אכזריות
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
אכזריות היא היפוכם של הרחמים והחמלה, וניתן להגדירה גם כאדישות לסבלו של האחר[1]. אכזריות נבדלת מסדיזם, שהוא הנאה מגרימת סבל לאחר.
אכזריות עשויה להיות אלימה, אם כי אין הכרח באלימות על מנת שמעשה יהיה אכזרי. לדוגמה, אם אדם טובע ומתחנן לעזרה, ואדם אחר יכול לעזור לו ללא עלות או סיכון, אבל הוא רק צופה בו בשעשוע או בחוסר עניין – הצופה הוא אכזרי, אם כי לא אלים.
שימוש בחוק
המונח אכזריות משמש לעיתים קרובות בחוק ובקרימינולוגיה ביחס לטיפול בבעלי חיים, ילדים, בני זוג ואסירים. במדינות דוברות אנגלית, הביטוי "אכזריות לבעלי חיים" (animal cruelty) מתייחס לעיתים קרובות לגרימת סבל מיותר – בדומה לאיסור צער בעלי חיים במשפט העברי ובחוק הישראלי. במשפט הפלילי הוא מתייחס לענישה, עינוי קרבנות, ועונשים אכזריים וחריגים. במקרים של גירושין, רשויות שיפוט רבות מחשיבות פעולה אכזרית כעילה תקפה לגירושין.
על פי החוק, אכזריות היא "גרימת מצוקה גופנית או נפשית, בייחוד כאשר מדובר בקובע במתן גירושין".
ביהדות
בספר משלי נכתב: "אכזריות חמה ושטף אף"[2] ופירשו שמתוך הכעס מגיע לאכזריות, "ולא יחמול ביום נקם"[3] – כשיש נקמה אין חמלה אלא אכזריות.
איסור אכזריות
יש המסבירים את טעמיהן של כמה וכמה חיובים ואיסורים בתורה כדי להרחיק את האדם מאכזריות:[4]
החיוב להיות אכזרי
במקרים מסוימים, חכמים קבעו שיש להיות אכזרי, וההימנעות מכך מעידה על סדר עדיפויות לקוי:
כל שנעשה רחמן על האכזרי, לסוף נעשה אכזר על הרחמנים. כתיב: 'ויחמול שאול על אגג ועל מיטב הצאן והבקר'[5], וכתיב בנוב עיר הכהנים: 'ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב'[6]
— מדרש תנחומא על פרשת מצורע, סימן א'
.
אזכורים נוספים
מובא שהשוחט נהיה אכזרי משום שמתרגל להרוג[7].
מובא שמלחמת הרשות גורמת לאדם להפוך לאכזרי משום שהורגים אנשים ונעשה הדבר זול אצל האדם מה שאין כן האדם במלחמת מצווה שלא מעוררת אכזריות בלב הלוחמים אלא להפך כשעושים לשם שמיים[8].
וכן מי שנותן צדקה ולא מתעורר אצלו שום רגש הרי זה אכזריות ומאבד את זכות הצדקה וכמו שכ' הרמב"ם כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים איבד זכותו והפסידה[9].
כעס מביא לידי אכזריות עצמית ואיבוד לדעת שמתוך מרירותו משחית רגש שהטביע הקב"ה בכל בריה לשמור על בריאותה ולהתאוות לחיים על אף כל הקושי[10].
ראו גם
לקריאה נוספת
- Simon Baron-Cohen, The Science of Evil: On Empathy and the Origins of Cruelty, Basic Books, 2011. Reviewed in The Montreal Review
- Susan Sontag, Regarding the Pain of Others, 2003. מסת"ב 0-374-24858-3
קישורים חיצוניים
- ד"ר אסף הרדוף, בין אכזריות אנושית לתמימות שיפוטית, באתר מאקו, 18 במרץ 2013
- ארז ארליכמן, הצעת חוק: איסור לכידת חיות עם מלכודות דבק, באתר ynet, 4 באוקטובר 2011
- בועז מזרחי, 10 התרבויות האכזריות בהיסטוריה, באתר "בא במייל"
הערות שוליים
- ^ ראו למשל: אורחות צדיקים, שער האכזריות
- ^ ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק ד'
- ^ ספר משלי, פרק ו', פסוק ל"ד
- ^ ראו למשל: אבן עזרא (הפירוש הארוך) על שמות, כ"ג, י"ט; הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חזון הצמחונות והשלום
- ^ ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ט'
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק י"ט
- ^ תוספות ר"י הזקן דף פ"ב ע"מ דאי' בגמ' שכשר שבטבחים שותפו של עמלק אית דמפרשי שהאומנות מלמדו אכזריות ואפי' הטוב שבהם הוא אכזר ורע כעמלק שו"ת אורות ישרים יורה דעה סי' י"ז.
- ^ לב אליהו דף רצ"ה
- ^ אורח מישור עמוד רנג, פנחס בן יוסף
- ^ חידושי בתרא על ילקוט שמעוני דברים
24214241אכזריות