גלגל (אתר מקראי)
גִּלְגָּל הוא אתר מקראי הנזכר 39 פעמים בתנ"ך. השם האונומטופיאי, מהשורש 'גל', נובע מהצורה המעוגלת, האופיינית למתחמי נוודים. הגלגלים היו האתרים המרכזיים לשבטי ישראל בזמן התנחלות והשופטים. שמו של גלגל יריחו נובע מדברי ה' ליהושע לאחר ברית המילה שעשו בכניסתם לארץ "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם".
אפיוני האתר
מהמקרא עולים לפחות שישה אפיונים לגלגל:
- הגלגל הוא סוג אתר ואיננו מקום ספציפי מסוים היות שהמקרא מציין את הגלגל בשלושה אזורים גאוגרפיים שונים לפחות: גלגל אלוני מורה (אזור שכם) בספר דברים,[1] גלגל יריחו[2] וגלגל מעלה אדומים.[3]
- מקומות אלה שימשו את שבטי ישראל להתכנסות חברתית, הקרבת קרבנות, משפט, מנהיגות, המלכת מלך, יציאה למלחמה וחזרה ממנה. הגלגל הוא תמיד מיודע בה"א הידיעה (ה – גלגל)
- פעילותם העיקרית של האתרים הללו היא בתקופת ההתנחלות המתועדת בספר שופטים (מאות 10-12 לפנה"ס), אך קיומם נמשך גם בזמן המלוכה (מאות 8-9 לפנה"ס). אין אזכור לגלגל במקרא אחרי נפילת שומרון וכיבוש ממלכת ישראל (722 לפנה"ס). דבר זה מוסבר ככל הנראה כחלק מביטול הבמות על ידי חזקיהו ואחריו יאשיהו שקבעו את ירושלים כמקום ההקרבה היחיד לה'.[דרוש מקור]
- היו אלה מחנות ולא מקומות למגורי קבע. זאת לפי הצמדת המילה "המחנה" לגלגל, ויידוע שם המקום "הגלגל".[4][דרוש מקור].
- מבחינה טופוגרפית, הגלגלים נמוכים מסביבתם.
- תפוצת הגלגלים שזוהו, הייתה רק בבקעת הירדן ולפי פירושים מסוימים גם בגב ההר (בהקשר ליישוב בית אל). אין אזכור של גלגלים בנגב, בחוף, בעמקים, בגליל ובהרי עבר הירדן.[דרוש מקור]
הגלגל במקרא
בחלק ההיסטורי של התנ"ך נזכר הגלגל בדברים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים; ולאחר מכן בנביאים הושע ועמוס. בנביאים המאוחרים, אין לו זכר. חלוקה זו מצביעה על תפקידו החברתי והרוחני ועל זמנו של הגלגל. שני אזכורים נוספים מופיעים בספר מיכה[5] וספר נחמיה.[6] שני האזכורים האלה מתייחסים לגלגל המופיע בספר יהושע.
להלן פירוט האתרים:
- גלגל דברים: בספר דברים י"א, ל,[1] הגלגל הוא אחד מחמש האיכונים הטופוגרפיים של משה, בדרך לטקס הברכה והקללה בהר עיבל והר גריזים: "הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה." לגלגל הזה יש הצעת זיהוי ממשית - גלגל נחל תרצה.
- גלגל יריחו ביהושע: בספר יהושע נזכר הגלגל שהקימו בני ישראל ב"קצה מזרח יריחו".[2] עם הכניסה לארץ ומעבר הירדן הוקמו בגלגל 12 אבנים, נערכה ברית מילה, חגגו את הפסח, שבת המָן ואכלו מתבואת ארץ כנען; שם נמצאו המועלים בחרם ועלו משם לעמק עכור; לשם הגיעו הגבעונים ויהושע עלה להשמיד את מלכי האמורי. מפרק י"א ואילך עובר המנהיג למקומות אחרים ו'המחנה הגלגל' אינו נזכר יותר. גלגל יריחו לא נמצא בפועל עד עתה.
- גלגל נוסף נזכר בספר יהושע פרק ט"ו,[3] בתיאור גבול הנחלות של יהודה ובנימין: "ועלה הגבול דבירה מעמק עכור וצפונה פונה אל הגלגל אשר נוכח למעלה אדומים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תוצאותיו אל עין רוגל." (וראה המקבילה ביהושע י"ח, יז-יט[7]). הוצע לזהותו עם אתר מדרום-מזרח לצומת רימונים.
- גלגל שופטים: נזכר פעם אחת בסיפור על אהוד בן גרא והריגתו של עגלון מלך מואב (שופטים ג', יז-כו).[8] על אהוד נאמר:"והוא שב מן הפסילים אשר בגלגל" (שם יח), והכוונה אולי לגלגל יריחו[דרוש מקור]. בסיפורי השופטים שפעלו באזורים האמורים (שמגר בן ענת, דבורה, ברק בן אבינעם, גדעון, יפתח ואחרים) - אין אזכור לגלגלים, וכך בספר שופטים אחרי פרק ג'.
