שירת דבורה
שירת דבורה היא שירת הודיה וניצחון, המספרת בשבח ניצחון בני ישראל על הכנענים, בעזרת ה'. לפי פסוקו הראשון של פרק ה בשופטים, את השירה שרים דבורה וברק בן אבינעם.[1] המלחמה בין ישראל בהנהגתו של ברק בן אבינועם, לכנענים בהנהגת סיסרא מתוארת מזווית אישית בשירה. שירה זו היא מעין שירת ניצחון המתארת את הרקע למלחמה, מותחת ביקורת על השבטים שנמנעו מליטול חלק במלחמה משום שלא סבלו מאיום ביטחוני ישיר מסיסרא, ומשבחת את יעל אשת חבר הקיני על שהרגה את סיסרא. שירת דבורה מופיעה בספר שופטים, פרק ה', ומורכבת מ-31 פסוקים. את שירת דבורה קוראים בבתי הכנסת כהפטרה של פרשת בשלח שבה קוראים את שירת הים.
תוכן השירה
שירה זאת ממשיכה את הסיפור המופיע בפרק הקודם, ניצחון ישראל על הכנענים. השירה נאמרה כתגובה לניצחון ישראל בעזרת ה' והיא שירת הלל והודיה לה'. השירה מתארת את עליונות ה' על איתני הטבע, וזאת כדי להדגיש את כוחו של ה' שאינו זקוק לעזרת בני אנוש כדי לנצח את אויבי ישראל. באמצעות השירה מעבירה דבורה ביקורת על השבטים שנעדרו מהמלחמה ומשבחת את אלה שהתנדבו להגן ולהילחם. השבטים יהודה ושמעון נעדרים מהשירה.[2] דבורה מכונה "אם בישראל" בשירה[3]
מבנה השירה
שירת דבורה מעוצבת בדרך פרוזאית ומספרת באופנים שונים את הסיפור בספר שופטים, פרק ד', מלחמת ישראל בכנענים. השירה משבחת את המתגייסים למלחמה. בפסוקים החותמים את השירה, שרה ומהללת דבורה את ה' על הניצחון במלחמה נגד הכנענים.[4]
בשירה אין אחידות לשונית. בשירה קיימת מסגרת שפסוק א' משמש ככותרת ופסוק ל"א משמש כחתימה לשירה. השיר בנוי מארבע יחידות שיריות המתארות את האירועים בהקשר של דבורה אליהם. בשירה קיימות פניות אל קהל השומעים. אלה באות לידי ביטוי במילים: "בָּרְכוּ ה'". השיר אינו מתאר את שלל האירועים המסופרים, אלא אירועים שנבחרו על ידי המחבר, חלקם אירועים מהעבר - אלה מתארים את גדולת ה'. בשירה קיימים מעברים מביקורת חיובית לביקורת שלילית אותה מעבירה הדוברת על שבטי ישראל לחיוב או לשלילה.[5]
יש המחלקים את השירה לשלושה חלקים:[6]
| פסוקים | תיאור |
|---|---|
| א'-ג' | כותרת פתיחה |
| ד'-י"א | חלק ראשון: התגלות ה' ומצבו של העם בזמן הכיבוש הכנעני |
| י"א-כ"ג | חלק שני: מלחמת שבטי ישראל נגד כנען |
| כ"ד-ל' | חלק שלישי: נשות השירה: יעל ואם סיסרא |
| ל"א | חתימה |
רש"י בפירושו על ספר שופטים, פרק ה', פסוק ל"א כותב כי המילים: "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ" אינן חלק משירת דבורה, אלא תוספת של המחבר המקראי:”ותשקוט הארץ - אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר”.
אמצעים אמנותיים בשירה
בשירת דבורה אמצעים אמנותיים המעצימים את הניגודיות הרבה בשירה, הנעה בין התגלות ה' לסבלם של שבטי ישראל. ניגוד נוסף הבא לידי ביטוי בשירה הוא תיאור סבלם של בני ישראל בעבר לבין הניצחון המתואר בשירה בזכות ה'. ניגודים נוספים מתוארים דרך עיצוב דמותן של הנשים בשירה, יעל ואם סיסרא. הראשונה גיבורה המזכה את ישראל בניצחון והשנייה חרדה לגורל בנה ואילו בנות לוויתה מפגינות ביטחון בסיסרא בנה ובניצחונו.[7] יצירת אווירת ניצחון באה לידי ביטוי ברצף הפעלים החוזר בכמה מן הפסוקים: כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה, וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים; וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ, וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כז בֵּין רַגְלֶיהָ, כָּרַע נָפַל שָׁכָב.[8] ביטויים מנחים החוזרים בשירה מדגישים אף הם את ניצחון ישראל. השירה אף מאופיינת באונומטופיה (פסוק ט"ז): טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם, לִשְׁמֹעַ, שְׁרִקוֹת עֲדָרִים. צלילים המדמים דהרות סוסי מלחמה. השירה בנויה על ידי תקבולות ואף חז"ל וכך במסכת סופרים י"ב, ט'- י"א: ”שירת הים ושירת דבורה נכתבות אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח”.[9]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: פרק השירה (שופטים, ה) |
- אם סיסרא בשירת דבורה. מחבר: ויליאם ג' אורברוק אתר מקראנט.
- שופטים פרק ה' – שירת דבורה וברק. מחברת: רחל בורובסקי אתר מקראנט.
- עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ישראל של שירת דבורה. מחבר: שמואל שניצר אתר מקראנט.
- שירת דבורה. מחברת: רוני מגידוב אתר מקראנט.
הערות שוליים
- ^ ספר שופטים, פרק א'
- ^ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך: שופטים, תל אביב, דודזון עתי, 1994, עמ' 50
- ^ פנינה גלפז-פלר, ויולד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי, ירושלים: כרמל, 2006, עמ' 171.
- ^ פרנק פולק, הסיפור במקרא : בחינות בעיצוב ובאמנות, ירושלים, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 123
- ^ אמנון שילוח, עולם התנ"ך: שופטים, תל אביב, דודזון עתי, 1994, עמ' 51
- ^ יאירה אמית, מקרא לישראל: שופטים, ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 95
- ^ יאירה אמית, מקרא לישראל: שופטים, ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 111
- ^ ספר שופטים, פרק ה', פסוקים כ"ו-כ"ז
- ^ אלישע שפי, עולם התנ"ך: שופטים, תל אביב, דודזון עתי, 1994, עמ' 52-51
30148601שירת דבורה