רבי שלמה זלמן אוירבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שלחן שלמה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רבי שלמה זלמן מירקש.
הרב שלמה זלמן אוירבך
כיתוב תמונה
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה כ"ג בתמוז ה'תר"ע
פטירה כ' באדר א' ה'תשנ"ה
השתייכות יהדות חרדית
רבותיו אביו, הרב חיים יהודה לייב אוירבך, הרב איסר זלמן מלצר, הרב שמשון אהרון פולנסקי
תלמידיו חתנו הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב יהושע ישעיה נויבירט, הרב ישראל מאיר לאו והרב אביגדור הלוי נבנצל
נושאים בהם עסק הלכה, ש"ס, דת ומדע, הלכה ורפואה

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע - כ' באדר א' ה'תשנ"ה) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה בשנות ה-ת"ש - ת"ת.

קורות חייו

הרב שלמה זלמן אוירבך מסיים את הש"ס במחזור הראשון של כולל ש"ס

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים לצביה ולרבי חיים יהודה לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים שער השמים. משפחת אביו היא משפחה חסידית, מצאצאי בעל תולדות יעקב יוסף מפולנאה (אבי המשפחה היה רבי אברהם דוב אוירבך, חתנו של בעל ה'תולדות יעקב יוסף', שהיה מחותנו של הבעל שם טוב). משפחת אמו, צביה, היא בת למשפחת פרוש הירושלמית, והוא נקרא על שם אבי אמו, הרב שלמה זלמן פרוש.

למד בתלמוד תורה עץ חיים, בפרט אצל הרב אברהם חיים הקלמן[1]. לאחר מכן למד בישיבת עץ חיים, שם היה לתלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, שהסכים על ספרו מאורי אש שיצא לאור בשנת תרצ"ה, ואף הביא מתורתו בספר אבן האזל. ספרו זה, שהוציא בגיל 24, זכה גם להסכמות של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב אבא יעקב הכהן בורוכוב ורבי חיים עוזר גרודזנסקי[2]. בי"ד באדר ה'תר"צ נישא לחיה רבקה רוחמקין. לאחר נישואיו למד בישיבת עץ חיים ומשנת תרצ"ה למד אחר הצהרים גם בכולל של רבי צבי פסח פרנק, "מדרש בני ציון", שהתמקד בסדר זרעים ובהלכות מצוות התלויות בארץ. את חידושיו פרסם בביטאון המוסד כרם ציון ובספרים מעדני ארץ על שביעית ותרומות. כמו כן למד בבית המדרש אוהל תורה, בראשות רבי שמואל יצחק הילמן בשכונת רחביה.

עשה "שימוש חכמים" אצל "הגאון מטשיבין" - רבי דב בעריש וידנפלד, רבי שמשון אהרן פולונסקי מטפליק, רבי זליג ראובן בנגיס ורבי ליב הורביץ. נודע כפוסק חדשני ומקיף, הבקי בחידושי הטכנולוגיה. באדר ה'תש"ט התמנה כראש ישיבת קול תורה, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה, עד לפטירתו. גר כל חייו בשכונת שערי חסד בירושלים. היה מפורסם בעדינותו כלפי הזולת ובמאור פניו כלפי כל מי שפגש בו. אף על פי שהוצעו לו תפקידי רבנות כמו רבנות העיר ירושלים, הרב אוירבך לא הסכים מעולם לשאת במשרה רבנית נוספת. עם הקמת בית הדין הגדול לערעורים נתבקש על ידי הרב יצחק אייזיק הרצוג לשמש כדיין שם, ובעצה עם החזון איש סירב גם להצעה זו[דרוש מקור]. הרב אוירבך הפך במהרה לסמכות תורנית שרבים מהארץ ומחו"ל פנו אליה. כיהן כנשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה[3].

על אף שנמנה עם הציבור החרדי, היה מקובל על כל פלגי היהדות הדתית האורתודוקסית. הרב אוירבך חלק כבוד רב לראי"ה קוק, אותו כינה "מרא דאתרא דארץ ישראל" וכן "הרב" סתם. הרב קוק סידר את הקידושין בחתונתו, וכאמור לעיל אף נתן הסכמה לספרו הראשון "מאורי אש"[4]. סירב לשמוע פסקי הלכה של רב שזילזל בפומבי בכבודו של הרב קוק[5]. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד.

התרחק מעיסוק פוליטי. בשנת 1988 סירב להביע עמדה בשאלת הפילוג בתנועת אגודת ישראל[6].

