רבי כרוספדאי
קבר רבי כרוספדאי | |
מקום פעילות | ארץ ישראל |
---|---|
תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל |
רבותיו | רבי יוחנן |
רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי. מתלמידי רבי יוחנן, שהביא דברים בשמו. מוזכר פעמים בודדות בתלמוד הבבלי ועשרות פעמים בתלמוד הירושלמי, שם שמו: רבי קריספא.[1] גדולי האמוראים בדור הרביעי, רבי יונה ורבי יוסי, מוסרים מאמרים בשמו.
באגדה מפורסמים הדברים שאמר לגבי ראש השנה:
אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו – נכתבין לחיים, לא זכו – נכתבין למיתה.
בהלכה נקבעה הלכה כמותו שבן סורר ומורה נידון רק בתקופת זמן של שלושה חודשים בלבד, החל מזמן ההתבגרות ("הביא שתי שערות").[2]
מקור השם כנראה מהמילה κράσπεδα (קרַספֶּדַה) ביוונית עתיקה, שפירושה ציצית, בדומה לשמות כמו "בן ציצית" שהיו נפוצים בתקופת המשנה ותקופת התלמוד.[3]
נפטר בחול המועד, ועשו לבניו סעודת הבראה ולא שאלו את רבי אמי האם מותר לעשות סעודה זו בחג[4].
ציון קברו נמצא בסמוך לכביש 89, מכיוון מירון לצפת, מימין לדרך העולה לקיומה, במערה שמול ציון רבי יוסי דמן יוקרת[5].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי כרוספדאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 851, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "רבי קריספא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 1037, באתר היברובוקס
- שיעורים העוסקים במימרותיו של רבי כרוספדאי, באתר "ישיבה"
- קבר רבי כרוספדאי האמורא באתר אהלי צדיקים
הערות שוליים
- ^ הזיהוי בין שני האישים מוכח, מלבד הדמיון בשם והיותם תלמידי רבי יוחנן, ממאמרו שיובא להלן, המובא גם בתלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ג' בשם רבי קריספא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ט עמוד א'; רמב"ם הלכות ממרים פרק ז' הלכה ו'
- ^ תלמוד בבלי מהדורת הרב שטיינזלץ, מסכת סנהדרין, דף ס"ט ע"ב.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ט'.
- ^ בהסתעפות בחניון עין הוזים פונים בדרך השמאלית, בתחילתה לימין הדרך בתוך היער במעלה ההר ציון ר' כרוספדאי האמורא.
29901437רבי כרוספדאי