מעבר הירדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר הירדן הוא מאורע המתואר בספר יהושע, במהלכו עברו בני ישראל מעבר הירדן המזרחי אל ארץ כנען, דרך נהר הירדן שנבקע באורח נס. אירוע זה אירע בי' בניסן[1] ב'תפ"ח הנחוג ביום העלייה שמצוין בפועל בז' בחשוון.  

בקיעת הירדן הייתה אות שנתן ה' לכך שיוריש לבני ישראל את ארץ כנען.[2]

התיאור במקרא

המאורע מתואר בתחילת ספר יהושע:

וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ

הכנות למעבר הירדן

בז' בניסן, יום כלות ימי האבל על משה, הכין יהושע את העם ליציאה לדרך[3] ושלח את השוטרים להכין צידה לדרך. ביום השלישי השוטרים עברו שוב וציוו את העם לשמור 2,000 אמה[4] בינם לבין הארון[5]. עם חזרתם של המרגלים נסעו ישראל מאבל השיטים וחנו בעבר הירדן.

יהושע כינס את כל העם בין בדי הארון[6] ציווה עליהם להתקדש והקצה שנים עשר אנשים, איש מכל שבט.

הנס

לאחר שדרכו הכהנים נושאי הארון במי הירדן, המים נעצרו מזרימתם ליד העיר אדם, ונערמו לחומה, ומאותה נקודה ואילך זרמו המים לכיוון ים המלח עד שנוצר מעבר יבש בקרקעית הירדן, כנגד העיר יריחו.

לאחר שסיימו בני ישראל לעבור ציווה השם לכהנים לעלות מן הנהר, והנהר חזר לזרום כמקודם. ”וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו”[7]. נושאי הארון עלו לגדה המזרחית והכהנים עברו בריחוף על פני המים לגדה המערבית.

הצבת האבנים

לאחר שהעם סיים לעבור את הירדן והכהנים עודם ניצבים בירדן, ציווה יהושע 12 אנשים לקחת 12 אבנים ולהניח במקום שבו ישנו בלילה[8] כדי להיות לאות לדורות הבאים. בנוסף יהושע מקים 12 אבנים בתוך הירדן[9].

אירועים נוספים באותו היום

ביום המעבר אירעו מספר אירועים נוספים: יהושע בנה מזבח בהר עיבל והקריב עליו קורבנות, והתקיים מעמד הר גריזים והר עיבל. כן הקים יהושע 12 אבנים בגלגל, כתב עליהם את ספר התורה, והקריא אותו לפני העם[10].

מטרות מעבר הירדן

הפסוקים מתארים שלוש מטרות לנס בלבד המטרה הברורה של עצם הכניסה לארץ ישראל:

  1. להוכיח שה' נמצא עם יהושע כאשר היה עם משה,”אֲשֶׁר֙ יֵֽדְע֔וּן כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם־מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ” (ספר יהושע, פרק ג', פסוק ז').
  2. להוכיח לישראל שה' נמצא איתם ויוריש את עמי הארץ מפניכם, ”בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּ֛י אֵ֥ל חַ֖י בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהוֹרֵ֣שׁ יוֹרִ֣ישׁ מִ֠פְּנֵיכֶ֠ם אֶת־הַכְּנַעֲנִ֨י וְאֶת־הַחִתִּ֜י וְאֶת־הַחִוִּ֗י וְאֶת־הַפְּרִזִּי֙ וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֔י וְהָאֱמֹרִ֖י וְהַיְבוּסִֽי” (ספר יהושע, פרק ג', פסוק י').
  3. להראות לגויים את כוחו של ה', ”לְ֠מַ֠עַן דַּ֜עַת כׇּל־עַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־יַ֣ד ה', כִּ֥י חֲזָקָ֖ה הִ֑יא לְמַ֧עַן יְרָאתֶ֛ם אֶת־ה' אלוקיכם כׇּל־הַיָּמִֽים” (ספר יהושע, פרק ד', פסוק כ"ד).

