יחסי ישראל–קוסובו
| יחסי ישראל–קוסובו | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | קוסובו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 10,887 |
| אוכלוסייה | |
| 10,019,883 | 1,680,311 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 10,438 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,889 | 6,212 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
יחסי ישראל–קוסובו הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל ורפובליקת קוסובו.
בספטמבר 2020 ישראל וקוסובו הסכימו על כינון יחסים דיפלומטיים גלויים והכרה ישראלית בקוסובו. עד אז נמנעה ישראל להכיר בקוסובו, חרף העובדה שהכרזת העצמאות, אשר התקיימה בשנת 2008, זכתה להכרה מצד מדינות רבות ברחבי העולם, לרבות ארצות הברית[1].
ב-4 בספטמבר 2020 הודיעה מדינת ישראל על הכרתה בקוסובו כמדינה. בתמורה לכך, סוכם כי קוסובו תכיר בירושלים כבירת ישראל ותקים את שגרירותה בירושלים. בנוסף, שתי המדינות יכוננו יחסים דיפלומטיים ביניהן[2]. ב-1 בפברואר 2021 כוננו המדינות יחסים דיפלומטיים רשמיים[3].
היסטוריה
חבל הארץ של קוסובו היה לאורך ההיסטוריה תחת ריבונותן של מדינות רבות ושונות, כאשר לאחר פירוק יוגוסלביה במסגרת מלחמות יוגוסלביה בראשית שנות ה-90, נותרה קוסובו תחת שליטתה של סרביה. עם זאת, התנגדותם של הקוסוברים לשליטה הסרבית, אשר נבעה בין היתר ממעשי הטבח שביצעו חיילים סרבים באזרחים קוסוברים על אדמת קוסובו במהלך המלחמה, הובילה לבסוף להכרזה על עצמאותו של החבל בתאריך 17 בפברואר 2008[4], וזאת בהסכמה שבשתיקה של חלק ממדינות האיחוד האירופי ושל ארצות הברית.
עם זאת, מיום הקמתה של הרפובליקה של קוסובו בשנת 2008, ועד לשנת 2020 ישראל נמנעה מלהכיר בעצמאותה של קוסובו, וזאת משלוש סיבות עיקריות:
- שאיפתה של מדינת ישראל לשמור על נייטרליות ביחס לקונפליקט עם סרביה.
- המחויבות הישראלית כלפי סרביה, של הסיוע שהושיטו רבים מאזרחי סרביה ליהודי ארצם במהלך הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה וזאת בניגוד למדינות יוגוסלביות אחרות[5].
- החשש הישראלי מיצירת תקדים בדבר הכרזת עצמאות של עם מוסלמי הטוען לריבונות בשטח שנוי במחלוקת, אשר עשוי להקל על הרשות הפלסטינית לנקוט בצעד דומה, וכך לאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית ריבונית, צעד שמדינת ישראל מתנגדת לו בתוקף[6].
מסיבות אלו, מדינת ישראל נמנעה כל השנים מהכרה רשמית בעצמאותה של קוסובו, וזאת חרף לחצים מצד גורמי חוץ שונים, וכן מקרב קבוצות במדינת ישראל, אשר ביקשו להכיר במדינה החדשה, כאשר חלקם אף הקבילו בין נסיבות הקמתה של הרפובליקה של קוסובו, לנסיבות הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948[7].
חרף אי ההכרה הרשמית בעצמאותה של קוסובו, אישי ציבור ופוליטיקאים רבים בישראל הביעו את אהדתם כלפי קוסובו, וזאת מאחורי דלתיים סגורות. בין היתר, חברת הכנסת רוחמה אברהם בלילא מסרה, במהלך פברואר 2008, כי על אף שישראל החליטה נכון להיום שלא להכיר בעצמאותה של קוסובו, הרי שהיא רואה את המצב כ"מטריד מאוד".
