אקרה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, סגנון.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, סגנון. |
 | |
| מרכז העיר אקרה | |
| מדינה |
 גאנה |
|---|---|
| תאריך ייסוד | המאה ה-15 |
| שטח | 185 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,269,000 (2012) |
| ‑ במטרופולין | 2,029,143 (2006) |
| ‑ צפיפות | 10,613 נפש לקמ"ר (2012) |
| קואורדינטות | 5°33′N 0°12′W / 5.55°N 0.2°W |
| אזור זמן | UTC |
| http://www.ama.ghanadistricts.gov.gh | |
|
(למפת גאנה רגילה) | |
אָקְרָה (באנגלית: Accra) היא בירת גאנה והגדולה שבעריה. העיר משמשת מרכז מנהלי, תקשורתי וכלכלי של המדינה ומתגוררים בה כ-2,269,000 תושבים (נכון לשנת 2012).
אקרה היא בירת אזור אקרה הגדולה ובירת מטרופולין אקרה, שבו מתגוררים כ-4 מיליון איש ב-8 מחוזות והיא המטרופולין הגדול במדינה מבחינת גודל האוכלוסייה.
אקרה נוסדה במאה ה-15 והתפתחה לאורך השנים הודות להיותה עיר נמל. האירופאים הראשונים שהגיעו אל אקרה היו הפורטוגזים ומטרתם הייתה חיפוש זהב. עד מהרה הם גילו את סחר העבדים שהתפתח לעסק רווחי ולכן גם ענף כלכלי עיקרי. שגשוג ענף סחר העבדים הביא להגעתם של הבריטים, ההולנדים, הדנים והגרמנים לאקרה. במאה ה-17 שימש נמל אקרה כמרכז אזורי לסחר עבדים. עידן העבדות נמשך קרוב ל-250 שנה ובשנים אלו ממוצע הסחר בעבדים היה כ-10,000 לשנה. עד סוף תקופת העבדות בסוף המאה ה-19 בנו האירופאים מצודות ונמלים לאורך חוף הזהב. בנוסף לסחר עבדים שימש הנמל לייצוא סחורות כמו קקאו, שמן דקלים, עצים ואגוזי קולה.
מרבית העיר נהרסה ברעידות אדמה בשנת 1862 ו-1939 אולם נבנתה מחדש.
בשנים 1884–1885 בעקבות בקשת פורטוגל, התקיימה ועידת ברלין שנועדה להסדיר את הקולוניאליזם האירופאי והמסחר ביבשת אפריקה. הועידה נערכה ואורגנה על ידי הקנצלר הראשון של קיסרות גרמניה אוטו פון ביסמרק. בוועידה הוחלט על חלוקת יבשת אפריקה בין המעצמות האירופאיות, וגאנה הועברה לידי הבריטים.
במאה ה-19 הייתה אקרה לבירת המושבה הבריטית חוף הזהב. שם זה ניתן לה על ידי הפורטוגזים במאה ה-15 במהלך מסעות החיפושים שלהם אחרי זהב ביבשת אפריקה.
הודות לפיתוח מואץ בשנים האחרונות, הלכה אקרה והתפתחה למטרופולין מודרני. הוקמו בה גורדי שחקים, מלונות יוקרה, אתרי בילוי ומסעדות. התפתחות חיי התרבות בעיר כללה הקמת מוזיאונים, אנדרטאות ותיאטרון לאומי מרשים. בשל היותה המרכז הכלכלי של גאנה נמצאים בעיר סניפי הבנקים הראשיים, חנויות כלבו גדולות וריכוז של כלל משרדי הממשלה.
היסטוריה
מקור המילה אקרה הוא מן המילה Nkran שמשמעותה נמלים בשפת אקאן (Akan). השם ניתן לעיר על שם קני הנמלים הרבים הנמצאים בכל סביבותיה. העיר יושבה לראשונה במאה ה-15 על ידי שבט הגא (ga) שהיגר לאזור מהכפר ayawaso, כ-16 ק"מ צפונית לאקרה, עקב היריבות עם שבט ה-akwamu שהיה יריבם.
בתחילת דרכה לא שמשה העיר כאזור מסחר מרכזי, אולם היא הלכה ותפסה תפקיד מרכזי במסחר בשל היותה עיר נמל, עובדה שהקנתה לה יתרון על הערים השכנות לה.
