גלגל (אתר מקראי)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום אוויר של גלגל ארגמן ליד מושב ארגמן

גִּלְגָּל הוא אתר מקראי הנזכר 39 פעמים בתנ"ך. השם האונומטופיאי, מהשורש 'גלה', נובע מדברי יהושע לעם ישראל לאחר ברית המילה שעשו בכניסתם לארץ "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם".

איפיוני האתר

מהמקרא עולים לפחות שישה אפיונים לגלגל:

  1. - הגלגל הוא סוג אתר ואיננו מקום ספציפי מסוים אחד;
  2. - מקומות אלה שימשו את שבטי ישראל להתכנסות חברתית, הקרבת קרבנות, משפט, מנהיגות, המלכת מלך, יציאה למלחמה וחזרה ממנה. הגלגל הוא תמיד מיודע בה"א הידיעה (ה – גלגל);
  3. - פעילותם העיקרית של האתרים הללו בתקופת ההתנחלות והשופטים (מאות חמישית עד התשיעית לאלף השלישי), אך קיומם נמשך גם בזמן המלוכה (מאות עשירית לאלף השלישי-ראשונה לאלף הרביעי). אחרי נפילת שומרון וכיבוש ממלכת ישראל (ג'ר"ה) מסתיימים אזכורי הגלגלים במקרא;
  4. - היו אלה מחנות ולא מקומות למגורי קבע, ונפוץ המונח "המחנה הגלגל";
  5. - מבחינה טופוגרפית, הגלגלים נמוכים מסביבתם;
  6. – תפוצת הגלגלים שזוהו, הייתה רק בבקעת הירדן ובגב ההר. אין גלגלים בנגב, בחוף, בעמקים, בגליל ובעבר הירדן.

הגלגל במקרא

בחלק ההיסטורי של התנ"ך נזכר הגלגל בדברים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים; ולאחר מכן בנביאים הושע ועמוס. בנביאים המאוחרים, אין לו זכר. חלוקה זו מצביעה על תפקידו החברתי והרוחני ועל זמנו של הגלגל. שני אזכורים נוספים מופיעים בספר מיכה[1] וספר נחמיה.[2] שני האזכורים האלה מתייחסים לגלגל המופיע בספר יהושע.

להלן פירוט האתרים:

