מעמד הר גריזים והר עיבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מעמד עיבל וגריזים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעמד הר גריזים והר עיבל
מבט ממזרח: הר גריזים (משמאל) והר עיבל (מימין) והעיר שכם ביניהם.
מבט ממזרח: הר גריזים (משמאל) והר עיבל (מימין) והעיר שכם ביניהם.
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°13′13″N 35°16′44″E / 32.2202777777778°N 35.2788888888889°E / 32.2202777777778; 35.2788888888889
אזור זמן UTC +2

מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא מעמד שאירע בהר גריזים והר עיבל שבשומרון, סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בראשית תקופת ההתנחלות, בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר. הציווי על קיום המעמד מופיע בספר דברים וקיומו בפועל מתואר בספר יהושע.

המעמד כלל בניית מזבח בהר עיבל והקרבת קרבנות עולה ושלמים עליו, כתיבת חלקים מספר התורה על גבי אבנים, ברכת הלויים לשומרי מצוות ה' וקללתם על עוברי מצוותיו. בסיום המעמד, קרא יהושע בן נון באוזני העם את הברכות והקללות הכתובות בפרשת כי תבוא.

הציווי בתורה

מבט מהיישוב הר ברכה על הר גריזים והר עיבל. על הר גריזים ניתן לראות את בתי השומרונים, ועל הר עיבל את הבסיס הצבאי שחונה על פסגתו המתנשאת לגובה 940 מטרים.

מהותו של המעמד היא כריתת ברית בין עם ישראל לה' על קיום המצוות הנזכרות בספר דברים בפרשות ראה, שופטים, כי תצא ותחילת כי תבוא, ולא נכללו בברית שנכרתה קודם להן בספר ויקרא, בפרשת בחוקותי. מצוות אלו מורות לעם ישראל כיצד עליהם לנהוג בבואם לארץ ישראל ובישיבתם בה, לכן מצווה משה את ישראל על קיום הברית בסמוך לכניסתם לארץ.

לאור זאת, הציווי על קיום המעמד נזכר בתורה בספר דברים בשני מקומות, לפני פירוט מצוות הארץ, בפרשת ראה[1]:

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה

ומיד לאחר סיום פירוט המצוות, בפרשת 'כי תבוא'[2]:

וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹקֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים ואָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב


עיתוי המעמד

בספר דברים נאמר שמעמד זה יתבצע ”בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן”. בפועל תיאור המעמד מופיע בספר יהושע פרק ח, לאחר מלחמת העי השנייה. בדברי חז"ל מובאת דעה שאכן ביום מעבר הירדן הגיעו להר גריזים והר עיבל בדרך נס, ואז עשו את המעמד[3]. וישנה דעה נוספת בחז"ל שביום מעבר הירדן עשו שתי 'גבשושיות' סמוך לגלגל וקראו להן 'הר גריזים' ו'הר עיבל', ושם עשו את המעמד[4]. דעה שלישית בנושא היא דעתו של רבי ישמעאל, המסביר כי המעמד נעשה לאחר השנים בהם כבשו וחילקו את ארץ ישראל.

המזבח וכתיבת התורה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מזבח הר עיבל

כחלק ממעמד הברכה והקללה נאמר בספר דברים שיש לבנות מזבח מאבנים שלימות בהר עיבל שעליו יקריבו קרבנות עולה, וכן קרבנות שלמים שאת בשרם יאכלו שם ויחגגו את כניסתם לארץ וכריתת הברית עם ה'. פרופ' אדם זרטל זיהה את המזבח עם אתר ארכאולוגי בצפון-מזרח הר עיבל אותו חפר בשנים 1982–1989[5]. זיהוי זה לא התקבל על דעת רוב הארכאולוגים המקראיים[6], אך כן התקבל על חוקר ארץ ישראל זאב ארליך והרב יואל בן נון[7][8].

נאמר בספר דברים שיש להקים אבנים גדולות בהר עיבל, לסוד אותן בסיד ולכתוב עליהן את 'דברי התורה הזאת'. בספר יהושע נאמר שכתבו על האבנים את 'מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'. 

