רבי שמעון בעדני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון בעדני
הרב בעדני במסירת שיעור
הרב בעדני במסירת שיעור
לידה 1 בינואר 1928
ח' בטבת ה'תרפ"ח
חדרה, פלשתינה (א"י)
פטירה 11 בינואר 2023 (בגיל 95)
י"ח בטבת ה'תשפ"ג
מקום פעילות בני ברק, ישראל
השתייכות חרדים ספרדיים
תחומי עיסוק נשיא מועצת חכמי התורה
תפקידים נוספים כיהן בעבר כראש ישיבת פורת יוסף סניף קטמון.
רבותיו רבי עזרא עטייה, רבי אלעזר מנחם שך הרב אלחנן פרלמוטר.
תלמידיו הרב משה מאיה, הרב יוסף זליכה

רבי שמעון בעדני (ח' בטבת ה'תרפ"ח, 1 בינואר 1928י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023) היה ראש כולל תורה וחיים בבני ברק וחבר מועצת חכמי התורה. החל מפטירתו של הרב שלום כהן, הנהיג את תנועת ש"ס ומילא את מקומו כזקן מועצת חכמי התורה[1].

ביוגרפיה

הרב בעדני בשיעור (2018)
הרב בעדני בכנס עם הרב שלמה זעפראני והרב יעקב הלל

נולד בשכונת נחליאל בחדרה, בן הזקונים של דוד וחביבה בעדני, שעלו מתימן לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריו שכלו 6 ילדים מתוך עשרה.

למד בישיבת נובהרדוק בחדרה ובהמשך עבר לישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים והיה לתלמידו של הרב שך[2] ושל הרב רבי שמואל אהרן יודלביץ. לאחר מעברו של הרב שך לישיבת פוניבז' עבר לישיבת פורת יוסף[3] והיה לתלמידו של הרב עזרא עטייה. במאי 1951 נעצר בחשד שהיה חבר בברית הקנאים[4]. הוא שוחרר בערבות ב-13 ביוני 1951[5]. הרב מרדכי אליהו העיד שהרב בעדני היה נוכח איתו ועם אליהו רפול, מנשה לוי ויהודה רידר, בפגישת יסוד של ארגון שנועד להחדיר גאווה יהודית, אולם הרב בעדני ומנשה לוי התרחקו מהארגון[6]. מנשה לוי סיפר שנסע עם הרב בעדני לחזון איש לשאול אותו על החזקת מקלות בישיבות כדי להתגונן בשבת מפני התקפות מצד אנשי שמאל, ונענה שאין להשתמש בכוח[7].

בשנת תשי"ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. לאחר נישואיו, בגיל 31, מונה לר"מ בשיעור ג' ולאחד מראשי ישיבת פורת יוסף[8], לצד הרב ציון כהן (לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב שלום כהן. בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.

לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים[9] יחד עם הרב משה פרדו. הוא למד בכולל מדי יום, והתפלל בבית מדרש זה את תפילותיו בימות החול ומסר בו שיחת מוסר שבועית. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא שימש בישיבה כחזן ביום כיפור. לאחר מעברו לבני ברק חיזק את הקשר עם הרב שך, ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה בקשר עם הרב חיים גריינימן.

הרב בעדני נפטר ביום רביעי י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023, לאחר מחלה. בהלווייתו שהתקיימה בבני ברק השתתפו כמאה אלף איש [10], ונקבר בבית העלמין פוניבז'[11].

