מלחמות העי
| מערכה: כיבוש עבר הירדן המערבי | ||||||||||||||||||
| מלחמה: התנחלות השבטים | ||||||||||||||||||
| תאריכים | ב'תפ"ח, שנת 1272 לפנה"ס חודש ניסן [2] – חודש תמוז שנת 1272 לפנה"ס | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | כיבוש יריחו | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | מלחמת העי השנייה | |||||||||||||||||
| מקום | העי | |||||||||||||||||
| עילה | ציווי ה' ליהושע | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון תושבי העי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
| "וישימה תל עולם" (יהושע, ח', כ"ח). האתר הארכיאולוגי א-תל (התל) ליד דיר דיבוואן המזוהה כחורבות העי | ||||||||||||||||||
| קרב לפני | מלחמת העי הראשונה | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | מלחמת מלכי הדרום | |||||||||||||||||
| מקום | העי | |||||||||||||||||
| עילה | ציווי ה' ליהושע | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראל | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מלחמות העי הם שתי מלחמות שערכו בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון בכיבוש ארץ ישראל כנגד תושבי העיר העי. במלחמה הראשונה בעקבות מעילתו של עכן בן כרמי בחרם שהוטל על ידי יהושע על העיר יריחו ושללה, נוצחו ישראל בקרב. לאחר שעכן נסקל, יצאו בני ישראל למלחמה נוספת שהסתיימה בנצחונם.
לפי גרסאות מסוימות במגילת תענית בתרא ניתנו מספר תאריכים למלחמת העי: י"ח באייר, כ"ד ניסן, ד' שבט[3].
המלחמה הראשונה
זמן קצר קודם היציאה למלחמה כבשו בני ישראל את העיר יריחו. לפני נפילת חומת יריחו הטיל יהושע בן נון חרם על העיר והשלל הנמצא בה. עכן בן כרמי משבט יהודה מעל בחרם, לקח חלק מהשלל לעצמו וטמן אותו באוהלו[4].
לפני היציאה למלחמה, יהושע שלח שני מרגלים כדי לרגל בהעי, המרגלים חזרו ומסרו ליהושע ש:”אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל העם, כִּי מְעַט הֵמָּה” והציעו לו לשלוח רק כ- 2,000 - 3,000 איש להילחם בהם[5]. יהושע שמע לעצתם ושלח כ3,000 חיילים, אולם תושבי העי הצליחו לגבור על עם ישראל והרגו כ-36 איש, או לדעת רבי נחמיה את יאיר בן מנשה שהיה שקול כ- 36 איש[1].
בעקבות הכישלון, יהושע בן נון קרע את בגדיו ושם עפר בראשו ופנה לקב"ה בתואנה על כך שכעת בעקבות הכישלון יבואו עמי הארץ ויצאו נגדם במלחמה ויהרגו אותם:
אֲהָהּ ה' אלוקים, לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַאֲבִידֵנוּ; וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. בִּי ה', מָה אֹמַר ,אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו. וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ, וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ; וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל
ה' התגלה ליהושע ומסר לו שהם נכשלו בעקבות מעילה בחרם שנעשתה על ידי אחד מבני ישראל. בעזרת האורים ותומים גילה יהושע שמדובר בעכן בן כרמי והוא סקל אותו ושרף את רכושו וה' שב מחרון אפו.
המלחמה השנייה
לאחר סקילת עכן התגלה הקב"ה שוב אל יהושע והבטיח לו את ניצחונו במלחמה[6].
יהושע נקט בטקטיקת מלחמה והכין על פי עצת ה' מארב: הוא שלח כוח של 30,000 חיילים לארוב מאחורי העיר. יהושע ירד אל העמק לפנות בוקר, שלח כוח מארב נוסף של 5,000 לוחמים לארוב קרוב יותר לעיר,[7] והתקרב לעיר כשעמו כל העם, כאשר מלך העי הבחין בו, הוא יצא עם חייליו והתחיל לרדוף אחרי יהושע והעם. יהושע החל לנסוג ובכך גרם שכל אנשי העי ובית אל הסמוכה ייצאו לרדוף אחריהם. לאחר שאנשי העי יצאו מהעיר, סימן יהושע לכוח האורב בכידונו[8][9] והחיילים האורבים נכנסו לעיר וכבשו אותה. אנשי העי ראו את עירם עולה בעשן, והכוח של יהושע הסתובב והסתער עליהם והרג אותם. עם ישראל ניצח במלחמה, והרג 12,000 איש מהצד הנגדי.
את מלך העי[10] תפס יהושע חי ותלה אותו על עץ, ולקראת הערב הוריד את גופתו וסקל אותה באבנים.
לקריאה נוספת
- דוד השביט, כיבוש העי: דוגמה לשיטת לחימה של ישראל בעת הקדומה, מערכות, גיליון 454, תשע"ד, עמ' 56–59
קישורים חיצוניים
- רשימת מאמרים על מלחמות העי באתר רמב"י
- ישראל רוזנסון, ספור הכישלון בעי והמסגרת הספרותית של יהושע א-יא, בית מקרא, טבת אדר תשנ"ז, גיליון 42, עמ' 137–142
- מלכה שוורץ, מלחמות וכיבושי יהושע בן נון - מלחמת העי, מחניים, גיליון סט
- מבחר שיעורים בנושא כיבוש העי באתר תנך
- מלחמת העי, באתר 929
- הרב יאיר וייץ, מלחמת העי ומלחמת יום הכיפורים, באתר ישיבת הר ברכה
- הרב יעקב מדן, מלחמת העי החטא ולקחו,
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"א עמוד ב'.
- ^ סדר עולם רבה פרק יא
- ^ הגרסאות הובאו בספרה של שולמית אליצור למה צמנו? ירושלים תשס"ז
- ^ ספר יהושע, פרק ז'.
- ^ ספר יהושע, פרק ז', פסוקים ב'-ג'.
- ^ ספר יהושע, פרק ח', פסוקים א'-ב'.
- ^ יש אומרים שלקח את החמש אלף מתוך השלושים אלף ויש אומרים שאלו חמש אלף נוספים
- ^ בתיאור הסיפור יהושע הרים את כידונו עד סוף הקרב, יש שראו בפעולה זו אמצעי לסיוע אלוקי, ראו: יהושע רייס, חציית הירדן ומלחמות יריחו והעי כמבוא לכיבוש הארץ, מגדים, גיליון ל, טבת תשנ"ט, עמ' 46; יאירה אמית, כידונו של יהושע, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, ה ו, תשמ"ב, עמ' 11–18., באתר JSTOR
- ^ הרב שי עילם הציע שיהושע הלך בדרכו של משה שהרים את ידיו במלחמת עמלק כדי לעורר את העם לתפילה, "בית יער הלבנון", בחידושים למסכת ראש השנה דף כט עמוד א
- ^ לפי ספר הישר שמו מלוש
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | מעבר הירדן • שליחת המרגלים ליריחו • ברית המילה בגלגל • מעמד הר גריזים והר עיבל • מפגש יהושע עם המלאך • תקנות יהושע בן נון | |
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מלחמות העי • מעל עכן וענישתו • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה • אדני בזק | |