זאב חנוך ארליך
 | |
| לידה | 1953 |
|---|---|
| נהרג |
2024 (בגיל 71 בערך) שמע, נפת צור, לבנון |
| מקום מגורים | עפרה |
| מקום לימודים | ישיבת הכותל, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת טורו |
| מוסדות | מכללת אורות ישראל |
זאב חנוך (ז'אבו) ארליך (1953 – 20 בנובמבר 2024, י"ט בחשוון ה'תשפ"ה) היה חוקר ארץ ישראל, ממייסדי בית ספר שדה עפרה, ועורך סדרות הספרים "שומרון ובנימין" ו"מחקרי יהודה ושומרון".
ביוגרפיה
ארליך נולד ב-1953 להדסה[1] ולחוקר ישראל ארליך, מחסידי סוכטשוב, שערך ספרים רבים על היסטוריה של גדולי ישראל מפולין[2]. התחנך במוסדות של הציונות הדתית. למד בישיבת הכותל בירושלים. בוגר תואר ראשון בתלמוד ובהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וטורו קולג'. שירת בצה"ל כקצין חי"ר וכקצין מודיעין במהלך האינתיפאדה הראשונה,[3] והגיע במהלך שירות המילואים לדרגת רב-סרן.[4]
ארליך היה סייר, מורה דרך וחוקר ארץ ישראל, פרסם עשרות מחקרים בנושאי ידיעת הארץ, וכתב מדור קבוע בענייני ארץ ישראל במוסף שבת של העיתון "מקור ראשון". הוא שימש מדריך בנושא יהודה ושומרון במכון לנדר, ומרצה במכללת מורשת יעקב-אורות ישראל. עסק בתיעוד אתרי עתיקות בכפרים ערביים ביהודה ושומרון.[5] התגורר בעפרה ונמנה עם ממייסדי בית ספר שדה עפרה. בשנת 2015 היה ממקימי יחידת מרעול המתמחה באיסוף מודיעין ממקורות גלויים, מעקב והתחקות אחר תנועה בשטח.
ב-20 בנובמבר 2024, בעת התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הצטרף לכוח של חטיבת גולני שלחם ליד הכפר שמע, על מנת לחקור מבנים ואזורים בעלי סממנים יהודיים. הכוח שאיתו נתקל במחבלים שארבו בשטח באחד המבצרים הארכאולוגים. ארליך ולוחם נוסף מהכוח, סמל גור קהתי, שאיבטח אותו, נהרגו במקום, רמ"ט חטיבת גולני אל"ם (במיל') יואב ירום נפצע בינוני ולוחם נפצע קשה. לאחר האירוע פתח צה"ל בחקירה באשר לנסיבות כניסתו ללבנון כאזרח והאם נעשו בניגוד לפקודות צה"ל. עוד לפני שהסתיים התחקיר, הוחלט להכיר בו כחלל צה"ל.[6]
מחיבוריו
- גבורת בית חשמונאי, בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע, תשמ"ה
- השומרון במלחמת העולם הראשונה, תשמ"ז-1987.
- טיולי ישראל - מרכז, הוצאת כתר, 1994.
- שומרון ובנימין - קובץ מחקרים בגאוגרפיה היסטורית, בעריכת זאב ח. ארליך, הוצאת החברה להגנת הטבע, שלושה כרכים: תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ג.
- פרקים בנחלת יהודה, כרך ראשון.
- מחקרי יהודה ושומרון, בעריכת זאב ח. ארליך ויעקב אשל, הוצאת ראובן מס, ארבעה כרכים ראשונים החל מ-1991.
- יריחו היהודית לדורותיה, אדר ה'תשנ"ד.
- סיפור דרך - המדריך ללימוד הניווט, בעריכת זאב ח. ארליך, הוצאת כתר, 2004.
- מזרח הירדן במבט יהודי, תשנ"ו.
- אתרי היהודים בדרום-הלבנון - יהודים בלבנון במהלך הדורות.[7]
קישורים חיצוניים
- זאב חנוך ארליך, באתר Academia.edu
- רשימת המאמרים של זאב חנוך ארליך באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של זאב חנוך ארליך, באתר רמבי"ש
- רשימת הפרסומים של זאב ארליך, בקטלוג הספרייה הלאומית
זאב חנוך ארליך, דף שער בספרייה הלאומית
- מכּתביו
- גושן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ארץ ימיני, באתר "דעת" מתוך "...לפני אפרים בנימין ומנשה..." קובץ מחקרים, ירושלים, תשמ"ה.
- משפחת המטרי והגבעונים, באתר "דעת" מתוך "...לפני אפרים בנימין ומנשה..." קובץ מחקרים, ירושלים, תשמ"ה.
- המדיינים במזרח הירדן - בימי משה, באתר "דעת"
- ממאמריו שהתפרסמו ב"מוסף שבת" של מקור ראשון
הערות שוליים
- ^
סיפורה של הדסה ארליך, סרטון באתר יוטיוב
- ^ לדוגמא: ספר אבירי הרועים על אדמו"רי סוכטשוב, בהוצאת מורשה, תשמח. פרקים בתולדות הקהילות היהודיות בהוצאת מורשת, תל אביב תשל"ד. המרד הקדוש לדמותו של רבי מנדלי מקוצק, מורשת, תל אביב תשמ"ט. וספרים נוספים. (ראו ישראל ארליך, באתר VIAF
) - ^ סמינר אבות ומייסדים - זאב ח. ארליך, באתר www.avot-meyasdim.co.il
- ^ שמואל טל, אורן כהן, ישראל פרץ, פוצצו בתי שלושת המחבלים שנהרגו בהיתקלות, חדשות, 21 במאי 1989
- ^ אליאור לוי, למה לארכיאולוג אבטחה צמודה מצה"ל בשטחים?, באתר ynet, 5 ביולי 2012
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, מחדל בלבנון: זאב חנוך ארליך, בן 70, הצטרף לכוח צה"ל - ונהרג בהיתקלות, יחד עם לוחם, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
- ^ ישראל שפירא, כ'קבר רשב"י' במירון - 'הקבר הקדוש' בצידון | קדושה בלב לבנון, באתר כיכר השבת, 9 באוקטובר 2024
40013269זאב חנוך ארליך