אושעיא זעירא דמן חבריא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אושעיא זעירא דמן חבריא
מקום קבורה כפר חוקאב
תקופת הפעילות דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל – דור רביעי לאמוראי ארץ ישראל

אושעיא זעירא דמן חבריא היה אמורא, שונה ברייתות, בדור השלישי או הרביעי לאמוראי ארץ ישראל, שזהותו ומקומו שנויים במחלוקת.

זהותו וכינויו

יש שזיהו אותו עם רב אושעיא[1], ואם כן היה בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, והיה אחיו של רב חנינא, ולא נקראו "רבי" מפני שלא נסמכו[2] ולכן קראוהו "דמן חבריא" - מחברי הישיבה.

ויש המזהים אותו עם רבי אושעיא איש טריא, ואם כן היה בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל, ולא נקרא "רבי" כי אם "זעירא דמן חבריא" כסמל לעניוותו[3].

ואחרים מזהים אותו כאמורא אחר בשם זה, תלמידו של רבא בדור הרביעי לאמוראי בבל, והיה שונה הברייתות בישיבת מחוזא[4], אולם לרוב הגרסאות לא היה כלל מבבל.

מקור הכינויים 'זעירא' ו'דמן חבריא' שנוי במחלוקת: רש"י במסכת תענית[5] ביאר שהיה צעיר הישיבה, וכונה כך משום שהיה שם חכם נוסף בשם זה. אך רש"י עצמו במסכת חולין[6] ביאר ששמו היה "אושעיא זעירא", ועל דרך זו כתבו התוספות[7] ש'חבריא' הוא שם מקום.

בתלמוד[5] מסופר כי פעם בשנת בצורת גזרו דבי נשיאה[8] תענית ציבור. ביום התענית דרש אושעיא לבני העיר ש"עיני העדה" הם צריכים לתקן מעשיהם, כשהכוונה לבית הנשיא[9]. והגיעו אנשי הנשיא לצערו. אמרו להם בני העיר - כי אושעיא נוהג לצער אף אותנו, בני העיר, אך איננו אומרים לו כלום מכיון שכל מעשיו הם לשם שמים. והניחו לו.

אמרותיו

  • תניא רבי אושעיא זעירא דמן חבריא: חמשה שיעורן טפח, ואלו הן: שליא, שופר, שדרה, דופן סוכה והאזוב[10].
  • דתני אושעיא זעירא דמן חבריא: זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה – רבי נתן מכשיר, וחכמים פוסלין. הוא תני לה, והוא אמר לה: הלכה כרבי נתן[11].

מקום קבורתו

רבי חיים ויטאל מציין את מקום קבורתו בכפר חוקאב, לצד דרום יש קיר חצוב בהר, ובו מערה גדולה חצובה כנגד הכפר, ומעליו חפירות נוספות חצובות בסלע, ושם קבורים רב זריקא ורב סמא ואושעיא זעירא דמן חברייא יחד, ומר עוקבא לבדו במקום אחר, ורבי לויטס איש יבנה לבדו במקום אחר.[12]

הערות שוליים

  1. ^ תולדות תנאים ואמוראים - חלק א - הימן, אהרן בן מרדכי
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד עמוד א'.
  3. ^ זאב יעבץ
  4. ^ דב מרדכי יודלביץ, מחוזא - מחיי היהודים בזמן התלמוד, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ז, באתר אוצר החכמה, עמוד 68.
  5. ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד עמוד א'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ל"א עמוד א'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"ב עמוד ב', ד"ה דמן חבריא
  8. ^ אם היה בארץ ישראל - כנראה הכוונה לרבי יהודה נשיאה השני או בנו, ואם היה בבבל - כנראה הכוונה לראש הגולה שגר במחוזא
  9. ^ אם כי התלמוד מתחיל ב"דבי נשיאה" כשהכוונה לנשיא בארץ ישראל, ומסיים ב"ריש גלותא" - כינויו של ראש הגולה בבבל.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ"ו עמוד א'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"ב עמוד ב'.
  12. ^ שער הגלגולים הקדמה לז