נפטר בירושלים בכ' באדר א' ה'תשנ"ה, ובהלווייתו השתתפו, לפי הערכת המשטרה, כשלוש מאות אלף אנשים. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

על שמו שכונת רמת שלמה בירושלים. כמו כן הוקמו על שמו ישיבת משכן שלמה בירושלים, רשת הכוללים עטרת שלמה, תלמוד תורה חכמת שלמה בירושלים וישיבת חכמת שלמה בבני ברק. על שם ספרו קרוי רחוב "מנחת שלמה" בערים פתח תקווה, ביתר, בית שמש ונתיבות.

דרכו ההלכתית

מצבת הרב שלמה זלמן אוירבך "העמיד תלמידים הרבה בישיבת קול תורה"

כמעט כל יצירתו של הרב אוירבך מתמקדת בתחום ההלכה בעיקר וגם בפרשנות הש"ס. הוא לא השאיר בכתובים מהדרשות, שיחות מוסר או הגות שלעיתים רחוקות היה נושא מהן בישיבתו. על אף שאביו היה מקובל, אין שום נוכחות של רעיונות הקבלה בפסקיו, ולא ידוע שהוא עסק בה כלל. עיקר יצירתו ההלכתית אינה בספרים שכתב אלא במאמרים רבים שפרסם, ובתשובות הלכתיות שנתן בכתב ובעל פה, חלקן כונסו אחר כך בספרים. נושאי התשובות והמאמרים שונים ומגוונים, וכוללים עיונים בש"ס ולמעשה, פסקים בשאלות של האדם הפרטי, מצוות התלויות בארץ ועוד. עם זאת, עיקר עיסוקו בהלכות הנוגעות להתנהגות היומיומית של הפרט, ורוב תשובותיו מתייחסות לחלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה" שבשולחן ערוך. כחלק מנטייה זו, היווה את הסמכות ההלכתית מאחורי הספר "שמירת שבת כהלכתה" של הרב יהושע ישעיה נויבירט.

עיסוק נרחב הקדיש לשאלות בנושאים טכנולוגיים ורפואיים, והוא נחשב לבר הסמכא ההלכתי בנושאי רפואה והלכה. הרב יזם, לדוגמה, ניסויים מדעיים כדי לקבוע עקרונות בהלכה כגון קביעת רגע המוות וקביעת מידת החום המינימלית לעניין איסור בישול. חיבורו הראשון, "מאורי אש", הוקדש לסוגיה טכנולוגית - חשמל בשבת. נושאים נוספים בתחום זה בהם עסק הם הפריה מלאכותית, מתקני גרמא בשבת ועוד.

מקורותיו העיקריים לפסיקה הם הש"ס, מפרשיו והפוסקים הראשונים והאחרונים, אך בולטים בתשובותיו השיקולים הערכיים והאנושיים. הסברא הישרה מהווה אצלו מקור מרכזי להכרעה, והמונח 'נראה' חוזר אצלו הרבה. הוא מדגיש את הצורך להבחין בין שורת הדין ובין גזרות, ופעמים רבות נוטה להקל בדין מפני שבזמנינו אין לגזור גזרות חדשות. בכמה מקרים הוא מסיק מסקנות חדשניות ביותר, אך במקרים מסוימים הוא מדגיש שאין כוונתו לפסוק למעשה אלא אם כן יסכימו איתו גדולי הפוסקים.

ספריו

ספרים שפורסמו בחייו:

ספרים שיצאו לאחר מותו:

