רבי ישראל שלום יוסף הגר
| לידה |
תרמ"ג אוטיניה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ד באייר תש"ד | ||
| מקום קבורה | סטניסלב | ||
| מקום מגורים | אוטיניה, סטניסלב | ||
| מקום פעילות | סטניסלב | ||
| בת זוג | אדל, דבורה לאה | ||
| אב | רבי חיים הגר מאנטניא | ||
| אם | פסיה לאה | ||
| חותן | רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקה, רבי יחיאל הורוביץ מפאקשיווניץ | ||
| |||
רבי ישראל שלום יוסף הגר היה האדמו"ר השני בחסידות אנטניא. מגזע חסידות קוסוב.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרמ"ג לרבי חיים הגר מאנטניא ולפסיה לאה בת רבי יצחק פרידמן מבוהוש. נקרא על שם זקניו רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ורבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.
בחיי אביו היה צנוע ונחבא אל הכלים, ובביתו שררו דחקות עוני ומחסור. את עול הרבנות התנגד בכל תוקף לקבל על עצמו, במסחר בו ניסה לשלוח יד לא הצליח, ואף אביו לא תמך בו ביד רחבה כי אם במדה ובמשורה[1]. היה מפורסם בלמדנותו הגדולה, וגאוני גליציה נהגו בו כבוד רב. רבי ישכר דב רוקח מבעלז אמר לחסידיו: "פנו לו דרך, למדן אמיתי הוא"[2].
בשנת תרצ"ב, לאחר פטירת אביו, החל לכהן כאדמו"ר מאנטניא בחצרו של אביו בעיר סטניסלב שבפולין. החסידות בזמנו מנתה אלפי חסידים[2].
כאשר היו באים אליו עם קוויטל לברכה, היה נוהג להזכיר פסוק מהתורה או מאמר חז"ל. לעתים היה עורך הפסקה באמצע קבלת הקהל ולומד תורה. וכאשר היו נעשים על ידו מופתים היה אומר: אין זה מופת, כח התורה הקדושה הוא זה[3]. דעתו היתה שאין לסמוך על רופא יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, לגבי אכילה ביום הכיפורים, עריכת ניתוח וכדומה. והיה מורה שאין לעשות ניתוח על ידי רופא שאינו ירא שמים, מפני שהניתוח עצמו הוא בגדר סכנה, וזה נקרא שאין דרך לנתח, וכיון שהתורה אומרת שאין דרך לנתח ממילא החולה יתרפא ללא ניתוח[4].
כאביו, דאג אף הוא רבות לקופת רבי מאיר בעל הנס ולהחזקת יהודי ארץ ישראל, ושלח מכתבים רבים לנדיבים כדי להתרים אותם עבור יהודי ארץ ישראל[5][6][7].
עמד בקשר טוב עם דודו רבי ישראל הגר מויז'ניץ, אשר אף התבטא אודותיו לאחר פטירת אביו רבי חיים: "כל המניח בן כמותו - כאילו לא מת"[8].
כאשר פלשו הנאצים לסטניסלב, נמלט עם משפחתו ועם נכדי אחיו רבי מנחם מנדל והסתתרו בבונקר מוסווה בעיר, כמעט עד תום המלחמה. בן דודו רבי אליעזר הגר מצא דרך להצילו, אך הוא לא הסכים לנטוש את הסובבים אותו. כאשר גילו הנאצים את מקום המסתור, סירב לצאת באמרו הרי ממילא יהרגוני, והמשיך לעסוק בתורה, ואכן ירה בו קצין גסטאפו כמה כדורים בעודו רוכן על הגמרא, ומחוץ לבונקר ירו באשתו ושלושת ילדיו ובשאר היהודים שהסתתרו עמו[8]. נספה בכ"ד באייר תש"ד - 17 במאי 1944[9]. הובא לקבורה ביוני 1944 בבית העלמין החדש בסטניסלב[10].
משפחתו
בהגיעו לפרקו נשא את אדל, בת דודו רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקה. לאחר שהיו נשואים שנים רבות ולא נולדו להם ילדים, התגרשו.
בזיווג שני נשא את דבורה לאה, בתו של רבי יחיאל הורוביץ מפאקשיווניץ (בזיווג ראשון היתה נשואה לרבי שלמה הורוביץ, בנו של רבי אברהם חיים מפלאנטש, שנפטר בצעירותו)[11].
מאשתו השניה נולדו שלושת ילדיו: ברוך, היה מאורס לחוה, בת רבי חיים הגר (השני) מקוסוב; צפורה; ופסיה לאה. כולם נספו יחד עמו בשואה.
חידושי תורתו
הניח כתבי יד רבים שאבדו בשואה. היה לו כרך בגודל גמרא, מלא מחידושיו בכתב יד צפוף על מסכתות הש"ס[12].
נותרו ממנו רק שמונה-עשר מאמרים חידושים ושיחות על התורה, שנדפסו על ידי תלמידיו האחים רבי חיים ורבי ליטמן ולצר בשם נפש ישי בתוך ספרו של אביו נימוקי חיים, באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר מאנטניה רבי ישראל שלום יוסף הגר הי"ד באתר תורתך לא שכחתי
- הילולת הרה”ק בעל 'נפש ישי' מאנטניא זצ”ל באתר JDN
- זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה • הילולת בעל ה'נפש יש"י' מאטיניא באתר JDN
- נדיר: מכתב היסטורי מאת האדמו"ר רבי ישראל'טשע מאטיניא באתר ווינרס מכירות פומביות
הערות שוליים
- ^ הילולא קדישא - אייר, עמ' תקנ"ב, באתר אוצר החכמה.
- ^ 2.0 2.1 יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק ב', עמ' תר"ד, באתר אוצר החכמה.
- ^ הילולא קדישא - אייר, עמ' תקנ"ג, באתר אוצר החכמה.
- ^ נחלת פנחס, עמ' פ"ב; הילולא קדישא - אייר, עמ' תקנ"ד, באתר אוצר החכמה.
- ^ הילולא קדישא - אייר, עמ' תקנ"ד, באתר אוצר החכמה.
- ^ מכתב הרה"ק רבי ישראל שלום יוסף מאטיניא באתר בית המכירות תפארת.
- ^ נדיר: מכתב היסטורי מאת האדמו"ר רבי ישראל'טשע מאטיניא באתר ווינרס מכירות פומביות.
- ^ 8.0 8.1 הילולא קדישא - אייר, עמ' תקנ"ה, באתר אוצר החכמה.
- ^ יש אומרים שנפטר בי"ט באייר, אך למעשה הגירסה המקובלת היא שנפטר בכ"ד באייר, אך למעשה בחסידות נוהגים את ההילולא בכ"ד באייר, ראה הילולת הנפש ישי מאנטניא הי"ד באתר קברי צדיקים, וכן בקובץ קשר איתן, חלק מ"ה, עמ' 8 ועמ' 58, באתר אוצר החכמה.
- ^ צדיקים הטמוניים באיבנו-פרנקובסק (סטניסלב) באתר אגודת אהלי צדיקים.
- ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק ב', עמ' קצ"ה, באתר אוצר החכמה.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 54, באתר אוצר החכמה.