חסידות באבוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף באבוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות באבוב
רבי שלמה הלברשטאם, האדמו"ר הראשון מבאבוב
רבי שלמה הלברשטאם, האדמו"ר הראשון מבאבוב
מידע
מקום ייסוד בובובה
מייסד רבי שלמה הלברשטאם (הראשון)
מרכזי פעילות בורו פארק
מספר חסידים 4,500 בתי אב
אדמו"ר רבי בנציון אריה לייביש הלברשטאם
רבי מרדכי דוד אונגר
מאפיינים גליציאנית

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּוֹב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי רבי שלמה הלברשטאם.

כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם (בית מדרשו ברח' 48), הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הנושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברח' 45). שתי החצרות יחד מונות כ-6,000 בתי-אב, כ4,000 בבאבוב ו-2,000 בבאבוב 45'[1].

תולדות החסידות

רבי מרדכי דוד אונגר מבאבוב 45

האדמו"ר הראשון של חסידות באבוב היה רבי שלמה הלברשטאם (הראשון), נכדו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בגיל 8 התייתם מאביו ר' מאיר נתן וגדל אצל סבו, רבי אליעזר מדז'יקוב. בגיל 14 נישא, ולאחר 4 שנים החל לכהן ברבנות בביקובסק ובעיירות אחרות. בשנת תרנ"ב (1892) החל לכהן ברבנות בעיירה באבוב ופתח בה חצר חסידית וישיבה.

לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת תרס"ה (1905), החל לכהן בנו, רבי בן ציון הלברשטאם. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר מלחמת העולם הראשונה פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "ישיבת עץ חיים", ועד למלחמת העולם השנייה נפתחו כ-40 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין[2]. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר בגליציה המערבית. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז, והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף לאגודת ישראל. רבי בן ציון נרצח בשואה.

החסידות בארצות הברית

בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם (השני), ניצל מהשואה והקים את החסידות מחדש בארצות הברית. הוא פתח בית כנסת בקראון הייטס ובהמשך עבר לבורו פארק. הוא קירב את שרידי חסידי באבוב, כולל אלו שהפכו למודרניים, במטרה להציל את עתיד צאצאיהם. בעזרת בנו וחתניו הוא פתח מוסדות חינוך לבנים ולבנות. גם רבי שלמה הדגיש את הנגינה בחסידות והלחין ניגונים. הוא התרחק מנושאים פוליטיים או שנויים במחלוקת. הוא הקפיד על הופעה חיצונית מסודרת ונאה בקרב חסידיו.

לאחר פטירתו בשנת תש"ס מונה בנו, רבי נפתלי צבי הלברשטאם, שניצל אף הוא מהשואה. הוא כיהן 4 וחצי שנים באדמו"רות, כשבחלקן הגדול הוא היה חלוש. לרבי נפתלי צבי היו רק 2 בנות.

לאחר פטירת רבי נפתלי צבי נחלקה החסידות. מרבית החסידים פנו לאחיו מאב, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, אשר כיהן כ"רב הצעיר" בעת כהונתו של אחיו. חלק אחר פנה לחתנו הצעיר, רבי מרדכי דוד אונגר, חתנו של ר' נפתלי צבי צאצא לאדמו"רי צאנז, אשר כיהן עד אז כר"מ בישיבה. לצידו מכהן החתן הראשון, הרב יהושע רובין, כאב"ד הקהילה[3].

2 החצרות טענו לבכורה והן הסכימו לבוררות בבית דין שכלל את הרב יצחק דב ברגר ממנצ'סטר (מצד הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (מצד הרב הלברשטאם) וכן הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד טשאקאווא והרב יחיאל באב"ד אב"ד טארטיקוב. בסוף שנת תשס"ז ערכו הדיינים משאל בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני[4]. תוצאות המשאל נעו בין 65% ל-70% לטובת רבי בן ציון. לאחר שבע שנים הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, תינתן לחסידות בראשות הרב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה[5]. לאחר התלבטות קיבלה חצרו של הרב אונגר את הבוררות ואימצה את השם "באבוב 45", על שם הרחוב בבורו פארק שבו בית הכנסת המרכזי של החסידות[6].

מאפייני ומנהגי החסידות

חסידות באבוב היא חצר גליציאנית מובהקת ומקפידה לשמר את אופיה וצביונה. אדמו"רי החסידות עמדו בראשות כולל גליציה, והחסידות מדגישה את חשיבותו.

