי בסיאטל. כבר ב-2002 היו לאינדימדיה 89 שלוחות מקומיות בעולם ב-31 מדינות שונות.
אינדימדיה היא ארגון דמוקרטי ללא מטרות רווח המנסה לספק תחליף לערוצי התקשורת בבעלות תאגידים ובעלי הון או הממשל. למרות שהיא פתוחה לכל גולש, בפועל היא משמשת בעיקר את השמאל הרדיקלי. אינדימדיה לא מסתפקת רק בפרסום ידיעות, דיווחים מהשטח ומאמרי דעות אלא גם מארגנת פעילויות, הפגנות, מחאות, דוקו-אקטיביזם ועוד.
אינדימדיה, בדומה לוויקיפדיה המבוסס על עקרון הפרסום הפתוח, מאפשר לכל גולש להיות עיתונאי, לפרסם תכנים ולראות אותם מיידית באתר לפני שעברו עריכה או צנזורה. בשונה מוויקיפדיה, אינדמדיה לא מחויבת לסטנדרטים של נייטרליות, אובייקטיביות ומהימנות עובדתית. כמו כן, לא נעשה שום פיקוח על התכנים המפורסמים בה, אם כי מנהלי כל אתר נותנים יותר חשיפה לידיעות ומאמרים התואמים את השקפת עולמם.
בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי, רבים מאתרי אינדימדיה מתנגדים למדיניות ישראל בשטחים. למשך תקופה מסוימת הם אף הוסרו כמקור חדשותי מדפי שירות החדשות של מנוע החיפוש גוגל[1] בגלל מקרים שבהם נכתבו באתרי אינדימדיה ביטויים כגון "ציונאצים" והשוואות של אריאל שרון וג'ורג' ווקר בוש לאדולף היטלר. ביטויים וקריקטורות מסוג זה וחוסר שיתוף פעולה של אינדימדיה עם השלטונות הביאו בעבר להחרמת השרתים וסגירת אתרים מקומיים במקומות אחדים בארצות הברית ובעיר בריסטול בבריטניה.[2][3][4]
אינדימדיה ישראל
אינדימדיה ישראל הוא אתר חדשות שהוקם בספטמבר 2000, אשר כל אדם יכול לפרסם בו מאמר ללא התערבות העורכים. על פי האתר, מטרתו היא לספק ביטוי חופשי לכל, באמצעות שיטה המכונה "אזורי פרסום חופשיים" או "במות פרסום חופשיות" - שיטה המאפשרת לכל אחד לפרסם חדשות באופן ישיר ומיידי דרך אתרי הרשת. האתר הישראלי הוא אחד מתוך 135 אתרי הרשת. האתר הישראלי מזוהה גם כן עם השמאל הרדיקלי ורוב הכתבות בו נוגעות בכיבוש, הסכסוך הישראלי-ערבי, איכות הסביבה, זכויות בעלי חיים וכדומה.
האתר הורכב מארבע קבוצות שונות - קבוצת האינטרנט, קבוצת הדפוס, קבוצת הווידאו (שאחראית על הפקת סרטים תיעודיים ותוכניות טלוויזיה) וקבוצת שֵמע, המופקדת על תחנת רדיו המשודרת באינטרנט. באתר לקחו חלק כ־20 פעילים, ומאות אחרים תרמו מאמרים, סרטוני ווידאו, תמונות ופרשנויות.
האתר הואשם לא אחת בדברי הסתה חמורה.[5][6] בין השאר פורסם באתר מאמר המביע שבח לפיגוע בציר המתפללים בחברון, בו נהרגו 12 חיילי צה"ל ואנשי כיתת הכוננות.[5] מאמרים רבים הוסרו לאחר השערוריה שעוררו. לצידם פורסמו קריקטורות מתסיסות, רובן של הקריקטוריסט הפרו-פלסטיני מברזיל, קרלוס לטוף.
בשנת 2003 הפסיק האתר לפעול זמנית בעקבות החקירות נגדו.[7] שתי קריקטורות גרמו למשטרה לפתוח בחקירה כנגד האתר: אחת מהן מתארת את ראש הממשלה אריאל שרון מתנשק עם אדולף היטלר, והשנייה (שפרסם הגולש "אופק") מתארת את היטלר כ"אבי הציונות".[8] האתר טען כי הוא מתנגד לצנזורה על תכניו, וכי מי שפרסם את הקריקטורות הוא קרלוס לטוף. התביעה טענה כי בעבר הוסרו מאמרים שפרסמו מוצרים מסחריים, ולכן לא ניתן לטעון כי לא מוחקים כתבות מהאתר. בשנת 2005 החליטה הפרקליטות לא להגיש כתב אישום בפרשה ומשרד המשפטים הודיע כי סגר את התיק. לאחר סגירה זמנית של האתר, המשכת פעילותו וסגירת החקירה נגד מפעיליו על יד משרד המשפטים[9] העבירה רשת אינדימדיה את פעילות האתר הישראלי לשרת אינטרנט הממוקם בקנדה, וכן שינתה את כתובתו. באתר החדש הופעלה מערכת דירוג מאמרים, כשבמקרה והגולשים נותנים ציונים נמוכים למאמר מסוים הוא הופך למוסתר.
קישורים חיצוניים
- אתר אינדימדיה העולמי
- אתר אינדימדיה הישראלי
- יואל פלדש, יורדים לקנדה, הרחק מהשוטרים, באתר הארץ, קפטן אינטרנט, 24.2.2004
הערות שוליים
- ^ Google News Bans SF Bay Area Indymedia Over Israel/Palestine Controversy
- ^ Indymedia Server Takedown, באתר EFF, 2 באוגוסט 2005
- ^ Indymedia Server Raided by FBI, באתר Slashdot, 7 באוקטובר 2004
- ^ Second UK Indymedia server seized by police before G8, באתר infowars.com, 28 ביוני 2005
- ^ 5.0 5.1 עידו קינן, חקירה נגד אינדימדיה ישראל בחשד להסתה לאלימות, אתר "נענע"
- ^ גל מור, תלונה: הסתה באתר "אינדימדיה", אתר ynet
- ^ אתר האינטרנט "אינדימדיה" הפסיק לפעול בעקבות חקירת שניים מעורכיו על ידי המשטרה, אתר "הגדה השמאלית"
- ^ בראיין אטינסקי, כך משתיקים את חופש הביטוי ברשת, אתר ynet
- ^ גל מור, נסגרה חקירת אינדימדיה, אך האם חופש הביטוי מובטח?, ynet, 08/03/2005
27340381אינדימדיה