בתאריך 28 באפריל 2009, ארתור קול, שגריר ישראל בסרביה, אמר כי חרף העובדה שעברה יותר משנה מאז שקוסובו הכריזה על עצמאותה באופן חד צדדי, למדינת ישראל אין כל כוונה להכיר בעצמאותה באופן רשמי, וכן כי "העובדה היא שעמדתה של ישראל לא השתנתה לאורך הזמן. העם והממשלה הסרביים צריכים להעריך את עמדתה של ישראל, שגם ממחישה את הידידות בין שתי המדינות". זמן קצר לאחר מכן, בחודש ספטמבר 2009, במהלך ביקור רשמי בבלגרד, קבע שר החוץ הישראלי אביגדור ליברמן, כי לישראל אין כוונה להכיר בקוסובו בעתיד, אבל הביע תקווה כי סוגיית עצמאותה של קוסובו תיפתר בדרכי שלום[8].
ב-16 בספטמבר 2009, אמר שר החוץ של מדינת ישראל אביגדור ליברמן כי ישראל "עוקבת אחר המצב בין סרביה וקוסובו", וכי ישראל מקווה ל"פתרון מקיף ובדרכי שלום", שיושג באמצעות משא ומתן בין שתי המדינות המעורבות. ליברמן גם אמר כי ישראל מסוגלת לעמוד בלחץ המופעל עליה להכיר בקוסובו, וזאת משום שישראל הייתה תחת לחץ מאז שנת 1948 בנושאים רבים, ומסוגלת להתמודד עמו גם הפעם. כמו כן, במהלך ביקור בישראל בסוף אוקטובר 2009, שר הפנים הסרבי אמר כי "גורמים רשמיים בישראל אישרו כי ישראל אינה מתכוונת לשנות את עמדתה ביחס לקוסובו[9].
בחודש יוני 2011, אמר ליברמן כי עצמאותה של קוסובו היא "נושא רגיש", וטען כי ישראל תוכל להכיר בקוסובו רק לאחר שמדינות אחרות, כמו יוון וספרד, יכירו בה.
ב-9 ביוני 2016, נשיא קוסובו, האשים טאצ'י, הכריז[10] כי הוא עומד לצד ישראל לאחר פיגוע הירי במתחם שרונה בתל אביב.
ב-21 בספטמבר 2018, נשיא קוסובו, האשים טאצ'י, אמר כי אם ישראל תכיר במדינה - תפתח קוסובו שגרירות בירושלים[11].
ב-4 בספטמבר 2020, במסגרת הסכם סרביה–קוסובו, הודיעה ישראל כי תכיר בקוסובו כמדינה עצמאית. קוסובו הודיעה שגם היא תפתח שגרירות בירושלים[2].
ב-1 בפברואר 2021, חתמו שתי המדינות על הסכם לכינון יחסים דיפלומטיים[3].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ישראל לא תכיר בינתיים בקוסובו, באתר מעריב nrg
- ^ 2.0 2.1 שגרירויות בירושלים: טראמפ הכליל את ישראל בהסכם בין סרביה לקוסובו, באתר ynet, 4 בספטמבר 2020
- ^ 3.0 3.1 קוסובו וישראל חתמו על הסכם כינון היחסים: "חיכינו לזה הרבה זמן", באתר מעריב, 1 בפברואר 2021
- ^ אלדד בק, פרישטינה, קוסובו הכריזה על עצמאותה מסרביה, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
- ^ הכרזת העצמאות של קוסובו והשפעתה האפשרית על ישראל, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
- ^ תקדים קוסובו, באתר מעריב nrg
- ^ Israel breaks ranks on Kosovo
- ^ Israeli position on Kosovo firm
- ^ Israel firm in refusing to recognize Kosovo
- ^ https://twitter.com/hashimthacirks/status/740889758126231552, Twitter, הכרזת תמיכת ראש ממשלת קוסובו בטוויטר
- ^ נשיא קוסובו: "אם ישראל תכיר בנו - אעביר את השגרירות לירושלים", באתר ישראל היום, 21 בספטמבר 2018
יחסי ישראל–קוסובו30542736