מאורעות מקבילים בתנ"ך

ישנם הקבלות רבות בין מעבר הירדן בימי יהושע לקריעת ים סוף, וכן למעבר הירדן על ידי אלישע ואליהו בהן הקבלות ספרותיות וכן הקבלות בתוכן ובמטרות הנס. גם יהושע משווה בדבריו במפורש בין נס מעבר הירדן לנס קריעת ים סוף[11]. ע"פ שלום-גיא באות ההקבלות ללמד על תהליך של החלפת מנהיג. כאשר אלישע עובר את הירדן לבדו על ידי אדרת אליהו מתגלה לבני הנביאים שאלישע קיבל את רוח אליהו[12]. ההקבלה לקריעת ים סוף שגרמה לעם להאמין למשה ”ויאמינו בה' ובמשה עבדו” (ספר שמות, פרק י"ד, ל"א), מלמדת את עם ישראל שיהושע הוא ממשיכו של משה[13].

בשלושת המאורעות נדרש מהאדם לבצע פעולה פיזית שתלויה בחפץ כלשהו שתגרום לנס, משה משתמש במטה, יהושע בארון הברית ואליהו ואלישע באדרת. שלום-גיא מסבירה שהמקרא בא ללמד אותנו על הצורך בשותפות האנושית בנס[14].

נס בקיעת הירדן מוזכר גם בספר תהלים ונכלל בקריאת ההלל ומשולב כחלק מן ההלל בהגדה של פסח:

מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר? הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן? מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱ-לוֹהַּ יַעֲקֹב

מעבר הירדן בספרות התורנית

בתלמוד[15] מובא מדרש ובו מחלוקת לגבי פרטי הנס:

אמנם נחלת שניים וחצי השבטים היא בעבר הירדן המזרחי, אך יוצאי הצבא שבהם הצטרפו למעבר הירדן ולכיבוש הארץ, כמו שהתחייבו למשה[17]. בעבר הירדן נשארו הנשים והטף והם לא השתתפו במעבר הירדן.

ע"פ סדר עולם רבה ההכנות ליציאה לדרך לירדן מתרחשות החל מו' בניסן סוף ימי אבל משה[18].

בסדר עולם רבה מופיע שהמרגלים נשלחו כבר בה' בניסן[18]. אך לדעת הגר"א הם נשלחו בו' ניסן, במקביל להכנות למעבר הירדן[19].

איורי מעבר הירדן

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעבר הירדן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו" (ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט)
  2. ^ ספר יהושע, פרק ג', פסוק י'
  3. ^ ספר יהושע, פרק א', פסוק י'.
  4. ^ שזהו שיעור של תחום שבת. כדי שיוכלו לבוא ולהתפלל ליד הארון בשבת - רש"י על ספר יהושע, פרק ג', פסוק ד'
  5. ^ ספר יהושע, פרק ג', פסוק ד'.
  6. ^ זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה. רש"י על ספר יהושע, פרק ג', פסוק ט'
  7. ^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ח
  8. ^ היינו בגלגל
  9. ^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק ד'.
  10. ^ אירועים אלו מתוארים בפרק ח' לאחר מלחמות העי, אך רש"י מבאר שהדברים התרחשו ביום הכניסה לארץ, ואין מוקדם ומאוחר בתורה. ראו מעמד הר גריזים והר עיבל#עיתוי המעמד.
  11. ^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק כ"ג.
  12. ^ ספר מלכים ב, פרק ב', פסוק ט"ו.
  13. ^ חוה שלום-גיא, "ויכה את המים ויחצו הנה והנה": בין מעשה אליהו למעשה אלישע ובינם לבין הסיפורים על בקיעת ים סוף (שמות יד) ועל חציית מי הירדן (יהושע ג-ד), בית מקרא 61, 2016, עמ' 178–195.
  14. ^ חוה שלום-גיא, "ויכה את המים ויחצו הנה והנה": בין מעשה אליהו למעשה אלישע ובינם לבין הסיפורים על בקיעת ים סוף (שמות יד) ועל חציית מי הירדן (יהושע ג-ד), בית מקרא 61, 2016, עמ' 178–195.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד עמוד א'
  16. ^ אורך המיל התלמודי הוא כקילומטר אחד ויש אומרים שהוא שווה למיל הרומי שאורכו כקילומטר וחצי.
  17. ^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ב
  18. ^ 18.0 18.1 י"א, סדר עולם רבה.
  19. ^ תנ"ך דעת מקרא, תנ"ך עם פירוש דעת מקרא - י (יהושע), י (יהושע), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38610292מעבר הירדן