מצמיח קרן ישועה

מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים). עניינה של הברכה הוא בקשה מהקל כי יביא את הגאולה על ידי המשיח, שעל פי המסורת יהיה מבית דוד. בנוסח ארץ ישראל ברכה זו אינה קיימת כברכה בפני עצמה אלא כלולה בתוך ברכת בונה ירושלים.

נוסח הברכה

נוסח הספרדים

אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ,
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּום,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה

נוסח אשכנז ונוסח ספרד

אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ,
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּום (נוסח ספרד: וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה),
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה

נוסח ארץ ישראל

רחם ה' אלוקינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך
ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך
ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך
ברוך אתה ה' אלקי דוד בונה ירושלים.

מקור הברכה

ככל הנראה ברכת מצמיח קרן ישועה נתקנה מאוחר יותר ביחס לשאר הברכות שבתפילת העמידה ולא התקבלה בכל נוסחי התפילה. לפי המדרש, תפילת שמונה עשרה במקורה כללה רק שבע עשרה ברכות:

כל תשא עון וקח טוב (הושע יד ג)... ועכשיו אין בידנו אלא תפילה. טוב בגימטריא שבע עשרה, תפילה תשע עשרה. הוצא משם ברכת המינין שתקנוה ביבנה, ואת צמח דוד שתקנו על שום בחנני ה' ונסני.

— מדרש תנחומא פרשת קורח סימן יב

הוספה זאת לא התפשטה בכל מקום וניתן לראות שבנוסח ארץ ישראל הברכה כלל אינה מופיעה. במקום זאת מופיעה הבקשה של צמיחת קרן דוד בתוך ברכת בונה ירושלים והיא כלולה בה הן בעיקר הברכה והן בחתימתה, זאת כדברי התלמוד הירושלמי: ”וכולל... של דוד בבונה ירושלים”. בגרסה זו חותמת הברכה במלים: "בא"י אלוקי דוד בונה ירושלים". אף בנוסח הביננו של התלמוד ירושלמי הושמט כל אזכור לברכת מצמיח קרן ישועה. לפי נוסח זה מתיישבים בפשטות דברי המשנה (הארץ-ישראלית) הקובעת: "בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה". לפי התלמוד הבבלי לעומת זאת המשנה אינה כוללת את ברכת המינים שנתקנה מאוחר יותר.

חתימת הברכה

סיום הברכה מוזכר בתלמוד הבבלי (פרק ערבי פסחים) שם נכתב:

אמר רבה בר שילא:

דצלותא (של התפילה, כלומר: הברכה המסיימת את התפילה צריכה להיות) מצמיח קרן ישועה

דאפטרתא (של ההפטרה, כלומר: הברכה שיש לומר בסיום קריאת ההפטרה) - מגן דוד.

מקור "וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ" היא בתפילת חנה במשכן, התפילה לפני עלי הכהן, אשר עליה, לפי המסורת, מושתתת התפילה. תפילה זו מסתיימת במילים:

ה!' יחַתּוּ מְרִיביו עָלָו, בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם ה'. יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ.

וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ

מקור הביטוי "צמח דוד עבדך" בנבואת ירמיהו על בית דוד האומרת: (והדיו נשמעים בברכת "מלך אוהב צדקה ומשפט")

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה':

וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק, וּמָלַךְ מֶלֶךְ - וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ.

בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.

וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ: "ה' צִדְקֵנוּ".

ובספר שמואל, לאחר נבואת נתן הנביא לדוד על כך שהמקדש לא יבנה בימיו כי "ידיו דמים מלאו", דוד מתפלל.
לקראת סוף תפילתו דוד מבקש שהמלוכה תשאר אצל שושלתו לנצח. הדיה נשמעים גם בברכה הקודמת "בונה ירושלים":

וְעַתָּה, ה' אֱלֹקִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ? הָקֵם עַד עוֹלם. וַעֲשֵׂה - כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָ.

וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר:

ה' צְבָאוֹת - אֱלֹקִים עַל יִשְׂרָאֵל

וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד, יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ

לקריאה נוספת

• מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ד, א-ב (תשמ"ה) תגובות למאמרו של ליבס מאת ישראל תא שמע, מנחם קיסטר ושלמה מורג ותגובת ליבס לדבריהם. ראו פירוט בקטלוג רמב"י‬

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0