  • גלגל דברים: בספר דברים י"א, ל,[3] הגלגל הוא אחד מחמש האינדיקציות הטופוגרפיות של משה, המציינות את הדרך לטקס הברכה והקללה בעיבל וגריזים: "הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה." לגלגל הזה יש הצעת זיהוי ממשית - גלגל נחל תרצה.
  • גלגל יריחו ביהושע: בספר יהושע נזכר הגלגל שהקימו בני ישראל ב"קצה מזרח יריחו".[4] עם הכניסה לארץ ומעבר הירדן הוקמו בגלגל 12 אבנים, נערכה ברית מילה, חגגו את הפסח, שבת המָן ואכלו מתבואת ארץ כנען; שם נמצאו המועלים בחרם ועלו משם לעמק עכור; לשם הגיעו הגבעונים ויהושע עלה להשמיד את מלכי האמורי. מפרק י"א ואילך עובר המנהיג למקומות אחרים ו'המחנה הגלגל' אינו נזכר יותר. גלגל יריחו לא נמצא בפועל עד עתה.
  • גלגל נוסף נזכר בספר יהושע פרק ט"ו,[5] בתיאור גבול הנחלות של יהודה ובנימין: "ועלה הגבול דבירה מעמק עכור וצפונה פונה אל הגלגל אשר נוכח למעלה אדומים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תוצאותיו אל עין רוגל." (וראה המקבילה ביהושע י"ח, יז-יט[6]). הוצע לזהותו עם אתר מדרום-מזרח לצומת רימונים.
  • גלגל שופטים: נזכר פעם אחת בסיפור על אהוד בן גרא והריגתו של עגלון מלך מואב (שופטים ג', יז-כו).[7] על אהוד נאמר:"והוא שב מן הפסילים אשר בגלגל" (שם יח), והכוונה אולי לגלגל יריחו. בסיפורי השופטים שהיו באזורים האמורים (שמגר בן ענת, דבורה, ברק בן אבינעם, גדעון, יפתח ואחרים) - אין אזכור לגלגלים, וכך בספר שופטים אחרי פרק ג'.
  • הגלגל בשמואל א': בין הפרקים ז' ו-ט"ו בשמואל א' יש אזכרות רבות לגלגל במזרח בנימין, הסמוך לבית אל ולהמצפה. שמואל 'סובב' שם ושופט את ישראל (שמואל א' ז', טו-טז),[8] אחר כך הוא ממליך את שאול (שם י', ח)[9] ו"מחדש את המלוכה" (שם י"א, יד-טו).[10] מתכנסים בגלגל גם למלחמה בפלשתים (שם י"ג, ד-טו),[11] שמואל מבטל שם את מלכות שאול ומשסף את אגג מלך עמלק (שם ט"ו, יב ואילך).[12] מקום גלגל בנימין, מהחשובים באתרים מסוג זה, אינו ידוע בינתיים.
  • הגלגל של דוד בשמואל ב': נזכר כשדוד עובר את הירדן עם שובו ממרד אבשלום (שמואל ב' י"ט ואילך).[13] בשל הקרבה לירדן ייתכן שמדובר בגלגל יריחו, ואפשרות אחרת – הקשורה בגִּלעָד – היא שמדובר בגלגל הסמוך לארגמן, וראה להלן.
  • הגלגל בספר מלכים: במלכים ב' ב', א-ז,[14] נזכר גלגל שאליהו ואלישע הסתופפו בו. ממנו הם 'יורדים' לבית אל ואחר כך ליריחו, אך לא נמסרים פרטים נוספים.
  • הגלגלים אצל הושע ועמוס: מכל נביאי ישראל, רק הושע ועמוס עוסקים בסוג האתר הזה. היחס למקומות הללו, שהיה חיובי קודם לכן, עובר שינוי חד מזמן הנביאים הנזכרים. בארבעת הפסוקים בהושע (ד', טו; ח', ד; ט', טו ו-י"ב, יב)[15] נזכר הגלגל כמקום שלילי וקושרים אותו ל'זנות', 'רעה' ועוד. הושע מתנבא נגד ה'המלכה' בגלגל ומשווה את המקום ל'בית און' ול'גלעד'. עמוס מתנבא על הגלגל פעמיים (עמוס ד', ד ו-ה', ה)[16] ברוח דומה להושע. גם הוא משווה את בית אל לגלגל, מוסיף את באר שבע ומנבא "כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון." שני הנביאים מדברים, כנראה, בגלגלים שעמדו בממלכת ישראל. לא לגמרי מחוור האם סיבת נבואות אלו עקב ההקרבה בבמה מחוץ לירושלים או שהיו גם סיבות אחרות. מנבואותיהם עולה הקשר החזק של העם עם הגלגלים, שהיו מרכזי הקרבה ומרכזים פוליטיים אקס-טריטוריאליים שאפיינו, כנראה, את השלב הנוודי הקדום של העם.

תולדות המחקר

אתרי הגלגל השונים, שחשיבותם ראשונה במעלה, לא נחקרו למעשה והיו בלתי ידועים עד ה'תשס"ט. מקור המידע היחיד, המקרא, סיפק מעט רמזים על מקום הגלגלים, ובהיעדר מועמד של ממש עסקו הפרשנים בתאוריות טקסטואליות. נוספה לכך היחידאיות של הסוג הזה, כנראה, ללא מקבילות בתרבויות אחרות, הדומות מבחינה כרונולוגית ותרבותית.

