צדוק

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צדוק
מדינה ממלכת ישראל המאוחדת
שושלת הכהנים בני צדוק
תואר כהן גדול
אב אחיטוב הכהן
צאצאים

אחימעץ בן צדוק, חלקיהו בן שלום, יהויקים הכהן, עזרא הסופר

כהן גדול
הבא בתפקיד אחימעץ בן צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות[1]), אישיות מהתנ"ך, נתמנה ככהן גדול על ידי דוד המלך בשנת ב'תתק"כ. פעל ככהן גדול הראשון בבית המקדש בירושלים תחת מלכותו של שלמה המלך. סגנו לכהונה הגדולה היה אחימלך בן אביתר[2].

ייחוסו

צדוק היה התשיעי בדורות בני אלעזר[3]. כיהן במשכן גבעון[4], לאחר העלאת ארון הברית לירושלים, שבה השתתף[5] וכיהן בירושלים יחד עם אביתר.

קשרו למלכות בית דוד

בתקופת מרד אבשלום, צדוק ואביתר, יחד עם בניהם, אחימעץ בן צדוק ויונתן בן אביתר, נשארו נאמנים לדוד, והופיעו יחד עם ארון הברית, כשבדעתם להצטרף אל דוד בבריחתו. דוד סירב לסיוע זה, ושלח אותם חזרה לעיר, אך מינה את בניהם כרצים שתפקידם ליידע אותו על ההתפתחויות בעיר ולהעביר את מסריו של חושי הארכי.

בתום המרד, שמשו צדוק ואביתר בתור שליחיו של דוד אל זקני יהודה ואל עמשא בן יתר, כדי לשכנעם להמליך את דוד מחדש.

כניסתו לכהונה גדולה

במאבק הירושה בין אדוניהו ובין שלמה, צידד אביתר באדוניהו והשתתף בטקס המלכתו. ואילו צדוק נשאר נאמן לדוד. אביתר, שותפו לכהונה, גורש, וצדוק שנמשח מחדש לכהונה בד בבד עם משיחת שלמה[6], נשאר כהן גדול יחיד. לפי הנאמר בספר יחזקאל, רק בני צדוק ראויים לכהונה גדולה. חז"ל ביארו שאביתר פוטר ממשרתו מאחר שלא נענה באורים ותומים כשברח דוד מאבשלום בימי המרד, ולכן ראה דוד שאינו כשר להמשיך במשרת הכהונה[7]. הסיבה שבגינה לא נענה באורים ותומים הוא מפני שהיה מבני עלי הכהן שנענש שבניו לא ישרתו בבית המקדש[8]

הכהנים בני צדוק

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכהנים בני צדוק

במונח המקרא, הכהנים בני צדוק הם כהנים מצאצאו של "צדוק הכהן". בעת תקופת בית ראשון הם אובחנו כנאמנים להקדוש ברוך הוא בזה שלא נכנעו לעבוד עבודה זרה בעת ששאר העם - ועימם הכהנים - בחרו באלילויות שונות למיניהם.

בספר יחזקאל מופיע שרק הכהנים הללו יטלו את שירות העבודות העיקריות בבית המקדש השלישי. על פי המסורת, מתנאי בחירת כהן גדול הוא שהנבחר יהיה מן הכהנים בני צדוק[9]. וכן עולי בבל הקפידו על כך בעת ייסוד בית שני[10].

צאצאיו של צדוק המשיכו לכהן במשרת הכהונה הגדולה עד שאנטיוכוס הרביעי הפקיע אותה מידיהם בשנת 172 לפנה"ס, לאחר הדחתם המשיכו צאצאיו לכהן ככהנים גדולים במקדש חוניו עד סגירתו בשנת 73 על פי פקודת השלטונות הרומאים[11].

ההשערה לצמיחת כת הצדוקים

לפי השערתו של ד"ר אברהם גייגר, שמה של כת הצדוקים שהייתה נציגתם של האריסטוקרטיה היהודית ונמנו ראשי הכת בין הכהנים בני צדוק נגזר משמו של אביהם הקדום, צדוק[12]. אמנם, החולקים על השערת גייגר מציינים כי בדברי חז"ל מוזכר שצדוק וחבירו בייתוס נמנו בין תלמידי אנטיגנוס איש סוכו[13] שפעל בשנות המאה ה-3 לפנה"ס, ובכך נוצר אנכרוניזמה כי צדוק הכהן פעל בתחילת בית המקדש הראשון.

תשובת רב האי גאון

באשר לזיהוי כהן כבא מזרע צדוק הכהן כתב רב האי גאון; "כל כהן תמים בדרכיו, מצוין באורחותיו ומיושר במעשיו, משכים ומעריב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ושומר עצמו מכל דבר רע ומכל טומאה הרי זה מבני צדוק הכהן.. -וראוי שתשרה עליו רוח הקדש" (אגרת רבינו האי גאון, גנזי קדם כרך ד דף נד).

הערות שוליים

  1. בספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק י"א כתוב ״בן מריות בן אחיטוב״, ואילו בספר עזרא, פרק ז', פסוק א' כתוב רק ״צדוק בן אחיטוב״
  2. ספר דברי הימים א', פרק י"ח, פסוק ט"ז
  3. ספר דברי הימים א', פרק ה': (ל) אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע: (לא) ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי: (לב) ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות: (לג) מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב: (לד) ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ:
  4. דברי הימים א', ט"ז, ל"ט
  5. ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוק י"א
  6. ספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק כ"ב
  7. תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ג, עמוד ב'
  8. רש"י, מלכים א, פרק א, פסוק ז
  9. משמעות מדרש הגדול לבראשית ו:ד ועוד
  10. רש"י ותוספות לתענית דף יז עמוד ב
  11. ראו בן-ציון כ"ץ, פרושים, צדוקים, קנאים, נוצרים, תל אביב, תש"ח, עמ' 167.
  12. השערתו של ד"ר אברהם גייגר: pp. 20 &c -Geiger Urschrift
  13. אבות דרבי נתן (פרק ה)


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0