ברכת סליחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת סליחה או סלח לנו היא הברכה השישית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת תשובה ולפני ברכת גאולה. הברכה משתייכת לקבוצת שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילה בימי חול. עניינה הוא בקשה מבורא עולם שימחל למתפלל וכלל עם ישראל על חטאיהם. ברכת "סלח לנו" עוסקת בצרכים רוחניים ואישיים יחד עם ברכת תשובה וברכת גאולה.

נוסח הברכה

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ
מְחוֹל (לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד: מְחַל) לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ
כִּי קֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה (לפי נוסח אשכנז כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה)
בָּרוּך אַתָּה ה', חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ (לפי נוסח בלדי: חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלוֹחַ).

משמעות הברכה

התפילה מבקשת מחילה מהקב"ה על שני סוגי עבירות: "פשע" ו "חטא". אלו שניים מבין שלושת סוגי העבירות המוזכרות במקרא, כשהעבירה השלישית היא "עוון".

לפי התלמוד,[1] חטא הוא עבירה על מצווה בשוגג- כשלא ידע שזוהי עבירה. לעומתו, פשע הוא עבירה מתוך מרד - הפושע עובר עבירה בכוונת תחילה, ובכדי למרוד באלהיו.

הברכה מכוונת לכך שה' לא מסתפק רק בעונש לחוטא ושכר לצדיק, אלא נותן לחוטאים אפשרות לחזור בתשובה, כפי שנאמר בספר יחזקאל[2]:

"אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי־אָנִי נְאֻם ה' אלקים, אִם־אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם־בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה; שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל".

על פי המדרש, המשפט "חנון המרבה לסלוח" נאמר על ידי המלאכים לאחר שיהודה התוודה על חטאו עם תמר[3].

מנהגים

בקהילות האשכנזים נהוג להכות על החזה בעת אמירת המילים "חטאנו" ו"פשענו". מנהג דומה מתבצע בעת אמירת תחנון.[דרוש מקור]

לפי מנהג אשכנז המקורי, בתענית ציבור אומרים סליחות בחזרת הש"ץ באמצע ברכה זו[4].

הערות שוליים

  1. ^ מסכת יומא יומא, דף לו, עמוד ב
  2. ^ יחזקאל, פרק לג, פסוק יא
  3. ^ אוצר המדרשים, תפילת שמונה עשרה, עמוד 585; שבלי הלקט, עניין תפילה, סימן יח.
  4. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 91.


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24944528ברכת סליחה