שמעון הראשון
שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני. שחי בתחילת המאה השלישית לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.
שמעון הראשון היה סבו של שמעון השני, ונכדו של יַדּוּעַ. יחוסו של יַדּוּעַ מוזכר מפורשות במקרא כמתייחס למשפחת הכהונה של בית צדוק.
וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים, וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב, וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ.
בתו של שמעון הראשון נישאה לטוביה מבית טוביה, אביו של יוסף בן טוביה.
כשנפטר שמעון היה בנו חוניו השני צעיר לימים ולכן לא התמנה לתפקיד הכוהן הגדול, את שמעון ירש אלעזר אחיו, ולאחר שהוא נפטר, נמסר התפקיד למנשה שהיה אחיו השני. רק לאחר פטירתו התמנה חוניו לתפקיד.[1]
זיהויו עם שמעון הצדיק
יוסף בן מתתיהו, במנותו את שמות הכהנים הגדולים של אותה התקופה, מזהה את שמעון הראשון כ"שמעון הצדיק", ולא את נכדו, שמעון השני.
שמעון זה מוזכר בחיבורו החיצוני של בן סירא[2], המקדיש לו פרק שלם של שיר והלל בסוף חיבורו (פרק נ'):
גדול אחיו ותפארת עמו, שמעון בן יוחנן[3] הכהן.
אשר בדורו נפקד הבית, ובימיו חוזק היכל.
אשר בדורו נכרה מקוה, אשיח בם בהמונו.
אשר בימיו נבנה קיר, פנות מעון בהיכלי מלך.
הדואג לעמו מחתף, ומחזק עירו מצר.
כינויו שמעון הצדיק
מקור הכינוי "שמעון הצדיק" לוטה בערפל. לא נמצא תקדים לכינוי נשיא או כהן או מלך בשם לוואי "צדיק". ואכן, בספר בן סירא שנכתב על ידי בן דורו של שמעון - הוא נזכר בשם "הכהן הגדול שמעון בן חניו", ורק בספרים מאוחרים יותר הוא מכונה כ"שמעון הצדיק". מכך הסיק רבי יצחק אייזיק הלוי[5] כי בימיו לא כונה כי אם "שמעון בן חניו" או "הכהן הגדול שמעון בן חניו". ורק כאשר מונה נכדו "שמעון השני" לכהן, שגם שמו היה "שמעון בן חניו", חל צורך לבדל בין שמות הסב והנכד. ומכיון ששמעון השני לא התפרסם כצדיק, כינו את סבו בכינוי המבדל "שמעון הצדיק, ואילו את נכדו "שמעון בן חניו".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שמעון הצדיק מאמר של ד"ר אורי אמיתי על זיהויים של שני שמעון כשמעון הצדיק
הערות שוליים
- ^ היסטוריה של ארץ ישראל התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, עורך מנחם שטרן, יד יצחק בן צבי, 1981, עמ' 105
- ^ חוקרים רבים זיהו את נכדו שמעון השני כשמעון הצדיק על סמך דברי בן סירא אלו, משום שהניחו שזמנו של בן סירא היה בסוף המאה השלישית לפני הספירה ובתחילת המאה השניה, וזאת בעקבות דברי נכדו של בן סירא בהקדמה לתרגום, ממנו עולה שנכדו חי ב-132 לפנה"ס, וכתוצאה מכך הסיקו שסבו בן סירא חי כ-70 שנה לפניו. אולם אין כל הוכחה מכך לגבי שנות חייהם של בן סירא ושל בנו ונכדו המתרגם, ולכן אין כל בסיס להנחה לגבי שנותיו של בן סירא, וכתוצאה מכך לאיזה שמעון התכוון בן סירא. וכן הוכיח רבי יצחק אייזיק הלוי בספרו דורות הראשונים (חלק א' כרך שלישי, II "התקופה האמצעית", פרק יא - שמעון הצדיק בשמו, עמוד 194) מדברי בן סירא וזמנו שהכוונה לשמעון הראשון.
- ^ יוחנן=חוניו.
- ^ על פי הנוסח העברי לבן סירא, כפי שנמצא בגניזה הקהירית, השונה מנוסחי התרגום מיוונית.
- ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק א', "המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה", פרק יא, דף צח.
