שער הכוונות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הכוונות
מידע כללי
מאת האריז"ל
סוגה קבלה
קישורים חיצוניים
היברובוקס 14181

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל. זהו הספר השני בחשיבותו אצל המקובלים (הראשון הוא הספר עץ חיים).

תוכני הספר וסדרו

הספר עוסק בכוונות שיש לכוון על פי הקבלה במצוות ובתפילות שנוהגות שבכל יום ובאלה שנהוגות במועדי ישראל. בכל נושא ישנה דרשה אחת או יותר. ספר זה מהווה את הבסיס לסידור הרש"ש. זה סדר הנושאים בספר:

המצוות שבכל יום

ברכות השחר, ציצית, תפילין, קדיש, קריאת שמע, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תחנון, קריאת התורה, תפילת מנחה, תפילת ערבית, קריאת שמע על המיטה, תיקון חצות.

שבת ומועדים

קבלת שבת, תוספת שבת, תפילת ערבית של שבת, קידוש, סעודות שבת, אסרו חג, פסח, חג שבועות, בין המצרים, תשעה באב, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה, פורים.

פירושים על הספר

מובאות מהספר בספרות ההלכה

השפעת הספרות הקבלית על ספרי ההלכה היא מרובה מאוד, ובפרט במה שנוגע למנהגים. להלן כמה דוגמות לכך:

ברכת הנותן ליעף כח

אף שהשולחן ערוך כתב שאין לברך את ברכת הנותן ליעף כח[2] (אחת מברכות השחר), מכל מקום נוהגים לברך אותה:

כתב החיד"א, ועתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך ברכה זו, ע"פ כתבי רבינו האר"י ז"ל. כי אף שקבלנו הוראות מרן, קים לן דאלמלא ראה מרן דברי קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא היה מורה לברך. ומה גם שכתב בכנסת הגדולה דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן בסוף ימיו, וכן ראוי לנהוג. ודלא כהפרי חדש. עד כאן לשונו.

.

מנהג ההקפות של שמחת תורה

על דבר ההקפות במוצאי שמחת תורה, שנוהגין קצת אנשים פה בארץ ישראל, הנה בספרות ההלכה אין לזה זכר, אבל כאשר כל המנהג של ההקפות עקרו הוא במסתורין ודברי מקובלים, ובאותן המקורות אנו מוצאין גם כן סמוכין למנהג זה של הקפות במוצאי שמחת תורה, ובספר שער הכוונות לתלמידי האריז"ל כתוב שם 'יום שמחת תורה מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף עמהם בשחרית ובמנחה ובערבית דמוצאי יום טוב מנהג אמיתי הוא'...

הראי"ה קוק, שו"ת אורח משפט, אורח חיים, סימן קמב

.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0