הנמל באקרה שימש כמרכז לסוחרי העבדים הפורטוגזים, בשל קרבתו למבצרים שנבנו בעיר: מצודת ג'יימס (James Fort) הנמצאת כיום בג'יימסטאון (Jamestown) ומצודת אשר (Ussher Fort) הנמצאת באזור אשרטאון (Ussherstown), שנבנו בזמן השלטון הדני. הסחר בעבדים נמשך עד שנת 1807.
בשנת 1850 מכרו הדנים את המבצרים לבריטים, ובשנת 1873, לאחר עשרות שנים של סכסוכים עם עם ה-אסאנאט (Asante) שישב באזור גאנה המרכזית, כבשו הבריטים את שטחי המחיה שלהם והכריזו על גאנה כמושבת כתר. בהמשך כבשו הבריטים את אקרה פעמיים בשנת 1874 וב-1877 ואקרה תפסה את מקומה של קייפ קוסט (Cape Coast) כבירת החוף של המושבה הבריטית וזאת בשל תנאי מזג אוויר הנוחים יותר שלה.
אחת ההחלטות החשובות בהיסטוריה של העיר הייתה סלילת קו הרכבת מאקרה לקומאסי (Kumasi) בשנת 1908. הקו נסלל על מנת לייעל את תהליך שינוע הקקאו ממרכז המדינה אל הנמל באקרה. בשנת 1923 הושלמה בניית המסילה, ובשנת 1924 הפך ענף ייצוא הקקאו לענף הייצוא המרכזי של גאנה. אקרה הייתה ליצואנית הראשית של הקקאו בעולם, מה שהוביל לצמיחה מהירה של העיר. עקב קיומה של אספקה סדירה של מים זורמים בעיר, אוכלוסייה גדולה מהכפרים שסביב העיר היגרה אליה.
לאחר הכיבוש הבריטי של האזור, הפכה אקרה לבירת המושבה הבריטית חוף הזהב. אקרה שגשגה במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הודות להשפעתו של המושל, סר פרדריק גורדון גוגיסברג (Sir Frederick Gordon Guggisberg), אשר פיתח רבות את העיר והיה אחראי בין היתר לבניית גשר על פני הקורל לגונה (Korle Lagoon), אישר מכירת קרקעות לבניית בתים, בנה בית חולים ובתי ספר. פעולות אלה הביאו לגידול באוכלוסיית העיר, הן כתוצאה מהגירת תושבים מהאזורים הכפריים שסביב העיר אליה, והן כתוצאה מהגירה של אנשי עסקים ומנהלים מאזור אירופה.
מהומות אקרה בשנת 1948 הובילו לפרוץ המהפכה הגאנית - מלחמת העצמאות של גאנה. בסופה, ב-6 במרץ 1957, זכתה גאנה בעצמאות, ואקרה הפכה לבירתה. גאנה הייתה המדינה השחורה הראשונה באפריקה שהשתחררה מהקולוניאליזם האירופי, ויומיים לאחר שחרורה הצטרפה לאו"ם כחברה ה-81.
מבנה העיר
שטח העיר אקרה הוא 200 קמ"ר והיא עיר העוגן של המטרופולין אקרה רבתי אשר מרוכב מ-8 מחוזות. אקרה נוסדה בצורה קומפקטית בשל שליטה קולוניאלית. פיתוח העיר לאורך השנים בוצע ללא תכנון אזורי נכון עובדה שהרעה את מצב העיר.
גבולות העיר
ההצטלבות של נחל לאפה וצומת מלאם (Lafa stream and Mallam junction) מהווים את הגבול המערבי של העיר, באוניברסיטה עובר הגבול הצפוני של העיר, המכללה הימית מהווה את הגבול המזרחי ומפרץ גאנה מהווה את הגבול הדרומי של העיר.
שכונות
בשל התרחבותה של אקרה, כאמור ללא תכנון אזורי נכון, בעיר יש מספר רב של שכונות. הגידול המואץ של העיר ואוכלוסייתה בניגוד ליכולת הגידול באספקת השירותים המוניציפליים כגוון איסוף פסולת, אספקת מים, וחשמל שהביא להיווצרות שכונות עוני. לפי נתוני האו"ם באקרה 25 שכונות עוני אשר החלו בתהליכים לשיקומן.
מרכז העיר
מרכז העיר נחשב לאזור משגשג ופורח יחסית ליתר חלקי העיר. מרכז העיר מוקף בכביש טבעת המפריד אותו מיתר חלקי העיר.