תפקידים ציבוריים

  • בשנת תשל"ג מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרב מאיר מאזוז, הרב שלמה מחפוד, הרב מסעוד בן שמעון והרב מכלוף פחימא. המועצה פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.
  • הרב בעדני עמד בנשיאות מספר מוסדות חינוך ולימוד, בהם ישיבת מאור יצחק בחשמונאים, בה היה מוסר מדי שבוע שיחת מוסר.
  • הוא יזם את הקמת הישיבה של קהילת "כתר תורה" במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים קהילה חרדית במקום.
  • בשנת 1964 היה בחבר השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל[12].
  • עם הקמת מפלגת ש"ס, בשנת 1984, נבחר כחבר מועצת חכמי התורה, בה זוהה כנאמן של הרב שך, בניגוד לחברים אחרים שסרו באופן מוחלט למרותו של הרב עובדיה[13]. בהתאם, היה הרב בעדני מהתומכים של הליכה עם הליכוד[14]. הרב בעדני גם היה מהתומכים באריה דרעי בהתמודדות בינו ובין הרב יצחק פרץ[15].
  • הרב בעדני היה חבר בוועדת הכשרות של בד"צ בית יוסף.
  • עם פטירת הרב שלום כהן נחשב הרב בעדני כסמכות העליונה בתנועת ש"ס, בעיתון הדרך של ש"ס מכונה 'מרן פאר הדור מורנו ורבנו'[16].

משפחתו

הרב בעדני היה נשוי לשולמית לבית עבאדי (אמה מרגלית היא אחותו של של הרב שלום לופס). נפטרה באלול ה'תש"ף.

  • בנו הרב ישעיהו דוד, ראש כולל טהרות בעיר העתיקה בירושלים ומחבר ספר טהרת הכלים.
  • חתנו הרב דוד קראוני, נפטר בכ"ח באדר ב' תשפ"ד.
  • אחייניתו אסתר בקשי דורון (לבית לופס), היתה נשואה לראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב אליהו בקשי דורון. נפטרה בניסן תשס"ה.

אחד מנכדיו, שלום אהרן בעדני, נרצח בפיגוע דריסה ליד המטה הארצי של המשטרה בירושלים, בנובמבר 2014.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי שמעון בעדני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ קובי נחשוני ולירן לוי, נפטר מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב שמעון בעדני: "דאגה עמוקה לאחדות ישראל", באתר ynet, 11 בינואר 2023
  2. ^ יוסי שטארק, ‏מהחברותא עם הרב שך להנהגת הציבור הספרדי: תולדות חייו של הגר"ש בעדני, באתר JDN‏, 11 בינואר 2023
  3. ^ ישיבת פורת יוסף - "בית־היוצר" של מועצת חכמי התורה, מעריב, 26 ביולי 1984
  4. ^ צו מעצר הוצא גם נגד שמעון בעדני והנער ד. רפול, הצופה, 7 ביוני 1951
  5. ^ בעדני ורפול מעצורי "הקנאים" שוחררו בערבות, הצופה, 14 ביוני 1951
  6. ^ החלה החקירה המוקדמת נגד 4 חשודים, הארץ, 31 במאי 1951
  7. ^ מנהל מוסד "פורת יוסף" מעיד בהמשך משפט מחתרת קנאים, הארץ, 12 ביוני 1951
  8. ^ עצרת לחיזוק היהדות בגבעת אולגה, הצופה, 15 בפברואר 1967
  9. ^ יהדות התורה - אגודת ישראל, מעריב, 16 במאי 1977
  10. ^ משה ויסברג, עשרות אלפים ליוו: מרן הגר"ש בעדני זצ"ל נטמן • תיעוד ענק, באתר בחדרי חרדים, 11 בינואר 2023
  11. ^ קובי נחשוני, "היה מסור לעם ישראל": רבבות השתתפו בהלוויית הרב שמעון בעדני, באתר ynet, 11 בינואר 2023
  12. ^ פרס הבירה לספרות תורנית לרב חיים דוד הלוי, חרות, 30 באוגוסט 1964
  13. ^ הרב יוסף: ממשלה רחבה בראשות נבון, מעריב, 3 באוגוסט 1984
  14. ^ שמיר: אחדות כן, אבל לא כמו פעם, חדשות, 14 בנובמבר 1988
  15. ^ ש"סועיים, חדשות, 25 ביולי 1988
  16. ^ משה ויסברג, המנהיג החדש של תנועת ש"ס אחרי הסתלקותו של נשיא המועצת, באתר בחדרי חרדים, 14 בספטמבר 2022
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35464799שמעון בעדני