- הגלגל בשמואל א': בין הפרקים ז' ו-ט"ו בשמואל א' יש אזכורים רבים לגלגל במזרח בנימין, הסמוך לבית אל ולהמצפה. שמואל 'סובב' שם ושופט את ישראל (שמואל א' ז', טו-טז),[9] אחר כך הוא ממליך את שאול (שם י', ח)[10] ו"מחדש את המלוכה" (שם י"א, יד-טו).[11] מתכנסים בגלגל גם למלחמה בפלשתים (שם י"ג, ד-טו),[12] שמואל מבטל שם את מלכות שאול ומשסף את אגג מלך עמלק (שם ט"ו, יב ואילך).[13] מקום גלגל בנימין, מהחשובים באתרים מסוג זה, אינו ידוע בינתיים.
- הגלגל של דוד בשמואל ב': נזכר כשדוד עובר את הירדן עם שובו ממרד אבשלום (שמואל ב' י"ט ואילך).[14] בשל הקרבה לירדן ייתכן שמדובר בגלגל יריחו, ואפשרות אחרת – הקשורה בגִּלעָד – היא שמדובר בגלגל הסמוך לארגמן, וראה להלן.
- הגלגל בספר מלכים: במלכים ב' ב', א-ז,[15] נזכר גלגל שאליהו ואלישע הסתופפו בו. ממנו הם 'יורדים' לבית אל ואחר כך ליריחו, אך לא נמסרים פרטים נוספים.
- הגלגלים אצל הושע ועמוס: מכל נביאי ישראל, רק הושע ועמוס עוסקים בסוג האתר הזה. היחס למקומות הללו, שהיה חיובי קודם לכן, עובר שינוי חד מזמן הנביאים הנזכרים. בארבעת הפסוקים בהושע (ד', טו; ח', ד; ט', טו ו-י"ב, יב)[16] נזכר הגלגל כמקום שלילי וקושרים אותו ל'זנות', 'רעה' ועוד. הושע מתנבא נגד ה'המלכה' בגלגל ומשווה את המקום ל'בית און' ול'גלעד'. עמוס מתנבא על הגלגל פעמיים (עמוס ד', ד ו-ה', ה)[17] ברוח דומה להושע. גם הוא משווה את בית אל לגלגל, מוסיף את באר שבע ומנבא "כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון." שני הנביאים מדברים, כנראה, בגלגלים שעמדו בממלכת ישראל. לא לגמרי מחוור האם סיבת נבואות אלו עקב ההקרבה בבמה מחוץ לירושלים או שהיו גם סיבות אחרות. מנבואותיהם עולה הקשר החזק של העם עם הגלגלים, שהיו מרכזי הקרבה ומרכזים פוליטיים אקס-טריטוריאליים שאפיינו, כנראה, את השלב הנוודי הקדום של העם.
תולדות המחקר
אתרי הגלגל השונים, לא נחקרו עד 2009. מקור המידע היחיד, המקרא, סיפק מעט רמזים על מקום הגלגלים, ובהיעדר מועמד של ממש עסקו הפרשנים בתאוריות טקסטואליות.
בסקר הר מנשה, בניהולו של אדם זרטל, נתגלו עד ינואר 2014, שישה אתרי-מתחם גדולים שעוצבו ככף רגל אנושית. המקומות הללו, שאף אחד מהם לא היה ידוע לפני כן, מתפרשים בבקעת הירדן, בנחל תרצה, בהר עיבל ובמזרח בנימין. חמישה מהמתחמים הוקמו בראשית תקופת הברזל, סביב 1200 לפנה"ס, והאחרון שנתגלה – הגלגל בבנימין – נוסד בתקופת הברזל השנייה (מאה 8 לפנה"ס). להלן רשימת המקומות:
- גלגל ארגמן, שטחו כ-14 דונם (מידותיו 200X80 מ'), בעל צורת כף רגל מדויקת למדי, מקומו סמוך למושב ארגמן;
- גלגל משואה, כ-5 דונם, מדרום למשואה. המקום הרוס וזיהויו אינו מוחלט;
- גלגל יפית, כ-8 דונם. ממערב למושב יפית בבקעת הירדן. מוקף מסלול בנוי;
- גלגל נחל תרצה, כ-15 דונם. מקומו במעלה נחל תרצה ומצפון לאלון מורה. צורתו מעין סנדל גדול; זוהה עם הגלגל המופיע בדברים, י"א, ל'.
- מתחם המזבח בהר עיבל, כ-14 דונם. עיצוב המתחם הכפול דומה לכף רגל; התגלה ונחפר בשנות ה-80 של המאה ה-20.
- גלגל בנימין, מדרום-מזרח לצומת רימונים, כדונם אחד. נתגלה ב-2013.
