ברכת המשפט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת המשפט היא הברכה האחת עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והשנייה מבין הבקשות הנוגעות לנושאים של לגאולת כלל ישראל (יחד עם ברכת קיבוץ גלויות, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).

נוסח הברכה

נוסח הספרדים

הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

נוסח אשכנז

הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

נוסח איטליה

הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה[1] (מְהֵרָה)[2] לְבַדְּךָ (בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים)[3] בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

שינויים

בעשרת ימי תשובה, במקום המילים "מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְפָט" יאמר "הַמֶלֶךְ הַמִשְׁפָט".

אדם השוגה ואומר בעשרת ימי תשובה "מלך אוהב צדקה ומשפט" אם נזכר לפני סיום העמידה חוזר לברכת השיבה, ואם סיים העמידה לדעת השולחן ערוך חוזר לראש התפילה[4] אך לדעת הרמ"א אינו חוזר מאחר שהזכיר מילת ה'מלך'[5].

הרב קוק מסביר שינוי זה שנעשה בנוסח התפילה בכך שבכל השנה שופט ה' את בני האדם במשפט וברחמים (בצדק), אולם בעשרת ימי תשובה, בהם שערי השמים פתוחים, אם אדם לא חוזר בתשובה, לא יזוכה מן הדין ברחמים אלא יעמוד למשפט.

יש מי שרצו לפרש את הביטוי "המלך המשפט" לא כסומך ונסמך (כי אז היה צריך להיות כתוב 'מלך המשפט') אלא כשני תארים של ה'- הוא גם המלך, וגם מקור המשפט[דרוש מקור]. אחרים טוענים כי יש לפרש את הברכה במשמעות של סומך ונסמך (ולא כשני תארים), ואת הימצאותה של ה' הידיעה במילה 'המלך' מתרצים כניסוח נדיר (אך לא יחידאי) או כטעות סופרים שנגררה בעקבות הנוסח של כל השנה - 'הא-ל הקדוש'[6].

רקע היסטורי ומיקום הברכה

ככל הנראה, אף ברכה זו, בדומה לברכת קיבוץ גלויות, הותקנה עוד לפני חורבן בית שני; ומאחר שהברכה נתקנה בתקופה בה עדיין היו בתי דין יהודיים בארץ ישראל, וכן פעלו בה מוסדות משפטיים כגון הסנהדרין, נראה כי היא מתכוונת לגאולה של אחרית הימים ולא להקמת בתי משפט - וכמו כן נראה שהמילים "שופטים" ו"יועצים" אינן מכוונות לשופטים ומשפטנים למיניהם, אלא קוראות לחידוש חרות לאומית תחת הנהגה עצמאית ראויה, דוגמת זו שבימי שפוט השופטים או זו שבימים הטובים של שלטון בית דוד[7]. מה שמחזק את ההשערה כי מדובר בברכה שענינה תקווה לגאולה זו העובדה שהיא נסמכת על שני קטעים מספר ישעיהו שעניינם גאולה:

"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה." (ישעיהו א' 26 - 27).

"וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה." (ישעיהו ל"ה 10).

אפשר שבדומה לברכת קיבוץ גלויות אשר פותחת בבקשה ל"חרות", כך גם ניסוח ברכת המשפט מרמז לשאיפה להשתחרר מעול שלטונם, חוקיהם ומשפטם של הרומאים (הכוונה לאותם המשפטים שערכו נציבי הרומאים, כגון פונטיוס פילאטוס, ליהודים שונים); ואפשר גם שבעקבות האכזבה ממלכות בית חשמונאי והורדוס, ו-או משלטונם ומשפטם של הכהנים שפעלו בכפיפות לשלטון הרומי, ניסוח הברכה מרמז לשאיפה לחזור לתקופת השופטים - שבה ה' לבדו מלך על ישראל ושפט את העם באמצעות נביאים ושופטים שפעלו בהשראתו הישירה, ולא באמצעות מלך ושושלת שלטונית - תקופה אשר נחשבת במקרא לשלב הראשוני והטהור ביותר של מערכת היחסים בין ה' והעם[8].

עם חורבן הבית השני קיבלה ברכה זו משמעות נוספת ויתרה - הבעת שאיפה שכחלק משלבי הגאולה, גם הקמת המדינה המחודשת באחרית הימים (לאחר קיבוץ הגלויות) תדמה לתקופת כיבוש הארץ וימי שפוט השופטים, ותתבסס על שחרור מעול שלטון הגויים וחוקייהם (שנכפו על העם בגולה) ועל הקמת מערכת שלטון ומשפט צדק יהודיים עצמאיים בהשראה אלוקית ישירה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ברומא, מילנו וטורינו, משמיטים מילה זו.
  2. ^ ברומא ובמילנו מוסיפים מילה זו.
  3. ^ ברומא, מילנו וטורינו, מוסיפים מלים אלו.
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף א'.
  5. ^ הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ח, סעיף א'.
  6. ^ רש"י על הגמרא, ברכות, יב עמוד ב. ובמחזור ויטרי, שיג' הרחיב על כך וכתב: "והמלך המשפט שהוקשה בה שהיה לנו לומר מלך המשפט: גם אני הוקשיתי בה שנים רבות. ואו' לבי שהגרסני' לפי מרוצתם שנו בגירסתם המלך המשפט וגם המלך הקדוש. אך שלא לשנות מנהג ראשונים יש לנו לסמוך על כמה מקראות שדברו בלשון הזה..."
  7. ^ אז השופטים והמלכים שימשו גם כמנהיגים מדיניים וגם היו יושבים לשפוט את העם; וראו: שופטים ד' 4 - 5; שמ"א ז' 15 - ח' 6; שמ"ב ט"ו 2 - 6; ירמיה כ"ב 1 - 5, 13 - 17.
  8. ^ וראו: שופטים ב' טז - יח. שופטים ח' כב- כג, שמואל א' ח ד -ז. שמואל א י"ב ו- יג.


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24947034ברכת המשפט