מעמד הר גריזים והר עיבל
 | |
| מבט ממזרח: הר גריזים (משמאל) והר עיבל (מימין) והעיר שכם ביניהם. | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°13′13″N 35°16′44″E / 32.2202777777778°N 35.2788888888889°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   שכם | |
מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא מעמד שאירע בהר גריזים והר עיבל, סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בראשית תקופת ההתנחלות, בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר. הציווי על קיום המעמד מופיע בספר דברים וקיומו בפועל מתואר בספר יהושע.
המעמד כלל בניית מזבח בהר עיבל והקרבת קרבנות עולה ושלמים עליו, כתיבת חלקים מספר התורה על גבי אבנים, כריתת בריך עם עם ישראל קיום המצוות ושמירת האיסורים. בסיום המעמד, קרא יהושע בן נון באוזני העם את הברכות והקללות הכתובות בפרשת כי תבוא.
הציווי בתורה
מהותו של המעמד היא כריתת ברית בין עם ישראל לה' על קיום המצוות.
הציווי על קיום המעמד נזכר בתורה בספר דברים בשני מקומות, לפני פירוט מצוות הארץ, בפרשת ראה[1]:
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה
ומיד לאחר סיום פירוט המצוות, בפרשת 'כי תבוא'[2]:
וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹקֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים ואָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב
מיקום ועיתוי המעמד
בספר דברים נאמר שמעמד זה יתבצע ביום מעבר הירדן. תיאור המעמד בפועל מופיע בספר יהושע פרק ח, לאחר מלחמת העי השנייה. בדברי חז"ל ישנן שלוש דעות באשר עיתוי ומיקום המעמד: ביום מעבר הירדן הגיעו להר גריזים והר עיבל שבשומרון בדרך נס, וקיימו את המעמד[3]. ביום מעבר הירדן הקימו סמוך לגלגל שתי תלוליות עפר, וראו להן 'הר גריזים' ו'הר עיבל' ושם קיימו את המעמד[4]. דעתו של רבי ישמעאל, לפיה המעמד התקיים לאחר השנים בהם כבשו וחילקו את ארץ ישראל[5].
המזבח וכתיבת התורה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: דברי חז"ל, ראשונים וחוקרים בחדא מחתא?.
ערך מורחב – מזבח הר עיבל
כחלק ממעמד הברכה והקללה נאמר בספר דברים שיש לבנות מזבח מאבנים שלימות בהר עיבל שעליו יקריבו קרבנות עולה, וכן קרבנות שלמים שאת בשרם יאכלו שם ויחגגו את כניסתם לארץ וכריתת הברית עם ה'.
נאמר בספר דברים שיש להקים אבנים גדולות בהר עיבל, לסוד אותן בסיד ולכתוב עליהן את 'דברי התורה הזאת'. בספר יהושע נאמר שכתבו על האבנים את 'מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.
יש אומרים שמה שנכתב על האבנים אלו מצוות התורה בזו אחר זו בקצרה, כפי שנכתבו בספרי מוני המצוות[6]. ויש אומרים שכל התורה הייתה כתובה על האבנים, והיה זה בדרך נס או שהיו אלו אבנים גדולות מאד[7]. ודעת חז"ל שכתבו עליהן את דברי התורה בשבעים לשונות[8].
לדעת רש"י בהסבר אחת הדעות בתלמוד[9], לאחר המעמד פורקו אבני המזבח והועברו לגלגל[10].
פרופ' אדם זרטל זיהה את המזבח עם אתר ארכאולוגי בצפון-מזרח הר עיבל אותו חפר בשנים 1982–1989[11]. זיהוי זה לא התקבל על דעת רוב הארכאולוגים המקראיים[12], אך כן התקבל על חוקר ארץ ישראל זאב ארליך והרב יואל בן נון[13][14].
כריתת הברית
בספר דברים מתואר אופן ביצוע הברכה והקללה: חלוקת עם ישראל לשני חלקים כאשר שישה שבטים (שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין) עומדים על הר גריזים, וששה שבטים (ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי) עומדים על הר עיבל. הכהנים והלויים עמדו בגיא שבין ההרים, הפכו פניהם כלפי הר גריזים כאשר אמרו את הברכות, לאחר מכן הפכו פניהם כלפי הר עיבל ואמרו את דברי הקללה למי שיעבור על מצוות התורה. כל העם ענה 'אמן' ובכך קיבל על עצמו את הדברים באמנה. לעומת זאת בספר יהושע [15] נראה כי גם שאר השבטים עמדו בגיא ונפנו אל עבר ההרים בעת הברכות והקללות.
