ברכת עבודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה. זו הברכה ה-17 בתפילת שמונה עשרה, הברכה החמישית בתפילת שבע והברכה השביעית בתפילת תשע. עניינה של ברכה זו הוא בקשה מה' שיקבל את התפילה שקדמה לברכה זו. מכיוון שהתפילה נאמרת כנגד הקרבנות שהיו מוקרבים בבית המקדש, הברכה מכילה גם בקשה לבניית בית המקדש וחזרת עבודת הקרבנות.

נוסח הברכה לפי נוסח אשכנז

”רְצֵה ה' אֱלֹקֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְבִתְפִלָּתָם,
וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן,
וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.”

נוסח הברכה לפי נוסח ספרדי

”רְצֵה ה' אֱלֹקֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה,
וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן,
וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.”

נוסח הברכה לפי נוסח חב"ד

”רְצֵה ה' אלֹקֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה,
וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתְךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן,
וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְך לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.”

נוסח הברכה לפי נוסח תימן

”רְצֵה ה' אֱלֹקֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִֿלָּתָם שְׁעֵה.
וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל.
וּתְפִֿלָּתָם מְהֵרָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד - עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן”

תוספות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יעלה ויבוא

בראש חודש ובחול המועד מוסיפים בברכת רצה של תפילת שמונה עשרה, לפני "ותחזינה", את התוספת יעלה ויבוא. נוסח יעלה ויבוא הוא אחיד, ורק שם היום בו הוא נאמר משתנה. הנוסח: ”אלוקינו ואלוקי אבותינו יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה זכרוננו וזיכרון כל עמך בית ישראל, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך ישראל לחן לחסד ולרחמים לפניך, לחיים טובים ולשלום ביום:
(בראש חודש:ראש החודש הזה) (בחול המועד:חג הסוכות\חג המצות הזה, ביום מקרא קודש הזה) לרחם בו עלינו ולהושיענו.
זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה ופוקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים, חוס וחננו וחמול ורחם עלינו והושיענו כי אליך עיננו כי קל מלך חנון ורחום אתה”
(נוסח עדות המזרח)

אדם ששכח ולא אמר תוספת זו ונזכר לפני שסיים את תפילת העמידה חוזר לתחילת ברכת העבודה, ואם סיים את תפילת העמידה מתפלל שנית. לכלל זה יש חריג אחד והוא תפילת ערבית של ראש חודש, שבה אם שכח אדם לומר "יעלה ויבוא" אינו חוזר. הסיבה לכך היא שבזמן שהיו מקדשים את החודש על פי עדות ראייה, לא היו עושים זאת בלילה (זמן תפילת ערבית).

ותערב

לפי רוב מנהגי אשכנז, בשלוש הרגלים מוסיפים בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף את התוספת "ותערב", לפני השורה "ותחזינה עינינו". התוספת בנוסח ספרד היא:

”ותערב עליך עתירתנו כעולה וכקרבן.
אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.
ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות”
נוסח זה הוא למעשה חתימתה של ברכת העבודה בנוסח הארצישראלי הקדום, והיא מופיעה גם בכמה מקומות בתלמודים.

ישנו נוסח שבו שולבה התוספת יחד עם אמירת "ותחזינה עינינו", וכמו כן שונתה חתימת הברכה:

”ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן.
אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.
ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות.
ברוך אתה ה', שאותך לבדך ביראה נעבוד”
. חתימת הברכה בנוסח זה היא החתימה שנאמרה במקדש.

לקריאה נוספת

  • יצחק לנדיס, ברכת העבודה בתפילת העמידה, עיונים בנוסחיה ובתולדותיה, הוצאת מאגנס, 2018


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0