ברכת השנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים

ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו. ברכת השנים עוסקת בבקשות הקשורות לכלכלה, והיא נאמרת לאחר ברכת רפואה ולפני ברכת קיבוץ גלויות. הברכה תוקנה כשעיקר פרנסתו של האדם הייתה מן האדמה, ולכן פרנסתו הייתה תלויה מאד בגשם ובהצלחת גידול התבואה. כיום מכוונים בברכה זו גם על פרנסה שלא על ידי חקלאות.

נוסח הברכה

נוסח אשכנז וספרד:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, בקיץ: וְתֵן בְּרָכָה בחורף: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עָל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטוּבָהּ (נ"א: "מטובך"), וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת (בנוסח ספרד מוסיפים:לִבְרָכָה, כִּי קֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים). בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

נוסח הספרדים:

  • בקיץ: ”ברכנו ה' אלקינו בכל מעשה ידינו, וברך שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים וְשָׂבָע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי קל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים.”
  • בחורף: ”ברך עלינו ה' אלקינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה, ורוה פני תבל, ושבע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי קל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים.”

נוסח תימן בלדי:

  • בקיץ: ”בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּך אַתָּה ה', מְבָרֵך הַשָּׁנִים.”
  • בחורף: ”בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּבָרֵך אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוֹרְעָנִיּוֹת. וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּך אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.”

נוסח איטליה:

”בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה, וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ, וְתֵן טַל (בחורף מוסיפים: וּמָטָר) לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם מִבִּרְכוֹתֶיךָ, וְתֵן בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ[1] כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הַמְבֹרָכוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.”

שינויים בעונות השנה

ותן טל ומטר לברכה

השורה השנייה של הברכה בנוסח אשכנז וספרד, והברכה כולה בנוסח הספרדים, משתנה על פי הזמן בו היא נאמרת. השורה "ותן טל ומטר לברכה" קרויה שאילת גשמים ומתחילים לאומרה בארץ ישראל בליל ז' בחשוון. זאת בניגוד ל"הזכרת גשמים" הנאמרת בברכת מחיה המתים ("משיב הרוח ומוריד הגשם"), החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת. הסיבה לכך היא שלא רצו שיחלו גשמים לרדת בטרם כל העולים לרגל לירושלים בסוכות ישובו לביתם, וז' במרחשוון היה התאריך בו הגיעו לביתם אחרוני העולים, לפי סיבה זאת היום (כל עוד אין בית מקדש) אמורים לשאול גשמים בשמיני עצרת, ואכן כך מבינים רוב הראשונים[2] אולם למעשה בפסיקה המקובלת נהוג לשאול בז' בחשוון מסיבות שונות[3]. מפסיקים לשאול גשמים ביום הראשון של חג הפסח והחל מתפילת מוסף של יום זה מתחילים לומר "ותן ברכה".

מחוץ לארץ ישראל מתחילים לשאול את הגשמים ב-5 בדצמבר כשפברואר אינו מעובר וב-6 בדצמבר כשפברואר מעובר (60 יום לאחר תקופת תשרי).

טעות בהזכרה

מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר...") בחורף:

  • אם לא סיים את הברכה (דהיינו, שלא אמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") יאמר "ותן טל ומטר" במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר אחר שאמר "וברך שנתנו כשנים הטובות" יאמר "ותן טל ומטר" ויאמר שוב "וברך שנתנו כשנים הטובות" כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה וטוב יותר שיתחיל ותן טל ומטר ויגמור כסדר.
  • אם סיים את הברכה (דהיינו, שאמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת שומע תפילה וממשיך כבאפשרות הקודמת.
  • אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים ויחזור משם על תפילתו.
  • אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש. (אם נזכר לפני חזרת הש"ץ ימתין ויחזור על תפילתו עם החזן, אך אם נזכר לאחר מכן יחזור ביחידות)

מתפלל ששאל גשמים בקיץ (במקום לומר ותן ברכה):

  • אם סיים את הברכה יחזור לברכת השנים,
  • אם נזכר לאחר סיום תפילת שמונה עשרה יתחיל תפילתו מחדש.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ כך הוא הנוסח המקורי, אבל בטורינו אומרים אָת שְׁנוֹתֵינוּ, וברומא ובמילנו אומרים אָת שְׁנָתֵנוּ.
  2. ^ ר"ח רבינו גרשום הרמב"ן הריטב"א הגאונים תוס' לפי הבנת הגר"א הר"ן הרי"ד הריא"ז והמארי, על הסוגיא בתענית ד:, וכך פוסק הירושלמי: "והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים? א"ר תנחום בר חייה בשעת המקדש שאני" (מסכת תענית פרק א הלכה ב).
  3. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏הזכרת גשמים ושאלתם, באתר פניני הלכה


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0