עגלון מלך מואב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וַיִּשְׁלַח אֵהוּד, אֶת-יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַחֶרֶב, מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ; וַיִּתְקָעֶהָ, בְּבִטְנוֹ.
אהוד מתנקש בעגלון. איור משנת 1360.

עֶגְלוֹן הוא שמו של מלך מואב המוזכר בתנ"ך בספר שופטים, פרק ג'. עגלון קשר ברית עם עמלק ובני עמון[1] כדי להשתלט על שטחים בעבר הירדן המזרחי והמערבי, ואף חלקים משטחי נחלת שבט בנימין. עגלון שיעבד את בני ישראל למשך 18 שנה[2], עד שאהוד בן גרא הנהיג מרד נגדו, והצליח להרוג אותו בעורמה בעזרת חרב פיפיות.

נאמר במקורות חז"ל כי עגלון מלך מואב היה אבי או סבה של רות[3], מכיוון שקם מכסאו כשאהוד בן גרא אמר לו "דבר אלוקים אליך המלך", ובכך כיבד את ה', זכה להעמיד את בנו בכיסא המלכות[4] ומצאצאיו היו רות המואביה ודוד המלך.

יש הטוענים כי בשמו של עגלון מסתתר לעג הקושר את שמו לבקר, וזאת מהתיאור העולה בספר שופטים כ"אִישׁ בָּרִיא מְאֹד" (ספר שופטים, פרק ג', פסוק י"ז). לשיטתם שמו מציג את דמותו בצורה אירונית וכך גם בתיאור מותו בהמשך כקורבן.[5]

הערות שוליים

  1. ספר שופטים, פרק ג', פסוק ג'
  2. ספר שופטים, פרק ג', פסוק י"ד
  3. "אמר רבי יוסי ברבי חנינא: רות בת בנו של עגלון, בן בנו של בלק מלך מואב". בבלי, הוריות י ב. ועיינו עוד בבבלי, סנהדרין קה ב, ונזיר כג ב, ובסוטה מז א. לפי בעלי התוספות קיים מרחק של כמאתיים שנים בין אהוד לבועז ולכן רות הייתה צאצאית של כמה דורות. (בעלי התוספות בבלי, יבמות מ"ח ב)
  4. מדרש רות רבה, פרשה ב' סעיף ט'. תנחומא פרשת ויחי
  5. משה גרסיאל, מדרשי שמות במקרא, רמת גן, רביבים, 1987, ע"מ 77.