תמהנו מרעות
תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת ; תָּשַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת |
תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע, כנראה במאות הראשונות שלאחר חורבן הבית.
פיוט זה הוא השני מתוך שלושה פיוטים קדומים (אנשי אמונה אבדו, תמהנו מרעות, אל תעש עמנו כלה), שלאחר כל אחד מהם נאמרות י"ג מידות (א-ל מלך יושב על כיסא רחמים).
מבנה הפיוט
האותיות הראשונות בכל תיבה בפיוט יוצרות אקרוסטיכון אלפביתי הפוך (תשר"ק).
בכל משפט יש תקבולת משלימה.
הפיוט אינו מחורז, אך ניכרות בו לעיתים חריזות מקומיות המקשטות את השיר.
הפיוט מבטא את רצונו של המתפלל לסליחה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: תמהנו מרעות |
- הפיוט תמהנו מרעות, באתר "הזמנה לפיוט" (ניתן להאזין ללחנים שונים של הפיוט באתר)
הערות שוליים
- ^ ספר תהילים, פרק מ"ד, פסוק כ"ו: כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ
- ^ ספר דברים, פרק ל"א, פסוק כ"ז: כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי
- ^ שירת האזינו (דברים, ל"ב, ו'): שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.
- ^ ספר תהלים, פרק כ"ה, פסוק ו': זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ל, פסוק ד': כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא
- ^ ספר יואל, פרק ב', פסוק י"ג: וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם, וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹקֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה.
- ^ הכוונה למשה רבנו: במדבר, י"ב, ז': לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא
- ^ ספר שמות, פרק ל"ג, פסוקים י"ח-כ"ב: וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶתכְּבֹדֶךָ: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם: וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: