אביתר
אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, אישיות מהתנ"ך, היה כהן גדול בירושלים בימי דוד המלך, בנו של אחימלך בן אחיטוב ומצאצאי בית עלי. אחימלך בן אביתר, בנו, שימש גם כסגנו לכהונה הגדולה[1].
דמותו
אביתר הכהן היה הניצול היחיד מהטבח שערך שאול המלך בבני משפחתו, כהני נוב. הרקע לטבח היה חשדו של שאול באבי אביתר, אחימלך, כי סייע לדוד הנס מפניו. אחימלך נשבע שלא ידע שדוד נס מפניו, וכי לא ידע מאומה על קלקול היחסים שבין שאול לדוד. שבועתו של אחימלך לא הועילה לו, ושאול ציווה על דואג האדומי להשמיד את כל כהני נוב, ובתוכם את כל בית אחימלך[2].
אחרי הטבח בבני משפחתו, הצטרף אביתר הכהן לדוד[3]. בימי מלכותו של דוד שימש ככהן בירושלים, יחד עם צדוק הכהן [4]. אביתר, בנו יונתן וצדוק נשארו נאמנים לדוד, גם בזמן מרד אבשלום [5].
בזמן המרד דוד ברח מירושלים. זאת על מנת שלא ייאלץ להילחם באבשלום בנו, המנסה להשתלט על כס המלכות בעיר, ומישהו משניהם ייהרג. לאחר השתלטותו של אבשלום על העיר, שלח דוד את אביתר וצדוק הכהן לחזור לירושלים, כדי שיוכלו לרגל עבורו אצל אבשלום. תוצאת ריגול זה היא הפרת עצת אחיתופל הידועה, ותבוסתו ומותו של אבשלום.
בניגוד לנאמנותו המוחלטת של אביתר לדוד בימי מרד אבשלום, הוא לא נשאר נאמן לו בערוב ימיו, בעת מרד אדוניהו. אביתר קשר קשר עם אדוניהו בן דוד וצידד בו במאבק הירושה מול שלמה, למרות הבטחתו המפורשת של דוד לבת שבע, להמליך את שלמה תחתיו[6].
אחרי מות אדוניהו (שם, ב, כג-כה) והמלכת שלמה (שם, שם, יג-מו), שלמה לא גזר על אביתר עונש מוות על מרידתו במלכות דוד אביו, "כי נשאת את ארון ה' אלקים לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי" (שם, שם, כו). כעונש מזערי מחליט שלמה לגרשו מהכהונה ולהגלותו לעיר ענתות.
הסיבה הרוחנית שניטלה הכהונה מאביתר מפורשת בנביא קשורה להיותו מצאצאי בית עלי, שנאמר עליהם בפסוק[7] "והקימותי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים", כלומר שהכהונה תנטל ממשפחתם (משפחת איתמר) ותעבור למשפחת אלעזר מעת שיתמנה "משיח ה'". שלמה המלך נחשב להגשמות הנבואה אודות "משיח ה'" לכך נפסקה הכהונה של בית עלי בזמנו.
לא רק שאיבד את תפקיד הכהונה בירושלים, אלא שאף רוח הקודש חדלה מלשרות עליו, ומעתה לא היה יכול לשאול ב"אורים ותומים". חז"ל מזהים נקודה מסוימת במהלך מרד אבשלום, בה נדחה אביתר ולא חלה עליו רוח הקודש ולא שרתה עליו השכינה. חז"ל מזהים נקודה זו, מתוך הבחנה בפניה "הסדרתית" של דוד לצדוק במקום לאביתר, במהלך מרד אבשלום, והקדמת צדוק לאביתר במהלך תיאור מאורעות המרד (שמואל ב, פרק טו, פסוקים כד, כה, כז, כט, לה; פרק יז, פסוק טו). דברי חז"ל:
כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו, אין שואלין בו, שהרי שאל צדוק (באורים ותומים) ועלתה לו, אביתר, ולא עלתה לו...
הפרשנים נחלקו האם הכהונה הגדולה פסקה מאביתר כבר בזמן מרד אבשלום[8] או שהמשיך לכהן בכהונה גדולה עד שגרשו שלמה המלך[9].
רבי מנחם עזריה מפאנו מבאר בספר גלגולי נשמות[10] שנשמת אביתר היא נשמת יואש מלך יהודה, והוא משוה ביניהם: שכשם שאביתר נשאר שריד מכל משפחתו - כך נשאר יואש לבדו מכל משפחתו לאחר שהרגה המלכה עתליה את כל זרע המלוכה. סמך לכך הוא מביא מהגמרא במסכת סנהדרין[11] "אמר רב יהודה אמר רב אלמלא לא נשתייר אביתר לאחימלך בן אחיטוב לא נשתייר מזרעו של דוד שריד ופליט".
הערות שוליים
- ^ מצודות דוד שמואל ב ח יז
- ^ הטבח והרקע לו, מופיעים בשמואל א, כב, ו-יט; הסיוע של אחימלך לדוד, מופיע שם, כא, א-יא
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוקים כ'-כ"ג.
- ^ ספר שמואל ב', פרק ח', פסוק י"ז.
- ^ ספר שמואל א', פרק ט"ו.
- ^ מלכים א, א, ה-כז
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ה.
- ^ דעת רש"י מלכים א' פרק א' פסוק ז'. וכך הפשטות בגמרא המצוטטת.
- ^ מצודת דוד שמואל ב' פרק ט"ו פסוק כ"ד.
- ^ אות ט"ו
- ^ דף צה עמוד ב.
.jpg)
23188667אביתר