מנהגים

לחסידות באבוב מנהגים וטקסים ייחודיים. אחד מהם הוא "טלית לייגן" ('הנחת טלית') בערב שבת לפני תפילת מנחה. בטקס זה האדמו"ר מתעטף בטלית לקראת התפילה, חובש שטריימל לחתנים בשבת אופרוף, וטועם דגים ממאכלי השבת. לחסידות נעימת תפילה ייחודית. החסידים מקפידים על הגייה גליצאנית: הטעמת האות ה"א בלי להבליע אותה ורי"ש בלתי מתגלגלת (ללא שימוש בקצה הלשון).

לחסידות באבוב סידור תפילה בשם "צלותיה דשלמה" ולחסידות באבוב 45 סידור בשם "תפילת רב" בהוצאת 'מערכת בית צדיקים'.

הופעה חיצונית

בחסידות מקפידים על הופעה חיצונית נאה ומסודרת. בחסידות יש הנהגה, שמקורה ברבי חיים מצאנז, לא לגדל את פאות הראש ארוכות יותר מאורך הפנים.

החסידות בגליציה הייתה קנאית ושמרנית בלבוש. החסידים לבשו מכנסיים קצרים וגרביים ארוכים, שחורים בימות החול ולבנים בשבתות. לאחר המלחמה, מרבית החסידים היו מודרניים יחסית לחצרות אחרות, וחלקם לא לבשו כלל לבוש חסידי. במהלך השנים חזרה החסידות ללבוש החסידי, ובסוף ימיו של רבי שלמה חזרה לבישת הגרביים הלבנים וצעיף לבן בשבת ולבישת ה"רעזשוואלקע" (מעיל עליון מבד מבריק) בליל שבת. תחת האדמו"רים הנוכחיים החלו חלק גדול מהבחורים ללבוש מכנסיים קצרים וגרביים שחורים בשבתות.

האדמו"רים נוהגים ללבוש סטרָאקֶעס בעקיטשע. הם לובשים 'רעזשוואלקע' גם בימות השבוע, ובימות החורף גם 'פעלץ'.

שלוחות ומוסדות באבוב בעולם

מוסדות חסידות באבוב ברחוב חגי בירושלים
פנים בית הכנסת באבוב בלונדון

לחסידות קהילות בויליאמסבורג, במונסי, בלייקווד, בטורונטו, במונטריאול, בלינדן, באנטוורפן, בלונדון, בירושלים, בבני ברק, בקרית באבוב בת ים, באשדוד, בחיפה, בביתר עילית ובאלעד, המוסדות עברו לחצרו של רבי בן ציון, ורבי מרדכי דוד הקים בחלקם מוסדות חדשים. לחצרו של רבי מרדכי דוד יש בית כנסת גם במנצ'סטר.

בישראל הקים רבי שלמה את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית. בראשות הקהילה שם עומד חתנו הרב יעקב ישראל מייזליש. הקהילה משתייכת לחצרו של רבי בן ציון.

מוסדות החסידות כוללים ישיבה גדולה "מתיבתא עץ חיים" בניו יורק וישיבות "עץ חיים" ו"קדושת ציון" בישראל. האחרונה מיועדת בעיקר לתלמידים שאינם ישראלים. כמו כן יש לה ישיבה קטנה "כרם שלמה לצעירים" בבורו פארק, "עטרת שלמה" במונסי, "בני ציון" בלונדון ו"חכמת שלמה" בבני ברק; גם יש בתי חינוך לבנות "בנות ציון" במונסי, לונדון, לינדן ובקריית באבוב בת ים. כאמור מוסדות אלה עברו לחצרו של רבי בן ציון, והרב מרדכי דוד פתח מוסדות חדשים, בהם הישיבה הקטנה "דרכי יושר" בירושלים.

לחסידות מספר מחנות קיץ: "מחנה שלווה", "מחנה גילה", "מחנה כרם שלמה" ומחנה מתיבתא בפוקנוס. המחנות עברו לחצרו של רבי בן ציון, ורבי מרדכי דוד פתח את "מחנה נעלה".

לחצרו של רבי מרדכי דוד יש מערכת בשם "בית צדיקים" שהוקמה בתשס"א (2001) ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי אדמו"רי חסידות באבוב וכן קובץ תורני בשם עץ חיים.

ניגוני באבוב

כאמור, אדמו"רי באבוב הדגישו את נושא הנגינה. רבי בן ציון הלחין למעלה ממאה ניגונים. בתקופתו היו בחסידות מלחינים נוספים בהם עזריאל מנדלבוים, בנו החזן ר' יוסל'ע מנדלבוים, יחזקאל רוטנברג, ראובן פרץ קויפמן, הירש לייב בקון, אהרן מילר (אביו של בן ציון) וחיים דוד בלום[7]. בחסידות שרו גם ניגונים של מלחינים וחזנים אחרים, כמו ר' מאניש חזן ור' זיידל רובנר. החסידות שילבה גם ניגונים מחסידות דז'יקוב וניגונים אחרים מחצרות פולין וגליציה.

לאחר המלחמה הלחין רבי שלמה ניגונים חדשים. בהמשך התבלט בחצר המלחין משה גולדמן, שלחניו נפוצו גם מחוץ לחסידות.

בחסידות נהוג שבטישים לכבוד שמחת בית השואבה מנגנים החסידים בכינורות.

בין הניגונים המפורסמים של החסידות: ניגון מצווה טאנץ שמקורו בצאנז, ותגלה ותראה (רבי שלמה השני), יה ריבון (רבי בן ציון), מה אשיב (רבי בן ציון), ניגון באבוב (רבי בן ציון), ניגון חופה (עזריאל מנדלבוים), ברוך קל עליון (קויפמן), ברוך קל עליון (גולדמן), איזהו מקומן (גראמען, יוסל מנדלבוים).

המלחין משה גולדמן הוציא מדי שנה דיסק ב"מחנה שלוה" של החסידות. החסידות הוציאה מספר תקליטים בהם "שירי ציון" - 6 תקליטים ובהם ניגוניו של רבי בן ציון, "עת רקוד" (7 תקליטים), תקליט בשם "אה רביש" ועוד. החזן דוד ורדיגר הוציא תקליט של ניגוני באבוב. אברהם פריד הוציא תקליט של ניגוני בית אביו, שהשתייך לחסידות באבוב. משפחות מילר וקסלר הוציאו תקליט של ניגוני אביהם. בנוסף ישנו אוסף של כמה מאות ניגונים, המושרים על ידי זקני חסידים ששרו ניגונים שזכרו מצעירותם וכן תקליטים של ניגונים שהושרו בטיש.

חצרות נוספות מבית באבוב

פאקשיווניץ

רבי יחזקאל דוד הלברשטאם, בנו של רבי בן ציון, שרד אף הוא את השואה, וכיהן כאב"ד פאקשיווניץ בבורו פארק. כיום מכהנים בניו:

  • רבי יחיאל במונסי, חתן הרב אהרן טייטלבוים אבד"ק צ'נשקביץ' (טשענשקאוויטץ)
  • רבי חיים בפלטבוש, חתן הרב יצחק אייזיק ליבס
  • רבי בן ציון אברהם בפלטבוש, חתן רבי שרגא פייבל מקשאנוב
  • רבי שלמה מלייקווד, חתן הרב ישראל שוחט

הורניסטייפול

חתנו של רבי בן ציון, רבי יעקב ישראל טברסקי, כיהן כאדמו"ר מהורניסטייפול במילווקי. כיום מכהנים בנו ונכדיו. בחסידות זו ישנן השפעות מחסידות באבוב, כמו נושא הנגינה.

בית חיים יהושע

נכדו של רבי בן ציון, רבי יעקב יוסף, שרד את השואה. הוא הקים קהילה על שמו של אביו שנרצח בשואה, "בית חיים יהושע".

בשנים האחרונות נפתחה על ידי חסידיו ישיבה ותלמוד תורה "מוסדות דרכי חיים" בעיר בורו פארק בניו יורק. בנו הוא רבי חיים יהושע הלברשטאם, אב"ד סאטמר מונסי, חתן האדמו"ר בעל ברך משה מסאטמר.

אחיו הגדול, רבי ברוך דוד הלברשטאם, כיהן כאב"ד סארוואש בבורו פארק, בהמשך לחמיו, ואחר פטירתו בשנת תשפ"ג מכהן בנו הרב משה יהושע הלברשטאם כאב"ד סארוואש.

ספרי החסידות

מלבד ספרי אדמו"רי השושלת (עטרת שלמה, קדושת ציון, דברי שלמה), הוציאו חצרות באבוב ספרים ופרסומים נוספים. מכתבי קודש (מכתבי האדמורי"ם לבית באבוב, תשל"ג).

חסידות באבוב 45 הוציאה בין היתר את ספר באבוב - המתאר את תולדות היהודים במקום, ועוד ספרים רבות על ידי המכון 'מערכת בית צדיקים'.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות באבוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 204.
  2. ^ בן ציון גאלדמאן, אהרן בן ציון בייגעל, "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, 1991 (בעמודים 14-15 מפורטות שמם של כמעט 40 ישיבות, ומצוין שהיו ישיבות נוספות)
  3. ^ כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.
  4. ^ מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007
  5. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת, באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2014
  6. ^ חיים יעקב עלבויגן, האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום, כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר JDN
    משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018
  7. ^ מארש באבוב מר' חיים דוד בלום.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0