הברית עם הגבעונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הברית עם הגבעונים הייתה הסכם שלום שנכרת על ידי הגבעונים ועם ישראל בגלגל ב-ב'תפ"ח. הברית נכרתה מבלי שעם ישראל ידע שמדובר בגבעונים, כי משלחת הגבעונים שבאו לכרות עמם ברית הערימו עליהם וטענו שבאו מארץ רחוקה. תיאור כריתת הברית מופיע בספר יהושע, פרק ט'.

הברית

הגבעונים שלחו משלחת עם מראה מטעה. הם לבשו בגדים קרועים, סחבו שקים בלויים, נאדות יין מבוקעים ולחם יבש ומעופש, כדי ליצור מראה שהם באים מרחוק. הם הגיעו למחנה ישראל וטענו ”מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ... זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים. וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד[1]. הם ביקשו לכרות ברית שלום עם ישראל. בני ישראל לא בדקו את טענותיהם לעומק והאמינו להם. הברית נכרתה בפני משלחת הגבעונים על ידי יהושע בן נון, וכל נשיאי ישראל נשבעו לקיימה. ההחלטה לכריתת הברית נעשתה בלא לשאול את פי ה'.

לפי הברית, התחייבו העמים לספק האחד לשני חילי עזר ולקיים יחסי שלום. לאחר שלשה ימים, נתגלה שהברית נכרתה עם הגבעונים. העם הגיע אל ערי הגבעונים, אך נמנע מלכבוש אותם עקב הברית. עם ישראל כעסו, באו אל הגבעונים, האשימו אותם ברמאות, והגבעונים הודו באשמתם. הגבעונים בקשו שיעשו בהם כטוב בעיניהם, והנשיאים החליטו שהגבעונים יהיו חוטבי עצים ושואבי מים, ואלה יהיו "חילות העזר" שהתחייבו להם הגבעונים.

השלכות הברית

הגבעונים

מבחינת הגבעונים סימנה הברית שינוי דרמטי במצבם. הגבעונים נתקו את עצמם משאר ממלכות כנען, בהחלטתם לדאוג לאינטרסים שלהם במנותק מהאינטרסים של יתר ממלכות כנען (לכאורה או שלא לכאורה), ולכן החליטו כל ממלכות הדרום להילחם בגבעונים. הגבעונים בקשו מעם ישראל למלא את חובתם בברית ולעזור להם בקרב, וכך ניצלו מהשמדה. ההסכם גרם לגבעונים לרדת ממעמד של ישות עצמאית למעמד נחות ביותר: נתינים[2].

עם ישראל

נוצר תקדים שבו עם ישראל משלים עם קבוצות משבעת עמי כנען. לאחר שהתגלתה התרמית, הברית עוררה תרעומת על נשיאי ישראל, אך לבסוף, כשמונו הגבעונים לחוטבי עצים ושואבי מים, הכל בא על מקומו בשלום. כתוצאה מהברית, עם ישראל נאלץ לבוא לעזרת הגבעונים במלחמתם, ותוך כך כבשו את ממלכות הדרום, שזממו להילחם בגבעונים.

הפרת הברית

על פי המתואר בספר שמואל ב פרק כא מסתבר כי שאול המלך הפר את הברית עם הגבעונים בהמיתו אותם. הארץ נענשת בשלש שנות רעב, ועל מנת לכפר על הפרת הברית דורשים הגבעונים מדוד למסור לידיהם שבעה מבני שאול, אותם הם מוציאים להורג.

רקע על פי חז"ל ופרשנים

ישנן כמה שיטות בחז"ל ובקרב הפרשנים מדוע הגבעונים נאלצו להערים על עם ישראל כדי להשלים עמם: שיטת רבי שמואל[3] שיטת ר' יצחק בן טבלא[4] ושיטת הרמב"ם[5].

שיטת רבי שמואל

לפני שנכנסו עם ישראל לעבר הירדן המערבי, שלח לשם יהושע איגרות המודיעות שיש לתושבים 3 אפשרויות: להילחם, להשלים, או לברוח. מכיוון שהגבעונים החליטו להילחם בהתחלה, הם לא באו בבקשת שלום מעם ישראל. לאחר כיבוש יריחו והעי, הגבעונים הבינו שכדאי להם לכרות ברית עם ישראל, אך מכיוון שאחרו את המועד ובני ישראל עברו כבר את הירדן, נאלצו לבא אל בני ישראל ולהשלים איתם בערמה.

שיטת ר' יצחק בן טבלא

לפני שנכנסו עם ישראל לעבר הירדן המערבי, באו הגבעונים אל משה כדי להשלים עמם, אך משה לא הסכים לכך. משה גם ציווה את יהושע שאם גם אליו יבואו הגבעונים, יסרב להשלים עמם[6]. לאחר כיבוש יריחו והעי, הגבעונים הבינו שכדאי להם לכרות ברית עם ישראל: אם עם ישראל יקיימו את הברית, הם יעברו על ציווי ה' לא לכרות ברית עם שבעת עמי כנען, ואם הם לא יקיימו את הברית, הם יעברו על השבועה שנשבעו לקיום הברית, וכך עם ישראל יענש ולא יירש את הארץ[7]. מכיוון שעם ישראל כבר מכיר את הגבעונים, נאלצו לבא ולהשלים בערמה. למעשה, התוכנית כשלה, כי הנשיאים הפכו את הסכם השלום לתעודת כניעה ושעבוד.

שיטת הרמב"ם

שיטת הרמב"ם היא הפשטנית מבין השיטות, והיא שהגבעונים לא היו מודעים לכך שישראל משלימים עם הנכנעים להם ואגרות יהושע לא הגיעו אליהם.

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט', פסוקים ט'-י"ג
  2. ^ משנה, מסכת קידושין, פרק ד', משנה א'
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'
  4. ^ מדרש תנחומא נצבים ה
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ו', הלכה ה'
  6. ^ ספרי במדבר פינחס קלו
  7. ^ ילקוט שמעוני יהושע יט ט


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28989278הברית עם הגבעונים