ברכת גאולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת הגאולה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת סליחה ולפני ברכת רפואה. הברכה משתייכת לקבוצת שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילה בימי חול. עניינה הוא בקשה מה' שיגאל את המתפלל ואת כלל עם ישראל. ברכת "הגאולה" עוסקת בצרכים רוחניים ואישיים יחד עם ברכת תשובה וברכת סליחה. בחזרת הש"ץ בתענית ציבור אומר החזן לאחר ברכה זו את תפילת עננו.

נוסח הברכה

נוסח אשכנז: רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
נוסח הספרדים: רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
נוסח ספרד: רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה (גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה) לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
נוסח איטליה: רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ מַלְכֵּנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי (אֵל)[1] גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
נוסח רומניא: רְאֵה בְעָנְיֵינוּ ה' אֱלהֵינוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל וְחָזָק אַתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
נוסח פרובאנס: רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנו גְּאוּלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
נוסח קטלוניה: רְאֵה (נָא) בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנו גְּאוּלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי (אֵל מֶלֶךְ) גּוֹאֵל וְחָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
תימן בלדי: רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
נוסח ארץ ישראל: רְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.

מיקום הברכה

ברכה זו היא הברכה השביעית בתפילה בשל חשיבות המספר שבע ביהדות. כיוון שעל פי הגמרא, הגאולה צפויה להיות בשנת השביעית, הוצבה ברכת גאולה במקום השביעי, לאחר ברכת הסליחה. הסבר נוסף למיקום הברכה היא האמונה שהגאולה היא תולדתה של הסליחה, ומבלי סליחה של האל על החטאים לא תבוא הגאולה.

הסבר נוסף למיקום הברכה מתבסס על ספר תהילים:

"הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי, הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי; הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי, הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים"

תהילים ק"ג פסוקים ג' - ד'

על פי פסוק זה סדר הדברים הוא: סליחה, רפואה וגאולה, אולם הגמרא מבארת, כי הרפואה המדוברת היא רפואת העונות. הסבר נוסף ייתכן, שהסדר שונה בשל הרצון שברכת גאולה תהא שביעית, הוחלפו הסדר בין הברכות גאולה וברכת רפואה שהיא הברכה השמינית [2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילה זו לא מופיע בסידורי רומא הישנים כגון מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, (עמ' 30). בהלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' לו, הוא מופיע בסוגריים.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז עמוד ב'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0