מאיר וונדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר וונדר, 2011

מאיר ווּנדֶר (ז' באדר ה'תרצ"ד, 22 בפברואר 1934ב' בסיוון ה'תשפ"ד, 8 ביוני 2024) היה היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי. היה מומחה לתולדות יהדות גליציה ורבניה, מחבר האנציקלופדיה "מאורי גליציה" וחיבורים נוספים. מייסד ויושב ראש המרכז לספריות תורניות ומייסד ויושב ראש המכון להנצחת יהדות גליציה.

תולדותיו

נולד בנשר לאלעזר ורבקה וונדר. למד בבית הספר "יבנה" בחיפה. משנת תש"ז (1947) למד בישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא, בראשות הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, ומשנת תש"ט (1949) בישיבת פוניבז' בבני ברק. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק ולמד בכולל של ישיבת פוניבז'. היה מנהל רוחני בישיבת השרון ברמת השרון במשך שנה אחת. כמו כן שימש כמחנך בכיתות ח' בבתי ספר של ילדי העולים במעברות רמת השרון וראש העין ובערים רמת גן ותל אביב.

בהיותו תלמיד בישיבת פוניבז' היה אחראי על ספריית הישיבה שמנתה כ-25,000 ספרים. בשנות ה-60 ערך את הקובץ הראשון של "תגים", כתב עת ביבליוגרפי תורני-מדעי. במשך שש שנים ניהל את הספרייה התורנית ברמת גן, שנה אחת את ספריית הסתדרות המורים, ושנה אחת את ספריות שק"ל (שפיר, קריית גת, לכיש). בשנת תשל"א (1971) עבר להתגורר בקריית מטרסדורף שבירושלים. במשך כשלושים שנה היה אחראי על מדור עותקי חובה בספרייה הלאומית, עד צאתו לגמלאות.

וונדר פרסם שורה של ספרים העוסקים בהיסטוריה ובביוגרפיה של רבנים ואדמו"רים, ובמיוחד של רבני יהדות גליציה, ארץ המוצא של משפחתו. מפעלו המרכזי הוא האנציקלופדיה "מאורי גליציה" לתולדות חכמי גליציה, המכילה שישה כרכים. הוא היה המייסד ויושב ראש המכון להנצחת יהדות גליציה. שימש מדריך מסעות לארצות מזרח אירופה.

וונדר פרסם מאמרים ומחקרים רבים בכתבי עת תורניים ומחקריים, ובהם "צפונות", "תחומין", "המעין" ו"מוריה". בעבר פרסם מאמרים ב"המודיע" וב"דגלנו". כמו כן ערך ספרי מפתחות של כתבי עת תורניים שונים.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[1].

הרב מאיר וונדר נפטר ביום שבת ב' בסיון תשפ"ד[2].

מפעל המִפְתּוּחַ

אחד מתחומי התמחותו של וונדר הוא מִפְתּוּחַ ועריכת נושאים בתחומים שונים. מפעל המפתוח הבולט שלו הוא מפתוח של מאמרים תורניים הלכתיים שהופיעו בכתבי עת ומאספים תורניים, ספרי זיכרון וספרי יובל ואף מעיתונות יומית (כדוגמת "המודיע" ו"הצופה"). תחילה יצא המפתח לאור תחת השמות "מאיר עיניים" (3 כרכים, תשכ"ז-תשכ"ט) ו"מאיר לציון" (2 כרכים, תש"ל-תשל"ט) ולאחר מכן שולב המפתח כמדור, שנקרא אף הוא "מאיר לציון", בתוך כתב העת "תחומין", במשך כ-15 שנים. אחר כך שולב המפתח בתוך פרויקט השו"ת והתעדכן בכל גרסה.

מפתח ביבליוגרפי תורני נוסף מתפרסם בכתב העת "אסיא". כמעט בכל גיליון של כתב עת זה מופיע "המפתח המוער" המכסה שנה שלמה בספרות ההלכה והרפואה. הביבליוגרפיה מחולקת לפי נושאים עם תמצית מקוצרת של הנידון במאמר. המפתח כולל גם מפתח נושאים ומפתח מחברים.

ספרנות

הספריות התורניות נוטות לפתח לעצמן שיטות מיון וקיטלוג מקומיות המותאמות לצורכיהן הספציפיים ואינן נעזרות בדרך כלל בשיטות מיון מוכנות. וונדר יצר שיטה המותאמת לספרייה תורנית, הבנויה בסגנון דומה לשיטת דיואי העשרונית. שיטה זו היוותה בסיס לשיטות המיון של ספריות ישיבת הכותל, ישיבת הר עציון, ישיבת שעלבים וישיבת כרם ביבנה.

בין תפקידיו הציבוריים: מייסד ויושב ראש המרכז לספריות תורניות, מייסד ויושב ראש המכון להנצחת יהדות גליציה, חבר מזכירות ארגון ספרני ישראל, חבר ועדת השמות של עיריית ירושלים וחבר ההנהלה של האיגוד הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית.

זכה בפרס הפדרציה העולמית של יהודי פולין ובפרס שר החינוך לשנת יצירה.

חיבוריו

ספרי מפתח

  • מאיר עיניים – מפתח מוער למבחר מאמרים שהופיעו בכתבי עת תורניים בשנת תשכ"ז
  • מאיר לציון – מפתח למאמרי הלכה וסיכומים שנדפסו בכתבי עת תורניים בשנת תשנ"ו
  • מפתח מוער – מפתח למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי שו"ת ובכתבי עת תורניים בשנים תשנ"ה-תשנ"ו
  • מפתח מוער – מפתח למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי שו"ת ובכתבי עת תורניים בשנת תשמ"ז

ממאמריו

קישורים חיצוניים

המאיר לארץ גליציה: יום עיון על היצירה התורנית בגליציה, בסימן הוקרה לרב מאיר וונדר על מפעליו ובמלאת לו פ"ה שנה (14 במרץ 2019)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38814244מאיר וונדר