צפון העיר
צפון העיר הוא מרכז מגורים ועסקים. בצפון העיר נמצאים בית החולים הצבאי, בית יובל הזהב, שגרירויות מרחבי העולם, בתי ספר, פארק גולף והאוניברסיטה של גאנה. צפון העיר הוא האזור שמצפון לכביש הטבעת הסובב את אקרה המרכזית ותחום באוניברסיטה.
מזרח העיר
מזרח העיר הוא ברובו אזור מגורים. האזור נמצא צפונית לכביש הטבעת של אקרה המרכזית וגבולה ממערב עובר בדרך השחרור.
מערב העיר
מערב העיר הוא אזור מגורים ועסקים אולם הוא נחשב לנחות יותר מאשר צפון העיר. האזור נמצא ממערב לכביש הטבעת התוחם את האזור המרכזי של העיר.
אקלים
אקרה שוכנת באזור הסוואנה ולכן אקלימה הוא טרופי. כמות המשקעים הממוצעת השנתית היא כ-730 מ"מ גשם, ומתחלקת לשתי עונות גשמים: עונת הגשמים הראשונה מתחילה בחודש מאי ומסתיימת באמצע יולי ועונת הגשמים השנייה מתחילה באמצע אוגוסט ומסתיימת באוקטובר.
הטמפרטורה הממוצעת היא 26.8 מעלות צלזיוס, וכמעט ואינה משתנה עם עונות השנה (הטמפרטורה נעה מ-24.7 מעלות צלזיוס באוגוסט ל-28 מעלות צלזיוס במרץ), עם זאת החודשים ה"קרירים" נוטים להיות לחים יותר מאשר החודשים החמים.
עקב קרבתה של אקרה לקו המשווה מספר שעות האור ביום כמעט אחיד לאורך כל השנה, הלחות היחסית היא גבוהה בדרך כלל ועומדת על 65% לחות בשעות אחר הצהריים ומגיעה עד 95% לחות בלילה. מהירות הרוח נעה בין 8 – 16 קמ"ש.
דמוגרפיה
עם אוכלוסייה של כ-1,960,000 תושבים (נתוני מפקד אוכלוסין 2000) אקרה היא בין המטרופולינים הגדולים באפריקה, עם שיעור צמיחה שנתי של 3.36%.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 התפתחה אקרה בעקבות התפתחות התעשייה והמסחר וחל גידול חד באוכלוסיית העיר. ההאטה בכלכלה החל משנת 1970 הביאה להאטה בקצב גידול העיר, אך בהמשך בשל פיתוח מטרופולין אקרה כמרכז מינהלי תרבותי ומסחרי, משכה העיר כפריים רבים לסביבתה ואוכלוסייה גדלה ב-35%. הצפיפות הממוצעת של מטרופולין אקרה בשנת 2000 הייתה כאדם לדונם, לעומת 0.6 אדם לדונם בשנת 1970.
אוכלוסיית אקרה צעירה מאד וכ-56% מתושביה הם צעירים מתחת לגיל 24. שיעור זה אינו צפוי לרדת בשנים הקרובות. 51% מן האוכלוסייה הן נשים ו49% הם גברים.
בשל היותה עיר מפותחת ומרכז תרבותי, כלכלי ומסחרי מושכת אקרה אליה תושבים מהכפרים והיישובים שסביבה. על פי הערכות קרוב ל-44% מתושבי אקרה הם מהגרים.
ממשל
ראש עיריית אקרה ממונה לתפקידו על ידי נשיא הרפובליקה של גאנה והמינוי עובר גם את אישורה של מועצת העיר. כ-104 בעלי תפקידים מכהנים בממשל העירוני כאשר 70% מהם נבחרי ציבור והיתר הם נציגי ממשלה. כבירת גאנה, לאקרה תפקיד מרכזי גם בפוליטיקה הלאומית. בעיר ממוקמים בנייני ממשל כגון הפרלמנט של גאנה, בית המשפט העליון של המדינה והבנק המרכזי.
ראש העיר הנוכחי של אקרה הוא אלפרד ואנדרפוגי (Alfred Vanderpuije) שמונה על ידי הנשיא עטא מילס (Atta Mills) בשנת 2009.
כלכלה
אקרה מהווה מרכז לייצור, שיווק, פיננסים תחבורה ותיירות. יש בה כ-350 מפעלי תעשייה, נציגויות של בנקים רבים מרחבי העולם, הבנק המרכזי של גאנה והבורסה של גאנה.
יש בה יותר מ-50 אלף בתי מגורים וכ-4000 בתי מסחר ועסקים, וכן 29 שווקים שרובם ממוקמים באזור המרכזי של העיר.