סימני ההיכר המשותפים לכולם הם התארוך (פרט למס' 6), הצורה הבסיסית והיותם כמעט תמיד נמוכים מסביבתם. פרט לכך יש שוני בפרטים: חלקם מוקפים במסלול בנוי ('דרך תהלוכות') ונמצאים לרגלי מדרון ששימש אולי לישיבה. באחרים יש מבנה עגול או רבוע, ששימש אולי במה. שלושה מהמתחמים נחפרו ותוארכו: הר עיבל בשנות ה-80 של המאה ה-20, ארגמן בשנים 2003–2008, ויפית ב-2006. בשנת 2009 הציע זרטל את משמעות כף הרגל במקרא: בעלות על הארץ ("כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו" – דברים י"א, כד), סמל לקיום עם ישראל ("ולא אוסיף להניד את רגל ישראל" – מלכים ב' כ"א, ח), שליטה על גוים ורשעים ("עד תן ה' אותם תחת כפות רגליו" – מלכים א' ה', יז) וסמל של רגלי ה' ("לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד" – ישעיהו ס', יג). כך מבוארים מחדש גם המונחים 'עליה לרגל' ו'רגל' - חג ומועד.
בד בבד הוצע שהמתחמים החדשים הם חלק מהגלגלים הקדומים. ההצעה מבוססת על המתאם בין האתרים להגדרה במקרא: הם מחנות נמוכים מראשית תקופת הברזל, שטחם ומהותם תואמים לפונקציות של הגלגלים ותפוצתם דומה לזו שבמקרא. גם לא עלו, בסקר המפורט, מועמדים אחרים המתאימים לגלגלים.
קושי מסוים בתגלית החדשה הוא העדר כמות ניכרת של עצמות קרבנות, כעולה לכאורה מהושע ועמוס. שני גלגלים חשובים, המוזכרים במקרא ולא נתגלו נכון לשנת 2022: גלגל יריחו וגלגל בנימין של שמואל. לדעתה של ארנה קובוס בית חגלה המקראית הוא המקום של גלגל יריחו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים גבריהו, "גלגל", אנציקלופדיה מקראית ב', 1954, טורים 488–490.
- ד 'בן-יוסף, "חפירות בביד'ת א-שעב", בתוך: א' זרטל, סקר הר מנשה כרך רביעי – מנחל בזק עד הסרטבה, חיפה 2005.
- אדם זרטל, כפות רגלים ענקיות מראשית ישראל בבקעת הירדן (תקציר), חיפה 2009.
- אדם זרטל, כפות רגלי האל - כיצד גילינו את הגלגלים בבקעת הירדן, הוצאת סלע מאיר, 2023, ספריית שיבולת
- E. Sellin. Gilgal, Leipzig 1917
- A. Kotter, "Gilgal", The Anchor Bible Dictionary II, New York 1992, 1022-1024.
- B. M. Bennett, "The Search for Israelite Gilgal", Palestine Exploration Quarterly 104 (1972) ,111-122
ביבליוגרפיה נוספת נמצאת בפרשנויות השונות לספרי המקרא.
קישורים חיצוניים
- עפרי אילני, מומחה: חשפתי מבנים שבנו בני ישראל עם כניסתם לארץ, באתר הארץ, 7 באפריל 2009
- דרור אידר, כל מקום שבו דרכה כף רגלנו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 ביוני 2011, פורסם בישראל היום
- מוסף סוכות, חשיפת מקומות הפולחן הקדומים שלנו, באתר ישראל היום, 19 בספטמבר 2013
- אדם זרטל, מצאו את הגלגל? הערוץ האקדמי
- הגלגל באתר מקרא-נט
- אדם זרטל, כפות רגלים ענקיות מראשית ישראל בבקעת הירדן, מקראנט
אתר גלגל (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית- כפות רגלי האל, בכבודו ובעצמו: האתר הזה הוא ראשית הפולחן בישראל, רון פוני, ישראל היום, 11 במאי 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר דברים, פרק י"א, פסוק ל'
- ^ 2.0 2.1 ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט
- ^ 3.0 3.1 ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ז'
- ^ למשל: "וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה - הַגִּלְגָּלָה" שבעברית מקראית משמעותו: אל המחנה, שנמצא בתוך הגילגל
- ^ ספר מיכה, פרק ו', פסוק ה'
- ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק כ"ט
- ^ שם נכתב: "ויצא אל גלילות"
- ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוק י"ט
- ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ט"ז
- ^ ספר שמואל א', פרק י', פסוק ח'
- ^ ספר שמואל א', פרק י"א, פסוק י"ד
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ג, פסוק ד'
- ^ ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק י"ב
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ט, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק ב', פסוק א'
- ^ ספר הושע, פרק ד', פסוק ט"ו
- ^ ספר עמוס, פרק ד', פסוק ד'