  • מנחת שלמה - חלקים ב-ג (תשנ"ט) - אוסף של תשובות שהוציא נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בהסכמתו דודו הרב שמואל אוירבך, בניגוד לעמדת כמה מבניו של הרב אוירבך. בשנת תש"ס הדפיסו בניו את שני הכרכים האמורים בשינויים בשם מנחת שלמה - תנינא, בשנת תשס"ה יצא בהוצאה מחודשת מנחת שלמה קמא - כרך א', כרך ב'.
  • מנחת שלמה - על הש"ס מכון "אוצרות שלמה" ירושלים
  • שלחן שלמה (ט' כרכים) - עריכת כתביו ופסקיו לפי נושאים, על ידי הרב שמחה בונים ליזרזון
  • הגדה של פסח עם פסקי הלכה ומנהגים מכתב ידו, בעריכת הרב ישראל ברונשטיין. תורגמה לאנגלית.
  • מעדני שלמה על המועדים, בעריכת הרב ירחמיאל פריד
  • מעדני שלמה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, פסקים ששמע ממנו הרב ירחמיאל פריד, שבט תשע"ו
  • עטרת שלמה (י' כרכים), מכתבים ומאמרים מכתב ידו בענייני חשמל וטכנולוגיה, בהוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים, תשנ"ו-תשס"ו
  • הליכות שלמה (ג' כרכים) - נערך על ידי נכדיו הרב יצחק טרגר והרב אהרן אוירבך, מתוך ספריו שבדפוס, ספרי תלמידיו וכתבי יד שהשאיר
  • הרב נחום סטפנסקי, ועלהו לא יבול (ג' כרכים) - אוסף תשובות קצרות שניתנו בכתב ובעל פה, בציון המקורות, ירושלים, ה'תשנ"ט[8]
  • שלמי מועד, פסקים ופנינים הלכות והנהגות בענייני חג ומועד וענייני חינוך, בעריכת הרב טוביה פרינד, ניסן תשס"ד
  • קובץ מאמרים בענייני חשמל - מלוקטים מספרו 'מנחת שלמה'
  • שלמי שמחה, על ענייני שידוכין, אירוסין, כתובה, חופה וקידושין, נישואין ושבע ברכות, ברית מילה, פדיון הבן, ובר מצווה, מאת הרב טוביה פריינד, תשע"א
  • כתבי מעדני ארץ - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר 'מעדני ארץ'
  • מנחת אבות - אסופה של חידושי אגדה מכתבי ידו ועובדות מהנהגותיו, על סדר פרקי אבות, בעריכת הרב אליהו נאה, בהוצאת מכון "פומבדיתא"
  • פניני המאור, בתוך מאור השבת חלק א' - מכיל קובץ מכתבים שלו בנושא הלכות שבת
  • חכו ממתקים (ב' כרכים) - עובדות, הנהגות ופסקים, נערך בידי הרב אליהו נאה, הוצאת מכון תורני פומבדיתא

הרב ד"ר אמיר משיח, הרב נריה גוטל ואחרים טענו שחלק מהספרים שיצאו לאחר פטירתו נערכו באופן מגמתי ואינם כוללים למשל פסקים התומכים בהיתר המכירה וכן שהעורכים הרשו לעצמם למחוק מילים שהרב כתב[9][10].

ספרים על פי פסקיו ובפיקוחו

משפחתו

בניו:

חתניו:

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • הרב יוסף ורות אליהו, התורה המשמחת - סיפור חייו של הרב אוירבך
  • הרב יוסף אליהו, אורו של עולם
  • הרב אליהו נאה, חכו ממתקים : עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך (שני חלקים), בהוצאת מכון תורני "פומבדיתא"
  • הרב יחיאל מיכל שטרן, המאור הגדול - מסכת חייו של הרב אוירבך
  • אמיר משיח, הלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג, ISBN 9789652263902. הספר מבוסס על דוקטורט שכתב בנושא.
  • הרב אהרן ליכטנשטיין, הספד על הרב שלמה זלמן אוירבך, בתוך: עלון שבות 143–144, ישיבת הר עציון, תשנ"ה 1995.
  • הרב יצחק לורינץ ושלמה קוק, חכמת הנפש היהודית - בדרכו של מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך, תשע"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרב הקלמן היה הר"מ של השיעור הגבוה בתלמוד תורה, שהיה מקביל לשיעור ג' בישיבה קטנה.
  2. הרב שלמה זלמן אויערבך, ‏מאורי אש, ירושלים תרצ"ה, באתר HebrewBooks
  3. בני טוקר, "בונים מקוואות - גם בישובים חילוניים", באתר ערוץ 7
  4. גיליון מס' 64, שבת הראי"ה פרשת תצווה, פסקה אחרונה 'הראי"ה מסדר קידושיו של הגרש"ז אוערבך'
  5. יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל, 1998, עמ' 308, בשם הרב אביגדור נבנצל
  6. יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל 1998, עמ' 251-254; אריה בנדר, סיכוי קלוש ליוזמת השלום ליטאים-חסידים, מעריב, 29 באוגוסט 1989, עמ' 7
  7. הרב ש. י. זוין, ספרי ההלכה של "מוסד הרב קוק", הצופה, 6 ביוני 1947, עמ' 8
  8. בנו של הרב אוירבך, הרב אברהם דב אוירבך, הביע התנגדות לפרסום הספר. המחבר הביא את התנגדות הבן בפתח הספר.
  9. אמיר משיח, מחשבת ההלכה במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, עמ' 6. סקירה על עבודתו של משיח הופיעה גם במאמרו של נריה גוטל, 'מקור ראשון' עש"ק כי תשא (י"ז אדר, 14.3)
  10. הרב נריה גוטלספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ", באתר הארץ, 10 ביוני 2009
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0