ענפי המשק
מגזרי המשק מורכבים ממגזר ראשוני (חקלאות, דייג, כרייה וחציבה) מגזר שניוני (חשמל, מים, גז ובנייה) ומגזר שלישוני (סיטונאי, תיירות, תחבורה, תקשורת, פיננסים, חינוך, נדל"ן, בריאות ושירותי רווחה). מספר המועסקים מבין תושבי אקרה עומד על 531,670 איש, שיעור האבטלה באקרה עומד על כ-12% (כ-114 אלף איש).
תחבורה
נמל תעופה ורכבת - לאקרה ניתן להגיע על ידי טיסה לשדה התעופה הבינלאומי קוטוקה (Kotoka), אשר משמש למטרות אזרחיות וצבאיות. הוא ממוקם כ-10 ק"מ מהעיר התחתית של אקרה וממנו יוצאים שנים מתוך שלושת קווי הרכבת הראשיים של אקרה.
רוב רחובות אקרה לא נבנו בצורת שתי וערב אלא בהתאם לגידול של העיר. לעומת זאת באזור העשיר של העיר הרחובות בנויים בצורת שתי וערב. התחבורה הציבורית בעיר היא הדרך הקלה ביותר לתנועה בתוך העיר. למרות שאקרה מקושרת היטב על ידי מסילת רכבת לתימא (Tema), טקורדי (Takoradi) וקומאסאי (Kumasi), שירות הרכבות אינו אמין ולא פופולרי.
מוניות – באקרה רשת מוניות ענפה ונוחה אולם לרוב המוניות אין מונה לכן נדרש מיקוח על מחיר הנסיעה לפני עלייה למונית. המוניות באקרה צבועות בכל צבע שרוצים אך ארבעת הפגושים שלה חייבים להיות בשני צבעים כתום וצהוב. כל מונית מסומנת על ידי שם האזור אליו היא נוסעות.
טרוטו – הטרוטו (Trotro) הוא סוג של אוטובוס קטן, אמצעי התחבורה הנפוץ ביותר. הוא זול יחסית ומאוד יעיל כדי להתנייד בעיר למרות שהוא בעל מראה מוזנח. הטרוטו עוצר בכל תחנת אוטובוס, במקומות התכנסות של אנשים ובתחנות של משאיות. כדי לסמן לנהג לעצור ישנם סימנים של נפנוף הידיים כלפיי מעלה ומטה.
- הצבעה עם האצבע המורה של יד ימין מעלה תביא אותך לאקרה המרכזית
- הצבעה עם האצבע המורה של יד ימין מטה ועשיית תנועת מעגל תביא אותך אל קוואמה נקרומה (Kwame Nkrumah Circle) מרכז גדול באקרה.
אוטובוס - בשנת 2003 נחנך שירות האוטובוסים שמהווה אלטרנטיבה לשירות הטרוטו והוא גם נוח וזול יותר.
אתרים בעיר
באקרה ישנם מלונות בדרוג החל מכוכב אחד ועד חמישה כוכבים ורובם נמצאים במרכז העיר.
- המוזיאון הלאומי של גאנה
- האקדמיה לאומנות ומדעים של גאנה
- הספרייה הלאומית של גאנה
- התיאטרון הלאומי של גאנה
- טירת אוסו - נבנתה על ידי הדנים במאה ה-17
- מרכז גובואה לתרבות פאן אפריקנית
השכלה
בקרבת העיר אקרה נמצאת אוניברסיטת גאנה.
ערים תאומות
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית- קולומביה, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
- וושינגטון די. סי., ארצות הברית
יוהנסבורג, דרום אפריקה
לקריאה נוספת
- Accra city profile/ R.GRANT/ Department of Geography and Regional Studies, University of Miami / Cities, Vol. 20, No. 1, p. 65–74, 2003
- Accra urban environmental profile/A.T. Amuzu and Josef Leitmann/Cifies 1994 11(l) 5-9
- Raymond Asomani-Boateng /Urban cultivation in Accra: an examination of the nature, practices, problems,, potentials and urban planning implications/ Habitat International 26 (2002) 591–607
- Nate Ptageman/ Accra Is Changing, Isn't It?": Urban Infrastructure, Independence, and Nation in the Gold Coast's DaUy Graphic, 1954-5/ tnternattonat Journat otAMcan Htstortcat Studtes Vol. 43, No. 1 (2010
קישורים חיצוניים
 | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
| אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
| מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
| תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
| מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
| אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
| אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
| מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. | |
22486674אקרה