בסקר המקיף של הר מנשה, שצוותו חוקר כ-3000 קמ"ר של שטח השומרון הצפוני והמרכזי ושל בקעת הירדן החל ב-ה'תשל"ח, נתגלו עד שבט ה'תש"ד, שישה אתרי-מתחם גדולים שעוצבו ככף רגל אנושית. המקומות הללו, שאף אחד מהם לא היה ידוע לפני כן, מתפרשים בבקעת הירדן, בנחל תרצה, בהר עיבל ובמזרח בנימין. חמישה מהמתחמים הוקמו בראשית תקופת הברזל, והאחרון שנתגלה – הגלגל בבנימין – נוסד בתקופת הברזל השנייה (מאה ראשונה לאלף הרביעי). להלן רשימת המקומות:

  1. גלגל ארגמן, שטחו כ-14 דונם (מידותיו 200X80 מ'), בעל צורת כף רגל מדויקת למדי, מקומו סמוך למושב ארגמן;
  2. גלגל משואה, כ-5 דונם, מדרום למשואה. המקום הרוס וזיהויו אינו מוחלט;
  3. גלגל יפית, כ-8 דונם. ממערב למושב יפית בבקעת הירדן. מוקף מסלול בנוי;
  4. גלגל נחל תרצה, כ-15 דונם. מקומו במעלה נחל תרצה ומצפון לאלון מורה. צורתו מעין סנדל גדול; זוהה עם הגלגל המופיע בדברים יא, ל.
  5. מתחם המזבח בהר עיבל, כ-14 דונם. עיצוב המתחם הכפול דומה לכף רגל; התגלה ונחפר בשנות ה-תש"ם.
  6. גלגל בנימין, מדרום-מזרח לצומת רימונים, כדונם אחד. נתגלה ב-ה'תשע"ג.

סימני ההיכר המשותפים לכולם הם התאריך (פרט למס' 6), הצורה הבסיסית והיותם כמעט תמיד נמוכים מסביבתם. פרט לכך יש שוני בפרטים: חלקם מוקפים במסלול בנוי ('דרך תהלוכות') ונמצאים לרגלי מדרון ששימש אולי לישיבה. באחרים יש מבנה עגול או רבוע, ששימש אולי במה. שלושה מהמתחמים נחפרו ותוארכו הר עיבל בשנות ה-תש"ם, ארגמן בשנים ה'תשס"ג-ה'תשס"ח, ויפית ב-ה'תשס"ו. בשנת ה'תשס"ט הציע זרטל את משמעות כף הרגל במקרא: בעלות על הארץ ("כל מקום שתדרוך כף רגלכם בו" – דברים י"א, כד), סמל לקיום עם ישראל ("ולא אוסיף להניד את רגל ישראל" – מלכים ב' כ"א, ח), שליטה על גוים ורשעים ("עד תן ה' אותם תחת כפות רגליו" – מלכים א' ה', יז) וסמל של רגל ה' ("לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד" – ישעיהו ס', יג). כך מבוארים מחדש גם המונחים 'עליה לרגל' ו'רגל' - חג ומועד.

בד בבד הוצע שהמתחמים החדשים הם חלק מהגלגלים הקדומים. ההצעה מבוססת על המתאם בין האתרים להגדרה במקרא: הם מחנות נמוכים מראשית תקופת הברזל, שטחם ומהותם תואמים לפונקציות של הגלגלים ותפוצתם דומה לזו שבמקרא. גם לא עלו, בסקר המפורט, מועמדים אחרים המתאימים לגלגלים.

קושי מסוים בתגלית החדשה הוא העדר כמות ניכרת של עצמות קרבנות, כעולה לכאורה מהושע ועמוס. שני גלגלים חשובים לא נתגלו עד עתה: גלגל יריחו וגלגל בנימין של שמואל, אך הדבר נמצא בבדיקה.

לקריאה נוספת

  1. חיים גבריהו, "גלגל", אנציקלופדיה מקראית ב', 1954, טורים 490-488.
  2. ד 'בן-יוסף, "חפירות בביד'ת א-שעב", בתוך: א' זרטל, סקר הר מנשה כרך רביעי – מנחל בזק עד הסרטבה, חיפה 2005.
  3. אדם זרטל, כפות רגלים ענקיות מראשית ישראל בבקעת הירדן (תקציר), חיפה 2009.
  4. E. Sellin. Gilgal, Leipzig 1917
  5. A. Kotter, "Gilgal", The Anchor Bible Dictionary II, New York 1992, 1022-1024.
  6. B. M. Bennett, "The Search for Israelite Gilgal", Palestine Exploration Quarterly104 (1972), 111-122

ביבליוגרפיה נוספת נמצאת בפרשנויות השונות לספרי המקרא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0