יש אומרים שמה שנכתב על האבנים אלו מצוות התורה בזו אחר זו בקצרה, כפי שנכתבו בספרי מוני המצוות[9]. ויש אומרים שכל התורה הייתה כתובה על האבנים, והיה זה בדרך נס או שהיו אלו אבנים גדולות מאד[10]. ודעת חז"ל שכתבו עליהן את דברי התורה בשבעים לשונות[11].

לדעת רש"י בהסבר אחת הדעות בתלמוד[12], לאחר המעמד פורקו אבני המזבח והועברו לגלגל[13].

אמירת הברכה והקללה

בפרשת כי תבוא שבספר דברים מתואר אופן ביצוע הברכה והקללה: חלוקת עם ישראל לשני חלקים כאשר שישה שבטים (שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין) עומדים על הר גריזים, וששה שבטים (ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי) עומדים על הר עיבל. הכהנים והלויים עמדו בגיא שבין ההרים, בשכם, והפכו פניהם כלפי הר גריזים כאשר אמרו את דברי הברכה למי שישמור את מצוות התורה, ולאחר מכן הפכו פניהם כלפי הר עיבל כאשר אמרו את דברי הקללה למי שיעבור על מצוות התורה. כל העם ענה 'אמן' ובכך קיבל על עצמו את הדברים באמנה.

מלבד הברכה הכללית על מי שישמור המצוות והקללה על מי שלא ישמור אותן, מפורטות בתורה מספר עבירות חמורות או עבירות שנעשות לרוב בסתר, שעל העובר על אחת מהן הוסיפו הלויים קללה נוספת:

וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן: אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן

במשנה במסכת סוטה[14] ישנו תיאור מפורט של אופן ביצוע הברכה והקללה על ידי הלויים:

ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע. הכהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וכל ישראל מכאן ומכאן. שנאמר: וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו'. הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה: 'ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה'. ואלו ואלו עונין 'אמן'. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה: 'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה' ואלו ואלו עונין 'אמן'. עד שגומרין ברכות וקללות. ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר 'באר היטב'. ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן

הקראת הברכה והקללה שבספר דברים

בסיום המעמד הקריא יהושע לעם את דברי הברכה והקללה הכתובות בפרשת כי תבוא שבספר דברים. רוב הפרשנים מבארים שהכוונה לדברי הברכה והקללה הנזכרים בספר דברים פרק כח[15]. אמנם יש מציעים לומר שהכוונה היא לברכות והקללות שבפרק כז, שאותם הלויים אמרו לעם קודם לכן[16].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר דברים פרק יא, פסוקים כו-ל.
  2. ^ ספר דברים פרק כז, פסוקים ב-ח.
  3. ^ ילקוט שמעוני יהושע רמז יד. דעת ר' יהודה בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ז הלכה ג.
  4. ^ דעת ר' אלעזר בתלמוד הירושלמי שם.
  5. ^ אדם זרטל, עם נולד, מזבח הר עיבל וראשית ישראל, 2007
  6. ^ Ralph K. Hawkins, The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpertation, עמ׳ 316
  7. ^ זאב ח' ארליך, האמנם 'מזבח-עיבל'?, מקור ראשון ט"ו באלול תשס"ו, הובא באתר ישיבת הר עציון
  8. ^ יואל בן נון, המבנה בהר עיבל וזיהויו כמזבח, זאב ח. ארליך (עורך) לפני אפרים בנימין ומנשה, עפרה תשמ"ה, 162-137.
  9. ^ רב סעדיה גאון ספר דברים פרק כז פסוק ג.
  10. ^ רמב"ן שם בשם 'ספר תאגי'.
  11. ^ תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לב עמוד א.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ו עמוד א'
  13. ^ ראו פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ה עמוד ב': "לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם"
  14. ^ פרק ז משנה ה.
  15. ^ מצודות דוד, רד"ק ומלבי"ם ביהושע פרק ח פסוק לד.
  16. ^ רד"ק ומלבי"ם הנ"ל.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מניח תבנית זו מצהיר על היותו בעל הזכויות
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
ולמרות שקיים טקסט זהה או דומה בוויקיפדיה.