בדברי חז"ל מצינו מספר דעות באשר לחלוקת השבטים ומיקומם:
- כל השבטים עמדו על ההרים כחלוקה שבתורה וכל שבט לוי למטה[16].
- גם שבט לוי עמדו על ההר למעט זקני כהונה ולויה[17], או הכהנים והלווים הראויים לשרת[18] או הכהנים כולם[19].
- כל השבטים עמדו בגיא שבין ההרים ולשון הפסוק יעמדו על הר גריזים היא בסמוך[20]
מלבד הברכה הכללית על מי שישמור המצוות והקללה על מי שלא ישמור אותן, מפורטות בתורה מספר עבירות חמורות או עבירות שנעשות לרוב בסתר, שעל העובר על אחת מהן הוסיפו הלויים קללה נוספת:
וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן: אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן
במשנה במסכת סוטה[21] ישנו תיאור מפורט של אופן ביצוע הברכה והקללה על ידי הלויים[א]:
ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע. הכהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וכל ישראל מכאן ומכאן. שנאמר: וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו'. הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה: 'ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה'. ואלו ואלו עונין 'אמן'. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה: 'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה' ואלו ואלו עונין 'אמן'. עד שגומרין ברכות וקללות. ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר 'באר היטב'. ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן
קריאת יהושע
בסיום המעמד הקריא יהושע לעם את דברי הברכה והקללה הכתובות בתורה. חלק מהפרשנים מבארים שהכוונה לפרשת הברכות והתוכחה שבסוף כי תבא[22]. יש שפרשו שחזר על הברכות והארורים שנאמרו קודם לכן על ידי הלוויים. ויש שפרשו שקרא את כל פרשות הברכות והקללות שבתורה, כמו פרשת והיה אם שמוע[23]. בנוסף יש שכתבו שקרא בפני ישראל את כל מצוות עשה ולא תעשה שבתורה[24].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יוסף סגל, מעמד הר גריזים והר עיבל כיצד, באתר דעת.
- הרב יאיר וייץ, מעמד הר סיני ומעמד הר גריזים והר עיבל, באתר ישיבת הר ברכה
- הרב איתן שנדורפי, הברכה והקללה בהר גריזים ובהר עיבל, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ ספר דברים פרק יא, פסוקים כו-ל.
- ^ ספר דברים פרק כז, פסוקים ב-ח.
- ^ דעת רבי יהודה תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ג עמוד ב'
- ^ דעת ר' אלעזר שם
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ג'
- ^ רב סעדיה גאון ספר דברים פרק כז פסוק ג.
- ^ רמב"ן שם בשם 'ספר תאגי'.
- ^ תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לב עמוד א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ו עמוד א'
- ^ ראו פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ה עמוד ב': "לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם"
- ^ אדם זרטל, עם נולד, מזבח הר עיבל וראשית ישראל, 2007
- ^ Ralph K. Hawkins, The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpertation, עמ׳ 316
- ^ זאב ח' ארליך, האמנם 'מזבח-עיבל'?, מקור ראשון ט"ו באלול תשס"ו, הובא באתר ישיבת הר עציון
- ^ יואל בן נון, המבנה בהר עיבל וזיהויו כמזבח, זאב ח. ארליך (עורך) לפני אפרים בנימין ומנשה, עפרה תשמ"ה, 162-137.
- ^ ספר יהושע, פרק ח', פסוק ל"ג
- ^ משנה, מסכת סוטה, פרק ז', משנה ה'
- ^ דעת רבי אליעזר בן יעקב תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ז עמוד א'
- ^ דעת רבי יאשיה שם
- ^ דעת רבי שמעון בתלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ד'
- ^ דעת רבי בבלי שם
- ^ פרק ז משנה ה.
- ^ רד"ק על פרק ח', פסוק ל"ד בפירוש אחד, מלבי"ם על פסוק ל"ד ועוד
- ^ אברבנאל על פרק ח', פסוק ל"ג
- ^ רד"ק על פרק ח', פסוק ל"ד
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | מעבר הירדן • שליחת המרגלים ליריחו • ברית המילה בגלגל • מעמד הר גריזים והר עיבל • מפגש יהושע עם המלאך • תקנות יהושע בן נון | |
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מלחמות העי • מעל עכן וענישתו • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה • אדני בזק | |
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
35363772מעמד הר גריזים והר עיבל
שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.